התקף חרדה בקניון / אוטובוס / מקום ציבורי ככה סתם

[Dorian Cohen]

התקף חרדה בקניון / אוטובוס / מקום ציבורי ככה סתם

לאחרונה אני סובלת מהתקפי חרדה נוראיים במקומות ציבוריים כגון קניון אוטובוס ליד כביש
מה שמפליא אותי זו הסיבה שאני לא חרדה ללכת למקומות כאלה , אני מרגישה שהגוף שלי פשוט מפעיל מנגנון ״ההגנה״ סתם .
פתאום הכל מרתיע , המוזיקה החזקה בחנויות , הרעש של המכוניות .
אני יודעת שלהתקף חרדה יש טריגר מסוים / פוביה אבל אצלי זה לא ככה , אז למה הגוף שלי חרד פשוט לחינם?
אני מפחדת להגיע למצב שאני באמת אפחד לצאת החוצה בעקבות ההתקפים האלה .
זה נוראי נוראי פשוט אני יכולה לסבול את הדפיקות לב את הרעד אבל הכי נוראי זה התחושת ניתוק מהמציאות כאילו אתה לא חלק מהיקום באותו רגע, מרחף והאנשים נראים כל כך שונים.

אז מה עושים איך מחזירים את הגוף לאיזון ? שמנגנון הגנה הזה יפעל רק מתיי שיש באמת סכנה ולא סתם כי בא לו.
אתם חושבים שאני צריכה לעשות מנוחה מלצאת החוצה לזמן מה ( אני כרגע בחופשה ארוכה) או שאני צריכה בכלל להתמודד ולצאת ?
אוף
אני מאחלת בריאות לכולם והלוואי שלא נצטרך לעבור את זה יותר .

 

[shadow191]

בא לי לחבק אותך

כי אני יודע מה את עוברת אני גם עברתי את זה
אל תעשי את הטעות שלי... הייתי מקבל התקפי חרדה בקניון.... או בהליכה שעברתי ליד כביש מהיר...
וישר נלחצתי ורצתי הביתה
עצם האקט הזה רק הגברתי את ההתקף
דבר ראשון שאת מרגישה שיש לך התקף במקום ציבורי
את הולכת לשבת... לנשום 3 נשימות עמקות שהם הכי משמעותיות
תופסת את הבטן העליונה לכיון מעלה ונושמת 3 נשימות ארוכות
זה כבר מקצר את ההתקף ונשימות ונשימות...
ולעשות מדיטציה שאת בקניון ואת יודעת שזה רק התקף שמקסימום יימשך 8 דקות גג ולא קורה מזה כלום
ותזכרי תמיד שחרדה ודיכאון לוחצים יד אחד לשני
אל תוותרי לעצמך תצאי ותטיילי
ותעשי ספורט ספורט זה חשוב מרגיע את הנפש
ותיראי איך מפלס הלחץ עולה

 

[Dorian Cohen]

תודה על התגובה , מחמם את הלב

זהו שכל התקפים שלי אני לא בורחת הביתה , אני נשארת באותו מקום ואיכשהו מנסה להרגיע את עצמי כי אני באמת מודעת לזה שזה רק התקף חרדה למרות שלפעמים זה נותן תחושה אולי יש בי איזה שריטה .
לצערי אצלי זה יותר מ 8 דקות זה יכול להימשך שעה ואז פשוט להיעלם כאילו לא היה ואז אני עולה לאוטובוס וזה שוב קורה קצת .
זה מתסכל כי כאילו החיים מתחלקים ל2 לפני ההתקפים שהכל היה כל כך פשוט וקל ואחריי ההתקפים .
אני רק מנסה להבין ממה הגוף שלי באמת חרד , מה הסיבה שזה קורה
הלוואי שאני אחזור לעצמי
שוב תודה על התגובה ועל העצות אני אשתדל ליישם בעיקר את עניין הספורט

 

[shadow191]

ועוד טעות שעשיתי

חוויתי את זה המון שנים.
ולא שיתפתי אף אחד וזה רק העצים את הבעיה.
תשתפי את המשפחה את הבן זוג את החברים. זה יקל עלייך
אל תיהי בזה לבד

