היום ניצחתי

shadow191

New member
היום ניצחתי

קמתי בבוקר עם תחושת חרדה בכל הגוף
הגוף מוכן לקרב.. כולו מכווץ השרירים לא רפויים..
תחושה לפני התקף
ונורא רציתי ללכת למגרש לשחק
ואז.המחשבות.הציפו.. ואם יהיה ככה ואם ככה.
עשיתי סטופ ובסוף הלכתי.
שירדתי במעלית.. חשבתי כבר איך אני מגיע למגרש ועושה חימום..
וככה היה הסחתי.את הדעת למשהו טוב
וגם כשחזרתי.. הרגשתי את החרדה מתגברת.. דמיינתי כבר איך אני בבית אחרי הכדורגל עושה מקלחת ויושב לשתות משהו.
 

EZCA

New member
אם היה לך טוב במגרש בלי םפד ובלי כעס,אז החרדה לא מתגברת אלא

נחלשת או נעלמת.
אם במשחק לא היה לך זמן לדאוג ולכעוס ,אז לא תחטוף התקף.
בנוסף לכך התנועה במשחק משחררת אנדופרמים מרגיעים שמורידים את הלחץ הנפשי.
ההתקפים נוצרים בזמן לחץ נפשי גדול כתוצאה של רגשות פחד או כעס.
כל הסבל שלך הוא משני רגשות אלה,
במיוחד שאתה גם אדם רגיש מאד.
 

shadow191

New member
מחר יש לי בדיקת דם

אני רק חושב על זה אני נכנס לחרדות
מה יהיה בדרך ואם לא ארגיש טוב
ואם ככה ואם יהיה ככה
ואם אחרי הבדיקה לא ארגיש טוב
 
זו רק מחשבה

זו רק מחשבה,
היא לא האמת -
למעשה זו אשליה.
ואם זה כך
מדוע שלא תבחר במחשבה אחרת -
אופטימית, מעודדת, כזו
שתגרום לך להרגיש יותר נוח עם הבדיקה?
 

shadow191

New member
בסוף

הלכתי ועשיתי את הבדיקת דם
ושוב פעם חוזר לבית הריק
ולהרגשה שלכולם יש חיים הם עובדים לומדים
ורק אני עם התקיעות הזאת
זה הורג אתי אני סוב מזה ממש מהמחשבה הזו
 

shadow191

New member
זהו ורדה

שלא ידעתי לעולם.. תמיד הייתי מבולבל לא ידעתי מה אני רוצה מעצמי
לא ידעתי להציב יעדים או מטרות והחיים חלפו בלי מתכונת של מטרה או ייעד
ועשיתי אבחון כרגע אצל המטפלת מקווה שיצא שאני סובל מחרדות רק
ולא ממה שהוא אחר כי זה יגמור אותי .
בבנתיים אני חייב להילחם במחשבה שכול דבר שאעשה זה טוב מאשר לשבת בבית ולהיתנוון
 
שאלות פשוטות

אתה לא יוצא דופן מהרבה אחרים שלא יודעם מה הם רוצים לעשות.
השאלות הן הרבה יותר פשוטות
לא מדובר על יעדים ומטרות גדולות
אתה פשוט שכחת
אז תשאל את עצמך:
מה אהבת לעשות כילד?
מה גרם/גורם לך לשכוח את הזמן?
מה גרם/גורם לך להנאה?

במה אתה טוב?
אולי אתה עושה פאזלים מצוין
או סלט מעולה
גם זה נחשב
 

נוסעת27

New member
עניין של תפיסה תודעתית

מכל מצב אפשר להוציא את הטוב. גם אני כרגע מובטלת. בפעם הקודמת שהייתי מובטלת התפרצה לי הפרעת החרדה לפני כשלוש שנים. היום החרדה כבר מאחורי אחרי תהליך טיפולי אינטנסיבי ולמרות שאני שוב מובטלת אני במקום אחר לחלוטין מאיפה שהייתי אז. אני מנצלת את התקופה הזו לשפר את היכולות שלי, לחפש קצת את עצמי ומה באמת עושה לי טוב. לחזק את תיק העבודות שלי והטכניקה. וכן, גם קצת לנוח ולהתבטל. העניין הוא ההסתכלות האמיתית על הדברים וההבנה כיצד ניתן להוציא מהמצב את ההזדמנות.
לדעתי. אתה צריך לראות את הישיבה בבית כהזדמנות לטפל בעצמך. אמרת שהלכת לאיבחון אצל מטפלת? האם זה תהליך טיפולי ממושך או חד פעמי לאיבחון שטחי?
&nbsp
אני במקומך הייתי מנצלת את הזמן הזה ללכת לטיפול פסיכולוגי/התנהגותי (מה שמתאים לך). הייתי לוקחת את הזמן הזה בבית כ"פרוייקט" ולהבין שאולי כרגע אתה יושב בבית אבל אתה ממש לא דורך במקום. כי אם מטפל בעצמך שזה בעצם הדבר הכי חשוב שיש.
&nbsp
בנוסף, אתה יכול לשים לך מטרות קטנות במקביל. למשל- פעילות גופנית סדירה (גם עוזר מאוד לחרדה). או ללכת לאיבחון תעסוקתי שאולי יעזרו לך להבין מה מתאים לך ומה אתה רוצה.
 
למעלה