בעיות בזוגיות

יהלום29

New member
בעיות בזוגיות

אני לא כותבת פה הרבה אבל אוהבת את הדעות פה, ואני צריכה מקום לפרוק קצת ולשמוע רעיונות.
אני ובעלי שנינו בהייטק, הוא בדרגה ניהולית ומרוויח יותר ממני . בתחילת הדרך עם הילדים עשינו החלטה שאני חוזרת מוקדם ומבלה עם הילדים, ובכך די מקריבה את אפשרות הקידום שלי (מרצון לגמרי!) והוא יתקדם.
הגעתי למסקנה שבהייטק יש שעות גמישות, אבל לא ניתן להגיע מעבר לדרגת הבסיס כאשר יוצאים ב3 מהעבודה, ואם היינו מתחלקים , שנינו לא היינו מתקדמים. מבחינתי, הייתי מוותרת על העבודה לגמרי, אני יותר נהנית בבית (וכמובן לא עושה את משלל סיבות) אז זאת היתה ההחלטה.
ב4 החודשים האחרונים בעלי מובטל. הוא בדרג ניהולי, אז קשה מאד למצוא תפקיד, ואין כלום באופק.
לאט לאט אני מרגישה יותר ויותר ממורמרת, מרגישה שזה פוגע לנו ביחסים, אנחנו הרבה רבים.
אני מצפה ממנו שאם הוא כל הזמן בבית, שיעשה הרבה יותר. שלא תבינו לא נכון, הוא מאז ומתמיד עושה הרבה בבית, אבל תמיד היינו בערך חצי חצי. אני מצפה שיקח על עצמו את הרוב אם לא את כל העבודות בבית.
אני קמה כל יום ב5 בבוקר, הולכת לעבודה וחוזרת ב4 להיות עם הילדים (גם עכשיו כשהוא בבית)
ואני צריכה לרדוף אחריו שבועות כדי שיעשה כל מיני דברים שאני מבקשת. קשה לי שאני עדיין בשגרה הקשה שלי והוא יושב בספה ורואה סרטים, ואז אני באה והבית מבולגן. לא יודעת איך להתמודד עם זה.
יש ימים שאני באה והוא אומר לי ש״הוא לא ישב לרגע״ ובגלל זה לא הספיק, כאילו שאני שיחקתי כל היום! כאמור ערה מ5 בבוקר!
בנוסף הילדים בצהרונים (3000 שח לערך) ויש לנו עוזרת (עוד 1000) ואני כל הזמן אומרת לו שזה לא הגיוני לשלם את זה בזמן שהוא בבית. והוא כל הזמן אומר כן כן, אבל לא עושה עם זה כלום כי יותר נוח לו ככה שהוא לא צריך לעשות כלום.
הוא לא בדיכאון או משהו, הוא די שמח שיש לו זמן פנוי כי היה שחוק מהעבודה, ובאמת נתתי לו חודשיים של סבבה להנות מהחופש. אבל כבר עברו 4, ועכשיו אני מצפה ליותר וכל דבר מעצבן אותי. לא יודעת איך להפטר מההרגשה הזאת.
 

tal902

New member
כדאי לך להשאיר הודעה גם בפורום זוגיות במשבר.

גם שם יש אנשים עם ראש טוב שעונים לעניין.
 

debby12

New member
מנהל
ווואו. תקופה לא קלה בכלל....

מנסה לפרק לגורמים, כמו במשוואה מסובכת

*ב"קטנה" - לגבי הצהרונים, הייתי עוזרת לו עם ה"לא עושה עם זה כלום" על ידי הסכמה על ביטול צהרונים, ונראה לי שאת צריכה לבצע את הביטול כי לא נשמע שיש לו מוטיביציה לזה... (במקור התכוונתי לכתוב יותר גרוע). אני לא יודעת איך זה עובד בארץ. אפשר לבטל מחודש לחודש? או שזה לכל שנת הלימודים?

* את העוזרת לא הייתי מפסיקה כי גם ככה נשמע שהכל על סף פיצוץ. ועוזרת זה דבר מציל חיים ונישואין....

* בגדול, בעיני מה שקרה זה שהחוזה ביניכם נפתח והשתנה כרגע. הוא יושב בבית כרגע. זה המצב עד שהוא ימצא עבודה [לא כתבת אגב אם הוא מחפש ובאיזו אינטנסיביות]. מכיון שכך אז גם לך בעיני רצוי לשנות. חלק מזה כבר כתבת בעצם - שעכשיו את מצפה ממנה לעשות הרבה יותר בבית, אם לא 100%. אבל נראה שזה לא מתאים לו.

