על אנונימיות מול חשיפה מלאה

Numi112

New member
על אנונימיות מול חשיפה מלאה

אשמח לפתח כאן שרשור דיעות מאחר ואני מתעסקת בזה במחשבותיי לא מעט לאחרונה.
בעבר הייתי פעילה כאן מאוד. היה לי ניק אחר, הייתי מעורה (וירטואלית) במי זו מי, ומי נגד מי. לא כל כך בפורום הספציפי הזה כמו בעוד פורומים בתפוזייה.
ואז הפייסבוק שאב אותי.
מצאתי שם קבוצות שמדברות אליי, נהניתי לדבר ולהקשיב בשמי האמיתי, הקפדתי להיות בקבוצות שנעימות לי, שמכבדות דיונים גם אם הם לא לטעמי, ולברוח מכל קבוצת אמאזונות טורפות.
אבל....
הגיע השלב שאני כבר מוכרת. ויש בקבוצות שאני אוהבת מכרות שלי וידידות וההיא מהעבודה והבת דודה הרחוקה וגם את הפוסטמה .....ושוב יש צורך באנונימיות, כי כשאני ממש צריכה להוציא קיטור על דברים מסוימים וההיא וההן קוראות כל דבר...ממממ...כבר לא מתאים.

האם גם אצלכן יש רצון מסוים לחזור ״אחורה״ ולהתכרבל שוב בזרועות האנונימיות, במקום שבו לא יודעים שאת באמת נחמדה, טובת לב, עוזרת וחכמה, אלא סתם יש לך ניק מטופש שעלה לך בראש כי כבר היית צריכה משהו, אבל פה בחסות האנונימיות את יכולה לשפוך הכל, הכל הכל הכל?
גם אם זה מכוער, לא -נחמד, שונא וחסר בגרות? (הכוונה כמובן לא לפתח דיונים מכוערים בקבוצה אלא לשפוך את הלב על מה שקרה בחוץ).

אחרי חודשים רבים שלא הייתי בתפוז, אני מבחינה שרמת הפעילות ירדה מאוד, כך שאני יכולה לנחש את התשובה, אבל אולי מצד שני רבות מרגישות כמוני- שהפייסבוק זה לדברים הנחמדים? (ולא- אני ממש לא מאלה שמעלות סטטוס כל שנייה, וגם נמנעת לחלוטין מתמונות משפחתיות טרחניות ומהמתנה חסרת סבלנות ל״לייקים״בפוסט זה או אחר).

אשמח לשמוע את דעתכן (ולקבל גם לייקים. סתאאאאאאאאם...)
 
בעיני לאנונימיות היחסית יש יתרון

אני גם בפייס וגם בתפוז.
צר לי, שאין יותר אנשים שמרגישים כמוני, שתפוז נותן להם משהו שהפייס לא יכול לתת.
הן מבחינת האנונימיות היחסית והן מבחינת התכנים העמוקים יותר, שנובעים לדעתי בגלל השיטה של התשובות המדורגות, כך שניתן לקרוא שירשור לא באופן רציף, אלא להתקדם קודם לתתי השרשור שיותר מעניינים.
אני חושבת ששאלון כמו שפתחה דבי, לגבי הקריירה, לא היה יכול להענות בפייס. הוא חשוב בעיני. מחדד אבחנות. מעלה תובנות מהתשובה העצמית ומההשוואה לתשובות האחרות. זה היתרון היחסי של תפוז עבורי.
 

עדיקים

Active member
התשובה לי


אין לי פייסבוק, לא מתחברת ולא רק בגלל שהוא לא אנונימי מעוד סיבות.
נמצאת פה מלא זמן, הניק שלי מוכר להרבה אנשים שמכירים אותי גם בפנים,
לא מנסה להסתתר מהם.
עצוב לי ששקט כאן ואנשים מעדיפים מקומות אחרים אבל כנראה שהפורמט הזה מתאים היום לפחות אנשים מהעבר. לי זה עדיין מתאים ואני עדיין כאן.
 

