המודעות לאפשרות של פיטורים בהחלט קיימת
למעשה, לפני 5 שנים גם כתבתי פוסט על מצבו של מי שחושש מפיטורים תמיד. כאן, אם מעניין מישהי: [URL]http://www.tapuz.co.il/blogs/viewEntry/2229059[/URL]
בינתיים זרמו אי-אלו מים בנהר, אבל נכיוון שאין לי שום גב כלכלי, אני עדיין מודעת בהחלט לאפשרות שאפוטר (מסיבה כלשהי, שלא בהכרח קשורה ביכולותיי כעובדת. כמו בדוגמא שנתת למעלה, קיצוצים מתרחשים, ומקומות גם נסגרים), ואני גם מודעת לכך שזה ישאיר אותי באתגר כלכלי רציני.
אין לי הרבה מה לעשות כדי למזער את הסיכוי שזה יקרה. חוץ מלעשות כמיטב יכולתי בעבודה, כמובן, כולל שמירה על יחסי אנוש תקינים במידת האפשר, שאת זה אני עושה. גם לחסוך ליום צרה אין ממש אפשרות. התגובה שלי לאפשרות של פיטורים היא בהתנהלות מודעת ובתכנונים. אני מודעת למקום שאני נמצאת בו מבחינת תעסוקה: התקדמתי (במידת האפשר, כרגע) במקום העבודה שלי. מקומות עבודה חלופיים בסביבה, אם אפוטר ואיאלץ לפנות אליהם, הם אופציה של חוסר ברירה, אך לא יותר מזה. אין מה לבנות עליהם. ראשית, כי הם מעטים (יש רק שניים-שלושה בסביבה כולה), ושנית, כי הם ייטו פחות לקבל אותי, וגם ישלמו לי פחות (אני יודעת מה התנאים אצלם). אז בתחומי, המקום שאני עובדת בו הוא האופציה היחידה. "למצוא עבודה במה שלא יהיה" זה לא פשוט, כי אני חד הורית לשניים ועבודה במשרה מלאה ולא-גמישה שמחייבת לצאת מוקדם בבוקר מהבית ולחזור מאוחר היא בעיה פרקטית רצינית. להתקיים במקרה של פיטורים מעבודות פרי-לאנס בתחומים שחלטרתי בהם בעבר, זה יוריד את רמת החיים שלי (שלא לומר: יסבך אותי כלכלית), יהיה לא יציב וארוויח בזה משמעותית פחות ממה שאני מרוויחה עכשיו. אז קודם כל, אני מתנהלת כלכלית בזהירות - למרות ההעלאה עכשיו אני לא ממהרת להיכנס להתחייבויות שיעלו משמעותית את ההוצאות שלי, למשל. אני מודעת לאפשרות שהכנסתי תרד ואז לא אעמוד בתשלומים.
אבל איך שאני רואה את זה, נותרה אופציה נוספת שאני רואה למקרה של פיטורים, ואם אצליח לעשות זאת, באופציה הזאת יש סיכוי שאוכל להחזיק מעמד, לשמור על רמת חיי ואולי אפילו להתקדם: לעבור לתחום עיסוק מסוים, שהוא שונה מהתחום שאני עושה עכשיו אבל אנשים שאני מכירה מתחומי עברו אליו בשלב מסוים של הקריירה שלהם, וזה מקובל בתעשייה: ניסיון בתחום שלי נחשב כרלוונטי גם לצורך התקבלות לתחום ההוא. אם הייתי יכולה להתחיל לעסוק גם באותו תחום בקטנה 'מהצד' כרגע, כדי להתנסות, ליצור קשרים ולצבור עוד שורה בקורות החיים שלי, זה היה יכול להיות לא רע, אבל זה מאוד לא פשוט לעשות דבר כזה עכשיו, גם בגלל קוצר זמן (רק לפני כמה חודשים הרחבתי את המשרה שלי במקום הנוכחי, מה שמביא לי עוד כסף וגם עוד לחץ בעבודה) וגם כי זה יוצר ניגוד עניינים עם העבודה הנוכחית שלי. אבל אני כן מתכוונת לחקור עוד בעניין. ואם ארגיש רוחות של פיטורים מנשבות סביבי, אני מאמינה שאתן גז בכיוון הזה.
