חוקי הבית שלכם

חוקי הבית שלכם


לכל בית חוקים משלו.

לפני שנה ביקר חבר של הצעיר אצלנו ודברנו שלפי חוקי הבית שלנו, הילדים יושבים במכונית מאחור חגורים והוא סיפר שאמא שלו מרשה להם לשבת מקדימה.....
הסברנו שלכל בית יש חוקים ואז הוא סיפר שלהם יש את עשרת החוקים:
- כבד את הוריך
- כבד את אחיך
וכד'
- החוק העשירי היה שאסור לקרוא שני ספרים במקביל.....

החוק העשירי, גרם לי לחייך, אצלי חוק הספרים אומר שמסיימים ספר צריך לנוח יום עד שמתחילים את הספר הבא.

האם גם לכן יש חוקי בית מעניינים ?

דרך אגב, כשבררתי עם אמא שלו היא אמרה שהם מנסים לחנך לכבוד אבל הכחישה שקיימים אצלם "חוקים" כנ"ל וצחקה לגבי החוק העשירי...
 

mykal

New member
חוקים? זו הגדרה

ממש מדהימה, אפילו המילה כללים קשה לי.
כבר אין לי ילדים קטנים, אני מגדלת שני נכדים כאן,
ואין לי חוקים או כללים, אבל נראה לי שיש הרגלים
שמוטמעים, מתוך אילוצים/אמונות (הוריות) שההמלצות
לעשות אותם אולי מתקבל אצל הילדים כמו חוק.
 
חוקים זאת המילה הראשונה שעלתה לי בראש חוץ ממנהגים

שבגלל הקונוטציה לחגים לא רציתי להשתמש בה....
אבל מתוך מה שכתבתי חשבתי שיובן שאלו לא באמת חוקים אלא יותר הרגלים שהשתרשו
 

mykal

New member
סתם אלטרנטיבה


במקום מנהגים, אפשר הנהגות, אפשר הרגלים,--

זה סתם בשביל ה"צחוק".
אגיד משהו--הבית שלי היה ממש "מתוקתק" בהליכותיו, כי עבדתי הרבה בחוץ,
וגם הרבה בלילות (בדיקת בחינות ובנית מבחנים ולימודים בלי סוף)
אבל, מעולם לא העמדתי כללים, אלא דרישות.
ומי שלא מלא אותם, תקן את מה שקלקל, כלומר--אסרתי על אכילה בחדרי שינה,
(כמו שאצל חייבת להגיב) לא שמרתי אלא--אם היו פירורים הם ניקו. לא אני.
הם היו גם בעלי תפקידים מגיל די צעיר, וכשילד שותף,
הבקשות והדרישות לשמירה הרבה יותר קלים, כי יש הבנה לסיבה ואחריות.

עכשיו יש כאן נוכחות די קבועה של שני נכדים, אחד בן 6 והצעיר בן כמעט 5,
אני מרשה תמיד לקחת משחקים, וכשמסימים--אחריותם לאסוף.
אני רוחצת אותם בערב, רק אחרי ארוחת ערב, מתפשטים ואוספים את הבגדים בשקית. ורק אז מוציאים את הפיגמות.
זה כבר בתרגולת, אפילו לא צריך להגיד יותר מכותרת, ללא ההוראה המלאה.
 
אני גדלתי אחרת, אמא שלי תמיד אמרה "התפקיד שלכם

בבית הוא ללמוד".

בגלל זה כמעט ולא התבקשנו לעזור.
העזרה בדרך כלל הגיעה מאיתנו.

כמי שגדלה עם סבא וסבתא שגרים קרוב, אני שמחה בשביל הנכדים שלכם שהם זוכים לתשומת לב קבועה, לדעתי זה יוצר קרבה וקשר משפחתי חשוב ונעים.
 

mykal

New member
לגבי המשפט של אמא שלך,

זה משפט שגם אמא שלי אמרה לי,
ואני הגדלתי לעשות וטענתי לילדי--שלא רק שזה
מה שיש עליהם לעשות--אלא להשיג את הטוב ביותר שיוכלו,
כי זה עיקר תפקידם.
אבל זה לא סותר אחריות ותפקוד בבית.
לא ביקשתי שיפרנסו עצמם, בעבודה נוספת? או שיעשו עבורי משהו,
בכלל לא--אלא אחריות לסביבה שבתוכה הם חיים,
אני כיבסתי, בישלתי, טיפלתי שחלו, איפשרתי קיום ומלאתי צרכים.
סביבה של נקיון--וסדר שבו הם נמצאים--זה היה באחריותם,
וזה נראה לי היה ממש מערכת יחסים הגונה.

ולגבי קשר עם נכדים את לגמרי צודקת--כיף גדול להם וכיף עוד יותר גדול לי.
 
לגמרי לא ברור לי העניין של לקרוא ספרים במקביל - מה הבעייה?

לגבי חוקי הבית שלנו - הם בעיקר דברים כמו לא לאכול בחדרים, לא לעלות עם נעליים על הרהיטים, ודברים בסגנון... באופן כללי החינוך אצלנו הוא לכבוד ואי פגיעה באחרים, אבל זה נראה לי כל כך בסיסי שלא הייתי קוראת לזה חוק של הבית.
 
חוק קריאת ספרים במקביל כנראה היתה המצאה של הילד


האם כשבאים אורחים מכופפים חוקים?
לא לעלות על הרהיטים עם נעלים אני מניחה שעדיין בתוקף אבל אכילה בחדרים?
 
החדרים של הילדות, לפחות בבית הנוכחי,

די צמודים למטבח, ואין שום קושי לקפוץ רגע למטבח לאכול משהו. פירות בחדרים? על גופתי המתה.
 
