לקראת ראש השנה האזרחי - תחנות מסע בזמן

debby12

New member
מנהל
לקראת ראש השנה האזרחי - תחנות מסע בזמן


אנחנו מתקדמות במהירות לקראת ה-1.1.2016

בפרוס השנה החדשה ("למניינם") תנו תמונת מצב (ברמת הכלליות שמתאימה לכן) לאיפה אתן במסע האישי שלכם בימים אלה (מקום גיאוגרפי, משפחה, עבודה, לימודים, דירה הוויה - מה שבא לכן)

ואיפה הייתן בראשון לינואר 2006? 1996? 1986? 1976? <טוב נו - אולי לא בכל התחנות כבר נוסדתן....>


ואיך עכשיו לעומת התחנות הקודמות? אתן מזהות מגמה?
 
תחנות בזמן


ב-1 לינואר 2006 הייתי לדעתי באמצע השנה השנייה שלי בלימודי התואר בחינוך. באותה שנה הכרתי את בעלי שיחיה
, גרתי עם ההורים וסבלתי מכל רגע איתם...
&nbsp
ב-1 לינואר 1996 הייתי תלמידה , נראה לי שבשנה הזו יותר ויותר נפתחתי והעזתי לצאת מהקונכיה שלי.
&nbsp
ב-1 לינואר 1986 הייתי בת כמעט שנתיים- אין הרבה מה לספר

&nbsp
ועכשיו- אני חיה בארץ אחרת, נשואה, בתקווה לילד בדרך (
), כרגע מצבי בתחום הקריירה לא ברור אבל אין ספק שהשנה האחרונה קידמה ושינתה הרבה דברים אצלי. התחלנו טיפולי IVF, יש הרגשה שמתקדמים עם זה ולא צועדים בצעדי צב יותר.
אין ספק שהשנה האחרונה ביגרה אותי מאוד והפכה אותי להיות יותר נשית, יותר מכוונת מטרה ויותר חזקה מתמיד.
 

debby12

New member
מנהל


מנסה את כוחי:

1.1.2016 (טוב נו, כמעט): שלא יהיה יותר גרוע
. אמנם חזרתי מנסיעת עבודה לגלות שעובדי העיריה שהחליפו את צינור הגז הרחוב דפקו לנו את מערכת החימום בבית.... - אבל בהנחה שזה יתוקן - יהיה בסדר [ועד אז כולנו במיטה, מתחת לפוך, לוקחים תורות בלהתחבק עם החתול בעל הפרווה הארוכה]
קיבלנו אישור לאמץ כלב אחרי תהליך מייגע [מקלטי האימוץ פה לוקחים את עצמם ברצינות שיא] כך שיש סיכוי שבקרוב יצטרף כלב/ה לגן החיות הפרטי שלנו. תחזיקו לנו אצבעות [זה הליך מעייף פה אם לא קונים את הכלב בכסף ואנחנו מעדיפים להציל כלב, לא לקנות גור]

היה נחמד גם לקבל קידום בעבודה אבל זה כנראה לא יקרה בעבודה הנוכחית מסיבות שאינן תלויות בי [אבל זה לא בגלל שאני אישה
- יש סיבות אחרות...]

1.1.2006 הייתי במצב צבירה של לויתן, 5 ימים לפני לידת בתי האמצעית שבקרוב ימלאו לה 10 [ע"ע לא ייאמן איך הזמן טס], בלידה מעצימה ונפלאה שהיתה חוויה מתקנת ללידת הזוועות של בכורתי. וזה היה 2 מקומות עבודה אחורה (במקום עבודה מוצלח הרבה פחות מהנוכחי), וגרנו בבית הקודם שהיה שכור ודי מלעון.

1.1.1996 הייתי בסמסטר אחרון באוניברסיטה. טרם פגשתי את רמבו (מה שיקרה רק בסוף דצמבר של אותה השנה - קרוב 1.1.1997). גרתי עם שותף לדירה לא רחוק מהאוניברסיטה. זו היתה תקופה שבה היו המון פיצוצי אוטובוסים ומחבלים מתאבדים בבתי קפה


1.1.1986 מנסה להיזכר. הייתי בכיתה י' בערך. גרתי בקצה הרחוק של העיר - רחוק מבית הספר ומחברי ללימודים. תקופה לא מוצלחת בחיי.