אביטלתל

New member
גם אני מרגישה בהבדל הזה

אני גם מתגעגעת לאינטרנט של לפי 15-20 שנה שהיה עדיין בחיתוליו יחסית
ואני זוכרת שנהניתי הרבה יותר מהמפגש הוירטואלי האנונימי עם אנשים בכל מיני חדרי צ'אט

פייסבוק הוא מקום שונה
רוב האנשים מחוברים בשמם האמיתי וזה כבר מגביל את מידת החשיפה שלהם

אני מכירה אישה שבוחרת מאוד בקפידה את החברים שלה, אני חושבת שיש לה קצת מעל 100 חברים (בעיקר נשים) וזו קבוצת התמיכה הוירטואלית שלה.
ושם היא מרשה לעצמה להוציא גם את הדברים הפחות נחמדים.

עוד דרך להשתמש בפייסבוק היא באמצעות קבוצות חברים
ואז אפשר לבחור את מה חושפים ובעיני מי

אבל כל עוד אנחנו מזוהים בשמנו האמיתי, זה כבר הגבלה על החשיפה והיכולת לפרוק בנושאים רגישים.
 
גם אני מעדיפה את אשליית האנונימיות של תפוז

אני אומרת אשליה, כי ברור שכל חוקר פרטי, או סתם מישהו עם זמן פנוי, יכול להתאמץ ולגלות את זהותי. אבל בגיגול פשוט של השם שלי, ההודעות שלי בתפוז לא יעלו. וזה מאפשר לי לכתוב בחופשיות גדולה הרבה יותר. גם על נושאים אישיים יחסית.

אמנם מסתובבים (בעיקר מסתובבות) בפרדס כמה אנשים (כלומר נשים) שמכירים אותי בחיים האמיתיים - אבל אלו כולם הכרויות שהתחילו מתפוז והפכו לחברויות של ממש, אז אין לי בעיה שאת הדברים האישיים שיוצא לי לכתוב (מזמן כבר לא כתבתי משהו אישי, בעצם) הם יקראו.

בפייסבוק, אני מניחה שכל מה שאני כותבת, גם בקבוצות סגורות ואינטימיות, ימצא את דרכו החוצה, ובשל כך אני מאוד מאוד בררנית במה שאני כותבת. אולי בשל כך, לא מצאתי בפייסבוק שום קבוצת תמיכה או קבוצה חברתית שבאמת התחברתי אליה. כך שאת מה שתפוז היה בשבילי בכמה וכמה צמתים חשובים ב-15 שנים האחרונות, פייסבוק ממש לא החליף.

אז גם אני עדיין כאן, ומצטערת מאוד שאנחנו הולכות ומתמעטות
 

אגוזים1

New member
אני לפחות

מעדיפה עשרות מונים את הפורמט של תפוז (כשלא נבלעות לי הודעות ארוכות
) על פני הפורמט של הפייסבוק.
&nbsp
לא יודעת למה, אבל ממש לא הצלחתי להתחבר לפייסבוק. אולי בעתיד זה עוד יקרה, נכון לעכשיו אני מעדיפה להיות בפרדס

&nbsp
 

כרמיון 1

New member
זו בדיוק הסיבה שהפעילות שלי בפייסבוק מצומצמת ופסיבית כל כך

בין השאר, אני לא אוהבת את חוסר האנונימיות שם. (למרות שגם פה הגעתי למצב שבו אני מוכרת מאוד, ויש לי חשד שגם בני משפחה שלי נכנסו לכאן לקרוא בשקט בשקט אחרי שעלו על הניק שלי, מה שלא מרנין אותי במיוחד).

בפייס אני נמצאת כמה פעמים ביום, כדי לקרוא ולקבל מידע בעיקר לצורך העבודה שלי שדורשת את זה. לפעמים אני פונה לגולש זה או אחר שם בהודעות פרטיות. אני גם מתכתבת עם ידי ותיק דרך ההודעות בפייס, כך נוח לנו. אבל אני יכולה לספור על אצבעות כף יד אחת את הפעמים שבהן פרסמתי תמונות, ואפילו לשתף או לעשות לייק מרגיש לי חושפני. מעולם לא פרסמתי הגיגים / דעות בפייסבוק, למרות שכמו שכבר יודעים כאן, יש לי דעות בכל מיני נושאים ואני אוהבת לבטא אותן. בקיצור, כל מה שאני עושה בפייסבוק הוא רק בהתאם לחוסר הרצון שלי בפומביות. (קורה שמתייגים אותי, עם זה אני יכולה להתמודד....)