מה שלא הבנתי זה למה את קמה ב-5 בבוקר. אני מניחה שהוא יכול להכין את הילדים לבית הספר, לא? בנוסף - למה את עדיין חוזרת ב-4 אחה"צ? נראה לי שלו הייתי במקומך הייתי רואה את זה כתקופה שבה את כן יכולה להשקיע בעבודה ולצבור על זה קרדיט... ואז מסבירה לו את זה ומבצעת - עד שימצא עבודה. מנסיוני - הרבה יותר קשה להתעצבן כשנמצאים בעבודה. ובנוסף - אולי זה ישים לו "פלפל על הזנב" לחפש עבודה באופן הרבה יותר אנרגטי ונחוש כדי לברוח מהבית/ילדים

* אחרון - אני מניחה שהוא ספג מכה קשה לאגו מהפיטורין ולכן זו תקופה מאוד קשה עבורו. מנקודת המבט שלו את לא מספיק אמפטית/תומכת [אני לא אומרת שהוא צודק, אני כמעט תמיד בעד הצד של האישה..., רק משקפת לך מה אני מניחה שעובר לו בראש]. אז זה מצב מאוד נפיץ. לו הייתי את בכלל לא הייתי יורדת לקווים של "אתה לא עושה מספיק עכשיו כשאתה בבית כל היום", אלא פשוט הייתי עוברת לקביעת עובדות שייקלו על חייך [לא קמה ב-5, לא חוזרת ב-4, ומבטלת צהרונים מסיבות כלכליות].
 

mykal

New member
אתחיל דוקא הפסקה האחרונה של דבי,

זוגיות לא מגיעה להיות במשבר אם כל צד בזוג מבין מתחשב מרגיש
מה עובר על בן הזוג.
כל הכעס והכאב שלך שהוא ברור, הוא קצת הסתכלות טכנית חיצונית על המציאות,
מבלי להבחין ולהתיחס לקושי המנטלי והרגשי של בן הזוג שלך,
את אומרת שהוא היה מנהל--הוא גם כבר לא נער צעיר, רוצה לקבלל תפקיד
המתאים במעמד --תפקיד/תמורה כספית למצבו הקודם,
וזה כנראה לא קל, עד כמעט בלתי אפשר.
בבית הוא לא היה רגיל לעשות את כל מה שאת מצפה ממנו כעת, ואז הוא חווה השפלה נוספת, שאשתו מחליטה שלמרות שהיא שומרת על אורח חיים רגיל,
הוא עסוק כרגע בעצמו ולא רואה את הכאב והכעס שלך.
וכאן בנקודה הזו התקשורת נמחקה.
אז אל תהיי רק צודקת תהיי חכמה, תרככי את המכה,
תראי השתתפות במקום שהוא נמצא, אחרי כמה ימים, שוב תבררי איתו
מה הוא מציע מבחינה כלכלית, מבחינת התנהלות, תחפשו יחד פתרון
הוא יציע לבד אולי דברים שאת מכונת אליהם, ואולי אם זה נראה לך לא מספיק
תוסיפי משלך.
אני מבינה אותך, רק שתביני ששניכם נמצאים באותו הכאב.
לכן ההתנהלות שלך חשוב שתיעשה באוירה נינוחה ולא בכעס.
 

יהלום29

New member
לרכך?

איך בדיוק זה לרכך?
סתם לשבת בבית ולקבל את זה שיש ערימת כביסה לא מקופלת שהוא לא טורח לקפל ומחכה לי שאשב על זה בערב? זה רק הופך אותי ליותר ממורמרת.
לגבי בחינה כלכלית - הוא הציע בעבר לבטל את העוזרת ושהוא ינקה. עברו חודשיים ולא ביטל. וכמו שכתבו למעלה , דווקא הייתי מעדיפה לבטל את הצהרונים ולא את העוזרת. לא חושבת שהוא באמת ינקה, ואז יהיו עוד מריבות.
הוא טוען שכרגע יש לו דמי אבטלה אז בנתיים זה בסדר. לדעתי יש לו עוד חודשיים לדמי אבטלה. האם לתת לו להמשיך כך עד לסיום דמי האבטלה? אנחנו יכולים אולי להגיע לפשרה כזאת.
אפילו כשהצעתי לו לקחת את הילדים מבית הספר יום אחד בשבוע! הוא לא הסכים. כאילו ממש לא בא לו לוותר על הכיף שלו לבד בבית, ומצד שני אני עכשיו אף פעם לא לבד , הוא תמיד בבית, גם עכשיו כשהייתי חולה הוא בבית. ואני בנאדם שממש צריך את השקט שלו ואת הזמן לבד. וקשה לי האינטנסיביות הזאת
 

