ככל שאישה מרוויחה יותר שביעות רצון בן הזוג נפגעת

debby12

New member
מנהל
ככל שאישה מרוויחה יותר שביעות רצון בן הזוג נפגעת

שביעות רצון הן מהמשפחה והן מהקריירה ראו כתבה בגלובס:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001139083&fid=8399

WTF? נראה לי קשקוש מוחלט. אני מנסה לנחם את עצמי שה"מכללה האקדמית נתניה" היא אפעס לא בחזית המחקר העולמית

שאם זה נכון - אלו מסקנות אפשר להסיק? לחנך את הילדות להתחתן רק עם נשים? לא להתחתן בכלל? לא להרוויח יותר מדי חלילה?
 
WTF#2 ? בן זוגי היה מתמוגג אם בזכות

משכורת גבוהה יותר שלי הוא היה יכול לצאת לפנסיה מוקדמת
 

debby12

New member
מנהל
כנ"ל אצלנו... הוא תמיד אומר

Come on baby - show me the money.... יען כי הוא ישמח לצאת לפנסיה אף הוא.

בינתיים - תנוח דעתכן - אף אחד מאיתנו לא ממש יוצא לפנסיה בזמן הקרוב
 
אני מבינה את הכתבה קצת אחרת

אני מבינה שגברים יותר "לוקחים ללב" ופחות מרוצים מהקריירה שלהם כאשר הנשים שלהם מרוויחות יותר (זה לא שהם לא מרוצים מהנשים שלהם, אלא הם מרגישים שהם לא ממצים את יכולתם)
נושים יותר מפרגנות אם הבעל מרוויח יותר וההשפעה של זה על שביעות רצון מהקרירה של עצמן היא ביחס לעצמן ולא ביחס לבעל.

יש שם משפט שאומר שכשנשים מרוויחות יותר הן יותר שבעות רצון מהקרירה שלהן (עם השוות אחוזים). אני חושבת שזאת שאלה שאינה תלוית מגדר- כל אחד שמרוויח יותר - יותר מרוצה מהקרירה שלו, לא?
 

debby12

New member
מנהל
אולי היו צריכים לעשות מחקר רחב יותר שיוכיח

שבאופן כללי נשים הן מפרגנות יותר/אמפטיות יותר
<בשביל זה צריך מחקר?>

מסכימה איתך שהמשפט הזה לא ממש מפתיע
 
יש גורמים כל כך רבים שעשויים להיות מעורבים.

למשל, שכר הנשים נמוך מהגברים - כך שאם גבר מרוויח כמו האישה אולי זה אומר שהשכר שלו נמוך יחסית, ולכן הוא לא מרוצה.
חוץ מזה, העבודה של האישה, וביחס לזו של הגבר, עשוייה להשפיע גם על חלוקת העבודה בבית, על המקום של הקריירה של הבעל בסדר העדיפויות של המשפחה (אם הבעל מרוויח יותר, הקריירה שלו תעמוד גבוה יותר בסדר העדיפויות, כי המשפחה תלויה בה - ואחרת הוא עלול להרגיש שהוא לא מתקדם בקריירה כפי שיכול היה כי ההחלטות שמתקבלות בבית הן לאו דווקא בכיוון של מקסום הקריירה שלו), וכו'.
בקיצור, מאוד סביר שהסיבה שהגבר לא מרוצה היא לא משהו כמו קנאה באשתו על כך שהיא מרוויחה יותר ממנו, אלא השלכות אחרות של העניין.
 

mykal

New member
בחינת שביעות הרצון

*רק* ביחס ההשואה למשכורת האשה --
ולא בהקשרים של הקריירה והשכר שבה בעקבותיה--
בהשואה לגברים אחרים מצד אחד,
ובלי קשר למערכת היחסים הזוגית בבית מצד שני--
קצת בעייתית בקשר למסקנות נחרצות כ"כ.
לא היה פירוט במאמר--אם זה כשהם עובדים באותו "ענף" קרייריסטי,
או שזה במקצועות עבודה שונים.

אגלה לכם שאני שמחה לשמוע שיש נשים שמרויחות טוב יותר מגברים--
רק כדאי שנבחן זאת האם באותה עבודה הגבר שלידה לא מרויח יותר.
כי בכל מקרה השובניזם כנראה, טרם הודבר לחלוטין.
 