אגב,בקיץ האחרון קרה לי מקרה קטן שממחיש עד כמה אני נרתעת מהעניין ועד כמה הפייסבוק הוא יותר חשוף ופומבי ממה שנראה: מישהו, מטפל גוף-נפש ששיתפתי איתו פעולה באופן נקודתי בעבודתי, הזמין אותי - כפי שיש להניח שהזמין את כל חבריו בפייס - לסדנה מיוחדת ודי מעמיקה פסיכולוגית של כמה שעות שהוא ערך ביישוב שלי, ובאופן פרטי הוא הציע לי להשתתף בסדנה כמתנה. אישרתי השתתפות בדף שלו, ויצאתי משום מה מתוך הנחה שהאפקט היחיד של האישור יהיה שהאיש יידע שאישרתי השתתפות, ולכל היותר שהאנשים האחרים שייכנסו לדף האירוע יוכלו לראות אותי בין רשימת המשתתפים. בפועל, איזה עשר דקות אחרי שאישרתי השתתפות, קיבלתי על הפעולה הזאת לייק מקרובת משפחה רחוקה שלי, שגרה בקצה השני של הארץ ואישרתי לה חברות בתכלס מתוך נימוס (אם כי אין לי איזה ריב איתה), ולמעשה, בכלל לא התאים לי במיוחד שהיא - ודרכה, כמה מבני משפחתי המורחבת צמאי הרכילות - יתבשרו על אילו סדנאות פסיכולוגיות וחושפניות חודרות נפש שאני משתתפת בהן. פשוט לא העליתי על דעתי שיש גם התראות שרצות בפייסבוק על כל דבר קטן שמי מחבריך הרשומים עושה, ואישור השתתפות במשהו נופל בכלל זה. יכולתי לאשר לבחור את ההשתתפות גם בטלפון / בסמס. אגב, אותה קרובה רחוקה הביעה, אחרי שהפכה ל'חברתי' הרשומה בפייסבוק, תמיהה על גבול התרעומת על כך שאני לא מפרסמת בפייסבוק תמונות של הילדים שלי בחגים / בימי הולדתם, בניגוד לאחיותי שמפרסמות הרבה יותר תמונות של בני משפחותיהם ממני. כל הקטע הזה הוא פשוט לא בשבילי.
 

טלטל52

New member
מקרה דומה (אולי אפילו יותר בעייתי) קרה לחברה שלי

היא עשתה לייק לתמונה (או פרסומת) של הופעה שעשה בחור, שהיא פעם הייתה אתו בקשר, במועדון. למחרת, בעבודה, אחת הקולגות גילתה לה שכולם בצוות היו בשוק לראותה דווקא אותה עושה לייקים למועדון סאדו. גם היא הייתה בשוק.
 

AlicePJ

New member
זה באמת היתרון של תפוז, להרגיש אנונימיות

גם אם זה לא לחלוטין אמיתי ויכול להיות שאנשים שאני מכירה מזהים אותי כאן ויודעים שזאת אני שכותבת הכל.
בגלל זה אני לא מתחברת לכל משחקי הגמד ענק ומפגשי פורומים ולשלוח לאנשים ברכות לשנה טובה, כי מה היתרון בתפוז כשנעלמת האנונימיות?
אני באופן כללי מנסה לכתוב גם בתפוז בצורה שלא תפדח אותי מידי אם מכרי יקראו את מה שכתבתי. אני מנסה לקחת כל מיני אנשים שאני מכירה ולחשוב מה יהיה אם הם יקראו את ההודעה וידעו שזאת אני, ולפי זה מנסה לסנן את ההודעות. לא תמיד זה עובד, לפעמים אשלית האנונימיות סוחפת יותר מידי, אבל זה בכל מקרה מה שאני שואפת אליו.
ופייסבוק הוא נהדר אבל לדברים אחרים. אין לי ממש קבוצות אינטימיות בפייסבוק שאני משתפת דברים וכותבת בהן. אולי אני מפספסת משהו בפייסבוק? בפייסבוק אני חברה בכל מיני קבוצות שמצחיקות אותי בלי הפסקה (ממים של הורים לדוגמה), ובכל מיני קבוצות שתומכות בערכים שלי, עוקבת אחרי אנשים מצחיקים ומעניינים, אבל לא ממש משתפת שם הרבה, ואין לי קבוצה אינטימית או אינטימית בערך אפילו שתחליף את מה שמקבלים בתפוז.
 