mykal

New member
אני מבחוץ ולא בתוך

אז אולי קל לי להראותלך בדיוק את מקומות החיכוך שלך,
איך כתבת כשאת רואה דברים לא עשויים, שנשארים לך,
את נעשית יותר ממורמרת, אני מניחה שאז את כועסת ואומרת
משפטים שקשים לו ויוצרים לשניכם נאחס מוחצן.
ועל זה קשה להתגבר כי כל אחד מתבצר בעמדתו.
את בכלל רואה אותו "בכיף בבית" ואני אומרת לו רעלו בבית, הוא נשאר שם משתבלל בכאב שלו, ואין אף אחד איתו ם.
אם כשהיית חולה היית אומרת לו קח את הילדים ותלך לגינה, או תסע למישהו
לשעתיים כדי שאנוח והכאבים ירגעו, אני בטוחה שהיה קורה,
אבל את העדפת לשכב במיטה ולרגוז יותר.
לזה אני קוראת לרכך, אני מציעה לשוחח לאממקום מאשים, לא ממקום ממורמר,
אלא ממקום שצריך למצוא פתרון וביחד.ולהכין את התמונה העתידית יחד,
הוא לא ביטל עוזרת--גם את לא. את לא סומכת עליו שינקה אז כשעולה הצעה כזו
אומרים--אבל היא טובה ואתה תמצא עבודה עוד מעט ואז נישאר בלי,
אולי עדיף צהרונים--כי הם יחכו לנו. טיעונים שלא מתנצחים אלא משכנעים.
 

יהלום29

New member
כמה תשובות

לגבי הקמה ב5 - זה נובע מכמה סיבות -
1. כאמור אני רוצה להיות עם הילדים! זאת היתה הבחירה שלי, ואני מעדיפה את זה על פני עבודה (גם היא לרוב קשה יותר..)
2. אני גרה בפריפריה ועובדת בתל אביב. אני לא קמה כדי לארגן את הילדים, הוא עושה את זה. אני קמה כדי להגיע לעבודה ב6. כשיוצאים ב6 בבוקר, מגיעים תוך 20 דקות למשרד. כשיוצאים ב8-9 זה לוקח בשקט שעה וחצי. ווואלה, להחליף זמן בית בזמן כביש לא עדיף בעיניי
הוא מחפש ונראה שהוא משתדל, זה פשוט מאד קשה. אני לא חושבת שהוא מתעצל לחפש. פשוט נראה לי שכל כך הרבה שעות משותפות ביחד זה אולי לא הרעיון הכי טוב..
נראה לי ש״נחליט״ לבטל את הצהרונים של הגדולים אחרי חנוכה אם לא תהיה משרה באופק. נתחיל בזה ונתקדם
 
אני נגד ביטול הצהרונים!

צהרון עבור הילדים זה שגרה, כיף, (בבית ספר גם הכנת שיעורים) ולפעמים גם אוכל (אפילו שהם לא יודו שזה כיף - הם עם חברים).
אם הוא יאסוף אותם הביתה אז הם מפסידים הכל וגם
- כשהוא ימצא עבודה - יהיה משבר של חזרה למסגרות
- זה ישאיר לו פחות זמן לטפל בעיסוקים של הבית (כי אם הוא מפזר ב שמונה ובשתיים עשרה אוסף - זה לא משאיר הרבה)
- אם הוא לא מעוניין בכך גם לילדים לא יהיה כיף

בעוזרת הייתי מקצצת ....לא מבטלת..... שתבוא פעם בשבועיים - במחוזותינו זה מאוד מקובל.

ספרת לנו מה הוא לא עושה, אולי תראי מה כן:
- מפזר את הילדים
- שוטף/ מכניס למדיח?
- שם כביסה במכונה? תולה?
- עושה קניות?

<גם אני בורחת מקיפול כביסה>

גם אני חושבת שעדיף לנצל את התקופה למענך - ולהיות קצת יותר בעבודה.
 

debby12

New member
מנהל
אה - לא הבנתי את זה מההודעה


חשבתי שאת קמה מוקדם כדי לארגן את הילדים. זו שעה מאוד מוקדמת. אני מסירה בפניך את הכובע. יש אנשים אחרים במשרד בשעה 6 בבוקר? סתם תוהה.