 

[ורדה צדיק]

shadow

כיף לקרוא את התגובות שלך
ולראות את התוסנות שלך וההתקדמות שעשית

 

[shadow191]

תודה רבה ורדה

יש עוד דרך ארוכה ומפותלת אבל אני מאמין שיהיה בסדר
אני עכשיו התחלתי לצאת יותר
ללכת יותר למשפחה
שלא הייתי עושה תמיד הייתי נישאר בבית
אפילו סבתא שלי אמרה לי היום
לא האמנתי שבאת...
רק אז נפל לי האסימון באיזה מצב הייתי
שסבתא שלי אומרת לי איזה מזל שבאת ושלא האמנתי שתבוא
זה כיף לשמוע ואחר כך את חושבת עם עצמך
מה עד כדי כך הייתי גרוע?
ואז אני מבין מה היה המצב
אבל אני לא רוצה לשמוח מוקדם
כאחד שיודע מה ההיא החרדה
אני יודע שיש ימים טובים
ותמיד העצב בפינה
אבל אני לא חושב על העצב
אני מנסה לחשוב איך שאני קם
שלא משנה מה אני יעשה יעבוד לא יעבוד
העיקר שלא אהיה במיטה

ללכת להסתובב ללכת לריצה
לצאת לראות אנשים
העיקר לא להיות בתוך המעגל הזה בבית.
אז אני מרוצה
אבל חשבון הבנק לא ראה כסף המון המון זמן
וזה מה שבראש מעייני עכשיו.
ללכת לעבוד אפילו כמה שעות ביום

לא חוכמה ללכת לביטוח לאומי ולבקש קצבה
ומה אז? לשבת בבית כי יש קצבה מסכנה?
אני צעיר אני לא יכול ליפול למקומות האלה
אני רוצה להאמין שאני יכול עוד לעשות דברים יפים
וזה הקו מחשבה שאני מטמיע בי
בעזרת השם הקו מחשבה ישתנה לטובה
ונעלה על דרך המלך
בימים האחרונים קיבלתי תיאבון רעב
כמו שהיה לי אחרי הצבא בימים הראשונים של השחרור
הייתי מלא מוטיבציה.
והיתגעגעתי לימים האלה שאתה שם מטרה ומסתער עליה
ואני באמת קמווה שזה ישאר ככה אמן

שיהיה לנו שבוע טוב הלוואי ושנמשיך לתת לכם בשורות טובות

 

[ורדה צדיק]

תובנות

זו המילה שהשתבשה

 

[shadow191]

את יודעת אבל מה התחושה הכי קשה?

אתמול ישבתי אצל המשפחה
כול אחד מספר על השבוע שהיה לו על הקניות שהוא עשה
מה הוא רכש מה הוא זה
וכאילו אני אומר לעצמי
אתם לא רואים אותי?
אני שנתיים בלי אגורה שחוקה בכיס הגעתי למצב שאני בקושי אוכל פעם ביום
קנייתי פחית קולה פעם אחרונה לפני שבועיים

ואני כאילו חי עם זה בסדר
כואב לי שזה לא מעניין אותי
כואב לי שאני לא יכול לקנות כלום
וכואב לי עוד יותר שאני מאכזב את ההורים
אני לא יודע מאיפה להתחיל
אני תמיד בלחץ שאין כסף
ושלא נגיע לכלום
מצד אחד אני כן רוצה לקום בחזרה
מצד שני מפחד שאם אעבוד עכשיו
שוב יהיה לי את האינטנסיביות הזאת של השגרה
ואני מפחד שאני ייפול שוב נפשית
באמ שאני כבר אובד עצות ולא יודע מה לעשות
כל פיתרון יש לי חסרון
ואני כבר לא יודע מה להחליט כבר
באמת אני כל פתרון שיש לי אני מביא חיסרון ואני כבר מוריד את זה
שזה כמובן לא תורם לפסימיות שכבר טמועה בי

 

[ורדה צדיק]

יהיה טוב

אני מבינה אותך,
גם לך יהיה כסף שבו תוכל לקנות מה שאתה רוצה,
המצב כרגע הוא זמני בלבד.
בכסף שיהיה לך אתה תעשה דברים טובים,
לא רק לעצמך.
תחשוב טוב - יהיה טוב
ואל תחשוש לעבוד.
שגרה וסדר יום הם דברים חיוביים.
תתקדם, יהיה טוב.

