יום הזכרון

debby12

New member
מנהל
יום הזכרון


לזכרם של אלה שנתנו את היקר להם מכל


כשהייתי ילדה תמיד היינו מחלקים הזמנות של ביה"ס להורים שכולים של בוגרים. הנופלים היו בד"כ ממלחמת ששת הימים/התשה/יום הכיפורים.

זה הרגיש לנו בזמנו כאילו זה היה המון זמן לפני כן (למרות שהיה פחות מ-20 שנה) וכאילו בדור שלנו זה לא יקרה.

לצערי שניים מהכוכבים הזוהרים של השכבה שלי נהרגו במהלך שירותם הצבאי (בתאונות). יהי זכרם ברוך.
 
שאלתי את בכורי איך היה הטקס בבית הספר

האם היו גם הורים שכולים והוא אמר שאינו יודע.
ושבטקס הקריאו את שמות הנופלים.

אני זוכרת שבבית הספר היסודי תמונות הנופלים היו תלויות בחדר מורים ושראש העיר היה מגיע לטקס בבית הספר כי אח שלו שנהרג גם למד בבית הספר שלנו.
והיה אב שכול (קבוע) שהיה נואם בהתרגשות.

אני חושבת שעשיו התכנים בטקסים האלו יותר "עדינים"

היינו בטקס של בני השכונה. היו מעט מאוד דיבורים ובעיקר שירים וריקודים (עם מנגינות עצובות).
 
ועוד משהו של יום הזכרון

השנה (אחרי יותר מ- 20שנה) נזכרתי בצפירה בפעם הראשונה שבה הייתי בהקשבה בזמן אמת לאירוע בו נהרגו חיילים.
ההקשבה לאירועים היתה חלק מהתפקיד ולצערי, השמיעה של האירועים הקשים הפכה לשגרה. עד היום אני נזכרת בשמות של חלקם ובאירועים על אף שלא הכרתי אותם אישית.
 
למעלה