Ani15

New member
כן

זה לגמרי לא קשקוש
אנחנו זוג מאוד שוויוני והרבה שנים הרווחתי הרבה יותר ממנו. מעולם הוא לא הרשה לעצמו "לצאת לפנסיה" או לא לעבוד בכלל, גם כשהרוויח פרוטות או למד, כי זה הציק לו. הוא כמובן שמח על האפשרות שנתתי לו - בלי זה הוא לא היה יכול לעשות מהלכים מסוימים בקריירה שלו או את התואר השני, אבל זה בהחלט הציק. היום הוא מקפיד להראות לי בניסים ונפלאות שהוא מרוויח דומה או יותר ממני בכל פעם שאנחנו מגישים את הדו"ח השנתי למס הכנסה. ומדגישה - ממש לא מדובר במאצ'ו או גבר מסורתי בשום תחום. כדי לסבר את האוזן, עכשיו כשהוא מרוויח יפה הצעתי לו לעזוב את העבודה שלי ולטפל בלעדית בבית כשהוא מתמסר לעבודה שלו (היום כששנינו מתחזקים קריירות לגמרי לא זניחות, אנחנו מתחלקים מאוד במטלות הבית). בתגובה הוא הודיע לי שהוא יתגרש ממני אם אהיה בבית כל היום (גם כי אני אשתגע, וזה די נכון, וגם כי השוויוניות ממש חשובה לו, מכל מיני סיבות).
אל תשלו את עצמכן - זה יפה שהגבר שלכן אומר דברים כאלה, אבל הסיכוי שהוא באמת יעשה את זה (פרישה מעבודה) אם תרוויחו היטב, נמוך למדי. פגשתי (רק בארה"ב, בישראל זה באמת לא קיים) stay at home dads, שנשותיהם הרוויחו מעל ומעבר, שטסו החוצה מהבית לעבודה בשניה שרק יכלו. אחד מהם עד היום עובד כמעט בשכר רעב, זה לא משתלם למשפחה שלו בשום אופן, אבל הוא לא מוכן לוותר על זה בשביל תחושת הערך העצמי.
אל תשלו את עצמכן 2 - גברים ונשים זה לא אותו הדבר, והחברה המודרנית ביותר שאתן מכירות היא לא באמת שוויונית לגמרי (עדין, אני מקווה). גברים מחונכים להרוויח ולפרנס (הו הו הו), נשים מחונכות לגדל ילדים ולהיות מטופחות, וכל השאר בסדרי עדיפויות נמוכים יותר. המסקנות? לשמוח שיש גברים שמוכנים להתמודד עם התסכול הזה... לפחות בזה התקדמנו. ולשים דוגמא הולמת לילדות שלכן, שידעו שזה אפשרי ואפשר גם יותר (אני15 מנצלת את הפוסט כדי להביע את תסכולה העמוק מנשים צעירות שב2016 עדין נסמכות על הבעל המפרנס שלהן בשלל תירוצים צבעוניים כאלה ואחרים).
 

debby12

New member
מנהל
אני מסכימה שהסיכוי שיעשה את זה (יפרוש בשלב זה) זניח

אבל עדיין יתכן מאוד שהוא מפרגן לגמרי לאישה שמרוויחה יותר וזה לא "מציק" לו. כלומר, אם לומר אחרת ,זה שהוא לא יפרוש לא אומר שזה מציק לו.

אצלנו היינו פה וגם שם. בעבר הוא הרוויח יותר לא מעט שנים. לפני 3 שנים התחלפנו. לא נראה לי שאיש מאיתנו התבאס

מסכימה איתך מאוד עד כמה חשוב לתת דוגמא הולמת לילדות. יום יום, שעה שעה. זה מזבח שאני מוכנה למות עליו (למות מעייפות/תשישות....).
 

