דרך אפשרית להתמודד
סבלתי מחרדה כללית במשך כשנה וחצי, הייתי קמה בבוקר עם דפיקות לב והרגשת פחד נוראית, וחיה עם זה כל היום. אח"כ היה לוקח לי כ-3 שעות להרדם, וכל יום כמעט היה מתחיל ככה ונגמר ככה. הייתי חושבת על החרדה הזאת כל הזמן וככל שחשבתי יותר, ככה פחדתי יותר. הבעיה שלי היתה שלא ידעתי ממה אני פוחדת, זו היתה פשוט חרדה כללית, בלי סיבה ברורה. ניסיתי לחיות את החיים באופן תקין כמה שיותר, אבל זה תמיד היה שם... עד שיום אחד החלטתי שלא איכפת לי, אני לא אחשוב על זה יותר, ואתנהג כרגיל,ומה שיקרה יקרה... ואז זה פשוט נעלם! לא בבת אחת, אבל במשך שבוע-שבועיים. כל פעם שהרגשתי את החרדה, לה התחלתי לחשוב על זה לעומק כרגיל, אלא פשוט אמרתי לעצמי - "לא איכפת לי,אני ממשיכה לעשות את סדר היום כרגיל" , ואז אחרי כמה דקות הרגשת הפחד היתה נעלמת. ואז היא הופיעה לעיתים מאוד רחוקות, וכרגע כבר כשנה שלא הרגשתי משהו כזה בכלל. אני מקווה שהשיטה תעזור למישהו, נראה לי שיש נטיה לעסוק יותר מדי בבעיה, ולחשוב על זה כל הזמן. אולי הפתרון הוא לעזוב את זה... וגם - פעילות גופנית מאוד מאוד עוזרת!
סבלתי מחרדה כללית במשך כשנה וחצי, הייתי קמה בבוקר עם דפיקות לב והרגשת פחד נוראית, וחיה עם זה כל היום. אח"כ היה לוקח לי כ-3 שעות להרדם, וכל יום כמעט היה מתחיל ככה ונגמר ככה. הייתי חושבת על החרדה הזאת כל הזמן וככל שחשבתי יותר, ככה פחדתי יותר. הבעיה שלי היתה שלא ידעתי ממה אני פוחדת, זו היתה פשוט חרדה כללית, בלי סיבה ברורה. ניסיתי לחיות את החיים באופן תקין כמה שיותר, אבל זה תמיד היה שם... עד שיום אחד החלטתי שלא איכפת לי, אני לא אחשוב על זה יותר, ואתנהג כרגיל,ומה שיקרה יקרה... ואז זה פשוט נעלם! לא בבת אחת, אבל במשך שבוע-שבועיים. כל פעם שהרגשתי את החרדה, לה התחלתי לחשוב על זה לעומק כרגיל, אלא פשוט אמרתי לעצמי - "לא איכפת לי,אני ממשיכה לעשות את סדר היום כרגיל" , ואז אחרי כמה דקות הרגשת הפחד היתה נעלמת. ואז היא הופיעה לעיתים מאוד רחוקות, וכרגע כבר כשנה שלא הרגשתי משהו כזה בכלל. אני מקווה שהשיטה תעזור למישהו, נראה לי שיש נטיה לעסוק יותר מדי בבעיה, ולחשוב על זה כל הזמן. אולי הפתרון הוא לעזוב את זה... וגם - פעילות גופנית מאוד מאוד עוזרת!
