ט"ו בשבט שלי

[אישה בחופשה]

ט"ו בשבט שלי

אז אחרי שסיימתם להכין עץ מיוחד לגן (מוזמנות לשתף איזה עשיתם)
ואחרי שכבר הכנתן את צלחת הפירות.

זה הזמן לספר איפה נטעתן עץ או איפה השורשים שלכם נמצאים (ממשי או מטפורי).

 

[פרפרי אהבה]

הממ...

משתפת בשיר שמאוד אוהבת בביצוע מיוחד ומקסים:
https://www.youtube.com/watch?v=BK7rncZ5NeY
&nbsp
איפה נטעתי עץ- אפשר לומר שבהחלטה לעשות טיפולי פוריות פה בחו"ל די סגרה את העניין שכרגע בשנים הקרובות אנחנו נשארים פה ולא חוזרים לישראל.
בקרוב מאוד אמורה לעבור החזרה כך שזו תהיה נטיעת שורשים, סוג של...

&nbsp
נ.ב. סורי אם חופרת על הטיפולים, זה די השתלט על החיים שלי.

 

[אישה בחופשה]

ט"ו בשבט שלי

אני אוהבת את התקופה הזאת של גשמים ושדות ירוקים.

בפועל יש כמה עצים שנטעתי במו ידי:
שני עצי פג'ויה אצל אמא שלי בחצר- נותנים פירות נהדרים
עצי ברוש שנטעתי בחצר בית הספר התיכון כשהייתי בכיתה ט' גדלו להיות עצים בוגרים ויפים. חלקם נעקר לפני זמן מה לצורך הרחבת בית הספר.

אני חושבת שלזמן תקופת בית הספר של הילדים, אנחנו נטועים בעיר הגדולה שנותנת לנו הרבה אופציות לחינוך.

מרבית העצים שהוכנו בגן השנה היו עצי "פרוזן" עם תמונות של אלזה ואנה על הענפים.

 

[debby12]

שורשים....

שתלתי 3 עצים בגינת הבית המשותף התל-אביבי שלנו. שניים מהם היו פיקוסים בנימיניים מקסימים בקצה של הגינה הקרוב למדרכה כדי שיצלו על ספסל שהעיריה שמה שם. ביקשנו כמובן רשות מהשכנים ולא היתה התנגדות. אבל די מהר אחר כך החל רצון של שכן מסוים לעקור את כל הגינה כדי לעשות ממנה חניה במקום.

ביום שמכרנו את הדירה ההיא בערך נעקרו שני הפיקוסים היפים

ונשאר רק העץ השלישי שהיה ועודנו די מלעון (למרות שפע מים שקיבל מהמזגן שלנו...)

עד היום לא רצחו שם סופית את הגינה. כל פעם שאנחנו עוברים שם אני מביטה על העץ ששתלתי (שכאמור לא הצליח במיוחד - אבל בד"כ יושבת עליו איזה ציפור או שתיים שבזכותי יש לה ענף לשבת עליו

).

בבית הנוכחי רמבו שתל הרבה ברושים ננסיים כאלה (במקום גדר לשכנים - כי אין גדרות). כל פעם שאני נוסעת לאנשהו הוא מנצל את העדרי וקונה איזה ברושון ננסי למגינת לבי כי אני לא מתה עליהם. טוב נו - יותר טוב משיקנה יהלומים לחברה שלו.

חגיגות ט"ו בשבט פה בסופש הזה נדחו בגלל סופת השלגים המזעזעת (היו צריכות להיות היום)

שורשי המטאפוריים נמצאים בירושלים של ילדותי. אבל העיר השתנתה ולכן גם כשאני מבקרת בה - אני לא מרגישה שייכת (הדבר היחיד הוא שאני מצליחה הוא להשיג הערצה מרמבו כשאנחנו מבקרים בה כי נשאר לי הידע בראש לנווט בנחלאות, ובעוד איזה תריסר שכונות וביניהן - מיקום הבניינים לא השתנה - לפחות לא אלה שהיו במקום כבר אז).

אז אני מרגישה קצת חסרת שורשים, קל וחומר כשאני לא גרה בארץ ומרבה לטוס לכל מיני מקומות.

לפני כמה שבועות הייתי באיזה שדה תעופה אירופי בשעת בוקר מוקדמת מאוד אחרי מעט מאוד שעות שינה. בהגיעי לבידוק הבטחוני של התיקים וכו' פנה אלי הבודק באנגלית ושאל אותי איזו שפה אני דוברת כדי לתת לי את ההוראות (להוציא לפ-טופ מהתיק, שקית שקופה עם נוזלים, כן/לא להוריד נעליים/מעיל וכו'). כאמור, הייתי עייפה ועפוצה מאד. אז עניתי: Hebrew. הוא חייך ואמר שהוא דובר הרבה שפות אבל לא את זו, אז סגרנו על אנגלית.

 

[עדיקים]

השורשים שלי

מסיפורי השתילות נזכרתי שכשהייתי ילדה קברנו אני ואחיותיי גרעין של אבוקדו בחצר שאחרי כן גדל לעץ. לצערנו רק אחד הצליח באמת לגדול וגדל יפה מאוד וקיטש את גינתנו.
את השורשים שלי נטעתי במשפחה שלי שהקמתי. הם השורשים שלי. בדיוק בתקופה הזו אנו במעבר בית וזה קשה לי מאוד, אני שונאת שינויים ומעברים. שמחה על הבית החדש ונרגשת מאוד אבל שינויים לא קלים לי. בכל מקום שאני מגיעה אליו אני נוטעת שורשים ולא רוצה לעזוב, כזו אני.