איך היה השבוע שלי

תרמתי דם תרמתי דם (למי שזוכרת מותר לשיר
)

הביאו את הניידת לעבודה- כך שהיו פטפוטי עבודה בזמן ההתרמה.

יצאתי עם הרגשה של מעשה טוב שחייך אותי כל השבוע.
 

debby12

New member
מנהל
יפה! ולא הרגשת אחר כך

מסוחררת ועייפה/מסכנה?

מודה שאני לא טובה בלתרום דם. תרמתי פעם אחת בצבא - בשביל היום חופש
. ואחר כך לא הרגשתי טוב
 
תודה, עדיין לא נקלט שאנחנו בשלב מתקדם


בקרוב גם עושים סיור בחדרי לידה וכו'... קצת נכנסתי ללחץ מכל זה.
 

debby12

New member
מנהל
זה באמת מלחיץ. אבל יהיה בסדר


כמו שכתבו לי נכון פה במורד העמוד. הורות היא שיעור באובדן שליטה. וזה מתחיל כבר מהלידה... תתאמני על לשחרר ולקוות לטוב <אמרה הקונטרול פריקית הידועה...>
 

debby12

New member
מנהל
מעדכנת על שבועיים כי הייתי מנותקת...

* בשבוע שעבר חטפו רוב בני ביתי וירוס בטן (או אולי הרעלת קיבה באיקאה -הדעות חלוקות). על כל פנים, רמבו חטף את זה קשה במיוחד, מה שהריץ אותנו לחדר מיון בסביבות חצות כדי לקבל נוזלים ותרופה נגד בחילה - שניהם לוריד - אחרי שעות בהן הוא לא הצליח להחזיק נוזלים בכלל. פייר, היה מלחיץ. ואני לא מהנלחצות בד"כ. אבל המהירות שבה זה הידרדר וההתייבשות שלו היו מלחיצות.
אחרי שתי שקיות נוזלים מלאות וקצת תרופה נגד בחילה יחד איתן - המצב התייצב. נותן פרספקטיבה לחיים... באמת הכי חשובה הבריאות


*חוץ מזה אני עדיין בקריזה שלא קיבלתי את הקידום שרציתי. אם מסתכלים על חצי הכוס המלאה - זה לא שמישהו/י אחר קיבל אותו במקומי. אלא שאין מוכנות ליצור אותו /להכיר בחשיבות התחום. וזה לא כי לא לחצתי לכיוון (בדיוק התבדחתי עם קולגה שבפעם האחרונה שלחצתי כל כך חזק זה לדעתי היה כשילדתי
).

* בתי האמצעית החליטה שהיא לא רוצה ללכת לשום בית ספר יהודי בשנה הבאה.

* הייתי במסיבת עשור לארגון שעבדתי בו פעם. לא ייאמן איך חלפו להן עשר שנים כל כך מהר. החיים טסים....
 
נשמע כמו בלאגן רציני הסיפור עם רמבו!

למה הוא חטף את זה כ"כ קשה?
נקרא לגמרי מלחיץ! איך שאר בני הבית?
איך המרגש היום?
 

debby12

New member
מנהל
תודה. הוא חזר לאיתנו תוך 24 שעות בערך....

החשש הנקודתי היה מהתייבשות כי הוא לא הצליח להחזיק שום נוזלים. אפילו כפית... והוא כבר לא ממש היה במצב הליכה כשהגענו לחדר מיון, אז אני לא מתחרטת שהחלטתי לדחוף ללכת למיון (סביר שזה יעלה הרבה מאוד כסף אגב. לחשבונות בד"כ לוקח חודשים להגיע)

אחרי שהם ייצבו אותו עם נוזלים ליד ותרופה נגד בחילה ליד, הם ציידו אותו בתרופה נגד בחילה שמתמוססת מתחת ללשון, וכך יכולנו להתמודד עם ההמשך.

אלא שלבד בבית בחצות לא היה לנו אותה....

הילדות היו חולות אבל לא שום דבר מלחיץ ברמות שלו... נחו יומיים בבית מול הטלויזיה ונגמר.

אין לי מושג למה הוא היה הרבה יותר גמור מהן. הוא אומר שאכל הרבה יותר מהסלמון באיקיאה שחשוד בנושא....
 
שבוע של התאוששות ממחלה


חלק נכבד מהשבוע שהבחור היה בנסיעת עבודה- הייתי ממש חולה, ברמה שלא יכולה אפילו ללכת לרופא פיזית. עכשיו הרבה יותר טוב, עדיין משתעלת אבל זה פחות נשמע נוראי כמו שהיה בהתחלה (ברמה שהשכנים בקומה שאלו אם אני בסדר אחרי שיצאתי...).
&nbsp
התחלנו קצת לארגן את הבית לקראת הגעת התינוקת- הדברים שאחותי שלחה לנו הגיעו אז עשיתי מיון בבגדים ואפילו הספקנו לכבס את בגדי הניו בורן ולסדר את הצעצועים וגם קיבלנו כסף מזומן מחמי וחמותי אז אפילו קנינו עגלה

&nbsp
היום ביליתי במפגש של איזו קבוצה בפייסבוק- עשינו מפגש של כל אלה שגרות באיזור. היה ממש כיף
 

עדיקים

Active member
שבועות עמוסים וקשים עוברים עלינו

וזה פשוט לא נגמר.
מקוה שסופסוף בסופשבוע הקרוב יתחיל להיות פחות עמוס ויותר קל, בעיות בריאותיות של ההורים ממש קשה ומלחיץ.
 

debby12

New member
מנהל
אוי. בעיות רפואיות של ההורים זה מלחיץ


ומדיר שינה.... מקווה שישתפר
.

אצלנו ילדות הבית שואלות הרבה על ענייני בריאות ותוחלת חיים הנוגעים לסבים, ורואים את החרדה נשקפת מעיניהן
 

עדיקים

Active member
קשה ומלחיץ, תודה רבה

כבר היינו קרובים לסוף ועכשיו התסבכנו בבעיה נוספת מקוה באמת שבקרוב המצב ישתפר.
משתדלת לא לחשוף את הילדים יותר מידי למצב וכמה שיכולה מונעת מהם.
לפני כמה חודשים היתה להם שיחה על המוות אחרי שפרס נפטר והיה יום זכרון ליצחק רבין אז הסברתי להם שמתים כשמגיעים לשיבה טובה וכמה שהמקרה של רבין הוא קיצוני (עדיין עוטפת אותם כמה שאפשר) ואז הקטן תיקן אותי ואמר מתים משיבה טובה או מסרטן
נשארתי ללא מילים.
 

mykal

New member
טוב שאמר את מה

שהוא מתמודד איתו במחשבה.
זה טוב לדבר ולשחרר.
התמודדות עם מות ופרידה זו לא התמודדות קלה גם לא למבוגרים.
 
למעלה