הפתרון ההדרגתי שלך נשמע לי נכון. ככה זה גם לא בא בבת אחת..... בני כמה הילדים? אני מניחה שאפשר להסביר להם שזה מאילוצים כלכליים.

מאחלת לבן זוגך "נס חנוכה" - שימצא עבודה חדשה ושייפתרו הדילמות האלה
.

ההודעה שלך הזכירה לי (לא שצריך תזכורת) עד כמה שברירית היציבות התעסוקתית בדור שלנו. אני חושבת, בקנאת מה, שדור ההורים שלנו חי בתקופה הרבה יותר רגועה מהבחינה הזו.
 

עדיקים

Active member
מבינה אותך על הקימה המוקדמת והרצון להיות עם הילדים

גם אני מאז ומתמיד מתחילה מוקדם כדי לחזור להיות איתם. מעדיפה לעבוד בבוקר בשקט ולהנות מהם אחה"צ. תקופה שחיש עוברת לעולם לא חוזרת.
נראה שבעיקר מפריע לך שהוא בבית ואת ממשיכה בשגרה שהיתה קיימת גם לפני כן. מצד אחד את צודקת ומצד שני את לא משנה בהתנהלותך שום דבר אז למה שהוא (למרות ששגרתו השתנתה) יקח על עצמו יותר?
אני מבינה אותך מאוד כי אצלנו בשגרה אני לוקחת על עצמי הרבה יותר ולפעמים פשוט נשחקת מיזה.
אני חושבת שאתם צריכים לדבר.
נראה שיחד עם הדברים שכתבת שאני מסכימה איתם מאוד וגם לי מאוד מפריעים הוא כנראה צריך קצת חופש אחרי העבודה התובענית שעבד בה עד עכשיו. תנסי לשחרר קצת ולתת לו גם להנות מהחופש.
הייתי יושבת ומחליטה איתו על מטלה קבועה שיקח על עצמו כל יום ויוריד ממך. לפחות עד שיתחיל שוב לעבוד.
דבר נוסף שכדאי לך לדבר איתו זה אחה"צ, אם הוא יותר פנוי שיעזור כמובן לקחת לחוגים/חברים/שיעורים וכד'.
אם לך נראה שהכי נכון לבטל כרגע צהרונים הייתי מדברת איתו על זה עכשיו אבל בפועל שיתחיל רק אחרי שתגמר לו תקופת האבטלה.
בדור שלנו לא פשוט למצוא עבודה בטח שלא בתפקידים בכירים. רואה את זה מסביבי וחוששת מאוד מהעתיד התעסוקתי שלנו.
 
קחי בחשבון שצריך לדאוג לארוחת צהריים

לא יודעת מי אצלכם אחראי על הבישולים אבל אם גם זה יפול עליך ...
 
מחשבה ראשונה...

אני חושב שכדאי מאוד לבעלך לא להיות בבית.
כלומר לקום ב...07:00 נגיד, ולחזור הבייתה בערך בשעה שאת גם חוזרת הבייתה.
&nbsp
אנסה להיזכר בעוד דברים אי"ה.
 
אז גם אתה חושב שכדאי שימצא עבודה

שזה יקרה כולנו מאחלים לו.
לדעתי, עדיף שיקום קודם כי הוא אחראי על פיזור הילדים למסגרות
 
שיזכה למצוא פרנסה.

לא עבודה. הוא לא עבד.
אבל לא כך התכוונתי.
התכוונתי, שימצא עיסוק כלשהוא,
יצא מהבית ויחזור אחה"צ ויצטרף לאשתו.
 
אבל אם הוא בינתיים לא מביא פרנסה

אז יש עיסוקים בבית שדורשים טיפול .....

מסכימה שלמרות שאין לו עבודה הוא צריך גם "לחיות" ולעשות דברים שהוא אוהב מחוץ לבית (נגיד רכיבה על אופניים). אבל לא רק.
 
בבית?

הכלל אומר שאומר שבבית עושים הכל חוץ מללדת.
ובכל מקרה - אם שניהם עובדים אז מתחלקים חצי חצי.
אם הוא עובד, והיא לא (ואני חושב שגם להיפך), אז שבעים שלושים.
&nbsp
 
קראתי, עיוני.

לכן בחרתי באופציה של לעוף מהבית, מתוך הנחה שבבית הוא לא מועיל.
&nbsp
 

debby12

New member
מנהל
לא הבנתי - למה לא ללדת בבית?


זה דווקא מומלץ בחום בלידות בסיכון נמוך - גם מחקרית וגם מנסיון אישי
 
למעלה