1.1.1976 בערך התקופה שבה נפרדו הורי (שיתגרשו באופן רשמי ברבנות רק בסביבות אוגוסט של אותה שנה). הייתי בגן טרום חובה, ודעתנית כבר אז
. זכורות לי שיחות רציניות עם חברי לגן מסביב לשולחן האוכל על איך אמורים להחזיק את כף המרק (הכוונה ל"גדולים" בני 3-4 וכזה) לעומת איך מחזיקים אותה "תינוקות". זה היה מעון כזה עד שעה 4 או 5 עם אוכל מבושל מדהים שזכור לי היטב עד היום.

מגמה כללית?
שלא יהיה יותר גרוע
 

עדיקים

Active member
תחנות מסע בזמן


1.1.2016 כנראה שנראה בבית התחלה של אריזות לקראת המעבר כחודש אחרי כן. מתרגשים ולחוצים, יש עוד המון עבודה והמון תיאומים קניות וסידורים לפני המעבר.
1.1.2006 הייתי במסע להקמת משפחתי, עדיין לא בהריון שהפך אותי לאמא אבל בתוך מסע של הריונות ואובדנים. תקופה עצובה וקשה.
1.1.1996 הייתי בשנה אחרונה של הלימודים שלי (עדיין לא אקדמאים אבל אח"כ המשכתי לתואר ראשון בתחום, אחרי סטאז' שידעתי שאני אוהבת מה שאני עושה). תקופה פורחת והוללת בחיי עוד לא הכרתי את האיש שלי, לזה יקח עוד כשנתיים.
1.1.1986 הייתי תלמידה בחטיבה, לא מהתקופות שהייתי חוזרת אליהן.
1.1.1976 הייתי ילדה בבית חדש יחסית, עדיין בגן, האמת, לא ממש זוכרת מה היה שם, זה היה כל-כך מזמן
.
 
יאללה, מסע בזמן


1.1.2016 דווקא על עכשיו, אין לי הרבה מה לכתוב, פרט לכך שבאמת הכול טוב. אולי עם הזמן והפרספקטיבה...
1.1.2006 זו בדיוק התקופה שבה מבשיל בי הרעיון לעזוב את עבודתי התובענית (שלא לומר טובענית) מזה 14 שנה, מתוך הכרה ברורה שאת הילדים שלי אולי אני ילדתי, אבל לא אני מגדלת. פה מטפלת, שם בייביסיטר, ואני מפסידה אותם בגדול. התחלה של תקופה חדשה. אמרו לי שאצטער, שארצה לחזור.
אפילו לא לשנייה.
1.1.1996 אנחנו זוג ללא ילדים עדיין, גרים בגבעתיים הצפופה והמחניקה. ילדים נראים לי לא קשורים למקום הזה. בתקופה הזו נדדה שנתי לילה אחד, והבנתי שבשביל שאוכל לחשוב על ילדים, חייבים לצאת מהעיר הצפופה הזאת. לא בא לי כאן על ילדים. שנה אחר כך כבר מכרנו את הדירה, ועזבנו את פרק הערים הגדולות בחיינו.
ה-ל-לו-יה
1.1.1986 אני תלמידת תיכון, כיתה י'. לא תקופה חביבה עלי במיוחד. אבל יש לי מורה (קמץ מתחת ל-ר') שהיא לא פחות מדמות נערצת בעיני, אישה טובה חמה וחכמה. שש שנים מאוחר יותר, כשאנשא, בעלי ואני נחליף את שמנו לשם משותף, שהוא לא שמו ולא שמי מלפני הנישואין. שם שבחרנו. שם המשפחה של אותה מורה.
1.1.1976 אני בגן. הייתה לי גננת נוראה, לא ברור לי מה הייתה הסיבה שהיא מצאה לנכון להתנכל לי, בחיי שהייתי ילדה טובה. טוב, לפחות אתנחם בזה שכבר עשרות שנים היא רואה את האדמה מהצד היאה עבורה. תאמינו לי, מכשפות קיימות.
 

debby12

New member
מנהל
מעניין מה שעשיתם עם השם

מישהו מבני משפחותיכם הביע מחאה? הילדים לא שואלים למה שמם שונה משמות הסבים? והמורה - יודעת/ידעה שאימצת את שמה?

וגם - בקוים כלליים - לאיזה מקום עברתם לגור אחרי שתם פרק הערים הגדולות בחייכם? מצפור בגליל? מושב? קיבוץ?
 
