מחשבות על השיטפון

[ורדה צדיק]

מחשבות על השיטפון

הנה מסתיים לו עוד חודש
והחגים כבר מאחורנו,
הפסח, ימי הזכרון, יום העצמאות
והנה הצטרף, לרוע המזל, עוד נדבך של כאב
בשבוע שעבר,
10 אנשים צעירים, מקסימים ומוכשרים
שנהרגו בטיול שנקלע לשיטפון בנחל צפית.

בי הדבר מעורר תחושה עמוקה של צער, של חוסר אונים,
שאלות שאין תשובה עליהן,
שוב הפקת לקחים מאוחרת מדי.

אתם מוזמנים לשתף במחשבות וברגשות שלכם.

 

[EZCA]

דוקא לי יש תשובות. הכתובת היתה על הקיר

לא מפליא אותי שדבר כזה קרה.
קרה כי זה קשור לצעירים גיבורים.
צעירים אלה לא סובלים כמונו מחרדות.
אדם עם חרדות הוא אדם זהיר מאד .
צעירים אלה נבחרו בקפידה כאמיצי לב ושהם יהיו בצבא קרביים ולא ג'ובניקים.
אם הם היו פחדנים,אז היו מידעים לפני זה את ההורים שלהם שהם יוצאים לטיול באיזור מסוכן שמועד לשטפונות בעונה זו באזור מדבר יהודה.
תמיד נהרגים קודם הגיבורים כי הם לא נזהרים מסכנות.
שני דוגמאות לכך הם מהפוליטיקה אצלנו. הראשון השר גינדי שלא פחד מהמוות ,היה נוסע לבית המלון במזרח ירושלים והיה ברור שיום אחד המחבלים יחסלו אותו. הגיבור השני היה רפול שהתנהג בחוסר אחריות בזמן מבול חזק כדי לבדוק אם נפגע המזח שהוא אחראי על בנייתו.לא היתה לרפול סבלנות להמתין עד שהגשם יפסיק ומה שקרה מי הגשם סחפו אותו למים העמוקים והוא טבע ומת.שני מקרים אלה הם מוות מיותר לחלוטין שהיה קשה למנוע אותם בגלל האופי של שני גיבורים אלה.

 

[ורדה צדיק]

הצד החיובי של החרדה

חלק מהנערים המוכשרים ואמיצי לב האלה
התריעו על הסכנה הצפויה וגם הוריהם,
אבל קבלו תשובות מרגיעות,
והם יצאו לטיול מתוך ידיעה שהטיול בטוח.

כנראה שלמי שלוקח החלטות שקשורות בחיי אדם
חרדה היא דבר נחוץ וחיובי.
החרדה, מצד אחד יכולה לגרום סבל, כשהיא מוגזמת,
אבל כשמבינים שהיא גם גורמת להיות זהירים יותר,
אפשר לברך עליה.
הצד חיובי של החרדה -
היא מאפשרת לחשוב מה עלול להשתבש,
ובכך לתכנן את הצעדים בצורה אחראית יותר,
להיות זהירים ושקולים יותר,
ומסתבר שהיא יכולה אפילו
להציל חיי אדם.

 

[EZCA]

אף נער ונערה לא התריעו על הסכנה בפני המדריכים

כדי שחס וחלילה לא יעיפו אותם מהמכינה שנלחמו להתקבל בה.
גם לפי מה שנאמר אף תלמיד לא אמר את זה להורים שלו כדי שההורים לא יבטלו את הטיול המסוכן.
כמובן שגם המדריכים הצעירים אשמים כי הם קיבלו אינפורמציה מבחור לא מיקצועי מספיק שלמד בעבר במכינה ובצה"ל עבד בחיזוי אויר.
גם מנהל המכינה אשם ולא צריך לרחם עליו כי היה ברור שקיימת סכנת שיטפון אם לא בשעה אחת אז בטח בשעה שלוש. ואך אפשר לסמוך שמזג האויר לא יפתיע מוקדם יותר.כולם כאן היו האשמים גם משרד החינוך וגם משרד הביטחון שלא שמו איש ביטחון מיקצועי שידריך מתי מותר לצאת לעיון ומתי אסור.הטענה של המדריכים היתה כי אין אפשרון לשנות את מועד הטיול לתאריך אחר בגלל בחינות הבגרות ובחינות המגן הקרובות.טענה טפשית חסרת אחריות.

 

[rikola2]

חבל עליהם

בחרו בטובים ביותר מבין מאות מועמדים והם הלכו ככה סתם.
&nbsp
אני נזכרת לפני כעשור, קרובת משפחה שהיתה במכינה קד"צ
ספרה לי שהם נסעו למסע שהיה בו קטע מאוד מסוכן ולה היה
במיוחד קשה כי היתה לה פגיעה ברגל. לאחר שהגיעו הביתה
בשלום, היא לא התעצלה וכתבה מכתב ושבו התריעה על הדרך
המסוכנת שהם עברו בה ונתנה למנהל ביד, היא חשבה שזה יתן
למנהל חומר למחשבה והסקת מסקנות להבא, במקום זה
לתדהמתה בזמן שהיו מכונסים, המנהל סיפר שקיבל מכתב
בעילום שם והקריא את המכתב שלה לכל החברה, היא נדהמה
ולא הבינה את פשר המעשה הזה.
&nbsp
אני לא באה בטענות כלפי המנהל הזה אבל משהו בהתנהלות
של כל הצוות האחראי היה פגום ועלה בחייהם של הנערים.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[EZCA]

כן. המכינה הזו היא כמו תכנית הישרדות שאסור להתלונן

בארץ שלנו בעיות נפתרות רק אחרי שקורה אסון גדול.
היה ברור שהולך להיות שיטפון ענק אבל מקסימום בעוד שעתיים השיטפון יתחיל.
זה בהחלט סיכון מטופש של הנהלה צעירה עם מדריכים צעירים שלא חושבים על מוות מסכנות.
נבחרים 50 חניכים מתוך 700 מועמדים שכולם רוצים להיות לוחמים קרביים.
היה נס גדול שנהרגו רק 10 ולא כפליים כי מסוקים הגיעו מיד והוציאו מהמים חלק גדול מהם.