בישול כמיומנות שהולכת ונעשית נדירה?

[חייבתלהגיב]

אני בעצמי לא ממש מבשלת.

התחלתי לבשל (ירקות, מרק עוף) כשהגדולה התחילה עם מוצקים (אני לא מחשיבה דברים כמו ביצים או פסטה בלי כלום או פירה בישול). למדתי מאמא שלי להכין שניצל ועוף בתנור בעיקר - אבל גם את אלה בעלי לקח ממני. כשרצינו להכין קציצות לקחתי מאמא שלי את המתכון והפעם הוא זה שהכין אותן מהרגע הראשון.
כמו שרואים, הוא זה שמבשל בבית.

הבת השנייה בחוג בישול כבר שנה שנייה.

 

[Ani15]

האם הבנות שלך יידעו לבשל בגיל 18?

אני לא למדתי לבשל בצורה מסודרת (הייתי בשיעורי כלכלת בית והדבר היחיד שאני זוכרת משם הוא איך להכין בצק עלים. מאפס. אכן מיומנות הכרחית לחיים). לא בישלתי בכלל עד שהגדול נהיה רעב כי אבא שלו התחיל תואר שני ולא היה לו זמן לבשל, וזה כולל שנים שגרתי לבד או עם אבא שלו. לא ענין אותי, לא אהבתי וזה לא היה בסדר העדיפויות שלי. כשהייתי צריכה, למדתי (תוך כדי עשיית כל הטעויות בדרך). הילדים שלי מדי פעם מכינים דברים מיוחדים במטבח (לא בישול רוטיני), תחת הדרכתי. זה לא אומר שהם יודעים לבשל פסטה או מה זה שקית אפיה (הם לא, ואני גם בספק בענין הביצה). הם לא עושים בישול רוטיני בבית, זה לא האחריות שלהם ואין להם ענין בזה. להכריח אותם? לא נראה לי. כשירצו ויצטרכו, ילמדו.
&nbsp
לכן לגמרי לא מפליא אותי שבת 18 (ולא משנה מאיפה היא באה) לא יודעת את זה. כנראה שזה גם לא בסדר העדיפויות שלה. בעוד כמה שנים היא תספר לחברות שלה איך הבוסית שלה בשנת האופר לימדה אותה דברים בסיסיים, כי היא היתה צריכה לבשל.

 

[debby12]

אני מקווה שכן

באיזושהי רמה בסיסית. הן כבר יודעות לבשל יותר מהאופר כי הן יודעות להכין ביצה קשה.... היא אגב בת 25 האו-פר, לא בת 18 [אופריות נעות בין גיל 18-26].

אני לא מלמדת אותה כמעט כלום כי הסבלנות שלי אליה קצרה בהיותה נכה 100% מהצוואר ומעלה. אבל הילדות לימדו אותה להכין ביצה קשה ורמבו לימד אותה לחמם שניצלונים קפואים בטוסטר אובן.

לא יודעת אם "להכריח" היא המילה המתאימה. באופן כללי ככל שהילדות גדלות, אני יותר מצפה מהן לסייע במלאכות הבית יען כי אינני השפחה החרופה שלהן. אז כמו שמבקשים מהן להוריד את הצלחת מהשולחן, להאכיל את הכלבה ולטייל איתה, לטאטא וכו' - אז לסייע בהכנת ארוחה משפחתית מרגיש לי כמו חלק מזה. אני גם מכריחה אותן לפרוק את המדיח ולטאטא מדי פעם. כבעיני גם זה וגם בישול בסיסי הם כלים לחיים עבורן.

אני סקרנית לגבי מה אכלת עד שהכרת את בן זוגך - רק אוכל לא מבושל /סנדויצ'ים או במסעדות/קפטריה?

 

[חייבתלהגיב]

וואלה, לי לא הייתה בעייה, כשאני חושבת על זה.