למעשה, לפני 5 שנים גם כתבתי פוסט על מצבו של מי שחושש מפיטורים תמיד. כאן, אם מעניין מישהי: [URL]http://www.tapuz.co.il/blogs/viewEntry/2229059[/URL]
בינתיים זרמו אי-אלו מים בנהר, אבל נכיוון שאין לי שום גב כלכלי, אני עדיין מודעת בהחלט לאפשרות שאפוטר (מסיבה כלשהי, שלא בהכרח קשורה ביכולותיי כעובדת. כמו בדוגמא שנתת למעלה, קיצוצים מתרחשים, ומקומות גם נסגרים), ואני גם מודעת לכך שזה ישאיר אותי באתגר כלכלי רציני.
אין לי הרבה מה לעשות כדי למזער את הסיכוי שזה יקרה. חוץ מלעשות כמיטב יכולתי בעבודה, כמובן, כולל שמירה על יחסי אנוש תקינים במידת האפשר, שאת זה אני עושה. גם לחסוך ליום צרה אין ממש אפשרות. התגובה שלי לאפשרות של פיטורים היא בהתנהלות מודעת ובתכנונים. אני מודעת למקום שאני נמצאת בו מבחינת תעסוקה: התקדמתי (במידת האפשר, כרגע) במקום העבודה שלי. מקומות עבודה חלופיים בסביבה, אם אפוטר ואיאלץ לפנות אליהם, הם אופציה של חוסר ברירה, אך לא יותר מזה. אין מה לבנות עליהם. ראשית, כי הם מעטים (יש רק שניים-שלושה בסביבה כולה), ושנית, כי הם ייטו פחות לקבל אותי, וגם ישלמו לי פחות (אני יודעת מה התנאים אצלם). אז בתחומי, המקום שאני עובדת בו הוא האופציה היחידה. "למצוא עבודה במה שלא יהיה" זה לא פשוט, כי אני חד הורית לשניים ועבודה במשרה מלאה ולא-גמישה שמחייבת לצאת מוקדם בבוקר מהבית ולחזור מאוחר היא בעיה פרקטית רצינית. להתקיים במקרה של פיטורים מעבודות פרי-לאנס בתחומים שחלטרתי בהם בעבר, זה יוריד את רמת החיים שלי (שלא לומר: יסבך אותי כלכלית), יהיה לא יציב וארוויח בזה משמעותית פחות ממה שאני מרוויחה עכשיו. אז קודם כל, אני מתנהלת כלכלית בזהירות - למרות ההעלאה עכשיו אני לא ממהרת להיכנס להתחייבויות שיעלו משמעותית את ההוצאות שלי, למשל. אני מודעת לאפשרות שהכנסתי תרד ואז לא אעמוד בתשלומים.
אבל איך שאני רואה את זה, נותרה אופציה נוספת שאני רואה למקרה של פיטורים, ואם אצליח לעשות זאת, באופציה הזאת יש סיכוי שאוכל להחזיק מעמד, לשמור על רמת חיי ואולי אפילו להתקדם: לעבור לתחום עיסוק מסוים, שהוא שונה מהתחום שאני עושה עכשיו אבל אנשים שאני מכירה מתחומי עברו אליו בשלב מסוים של הקריירה שלהם, וזה מקובל בתעשייה: ניסיון בתחום שלי נחשב כרלוונטי גם לצורך התקבלות לתחום ההוא. אם הייתי יכולה להתחיל לעסוק גם באותו תחום בקטנה 'מהצד' כרגע, כדי להתנסות, ליצור קשרים ולצבור עוד שורה בקורות החיים שלי, זה היה יכול להיות לא רע, אבל זה מאוד לא פשוט לעשות דבר כזה עכשיו, גם בגלל קוצר זמן (רק לפני כמה חודשים הרחבתי את המשרה שלי במקום הנוכחי, מה שמביא לי עוד כסף וגם עוד לחץ בעבודה) וגם כי זה יוצר ניגוד עניינים עם העבודה הנוכחית שלי. אבל אני כן מתכוונת לחקור עוד בעניין. ואם ארגיש רוחות של פיטורים מנשבות סביבי, אני מאמינה שאתן גז בכיוון הזה.