איילה א

New member
אני חזק בצד של האנונימיות.

אין לי פרופילים ברשתות חברתיות ומבחינתי זה מיותר. זה פשוט לא מעניין אותי.
הפורמט של תפוז הוא כזה שיש מה לעשות בו גם אם אני לא פעילה. אני נכנסת לפורומים, קוראת שרשורים מעניינים, יכולה לבלות המון זמן בגלישה בלי לכתוב אף מילה. בפייסבוק אני אחראית על התכנים שלי (אם בהעלאה או בבחירת חברים שאחרי התכנים שלהם אני רוצה לעקוב) - וזה פשוט נראה לי משמים. אין לי ספק שאם הייתי פותחת פרופיל בפייסבוק, תוך שבועיים הייתי שוכחת ממנו ולא נכנסת אליו במשך כמה חודשים.
 

debby12

New member
מנהל
אצלי זה לא "לחזור אחורה" כי רמת החשיפה בפייסבוק

בשם מלא וכו', מאז ומעולם לא התאימה לי

אכן, רמת הפעילות פה מאוד ירדה ביום שבו הוכרזה נדידה קבוצתית לפורום מקביל בפייסבוק, וזה מצער, אבל זה מה יש....וזה עדיין יותר טוב מהאלטרנטיבות בעיני.

אולי כדאי שתעלי את השאלה הזו בפורום 973 בפייסבוק....
 

michal@gal

Active member
מנהל
והפורום המקביל

באמת פעיל כמו שהיה כאן פעיל לפני שנים?
עולים אותם נושאי שיחה ומתנהלים דיונים מעניינים כמו שהיה כאן בזמנו?
 

debby12

New member
מנהל
אין לי מושג - נזרקתי משם מזמן

יצאה שם הודעה זועפת לכל אלה שלא כותבות הודעות ("אתן יודעות מי אתן") לעוף משם. ומאחר שלא ממש הייתי פעילה שם.....

בתקופה הקצרה שבה הייתי רשומה שם - היה שם שוקק מאוד אבל לא דיוני עומק.

וגם - מכיון שזה פייסבוק - זה גם אמר שכל יום נכנסו לי לג'ימייל איזה 50+ הודעות שמודיעות לי על כל הודעה שם. וזה היה יותר מדי בשבילי.
 
פעיל מאד

עם אותם תכנים ודיונים מעניינים.
לתפוז יש יתרון בעיני, בכך שניתן לדעת מה קראת ומה לא (לפי הצבע), ולראות את התשובות (בגלל הכניסה פנימה).
אבל יש לתפוז חסרון אדיר, שקשה מאד לגלוש בו מהסמארטפון. כלומר יש אפשרות, אבל היא לא נגישה כמו הפייס.
 
אני לא במעגל הפייסבוק

פעם הייתי חשופה בפרדס, אבל עכשיו
טוב לי פה בתפוז האנונימי.
גם ב "מה נשמע" אין לי תמונה שלי או של הילדים.

