"להפוך את הלחץ לחבר"

"להפוך את הלחץ לחבר"

האם מישהו מכם ראה את ההרצאה המעניינת של
קלי מקגוניגל
"להפוך את הלחץ לחבר?"
אם לא, ממליצה לכם לראות,
נכון לעכשיו, ההרצאה עולה כשפותחים הודעה בפורום.
המרצה מעלה כמה נקודות הסתכלות מעניינות על החרדה.
אשמח להתייחסותכם.
 
רעיון מהפכני ראשון

חרדה- מי לא היה מעדיף שלא לחוות אותה ובמקומה לחוות שמחה ואומץ?
מההרצאה המרתקת של קלי מקגוניגל
אנחנו מבינים שההשפעה של החרדה על הגוף
היא אותה השפעה כמו שיש לשמחה ולאומץ,
כל זה בתנאי שלא פוחדים מהחרדה ולא חוששים ממנה.
החרדה מכינה את הגוף לפעולה
כך שהגוף יתפקד ביעילות במצבים מאתגרים.
אם לא פוחדים מהחרדה,
לא רק שהיא לא יכולה להזיק מבחינה בריאותית,
היא מועילה לגוף.
כלי הדם נשארים רפויים, הלב מתחזק.
אם חושבים על החרדה כמשהו שמועיל לגוף,
ומכין אותו לאתגרים,
ולמעשה מחסן את הגוף.
אז החרדה הופכת מאויב לאוהב, לידיד,
ואיזה רעיון מהפכני זה !
 

jacolevi

New member
פששש.. ממש רעיון מהפכני , נו באמת ורדה.

הרעיון ה"מהפכני" הזה כבר מופיע בתנ"ך (איוב פרק ג') .
אם לא פוחדים מהחרדה ? אף אחד לא חידש כלום , הבעיה היא איך להפסיק לפחד מהפחד , זאת השאלה הגדולה
 
להפסיק לפחד מהפחד

תודה ז'קו על ההפניה למקורות.

אני מניחה שהתכוונת לפסוק (בספר איוב, פרק ג')
(כה) "כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי, וַיֶּאֱתָיֵנִי; וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי, יָבֹא לִי.
(כו) לֹא שָׁלַוְתִּי, וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא-נָחְתִּי; וַיָּבֹא רֹגֶז".
הפסוק מבטא את הרעיון של ציפיה שלילית שמגשימה את עצמה.
הוא לא קשור לדיון הנוכחי, לדעתי.

אדם אחד עישן כל חייו,
לא הועילו בקשות מצד משפחתו,
הידיעה שעישון מסכן את חייו לא גרמה לו לשנות ממנהגו.

יום אחד הנכד שלו אמר לו
"סבא, אני עצוב כי אם אתה תמות מעישון אני לא אוכל לשחק אתך".
המשפט הזה זעזע אותו. באותו רגע הוא הפסיק לעשן.
בהחלטה של רגע.

אנחנו לא יודעים מה הדבר שיגרום לנו לשנות דפוס,
הפחד הוא כביכול לא בשליטתנו,
אבל לא כך הדבר.
פחד הוא דפוס,
אז שינוי יכול להתרחש בעקבות החלטה של רגע,
זה רווח לעומת הפסד.
לפעמים, גם אם זה לא נראה כך, יש רווח סמוי מדפוס שלילי.
אז חשוב שנשאל את עצמנו
האם אנחנו מוכנים לוותר על הרווח/ים שיש לנו מהדפוס?

אולי קשה לנו לראות עצמנו בלעדיו,
אולי אנחנו אפילו מחבבים אותו.
אלו שאלות שאדם צריך להתעמת עם עצמו ולבדוק.
 

jacolevi

New member
אני מאוד מחבב פחד,אבל זה במישור של ריגוש ,פחד חיובי

החרדות זה פשוט קוץ בישבן . בשבוע שעבר התבטאתי בנוגע להשלמה או התיידדות או ויתור או קבלת החרדות , באותו יום הייתי צריך לטוס לחו"ל לענייני עבודה וחזרתי היום , ואיך שחזרתי גם הוא חזר , שם לא היה לי כלום ואילו כאן
זה על הפנים . אני באמת מאמין שצריך לשחרר וללמוד לקבל את זה אבל אני לא יודע איך עושים את זה , ולהגיד למישהו אם תפסיק לפחד אז תרגיש טוב זה טוב ויפה אבל איך? איך עושים את זה בפועל ?
 
מעניין מאד

מעניין מה מאפשר את ההבדל הזה שאתה מתאר, בין חו"ל לארץ אם היית יכול לאפיין אותו מה הוא היה?
 
ניחוש זה טוב

אין סיבה להמנע מניחוש,
הרי לא מדובר כאן על עובדות, ניחוש יכול לתת כיוון
 
למעלה