אז ככה

השם של בעלי מהבית הוא ממש מזעזע בעיני. אמרתי לו עוד לפני שהיינו נשואים, שאם לוקחים את השם שלי (שם תנ"כי, לא מודרני במיוחד), ומחברים עם שם המשפחה שלו, מקבלים מחלקת תה בת 80. בקיצור, היה ברור לי שנחליף.
בצד שלי של המשפחה, ממש לא הביעו מחאה. גם ההורים שלי החליפו ביחד לשם שלא היה של אף אחד משניהם (בחרו בשם עברי, אם כי הוא לא תרגום של אחד משמות המשפחה, כך שלא אקרא לזה עברות).
בצד של בעלי, מורשת פולנית חזקה. הם טובים בשתיקות רועמות, בייחוד אמא שלו. אבל לא, לא אמרו כלום. ותביני, שהוא גם בן (להבדיל מבת) יחיד. יש לו אחות ששמרה את שם המשפחה כשם כפול.
הילדים לא שאלו אותנו, באמת, מעניין מתי ישאלו. אני חושבת שסיפרתי לפחות לחלקם שבחרנו לנו ביחד את השם, אבל לדעתי לא לכולם.
המורה לא יודעת, אף שנתקלתי בה פעם כבר אחרי שהגדולה נולדה. כבר לא ראיתי אותה 15 שנה, באמת מעניין מה קורה איתה, מקסימה שכמותה
. מסוג הדברים שאולי הייתי יודעת אם היה לי פייסבוק.
גליל זה ממש חוצלארץ בשבילי. אני אוהבת את מה שיש לערים גדולות להציע, אבל במרחק נסיעה סביר, לא הייתי מרחיקה עד כדי כך. אנחנו גרים בשוהם.
 

debby12

New member
מנהל
שתיקות רועמות -- גדול


נתת לי את המקבילה למונח האנגלי: The Silence is Deafening

ועכשיו אני יודעת שקוראים לך "ירובעל" מהבית
 

aurora0

New member
מנסה

2016 - עוד לא יודעת מה יהיה אותו יום, רק טפו טפו טפו שכולם יהיו בריאים ושהרעש והעומס שלעיתים נמצאים פה יהיו מהסיבות האלו.
1.1.2006 - תחילת לימודי תואר שני. היה לי ממש כיף. מצב שונה בזוגיות שלנו (עוד לא היה ברור שאנחנו הולכים לקראת חתונה) עם הרבה חברות. חברים חדשים, הרבה עניין מקצועי.
1996 - תיכון\ לקראת צבא. היה כיף. נהניתי מהתקופה הזו. עוד לא הייתי ממש בזוגיות, בעיקר חייתי חיים של לימודים ותנועת נוער, הרבה חבר'ה.
1986 - קטנה מדי, לא ממש זוכרת...
&nbsp
 

winterfell

New member
רוצה להצטרף גם

2016 - מקווה לסגור השנה את הדוקטורט שלי. אנחנו עוברים דירה... בתקווה לעוד שינויים משמחים השנה.
2006 - שנה אחרונה של התואר הראשון. אני ובן זוגי גרים ביחד בדירה הראשונה שלנו.
1996 - בי"ס. אני מפתחת מודעות פוליטית, בעקבות רצח רבין וגל הפיגועים שהיו אז.
1986 - הייתי בגן. גרנו בקיבוץ, היה נפלא.
 

debby12

New member
מנהל
ברוכה הבאה


מאחלת לך שיצליח לך ותסיימי את הדוקטורט השנה


כמו שאמר לי אי אז המנחה שלי: "דוקטורט מוצלח הוא דוקטורט גמור. סיימי אותו כבר ותגמרי עם זה!". ואללה הוא צדק
. זה פינה זמן ואנרגיה להרבה הרפתקאות אחרות - גם מקצועיות וגם אישיות.
 

winterfell

New member
התכוונתי ממש *לסגור* את התואר...

הגשתי את העבודה לפני חצי שנה. שופט אחד כבר החזיר אותה ואני מחכה לשני.
בחודשים האחרונים אני דוקא מתגעגעת. אני ממשיכה לעבוד באותה המעבדה ובעצם עושה אותו הדבר, אבל כשהייתי דוקטורנטית היתה לי פחות אחריות (רק על עצמי) והציקו לי פחות.
 

debby12

New member
מנהל
הו - מעולה. מלכת העולם על טוסטוס את


אז בעצם סיימת את חובתיך ואת רק מחכה לסיום הרשמי.

אם את מתגעגעת את יכולה לנצל את הכמיהה כדי לתקתק איזה מאמר/פרסום
 

winterfell

New member
אל דאגה

ברגעים אלו ממש אני משוטטת בתפוז בכדי להמנע מלכתוב את פרק ה-introduction השנוא עלי עד מאוד במאמר שיצא מהדוק' הזה.
אם אני אמצא עבודה שבא אני יכולה רק לבנות מערכות ולהריץ עליהן ניסויים, אני קופצת על זה בלי לחשוב.
 
