הוא חש את הדופק...

הוא חש את הדופק...

הוא חש את הדופק המהיר, מה זה מהיר - מטורף !
כשהנשימות הפכו מהירות - הוא ידע שעוד רגע זה יגיע,
התקף חרדה.
הוא זכר את הפחד מהפעם הקודמת
ואמר לעצמו - לא שוב, אני לא רוצה את זה...
הוא הרגיש את הפחד מגיע בשיפולי הבטן...
הוא זכר את הפתק שתחב לכיסו..עוד קודם...
הוציא אותו בידיים רועדות וקרא:
תנשום, נשיפות איטיות וארוכות מהפה...
זו רק חרדה, זו רק חרדה...

הניח את ידיו על בטנו...וחש את הסערה בתוכו...
"שלום" הוא אמר לה, "אני מכיר אותך"
הוא החל לנשום...ולהוציא אויר לאט...לאט
תוך כדי כך הגוף נרגע...
להפתעתו חש איך החרדה מתפוגגת לה.
עוד רגע והחרדה כבר היתה מאחוריו.

אפשר להתכונן, אפשר להתאמן
ובעיקר להאמין...
הכל אפשרי !
 
למעלה