הייתי שנים ארוכות בצבא, ושם יש חדר אוכל...
אחר כך עבדתי בהיי טק, ושם באמת יוצאים לאכול במסעדות בצהריים...
אחר כך הייתי באוניברסיטה הרבה זמן, ורק אז הייתה, לכאורה, בעייה תזונתית, כי אכלתי מה שסטודנטים אוכלים באוניברסיטה (בעיקר סנדביץ' ביצה קשה עם ירקות, שאני מאוד אוהבת).
אף פעם לא יצא לי להיות בבית בצהריים ולהצטרך להכין ארוחת צהריים (שמבחינתי היא הארוחה המרכזית), לפני שהיו לי ילדות.

 

[Ani15]

גראנולה עם חלב

פיתה (מהמקפיא) עם קוטג
ומרק שלקחתי בקופסאות מההורים (זה היה האוכל היחיד שהיה אפשר וכדאי לקחת)
הייתי רזה וחטובה...
באחת הפעמים הראשונות שהוא הגיע אלי הביתה אחרי העבודה (ולא לצורך יציאה) הוא חיפש להכין לעצמו משהו לאכול. את הזעזוע ממצב הארונות והמקרר אנחנו זוכרים עד היום.
&nbsp
גם אני דורשת את הדברים האלה מהילדים, איכשהו על האוכל אני משתלטת בעצמי. אולי צריך ללמד אותם גם לבשל, אבל קצת קשה לי להאמין שמי שלא רוצה ילמד.

 

[רזאי]

מגדירה את עצמי כבשלנית

אתן מלמדות את הילדים שלכם להכין לעצמם אוכל?
מלמדת. הם עוזרים ככל יכולתם, ובד"כ צופים במה שאני עוד לא מרשה לעשות.

מאיזה גיל?
הם די רחפנים, אז לאש אני מרשה להם להתקרב רק בגיל מאוחר יחסית.
בהתחלה הם מכינים ומערבלים בצקים, מקציפים קרמים וקצפת, וכל מיני כאלה. הם עומדים על כיסא ומערבבים תוכן של מחבת או סיר רק תחת השגחה עד גיל 12, בערך. אח"כ השמים הם הגבול, ובהתאם למידת העניין שהם מגלים. הבכור התחיל כשף קינוחים, ורק אח"כ התחיל להתעניין באוכל. היום הוא אופה לחמים, מכין לבד פסטות, מייצר נקניקיות, ועוד ועוד. השני מתרכז בתבשילים בבישול ארוך. השלישי מוכן לטגן כל מה שלא בורח מספיק מהר, והרביעית עדיין קטנה.

ובאיזה גיל למדתן אתן לבשל?
בשלבים, מגיל צעיר. זוכרת את עצמי יושבת על השיש במטבח של סבתא שלי בגיל שלוש, ובוחשת תבשילים בסירים גדולים. סבתא שלי העבירה אלי את חדוות הבישול, וזה היה מיוחד, כי היא לא הרשתה לאף אחד אחר להיות איתה במטבח.
עד היום לא נכנסים אלי הביתה שימורים, ולא שום דבר שכתוב עליו אינסטנט. אני מכינה הכל לבד בלי קיצורי דרך.

 

[פשושי שלי]

גם אצלי בחטיבה היה "כלכלת בית"

אני לא זוכרת שזה עניין אותי במיוחד בזמנו
הייתי עסוקה אז בדברים יותר "מעניינים" מהכנת אוכל.
למרות שגם אז הייתי די טובה בזה
&nbsp
בעקרון התחלתי ממש לבשל...אחרי שכבר גרתי לבד
משהו כמו גיל 18 כאשר לא היתה לי ברירה
לפני זה ...המפגשים שלי הם המטבח היו בגדר נסיון טרגדי (עוגה שיצאה לי כחולה
כי שמתי צבע מאכל במקום תמצית וניל...זו רק דוגמא אחת

