פרפרי אהבה
New member
זמן פנוי ושעמום
כרגע בסוג של חופש:
הגן שעבדתי בו נסגר עד שחזרתי מישראל והגן החדש מתחיל את ההכנות לשנה"ל רק באמצע-סוף אוגוסט כך שאני די פנויה.
כרגע במהלך טיפול שאמור להיות בסוף החודש ולכאורה חוץ מפגישה פעם בשבוע עם הרופא אני די פנויה...
אז פרסמתי את עצמי בקרב ההורים בגן לגבי בייביסיטר ועושה כמה פעמים בשבוע אבל זה ייפסק אחרי שאעשה את הטיפול כי אסור לי להרים ילדים ויותר מידי להתאמץ (כי לא יודעת לעצור את עצמי מבחינת המאמץ הגופני).
החלטתי לקנות חוברת ללימוד צרפתית כי זה חלום שיש לי ולומדת כל יום קצת וזה נחמד.
אני עושה כל בוקר הליכה ארוכה ומהירה ומגלה כל מיני פינות חמד פה בעיר ואין על הסנטרל פארק
אבל לרוב אני פשוט משועממת ומתחילה להרגיש כמו עקרת בית נואשת.
כאילו הכל סובב אצלי בעיקר סביב הבית: בישול ארוחת צהריים לעבודה עבור הבעל, נקיונות,כביסות, סידורים ובשאר הזמן- עושה קצת יצירה, רואה הרבה טלויזיה ובעיקר...מתחרפנת.
אני משתדלת לצאת וכו' אבל לא ממש מצליחה למצוא דברים שכיף לעשות אותם לבד (כי מה לעשות כולם עובדים) ושלא עולים כסף או עולים ממש מעט (כי יש גבול כמה אפשר לבזבז כשמסתמכים על משכורת אחת...).
זה לכאורה צרות של עשירים ובאמת זה חשוב שאתמקד בטיפולים- אבל אני מתחרפנת שוב להיות במקום הזה של העקרת בית ושגולת הכותרת כל יום זה מה אני מכינה בצהריים
.
רעיונות/מחשבות/תובנות יתקבלו בברכה
כרגע בסוג של חופש:
הגן שעבדתי בו נסגר עד שחזרתי מישראל והגן החדש מתחיל את ההכנות לשנה"ל רק באמצע-סוף אוגוסט כך שאני די פנויה.
כרגע במהלך טיפול שאמור להיות בסוף החודש ולכאורה חוץ מפגישה פעם בשבוע עם הרופא אני די פנויה...
אז פרסמתי את עצמי בקרב ההורים בגן לגבי בייביסיטר ועושה כמה פעמים בשבוע אבל זה ייפסק אחרי שאעשה את הטיפול כי אסור לי להרים ילדים ויותר מידי להתאמץ (כי לא יודעת לעצור את עצמי מבחינת המאמץ הגופני).
החלטתי לקנות חוברת ללימוד צרפתית כי זה חלום שיש לי ולומדת כל יום קצת וזה נחמד.
אני עושה כל בוקר הליכה ארוכה ומהירה ומגלה כל מיני פינות חמד פה בעיר ואין על הסנטרל פארק
כאילו הכל סובב אצלי בעיקר סביב הבית: בישול ארוחת צהריים לעבודה עבור הבעל, נקיונות,כביסות, סידורים ובשאר הזמן- עושה קצת יצירה, רואה הרבה טלויזיה ובעיקר...מתחרפנת.
אני משתדלת לצאת וכו' אבל לא ממש מצליחה למצוא דברים שכיף לעשות אותם לבד (כי מה לעשות כולם עובדים) ושלא עולים כסף או עולים ממש מעט (כי יש גבול כמה אפשר לבזבז כשמסתמכים על משכורת אחת...).
זה לכאורה צרות של עשירים ובאמת זה חשוב שאתמקד בטיפולים- אבל אני מתחרפנת שוב להיות במקום הזה של העקרת בית ושגולת הכותרת כל יום זה מה אני מכינה בצהריים
רעיונות/מחשבות/תובנות יתקבלו בברכה