אצלי גם לא אוכלים בחדרים ולא מעניין

אותי מי הגיע

הסטיה היחידה מהמטבח לסלון היא כאשר אני מארחת לימי הולדת או משהו בסגנון ואז מן הסתם שותים קפה ועוגה בסלון , המטבח לא יכול להכיל את כולם
מעבר לזה אני פשוט לא מרשה ..
 
אצלנו מותר מחוץ למטבח רק פופקורן בסלון, כשרואים סרטים.

אבל אסור לשפוך את הפופקורן
.
 

debby12

New member
מנהל
שאלה טובה - יש לנו הרבה כללים אבל

קשה לומר שאנחנו באכיפה של 100% או שכולם הגיוניים (מזכיר לי את הסרט המקסים עד מאוד Cider House Rules - זוכרות?)

הנה כמה בשלוף מהזכרון של הבית שלנו - כמעט כולן נוגעים לילדות. המבוגרים מחליטים עבור עצמם...
1. אסור "מסכים" בימים זוגיים (שני, רביעי ושישי)
2. צריך לצחצח שיניים ולהשתמש בחוט דנטאלי לפני השינה
3. אסור לתת לחתולים כמה אוכל שהם רוצים כי גם ככה הם שמנים עד מאוד. יש אצלם משמעת אוכל (אל תרחמו עליהם... הם עדיין בעודף משקל)
4. אסור לכלבה לעלות על הספות החדשות-יחסית (יש לה את הספה המעפנית שלה)
5. אסור לדבר אנגלית בבית אלא אם כן האו-פר איתנו, לא עלינו
6. ילדות אמורות לשים את הכביסה שלהן בסל הכביסה
7. חייבים לנסות כל מזון סביר, ולו דגימה כזית, לפני שאומרים "איכס לא מוכנים"
8. אם "חולים" ולא הולכים לבי"ס באותו יום - זה אומר שגם אסור להיפגש עם חברות באותו היום...
9. אסור להרשות לכלבה לעלות לחדרי השינה.
10. אסור לפתוח את הדלת לזרים, ובכלל - אם נשארות ילדות בבית לכמה דקות לבד אנחנו מעדיפים שהן לא תהיינה באזור הדלת (היא עם המון זכוכית) - עדיף להשאיר שם את הכלבה
11. חוק רק של אמא שלי בלבד: אסור לנשק את חיות הבית, כל וחומר שלא על הפה [אנחנו מרשים חופשי]
12. חייבים לחגור חגורות בטיחות ברכב
13. צריך לעזור לשכנים מבוגרים לגרף שלג] ועלים בסתיו ואסור לדרוש תשלום [בד"כ שואלים אותן כמה לתת או משהו כזה - והתשובה היא: לא חייבים לתת כלום, ואם כן אז כמה שאתם חושבים לנכון
14. כשיש אורחים שאת הילדים שלהם הילדות שלנו לא מחבבות במיוחד - עדיין אסור להן להתעלם מהם באופן מוחלט.

יש בטח עוד המון. חייבת לציין שאנחנו לא כזה בית למופת ולדוגמא וכאמור שיעור הציות אצלנו איננו 100%. אבל זו השאיפה...
 
לגבי כלל ה"מסכים"

מה עושים בימים הזוגיים במקום?
אם אתם לא בבית איך אתם יודעים שהוא מתקיים?
 

debby12

New member
מנהל
בימים אחרים קוראים ספרים

משחקים עם חברות "לא במחשב". נוסעים באופניים. מייללים שמשעמם ועוד ועוד

יש לנו או-פר בבית שאמורה לאכוף. היא לא בדיוק השריף המחוזי אז כאמור אני חושבת שהאכיפה מלאה. אבל משתדלים.
 

debby12

New member
מנהל
אה - ובחוקים של חברות של הילדות

הראשון שעולה לי הוא כלל אצל חברה של אמצעיתי שהוריה מצרים שניהם (אני לא בטוחה אם היא נולדה במצרים או בארה"ב). על כל פנים - הכלל הוא שאסור לה לישון אצל חברות. מה שגורם לה עגמת נפש רבה כי הרבה מסיבות יום הולדת הן "מסיבות פיג'מה" שבהן נשארים לישון וכאלה.

אז כל הילדות נשארות לחגוג עם סרט ופופקורן וקשקושים עד 2 בלילה. ואותה באים לאסוף ב-9 בערך.תמיד
 

פריZמה

New member
את לא יכולה לדעת מה באמת קורה שם

אולי היא מרטיבה במיטה וזו דרך לא לספר זאת?
אולי היא סובל מחרדות בלילה?
גם אני מאפשרת לילדים שלי להשתמש ב״ אמא לא מרשה״ כשהם צריכים לצאת מסיטואציה מסויימת בלי לספק הסברים מיותרים
 

debby12

New member
מנהל
יכול להיות

אני לא חוקרת במופלא ממני. ולא שאלתי אף פעם כמובן.

אבל הילדה בד"כ בדמעות עצב בזמן האיסוף.

אבל אולי את צודקת ולא הייתי צריכה לציין את המוצא. נדמה לי שבתי דיווחה פעם ש"אבא שלה לא מרשה" ולכן זה הרגיש לי על רקע תרבותי. אבל מה אני יודעת?
 

debby12

New member
מנהל
מוסיפה - יש לכם כללים מבית הוריכן/ילדותכן?

כלומר כאלה שחלו בבית שבו גדלתן? ואם כן - האם אתה מעבירות את הכלל הלאה גם בבית שלכן?
 
למעלה