)
היום היחס שלי למטבח הוא דואלי . אוהבת מאוד לאפות , מבשלת כי ...צריך

משתדלת להיות יצירתית .
בעלי הוא הטבח בבית (ניהל ועסק במזון ומשקאות שנים רבים)
אבל רק בסופשים . ביומיום זו משימה שלי.
הבכורה שלי, אוהבת לבשל . נראה לי שכבר שהיתה בת 7 או 8
היתה בענין.
השניה, פחות .
השלישית, יותר.
הרביעית והחמישית - עוד קטנות
&nbsp
בבית אנחנו משתדלים להוריד למינימום אפשרי את כל המזונות המוכנים השונים
די מכינים הכל לבד.
&nbsp
יש לנו בבית תפריט די קבוע בלו"ז השבועי בשל העובדה שיש משפחתון בבית
ואני תמיד צריכה לדעת מה מכינים למחר/מחרתיים .... מדובר במזון טעים, מזין, מגוון, טרי , שילדים
אוהבים (בעלי אוהב פחות).
לא מזונות פלצניים מורכבים , אבל גם בוודאי שלא מזונות מתועשים.
&nbsp
אני מכינה את ארוחות הבוקר / צהריים באמצע השבוע.
ארוחות ערב, מכינים ביחד .
ארוחות בסופשים , לרוב יוצא שהבעל אחראי (הוא גם אוהב את זה) ואני אופה ועוזרת לו.
&nbsp
חלוקה הוגנת ושווה (

...ממש לא חחח...

)
&nbsp

 

[מ י כ ל10]

הם שותפים

בבית שלנו מכינים הרבה דברים לבד. בן הזוג מכין לחמים ופיתות, חומוס, חמוצים ועוד, ואני חובבת אפייה וקינוחים.
מגיל צעיר הם שותפים בהכנת דברים פשוטים - עוגת ביסקויטים, למשל, פסטה במכונת פסטה, חלות...
הגדולה עוזרת בקילוף ירקות ובחיתוך. היא גם שוטפת כלים.
לכיריים ולתנור אני לא מאפשרת גישה עצמאית.
&nbsp
מילדותי אני זוכרת את הספר "ילדים מבשלים".
לבשל ממש למדתי בגיל 17 - הפכתי לצמחונית, ואמי - ששנאה ושעודה שונאת לבשל - אמרה שאם מתחשק לי להיות צמחונית שאבשל לעצמי.
&nbsp
עד שיצאו מהבית הם ידעו לבשל.

 

[פריZמה]

זה משהו מאוד אמריקאי

באופן כללי ומעמד ירוד במקומות אחרים.
אמריקאים עיוורים למשמעות של אוכל מוכן ולעניים במקומות אחרים אין ברירה.
אני יצאתי מבית הורי עם כישורי הכנת חביתה אולי- אבל עם ידיעה מאוד ברורה שאוכל מוכן זה חרא. במעט פעמים שנכנס לפה דבר כזה ( ואני לא מדברת על סנפרוסט שמקצר לי תהליכי בישול- אלא על ה״ שניצלים״ וה״ תבשילים״) - אפילו השאריות הבלתי ניתנות להסרה מהכלים הבהירו לי מה נדבק למעיים של מי שאוכל את זה.....
הילדים העצלנים שלי עוזרים במטבח לפרקים- אבל כן יודעים שזה המקור לאוכל- המטבח הביתי .
אגב, בדיוק כמו שלי ברור שאם צריך עוגה חגיגית ( לא בחושות רגילות שעפות פה הרבה) אלא ציון ארוע של מבוגרים- הכתובת הנכונה זו המאפייה החביבה עלי. לא באתי מבית שאופים בו ולכן החלק בו אני קונה מיקסר, עושה ניסויים ושולפת מתכון מנצח - פשוט לא נמצא לי בתוכנה ונתפס כמיותר, מאתגר מדי ובכללי כבזבוז זמן.

 

[debby12]

נראה לי שאת צודקת לגבי "אמריקאי"

אנשים פה סוגדים למזון מוכן/מתועש. אין אף יום הולדת של אף ילד/ה [חוץ מהילדות המסכנות שלי... שכנראה כבר יפרקו את זה על ספת הפסיכולוג/ית] שלא מגישים בה פיצה קנויה מפיצריה + עוגה קנויה מהסופרמרקט או קאפקייקס קנויים מרשת אחרת.

אם כי האו-פרית המחוננת איננה אמריקאית. היא מברזיל.

 

[חייבתלהגיב]

עוגה מסייף וויי זה ה-דבר.

