תגובה מרוכזת + מעלה סוגיה נוספת
קודם כל, גלים גלים, הרבה מזל טוב!
שנית, קוראת אתכן מאתמול ומרגישה מבולבלת. מסכימה עם הדברים שאתן כותבות, ואיכשהו כשאני עוברת ללחשוב על עצמי, אני שוב חוזרת להחמיר.
כשאני חושבת על זה, זו כבר התקדמות, כי לפני כן לא חשבתי שאני בכלל מחמירה עם עצמי.
תודה רבה לכל אחת שקראה והגיבה
אשמח לשמוע את דעתכן בקשר לסוגיה קשורה להריון ומטרידה אותי:
השנה אני מתחילה ללמד בשתי מכללות. באחת מכירים אותי משנה שעברה, אך קבלתי קורס חדש, ובשניה לא מכירים אותי כלל.
כשהתראיינתי וסגרתי עם המנהלות שם את הפרטים לא ידעתי שאני בהריון.
כעת אני בשבוע 10, כשאתחיל ללמד אהיה בשבוע 20 בערך. בטוח יראו עליי שלא לדבר על זה שמבחינה חוקית עליי יהיה לומר כבר בשלב הזה.
השאלה אם לומר מעכשיו או קצת לפני או לחכות ליום הראשון בכלל?
שתי הערות: האחת, אני נוהגת בדרך כלל ללכת עם האמת, מה שמקנה לי תחושת רוגע ושלמוּת עם עצמי.
השניה, בעבר כשהתראיינתי בהריון, לא התקבלתי לשום משרה, כשהיה לי רזומה יפה, ואף מנכ"ל חברה אחת אמר לי בפירוש לא לומר שאני בהריון (כן, במהלך הראיון), ובחב' כ"א מסוימת גם ויתרו על הצעת תפקיד מסוים כשנודע על הריוני. בקיצור, אני לא תמימה בקטעים האלה ולא חושבת שכל אחת צריכה להודיע על הריון לפני שהיא חייבת. שוק העבודה לא בעד נשים הריוניות, ולא מבין שנשים בהריון זה חלק מהטבע.
מצד שני אני מבינה כמעסיקה בעצמי שאני רוצה להתכונן מראש ואם יש לי הריונית, הייתי רוצה לדעת על כך - לא על מנת לפטרה או לא לקבלה, אלא על מנת להיערך למחליפה. אין לי מושג לגבי אופיין של המנהלות שקיבלו אותי בעניין הזה. השאלה מה אני עושה כעת. רוצה לצאת בסדר ולא לצאת "דופקת אותם", ובוודאי שבכוונתי לחזור למשרה לאחר חופשת לידה, אך גם לא רוצה ששתי המשרות הללו תיגזלנה ממני עוד לפני שהתרשמו מהיכולות שלי במקום.
אשמ לשמוע את מחשבותיכן. תודה.