אני זוכרת את הראשון בינואר שנה שעברה -איחרתי לפגישה ב 8:30

זה לא קרה מהחגיגות אלא כי בחצי הדרך לפגישה נזכרתי ששכחתי בבית את החומר לפגישה

בשנה הקרובה ב01.01.2016 , אני אמנע מפגישות ביום זה

ב 2006 עבדתי בעבודה הקודמת שלי . טוב שעזבתי שם. התקדמתי הרבה מאז.
בינואר 1996 עוד היו לי שני הורים , אבל אבא שלי כבר היה חולה. הייתי בתחילת הלימודים האקדמאיים.
בינואר 1986 הייתי בכיתה ו. הייתי ממנהיגי הכיתה- תלמידה מצטיינת וטובה בספורט.
ב1976 הייתי אצל המטפלת האהובה שלי. אצלה למדתי לאכול כרוב כבוש. מאז תמיד שאני אוכלת כרוב כבוש בייתי או רואה שמישהו מחמיץ, אני נזכרת בה.
(הבת שלה כ"כ אהבה אותי שקראה לביתה בשמי )
 

כרמיון 1

New member
מנסה (טוב שפתחת את השרשור לפני 1.1, אז אין איחור)

לפני שנה בדיוק, בזמן המקביל, לקראת ינואר, התבשרתי שהבוסית הישירה שלי עומדת להתחלף, ושביחד עם החילופים עומד להתרחש שינוי משמעותי בסדרי העבודה בעסק שאני עובדת בו. זרמתי עם זה אז תוך חששות ממה שזה יכול להוביל ומחשבות על עתידי, ועכשיו, שנה אחרי השינוי הזה, אני יכולה לומר בשמחה שזה יצא לגמרי לטובתי, והשנה החדשה מתחילה באווירה טובה יותר מהשנה הקודמת.

ב-1.1.2006 הייתי עם בן זוג וילד אחד בן שנה, גרתי במרכז הארץ, ואחרי שהכנסתי את הילד לגן בספטמבר, והתחלתי בעבודה חדשה שהייתה כביכול "בסדר", עם פוטנציאל בעיני הסביבה (סביבה שלא מבינה הרבה), אבל למעשה לא התאימה לכישוריי בכלל, לא עניינה אותי ולא הצטיינתי בה. בדיעבד, אחרי פחות משנה הסתיימה דרכי בעבודה הזאת, וטוב שכך.

ב-1.1.1996 גרתי עם בן זוג בארץ אירופית שעברתי אליה חודשיים לפני כן והייתי עתידה להישאר בה שנתיים וחצי. התחלתי ללמוד את השפה ונהניתי מטיולים עצמאיים בסביבה. שהקדימה תקופה סוערת יותר שבה מאסתי בחיים שם.

1.1.1986 - הייתי בדיוק בעיצומו של השפיץ של השיא של ימי הדרמה - מה דרמה? דם, אש ותמרות עשן - של ההתבגרות שלי. סמלי מאוד ששלחת אותי בדיוק לזמן ההוא


1.1.1976 - הייתי בגן, בת 5. אני לא זוכרת בדיוק מה היה בינואר, אבל אני מניחה שהיה מרגש, תזזיתי, צבעוני וסוער לשני הכיוונים כמו שאני זוכרת את הילדות שלי. כילדה אהסתי את החורף ואני משערת שינואר היה זמן לא רע בשבילי.

והאם אני מזהה מגמה? - כן! אחרי שכתבתי את זה, עושה רושם שינואר נוטה להיות זמן של שינויים טריים ומעברים אצלי. מעניין.
 

debby12

New member
מנהל
מעניין - וכמה זמן עד שמאסת במגורים בארץ האירופית?

ביקרת בה מאז? או שבזאת "סיימת איתה"?
 

כרמיון 1

New member
לקח לי שנתיים וחצי לחזור

אבל השנה האחרונה כבר הייתה בסימן "מאסתי ואני צריכה רק להתבשל עוד עד שאחזור".
"סיימתי איתה" במובן שאין לי שום תוכניות לחזור ולגור שם אי פעם. זה לא אומר שאני מנועה לבקר, וגם ליהנות מהביקור. 6 שנים אחרי שחזרתי, נסעתי לשם לביקור, שהיה גם מעין סגירת מעגל והתארחתי במהלכו אצל חברים שלי מהתקופה שגרתי שם. לאחרונה חידשתי קשר מיילים עם האקס שלי שם.
 
למעלה