והלוואי שהיו גם פה בישראל חנויות של קאפקייקס.
יום הולדת זה ממש לא משהו שמשקף את ההרגלים בבית.

 

[Dr T noki]

אני יודעת לבשל היטב

לימדתי את עצמי כשהתחלתי לגור לבד אחרי הצבא. בילדות וגיל ההתבגרות בקיבוץ לא היה צריך וגם היה בלתי אפשרי לבשל במטבחונצ׳יק בדירה הקיבוצית הקטנה. היה מקררון אמקור פצפון ושיש בגודל של קרש חיתוך

הדבר היחידי שהיה אפשר לבשל ש היה סלט, חביתה ועוגת שוקולד ליום הולדת.

אני משתפת את הילדים בבישול והם אוהבים את זה.
הגדול בן 14 יכול להפעיל הכל במטבח, הקטנה בת כמעט 11 בשלבי למידה.
בתהליך הצמחונות הוא מתנסה בכל מיני מאכלים שהוא מכין, חלקם מוצלחים, חלקם לא. אני מעודדת אותו לנסות מתכונים שבטוח עובדים כדי שיהיו לו חוויות חיוביות. לדעתי הוא יהיה אחלה בן זוג של מישהי עתיד- עושה כביסה, מבשל

נראה לי שבישראל מבשלים ורוכשים ידע בבישול ביתי הרבה יותר מאשר בארה״ב , זה משהו תרבותי.

 

[עדיקים]

בישול

אוהבת מאוד

אני מאוד אוהבת לבשל ויודעת לא זוכרת ממתי. תמיד אהבתי להיות במטבח והצטרפתי לאמא שלי בניגוד לשאר בני הבית שעד היום לא יודעים לבשל. רק אני יצאתי ממש בשלנית שאוהבת לבשל.
אצלנו אין אוכל קנוי בכלל ויש דברים שהילדים מבקשים במיוחד שאני אכין להם למרות שזה מסוג הדברים שאפשר גם לקנות מוכן וטעים כמו פיצה למשל.
כשיש לי זמן וחשק אני פעילה יותר במטבח, זה ענין של תקופות.
הילדים שלי אוהבים להצטרף למטבח כשמתאים להם ולכן גם כשמתאים לי. משתדלת לשתף אותם כשרוצים אבל לא מרשה עדיין לגעת בתנור או בגז. אני באיחור איתם אני יודעת כי אנחנו הורים מגוננים ומפחדים מידי. יגיעו להיות יותר עצמאים ואז בטח יעשו יותר במטבח.
אשמח מאוד אם ילדיי יצאו כמוני ויאהבו לבשל, זה כייף גדול ריח של בישולים בבית וזה גם מאוד טעים, הרבה יותר מקנוי זה בטוח.

 

[מאמאמיה22]

אני ממש לא מבשלת

שונאת להתעסק עם בשר (אבל מאוד אוהבת לאכול בשר)
ושונאת להתעסק במטבח .
יודעת להכין פסטה טעימה ברוטב עגבניות .... וזהו בערך .
בעלי מבשל בבית (גם לא יותר מדי מגוון ) כולל סלטים שווים לארוחת ערב .
בשישי בערב אנחנו מתארחים ובשבת מכינים מנה פשוטה או אוכלים בחוץ.
היום בדיוק החליט לגוון בארוחת ערב ולהכין בבית ממרחים שווים
כמו ממרח זיתים/עגבניות וכו'.
הוא קנה בטעות זיתים חריפים מדי עם פלפלים אדומים קטנים כאלה
ויצא בלתי אכיל אז פעם הבאה יקנה זיתים רגילים ...
&nbsp

 

[debby12]

מעניין! איך מכינים ממרח זיתים וממרח

עגבניות "שווים"? אשמח לשמוע.

ברור כמובן שיש דרגות שונות של אהבת/שנאת בישול. קשת שלמה שבין "הייתי מעדיפה לעבור טיפול שורש בלי הרדמה מלבשל" לבין "אני מתה על זה". וכולן לגיטימיות.... גדלתי אצל אמא מאסכולת תחילת הקשת אז אני מבינה.