אני אוהבת את זה שלאנשים "מולי" אין פנים אמיתיות- ככה אני יכולה לדמיין אותם.
כמו שמדמיינים את הקריינים ברדיו.
אני חושבת שבאנונימיות יותר קל לקבל / לתת תשובות אמיתיות מהלב ובגלל זה אני משתדלת לשמור על האנונימיות (למרות שעשיתי אאוטינג לחמותי בשרשור אחר
)
 

הילהל

New member
מעולם לא הייתי אנונימית


אני רואה שהדעות כאן נוטות לאותו הכיוון, בעד אנונימיות. אני מניחה שהנטייה הזו מגיעה מכך שהעונות הן המיעוט שנשאר כאן בתפוז (אני נכנסתי לכאן היום לראשונה מזה שבועות) - כלומר, אלו שנוח להן לכתוב אנונימי.
גם בימי הפרדס העליזים, מעולם לא הייתי אנונימית. כבר שנים שהחתימה שלי מובילה לאתר כלשהו שמספר מי אני (פעם זה היה הגינון, אח"כ העיסוי). ועוד קודם לכן, לא ממש ניסיתי להמנע ממתן פרטים מזהים.
אני לא טובה בשקרים, הסתרות, הסוואות והתחבאויות. גם כשאני מנסה, תמיד עולים עלי.. אז חבל על המאמץ שלי.
אני חשופה. תמיד הייתי. פה ושם זה פגע בי. הרבה יותר פעמים זה הביא לי טוב לחיים.
בפייסבוק אני מוצאת לי קבוצות שאפשר לכתוב בהן על נושא זה או אחר שעדיף לי לא לפרסם על הקיר החשוף לכולם ומסתדרת.
 

הילהל

New member
מצחיק כמה שאלו אותי

ואנחנו בכלל אל צופים.
אנחנו לא גרים באריאל (ראבאק.. אני שמאלנית עוכרת ישראל)
לא קוראים לו ערן
ואני לוינסון מהבית, לא מנישואים
 
השאלה שלך העלתה בי שאלה נוספת.

האם האנונימיות, מעבר לאפשרות לחשוף נושאים אישיים ומחשבות כמוסות שלא היית רוצה לחשוף בפני כל, גם מאפשרת לאנשים להסתתר מאחוריה ולהתנהג גרוע מכפי שהיו מתנהגים בלי האנונימיות?

כשהתחלתי לגלוש בתפוז זו הייתה ההנחה - שחלק מהאנשים מרשים לעצמם יותר מכפי שהיו מרשים לעצמם בחיים האמיתיים כי אין לכך השלכות על החיים שלהם, שיש אנשים שמתנהגים איום ונורא בתפוז אבל לא מתנהגים כך בחיים (מובן שיש אנשים רבים שמתנהגים בצורה מכבדת וטובה בתפוז - אני מדברת על אלה שלא...).
אבל עם הזמן והניסיון בתפוז, נראה לי פחות ופחות שזה המצב, ויותר ויותר שבעצם אותם אנשים שמתנהגים בצורה מגעילה בתפוז, קוטלים אנשים, וכו', מתנהגים בדיוק אותו דבר גם בחיים. רבים מהם גם בכלל לא מסתירים את זהותם.
מה דעתכן?

ואין לי פייסבוק, אבל מעניין אותי לדעת מה המצב שם מהבחינה הזאת. האם אנשים בפייסבוק מתנהגים בצורה נחמדה יותר זה לזה (בממוצע? לא יודעת איך לאמוד את זה - פייסבוק זה מקום הרבה יותר גדול) מאשר בתפוז? והאם נראה לכן שזה קשור באנונימיות שאין שם? האם המצב שונה בקבוצות סגורות (לא יודעת בדיוק איך זה הולך בפייסבוק)?
 

אביטלתל

New member
האנשים הם אותם אנשים

בפייסבוק יש לך אפשרות לבחור מי החברים שלך ואותם את תראי ב feed שלך
תראי מה הם כותבים ומה הם מעדכנים

תוכלי גם להצטרף לקבוצות ושם יש אנשים שאינם בהכרח חברים שלך
וההתנהגות היא כמו בתפוז, יש ויש ומכל הסוגים

בפייסבוק לא אמורים להיות פרופילים אנונימיים, אבל כן יש כאלה
חוסר האנונימיות של רוב הפרופילים אמור לגרום להם להתנהג יפה יותר אבל זה לא בהכרח עובד ככה
והדינמיקה בקבוצות היא במידה רבה תלויה בגודל הקבוצה, האנשים והמנהלים של הקבוצה
 
למעלה