 

[קרנף לבן 1]

משחקים במשחק מחשב בנייד כדי להשיח את הדעת

או מסתכלים היטב בחלונות הראווה לאותה מטרה
או סופרים מכוניות עצים וכו...

 

[LiaTuSh18]

אני ממש ממש ממש מבינה אותך.

הדבר היחיד שאני יכולה לייעץ לך שהוא ודאי זה: לא! להפסיק! לצאת! החוצה!
כל מה שמפחיד אותך תמשיכי לעשות, תילחמי בזה. מנסיון של מישהי שהפסיקה וכבר חצי חיים עם הפרעת חרדה. אל תתני לזה לנהל אותך. תסבלי וזה יהיה קשה ואת תתמודדי ובסוף זה יעבור. במקביל תחשבי על דרכים נוספותת כמו טיפול פסיכולוגי וכו' אבל באמת שתבטיחי לי שתמשיכי לצאת ולהגיע למקומות האלה..

 

[ורדה צדיק]

חשיבה אחרת על חרדה

שלום dorian
אני מסכימה עם מי שכתב לך לא להמנע ולא להכנע לחרדה.
זה הטבע של החרדה - לגרום לך לפחוד ממנה ולהמנע,
ההמנעות מחזקת את החרדה.
תחושת ניתוק בזמן התקף חרדה היא סוג של הגנה.
הדרך היעילה ביותר להתמודד ולהחליש את החרדה,
היא להגיד לעצמך: "זו רק חרדה",
מתוך ידיעה שחרדה לא מסוכנת,
ואם נותנים לה להיות, היא חולפת תוך זמן קצר.

אם לא פוחדים מהתופעות ומהתחושות
אז לא רק שהן אינן מזיקות,
לפי הרצאה של קלי מקגוניגל, "להפוך את הלחץ לחבר",
הן יכולות אף להועיל :
יש בהן פוטנציאל לחזק סיבולת לב ריאה,
בדומה לפעילות מאומצת של ספורטאי
שמעלה במכוון את הדופק לשם כך.

 

[EZCA]

לדעתי, מצב זה התחיל לך מכעס חזק שכעסת וממשיך

מפחד שקיים אצלך ,פחד ששוב יהיה לך ניתוק או התקף נוסף.
אני לא רופא,
אבל אם לחץ הדם שלך כעת גבוהה ,אז כדאי לך לבקש מהרופא
כדור שנקרא נורמיטן,או נורמנל שיחסום לך חלק מזרימת האדרנלין
שמפעפע בך ואז לא תרגישי בעוצה את ההתקף,או שבכלל לא תרגישי התקף,
או שתקחי לפחות חצי כדור כניסיון .
חלק מהרופאים נוהגים לתת אותו במצבים של התקפי חרדה בכדי להקטין או להעלים את עוצמת ההתקף ואז את נהיית רגועה יותר.
ההתקף נוצר אצלך בגלל שנוצר במוח שלך שיבוש בחומרים במוח והחשמל במוח שלך משתולל וגם רמת חומר הסרוטונין המרגיע ירדה ברמתו וכל זה כתוצאה של כעסים ודאגות יתר שלך,כי את לא מנהלת נכון את החיים שלך על מי מנוחות ושוחקת את עצמך עד למצבי לחץ גבוהים,אם זה בבית או בעבודה או בלימודים או בזוגיות.במקביל את צריכה להיות יותר בתנועה בכדי שתהיי רגועה יותר ובמשך הזמן כאשר תלמדי לחיות נכון יותר,אז יעלמו לך ההתקפים או יחלשו לך,או שיגיעו בתדירות נמוכה יותר.שימי לב אם את גם כעת יורדת במשקל הגוף שלך שזה אומר כי את נמצאת בלחץ נפשי גדול מאד. אני מציע לך ללכת לפסיכיאטר שיחליט איזה כדורים את צריכה להשתמש בהם במקביל למה שכתבתי לך.
&nbsp