בתים שמרגישים עצובים (רשמי מסע ל Falling Water)
בסופ"ש האחרון, לרגל חג ההודיה, ביקרנו ב- Falling Water. מדובר בבית שתכנן האדריכל האמריקני הנחשב-עד-מאוד פרנק לויד רייט - אחד מהבתים הכי מפורסמים שלו - ראו פה http://www.fallingwater.org/explore?to=0
מבחוץ הבית מזכיר מאוד בעיני אדריכלות באוהאוס בחיפה (חיפה ולא תל אביב מכיון שהוא בנוי במפלסים על צלע ההר). על כל פנים - אין שנכנסנו פנימה - היה יפה/מעניין אבל הרגיש עגמומי. לא יכולה לשים את האצבע למה. סך הכל מלא שם בכל מיני פסלי אמנות מפוארים, ומדובר בבית שנחשב מהיפים בארה"ב. ובכל זאת - לי הוא הרגיש עצוב ובעל אנרגיה מבאסת.
היתה שם גם תמונה של בעלי הבית. אבא, אמא ובנם היחיד. כולם חייכו למצלמה והכל אבל אפעס לא הרגיש לי נכון.
חשבתי לעצמי שזה בטח אני והשטויות שלי (חוש שישי עאלק). ובכל זאת - זה עניין אותי מספיק כדי לחקור קצת במופלא ממני כששבתי הביתה. או אז גיליתי ש....
בעל הבית המקורי, אדגר קופמן (יהודי מפיטסבורג, אם כי הוא לא ממש היה ב"קטע" יהודי), התחתן עם בת דודתו ליליאן - כדי לזכות לנהל את החנות המשפחתית שהיתה שייכת לארבעה אחים.
כנראה שהיו להם נישואים על הפנים. הוא הרבה לבגוד בה. בסוף היא התאבדה בבית הזה - לקחה הרבה כדורי שינה. במקום לקחת אותה לבית חולים מקומי הוא נסע איתה ברכב לפיטסבורג מרחק שעתיים וחצי + נסיעה....[כנראה ידע מה הוא עושה
]
חודשים ספורים אחרי מותה היא נישא לפילגש בת -34 שלו (פחות ממחצית גילו)
בנם המשותף לא ממש סבל את האבא. אחרי ששניהם מתו הבן דאג שאמו תוצא מקברה בפיטסבורג ותיקבר לצד אבא שלו (שלא ממש שם עליה בחייה כנראה...)
מסתבר שהבן תמיד האדיר את שם עצמו כמי ששידך בין האב לפרנק לויד רייט. אבל זה לא מדויק היסטורית. האב הכיר את רייט קודם, והוא זה שסידר לבן "אינטרנשיפ" בסדנה של רייט באריזונה (טלייסין) עד שרייט זרק אותו משם.
וגם - מסתבר שהאדרת שם הבית זה כגולת הכותרת וכו' וכו חייבת הרבה ממנה לכישורי השיווק של האב, שארגן/תפר את זה שהבית יופיע על שער המגזין טיימס. וכל העסק שירת גם את רייט וגם את קופמן האב. לרייט זה הרים מחדש את הקריירה שהיתה בקרשים לגמרי. לקופמן זה עזר להתגבר על האנטישמיות והאפליה נגדו בפיסטבורג משל: "אני הבעלים של הבית הכי נחשב בארה"ב - לא תוכלי להפלות כנגדי"
למטה אני מצרפת שני קישורים שלא תחשבו שבדיתי את כל זה ממוחי הקודח. הזמנתי את הספר השני (משומש, מאמאזון) ואני סקרנית לקרוא אותו.
על כל פנים. כל הכסף והתהילה וכו' - אבל כמה נאחס, פיכס, אנרגיה שלילית ועצב בבית אחד "נחשב"
יש מין מקומות כאלה בעולם. שנכנסים בדלת ומרגישים אנרגיה מבאסת למרות שהם מקומות שבאופן אובייקטיבי אמורים להיות נעימים ושווים. מנסה להיזכר בעוד אבל לא עולים לי כרגע.
