"נשים, גם אנחנו יודעים לטפל בילד שלנו"

[debby12]

"נשים, גם אנחנו יודעים לטפל בילד שלנו"

הראיתן את הכתבה-בגרוש הזו בטמקא? [URL]http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4684438,00.html[/URL]

למרות שהיא לא מעמיקה במיוחד, היא דווקא דיברה אל ליבי, משתי סיבות:

1. אני רואה הרבה קולגות נשים שנראה שיש להן גישה דומה - הן לא סומכות בשיט על היכולת או שיקול הדעת של בן זוגם בכל הנוגע לבטיחותם של ילדיהם והטיפול בהם בכלל. לא רק תינוקות - אבל כמובן יותר כשמדובר בתינוקות ופעוטות

2. הכתבה מאוד מוטה מגדרית - זו תופעה הרווחת אצל ההורה-היותר-חרדתי/פחות-סומך -- זו לא חייבת להיות דווקא האמא (ע"ע חתולונבלה - "אפשר גם חתולה-בן")

3. מאוד הסכמתי עם הקביעה: "זו פשוט התנהלות שונה"

מה אתן אומרות? יש מכן המזדהות עם האמא-מהכתבה-שלא-זכתה שעמדתה תישמע?

 

[גלתיאה של הספרות]

לא קראתי את הכתבה אבל הסוגיה מעניינת

אחרי שבתי הבכורה נולדה, הרגשתי איזשהו דחף קמאי בטיפול בה, וחשבתי - לא במוצהר חלילה - שאני מבינה יותר איך לטפל בה. אחרי כמה ריבים עם בעלי הפמינסט (לא סתם בחרתי בו

), הבנתי שטוב לי, לו ולכלל המשפחה שאני אשחרר. חלקות התפקידים בינינו מאז היא שווה, עם תחומי התמחות שונים. אני חושבת שמי שמתקשה לשחרר כשהילד תינוק, תתקשה לדרוש חלוקה שוויונית בטיפול הילדים בהמשך. זה מאד חשוב, גם אם לא תמיד קל.

 

[debby12]

לדעתי צדקת "בול" עם הצפי לעתיד

זה בדיוק מה שאני רואה אצל המכרות מהקטיגוריה הראשונה שלי - מצד אחד הן מתלוננות שכל נטל הטיפול בילדים נופל עליהן, ומצד שני הן ממילא לא מוכנות לשחרר כמעט כלום מהנטל הזה כי הן לא סומכות עליו

 

[אישה בחופשה]

אותי הוא הרגיז !

בעיקר בגלל המשפט: "לעומתה, אני החלטתי ללכת על סגנון חופשי, בחרתי לפעול על פי האינטואיציה"
ראיתי בעל אינטואיציה כזאת נותן לילדים קטנים בשר עם עצמות קטנות ואומר הם כבר יוציאו...
דרך "הטיפול" האינטואיטיבית הזאת מתקשרת (אצלי) לסוג החינוך של אבא מרשה אמא לא, אצל אבא מותר אמא השוטר הרע, ואח"כ לא פלא שעדיף לאמא לא תסמוך על האבא.....
עצם זה שהוא חושב על מה האמא תגיד על מקום הבחירה בבית הקפה, אומר שאין לו את זה

מצד שני מכירה גם את המשפחות שבהתנהלות שלהן רק האמא קובעת. זה נורא לראות את זה מהצד.

 

[debby12]

בעיני עצם זה שהוא חושב על מה האמא תגיד על המקום בבית הקפה

מעיד על הטראומה מזה שבערך כל מה שהוא בוחר/עושה עם הינוקא, נוזפים בו שהוא לא מטפל בו כיאות או לא שומר על בטחונו כיאות. הוא אשקרה חי בטרור ביתי מתמיד בעניין הזה.

 

[איילה א]

לא עליו ספציפית

&nbsp
בעיני זה עוד סוג של מלכוד שתהליכי חיברות מפנים אליו נשים/גברים. לא תאומן כמות ההערות שבעלי קיבל (בעיקר מקולגות) על זה שהוא צריך לעודד את אשתו להניק כי זה ת"ש לגבר, ועל זה שהוא עושה טעות כשהוא קם בלילות וחוזר מוקדם הביתה חלק מהשבוע כי "אתה מרגיל אותה לטוב" - אותה=אותי, כן? פשוט גועל נפש. יש איזה הלך רוח שכזה שקובע שהאישה יודעת יותר טוב, ש"אין כמו אמא", וכחברה זה מאוד משמר את המצב שבו נשים הן המטפל העיקרי, הגברים במקרה הטוב "עוזרים", ומכאן הדרך קצרה לשיפוטיות שמופנית כלפי נשים על למה את כן/לא מניקה, כן/לא חוזרת לעבוד, כן/לא מגיעה הביתה בשעה X, כן/לא מכינה לו אוכל כזה או אחר, כן/לא פעוטון או מעון או אלוהים יודע מה...
אני מכירה את זה מסביבתי הקרובה, אמא שלי וחמותי שתהיינה בריאות לגמרי שקועות בתפיסה הזו ש"אין כמו אמא" ו"אמא יודעת הכי טוב" - אז לא. גם אבא יודע. ולי אין שום כוונה להיות ההורה העיקרי. יש לילד שני הורים, ושניהם הורים באותה מידה בדיוק. לא כי אני "בעד" בעלי - כי אני בעד עצמי.

 

[debby12]

מסכימה איתך לגבי דעות קדומות חיצוניות

אבל בלי קשר לגברים סקסיסטיים, יוצא לי לראות נשים שבאופן פנימי חושבות שבן זוגן לא-מבין-כלום-בטיפול-בילדים או שלא ניתן לסמוך עליו בקטע של שלומו/ה הפיזי של הצאצא/ית המשותף שלהן. וזה מתסכל לראות מהצד.