mykal

New member
למשפט האחרון שלך כאן

אני בהחלט מסכימה שחינוך לעצמאות כלכלית של אשה והדרכה כזו
לבנות היא חשובה וערכית--
אבל העובדה שאת מוכנה "למות" עליה --
היא פרי תרבות והשקפה של מציאות חדשה.
"בעולם ישן" בו הבעל היה אחראי כמעט בלעדי בהבאת פרנסה,
והאשה היתה עקרת בית, היה סדר עולם שלא העמיד במבחן את "התחרות"
ביניהם על גובה השכר והמעמדות היו ברורים. (ולא באתי לשפוט רע או טוב בכלל לא--רק לשקף) היום "בעולם החדש" כמעט לא ויתרנו על היותינו עקרות בית,
(גם אם הגברים שותפים בעשיה הם כמעט אינם שותפים בעול ובחריות)
והפכנו גם להיות נשים קריריסטיות---אז כן אנחנו "מתות" מעייפות ותשישות.
כותבת מי שפירנסה המון שנים---והוא למד. וללא ספק השגתי בנזוג
שבסופו של דבר הגיע להשגים נהדרים ו"ההשקעה" היתה כדאית.
אז כן בנותי כבר קרייריסטיות בפני עצמן. לא רואה שקל--והנה אני בגימלה--
עוזרת להן---וממשיכה להיות עייפה.
,
החינוך הצליח--המציאות תובענית.
סתם חומר למחשבה.
 

debby12

New member
מנהל
דווקא אני די ויתרתי על "עקרות הבית"

ללא ספק הישן לצידי עושה יותר בתחום הזה ממני ולשנינו אין סטנדרטים מאוד גבוהים בתחום. ובתחום הטיפול בילדות יש לנו עזרה רבה מאוד בתשלום.

כך שהמציאות שלי תובענית גם די ללא עקרות הבית, או לפחות אם לעשות הרבה פחות מ-50% ממנה (הן ב"בית" והן ב"ילדים").

מה שכן - נשארות לי כמובן מטלות "בית/ילדים" - וזה שונה ממישהי שבוחרת לא לעבוד בכלל שאז יש לה אפס מטלות בתחום הזה.

החיים תובעניים בלי קשר. הם גם תובעניים עבור גברים.
 
כנ״ל. בעלי עושה יותר בבית ממני.

וגם הסטנדרטים שלנו ״לא מאוד גבוהים״. האמצעית שלנו התחילה לאחרונה לפתח חיבה לסדר ולכן היא דואגת לאחרונה לכך שחדר הילדות יהיה מסודר (הן שלוש בחדר), וגם מחמיאה לנו כשאנחנו מסדרים ומנקים
.
 

mykal

New member
עונה לשתיכן,

אצלינו היתה חלוקה הגונה מבחינת המטלות.
והכל הסתדר מצוין.
אז אולי בגלל הסטנדרטים שלי/האופי שלי/ או אולי הצורך של שנינו--
הארגון מעל--היה באחריותי ובסמכותי.
היום שאני גימלאית--ואם נדמה לכם שיש פחות צרכים של בית --טעיתן

הנשואים מגיעים על משפחותיהם, הנכדים כאן הרבה מאוד,
חזרתי להיות עקרת בית במשרה וחצי--מבחינת בישולים--הקיטרינג פועל--
מבחינת שמרטפות אני עושה יותר מאשר על ילדי.
אבל זה מסב לי נחת ואושר.
מאחלתצ לכן לזכות ולהנות.
 

michal@gal

Active member
מנהל
זה לא חדש

נעשו הרבה מחקרים סביב הרעיון הזה וכולם מראים שהעולם שלנו עדיין שוביניסטי מאד וגברים יותר מרוצים כשהאישה לצידם מרויחה פחות מהם, רצוי גם פחות חכמה מהם.
&nbsp
אני לא רואה משהו שאפשר לעשות חוץ מאשר לעשות את המאמץ להמשיך לדחוף את המהפיכה הפמיניסטית קדימה ולקוות שלבנות שלנו יהיה יותר קל.
הרגלים רעים של אלפי שנים קשה לשנות בזמן כל כך קצר.
 