יצא לכן לבקר פעם במקום/אתר שהאנרגיה השלילית שלו מהעבר "דיברה" אליכן?
http://www.aplacecalledroam.com/home/the-secrets-of-frank-lloyd-wrights-fallingwater
http://old.post-gazette.com/books/reviews/20031130falling1130p2.asp
בסופ"ש האחרון, לרגל חג ההודיה, ביקרנו ב- Falling Water. מדובר בבית שתכנן האדריכל האמריקני הנחשב-עד-מאוד פרנק לויד רייט - אחד מהבתים הכי מפורסמים שלו - ראו פה http://www.fallingwater.org/explore?to=0
מבחוץ הבית מזכיר מאוד בעיני אדריכלות באוהאוס בחיפה (חיפה ולא תל אביב מכיון שהוא בנוי במפלסים על צלע ההר). על כל פנים - אין שנכנסנו פנימה - היה יפה/מעניין אבל הרגיש עגמומי. לא יכולה לשים את האצבע למה. סך הכל מלא שם בכל מיני פסלי אמנות מפוארים, ומדובר בבית שנחשב מהיפים בארה"ב. ובכל זאת - לי הוא הרגיש עצוב ובעל אנרגיה מבאסת.
היתה שם גם תמונה של בעלי הבית. אבא, אמא ובנם היחיד. כולם חייכו למצלמה והכל אבל אפעס לא הרגיש לי נכון.
חשבתי לעצמי שזה בטח אני והשטויות שלי (חוש שישי עאלק). ובכל זאת - זה עניין אותי מספיק כדי לחקור קצת במופלא ממני כששבתי הביתה. או אז גיליתי ש....
בעל הבית המקורי, אדגר קופמן (יהודי מפיטסבורג, אם כי הוא לא ממש היה ב"קטע" יהודי), התחתן עם בת דודתו ליליאן - כדי לזכות לנהל את החנות המשפחתית שהיתה שייכת לארבעה אחים.
כנראה שהיו להם נישואים על הפנים. הוא הרבה לבגוד בה. בסוף היא התאבדה בבית הזה - לקחה הרבה כדורי שינה. במקום לקחת אותה לבית חולים מקומי הוא נסע איתה ברכב לפיטסבורג מרחק שעתיים וחצי + נסיעה....[כנראה ידע מה הוא עושה
חודשים ספורים אחרי מותה היא נישא לפילגש בת -34 שלו (פחות ממחצית גילו)
בנם המשותף לא ממש סבל את האבא. אחרי ששניהם מתו הבן דאג שאמו תוצא מקברה בפיטסבורג ותיקבר לצד אבא שלו (שלא ממש שם עליה בחייה כנראה...)
מסתבר שהבן תמיד האדיר את שם עצמו כמי ששידך בין האב לפרנק לויד רייט. אבל זה לא מדויק היסטורית. האב הכיר את רייט קודם, והוא זה שסידר לבן "אינטרנשיפ" בסדנה של רייט באריזונה (טלייסין) עד שרייט זרק אותו משם.
וגם - מסתבר שהאדרת שם הבית זה כגולת הכותרת וכו' וכו חייבת הרבה ממנה לכישורי השיווק של האב, שארגן/תפר את זה שהבית יופיע על שער המגזין טיימס. וכל העסק שירת גם את רייט וגם את קופמן האב. לרייט זה הרים מחדש את הקריירה שהיתה בקרשים לגמרי. לקופמן זה עזר להתגבר על האנטישמיות והאפליה נגדו בפיסטבורג משל: "אני הבעלים של הבית הכי נחשב בארה"ב - לא תוכלי להפלות כנגדי"
למטה אני מצרפת שני קישורים שלא תחשבו שבדיתי את כל זה ממוחי הקודח. הזמנתי את הספר השני (משומש, מאמאזון) ואני סקרנית לקרוא אותו.
על כל פנים. כל הכסף והתהילה וכו' - אבל כמה נאחס, פיכס, אנרגיה שלילית ועצב בבית אחד "נחשב"
יש מין מקומות כאלה בעולם. שנכנסים בדלת ומרגישים אנרגיה מבאסת למרות שהם מקומות שבאופן אובייקטיבי אמורים להיות נעימים ושווים. מנסה להיזכר בעוד אבל לא עולים לי כרגע.
יצא לכן לבקר פעם במקום/אתר שהאנרגיה השלילית שלו מהעבר "דיברה" אליכן?
http://www.aplacecalledroam.com/home/the-secrets-of-frank-lloyd-wrights-fallingwater
http://old.post-gazette.com/books/reviews/20031130falling1130p2.asp