אבל בעיני יש כמה מטבעות בסיסיות שהן חלק מלהיות בגיר עצמאי (נגיד לדעת להכין ביצה קשה/ביצה במחבת, להכין פסטה בלבד - עזבו רוטב, נגיד אפשר עם קטשופ, להכין טוסט עם גבינה צהובה, להכין איזשהו סלט - שוב, אפשר עם רוטב מוכן מבקבוק).

 

[מאמאמיה22]

את העגבניות הוא עוד לא הכין

וכיוון שאני לא בעלת חוש בישול טבעי אז אין לי עדיין מושג.
לזיתים ראיתי שהכניס גם שיני שום לבלנדר ...
&nbsp
מסכימה איתך לגמרי לגבי מיומנויות בסיסיות.
לפעמים יש רתיעה רק מעצם חוסר ההתנסות וחבל.
הרי ברור שכל אחד יכול להכין נניח פסטה בולונז (שזה אפילו כולל חלבון)
עם יעקוב אחרי הוראות בסיסיות למדיי או מקסימום אחרי פעמיים ) .
כרגע באמת בעלי מראה לגדולה והיא חותכת ירקות לסלט וממש אוהבת להיות איתו
במטבח . הם גם הכינו יחד עוגיות לגן (בטעות עם בצק של פחזניות אבל שמו מעל רוטב
שוקולד וסוכריות ומסתבר שיצא טעים ) .
&nbsp

 

[mykal]

משהו שהגדרתי אותו

לעצמי רק לאחרונה.
בשול/תפירה/נקיון וכל פעולות משק הבית--שהרבה נרתעים מהם
בגלל העובדה שזו בד"כ עבודה סיזיפית.
מצאתי את עצמי--שבמקום לומר, קשה/מעיק וכד'
אני מוצאת את עצמי "משתעשעת" מגלה שי לי רצון להיות יצירתית,
בשילובים של מאכלים, בצבעים שלהם, בטעמים שלהם,
למצוא פטנטים שיקלו על העשיה--ועל הצורך בנקיון אחרי,
אותו הדבר בתפירה, אגב אותו הדבר בקריאת ספרים ---ממציאה סופים אחרים,
מסבירה את הדמויות.
כשאני מתענינת ונהנית--הכל יותר קל ופשוט.

 

[michal@gal]

הילדים נמצאים במטבח

עוזרים קצת בבישול, לערבב, לטגן. לא הייתה להם בעייה להכין לעצמם אוכל כשנסענו לנופש זוגי. ידעו להכין לעצמם המבורגר או שניצל.
&nbsp
הילדים התחילו להיות במטבח מגיל צעיר. בגיל 8 כבר ידעו להכין לעצמם חביתה ולחמם אוכל במיקרו או בתנור.
להכין סלט לארוחות משפחתיות הוא התפקיד של הילדים כבר הרבה שנים.
הם לא פגשו שקית קוקי מימיהם, אז גם הם לא ידעו מה לעשות אם יבקשו מהם להכין עוף בשקית.
&nbsp
אני לא ידעתי לבשל כשיצאתי מהבית, מעבר לרמה של חביתה.
אחרי שנתיים באוניברסיטה נמאס לי ממסעדות סטודנטים ושקיות זשל "חמים וטעים" והתחלתי ללמוד לבשל מספרי בישול.
זה לא בגלל שאמא שלי לא רצתה ללמד אותי לבשל, אלא שאני לא רציתי ללמוד. האחים שלי יצאו יותר מבשלים ממני מהבית. אני הסתפקתי באפיית עוגיות.

 

[אישה בחופשה]

הילדים שלי יודעים להכין חביתה

והגדול יודע גם לחמם לו רביולי מוכן.

זאת רמת הבישול של הילדים כאן......

אבל אני אופטימית:
האיש שלי (האבא שלהם) גם לא ידע הרבה מעבר לכך אבל עם השנים והסקרנות הוא הפך להיות הבשלן היותר טוב בבית (אני יודעת להכין אוכל בסיסי) אורז זה בכלל האליפות שלו.