בחייאת8

New member
בן זוגי הוא stay home dad

כך היה כשחיינו בארה"ב וגם מאז שחזרנו.
לאחרונה קשה כלכלית, אז הוא יוזם איזשהו פרוייקט מהבית, אבל זה כלכלית נטו.
מבחינתו להיות זה שבבית, מטפל בילדים וכל מה שקשור לבית: כביסה, בישולים וכו'.
אני זו שעובדת קשה לאורך כל השנה, כי בארץ נורא קשה לחיות ממשכורת אחת. מאד.
מבחינתי ההדר הזה מצוין, כי אני אוהבת את העבודה שלי, נהנית לעבוד, ומצד שני לא מתה על עבודות הבית בלשון המעטה.
 

debby12

New member
מנהל
הו, מעולה


אחותי האובדת את (גם בעניין אהבת העבודה שלך וגם, להבדיל, בנוגע לעבודות הבית).

סקרנית- יש אבות אחרים של ילדים בגן/כיתה שמקנאים בו?
 

בחייאת8

New member
לא יודעת לגבי אבות, אבל כן יודעת

לגבי אמהות.
בדיוק אתמול אחת האמהות שלחה לי תמונה שלו עם הילדים במפגש הורים וילדים של הקייטנה (אלוהים יודע למה צריך את זה, אבל זה כבר משהו אחר), וכתבה לי שהוא "אב השנה". זה אחרי שהחמיאה לו הרבה בוואטסאפ הכיתתי על זה שהכין פשטידה למסיבת סיום שנה. כתבתי לה להירגע כי אני צריכה לחיות אח"כ עם האגו שלו

כ"כ מובן מאליו שהאמא צריכה להיות יותר פעילה בכל מה שקשור לילדים. לי באופן אישי אין סבלנות לזה. איפה שהוא יכול להיות מנודב, אז זה הוא.
באופן כללי אנחנו משתדלים להיות כמה שפחות מקובעים, ועושים מה שטוב לנו, גם אם זה לא סטנדרטי/נורמטיבי.
 

debby12

New member
מנהל
מעניין

הישן לצידי גם הוא מרבה לקבל מחמאות נלהבות על "איזה אבא מדהים הוא", וזה למרות שהוא עובד במשרה מלאה (כמו רעייתו שתחיה), ורק בזכות זה ש

1. הוא מתחלק עם רעייתו בערך חצי חצי בנוכחות באירועים מהסוג שתיארת (כל מיני מסיבות כיתה באמצע היום שבהן ההורים מצופים להשתתף)

2. יש לו תחביב משותף עם בנותיו שהם עושים ביחד (טאי קוואן דו - יש שיעורי "משפחה" לבני גילאים/רמות שונות).

3. בנותיו כרוכות אחריו עד מאוד, ושנים רבות מאוד הוא סחב בכל רגע נתון 2-3 ילדות (לפעמים אחת בכל יד ואחת והשלישית על הכתפיים - התחתנתי עם רמבו וזה גם עוזר שמדובר בילדות קלות משקל.

4. רעייתו שתחיה (אותה אחת מהסעיף למעלה
) נוסעת לכל מיני נסיעות עבודה הרחק מהבית, ובזמנים שהיא לא נמצאת הוא, אלליי, ההורה האחראי בבית [עם סיוע לוגיסטי במשרה מלאה מהאו-פר, אבל בכל זאת]. רבים השומעים זאת החושבים שמגיע לו פרס נובל על כך.

יצא לו גם לשמוע לא מעט מגברים - רק ישראליים אגב - את המשפט "אני? בחיים לא הייתי מסכים לכזה דבר". וזו אולי הסיבה שאין לנו בסביבתנו חברים ישראליים.
 

בחייאת8

New member
ככה צריך! אצלנו זה פשוט יותר:

הוא אחראי על מטלות הבית והילדים, ואני על העבודה.
שוב, כלכלית זה כבר לא קל כ"כ, ולכן הוא יוזם משהו, אבל עדיין אם הילדים רעבים או צריך לתפור בגד, הם פונים אליו.
 

michal@gal

Active member
מנהל
זה לא יוצר בעיות?

בפורום אחר הועלתה בזמנו תלונה ע"י אחת האמהות שילד בא לשחק אצלם אחה"צ מלווה באבא, האבא נשאר בזמן ששיחקו יחד (כמו שעושות אמהות מלוות הרבה פעמים), והיא הרגישה חוסר נוחיות עד כדי כך שהחליטה לא להפגיש יותר את הילד שלה עם אותו ילד בגלל נוכחות האבא.
 
למעלה