לכתוב מטלה בנושא חרדה אצל ילדים

[אלומת האור]

לכתוב מטלה בנושא חרדה אצל ילדים

קשה לי נפשית, אבל אין ברירה ואני חייבת להגיש את זה היום.

 

[ורדה צדיק]

נקודת מבט מרוחקת

לאלומה,
אני מבינה שהעבודה היא במסגרת לימודים.
האם יעזור לכתוב על הדברים מנקודת מבט מרוחקת ?
אם כן - דרך אחת היא לדמיין קיר זכוכית עבה/ או מסך
שמפריד בינך לבין הילד הדמיוני.

 

[אלומת האור]

אה, בסוף זו הייתה עבודה

כמעט טכנית. שיטות מחקר, תאוריות, כמעט לא נכנסו לסיפורים אישיים, וגם האישיים היו לא קשים במיוחד. פה ושם שורה קצת עצובה וזהו. חרדה מאוד ספציפית, והייתה רק שאלה אחת על זה. השאר היו תאוריות. לחפור, לחפור, לחפור. מקווה שהלך בסדר.

 

[EZCA]

כמו שאני זוכר את עצמי כילד בן 4 בעיראק

מול הבית שלי היה בית קולנוע וכשהיינו הולכים לסרט טרזן,
אז כשהיה מופיע אריה על המסך אז הייתי מתחבא ממנו מתחת לכסא
כדי שלא יטרוף אותי.
כל ההסברים של ההורים שאלה בסך הכל תמונות ולא אמיתי
לא עזרו ולא שכנעו אותי.
&nbsp
לספר לא הסכמתי ללכת,כי פחדתי מהספר שהחזיק בידיו מספריים
וכיוון אותם לראש שלי.
יש לי תמונה עד היום מעירק שאני ילד בגיל 5 עם שיער ארוך (ומודרני).
&nbsp
בישראל במעברה נכנסתי לגן חובה ולא הסכמתי להיות בגן ללא נוכחות אחותי הגדולה ממני ב-4 שנים. כל הילדים האחרים נהנו מהמשחקים ואני התרחקתי מהם.
בכלל לא ידעתי שיש בעולם כל כך הרבה ילדים.
כאשר אחותי היתה עוזבת אותי אז הגננת טובה היתה שומרת עלי צמוד אליה.
רואים את זה גם בתמונת המחזור של הגן.
&nbsp
כאשר גרנו בצריף במעברה הייתי בכיתה א בקצה המעברה אז באופק היתה גבעה גדולה.
לא העזתי להתקרב לגבעה כי חשבתי שאחרי הגבעה יש תהום שזה סוף העולם
ואם אלך לשם אז אפול ואמות.
&nbsp
כאשר גדלתי קצת והלכתי עם אבא שלי לחוף הים, כאשר ראיתי את הים נבהלתי מאד וברחתי. הים באותו יום היה גלי וסוער.
לא תיארתי לעצמי שהים כל כך ענק ואכזרי.
את הים ציירתי בילדות כשקט וקטן עם סירה ששטה עליו.
&nbsp
כאשר ההורים לקחו אותי ללונה פארק עליתי עם אחותי על הגלגל ענק
וכשהייתי למעלה לבד זה היה בשבילי הפחד הכי ענק.
מאז ועד היום לא העזתי לעלות יותר בגלגל הענק.
&nbsp
בשנת 1951 כאשר הייתי כבר בארץ בגיל 5 שנים היה מבול ענק ומפורסם שהציף את כל המדינה שטבעה במבול.לאחר המבול נשאר לא רחוק מהצריף שלנו אגם מים ענק מהצטברות הגשמים.נוצרה שמועה שיש שדים בתוך האגם הזה אז לא העזתי להתקרב לאגם כדי שהשדים לא יחטפו אותי ויחסלו אותי.

 

[אלומת האור]

ואוו, נשמע קשה לחיות ככה...

 

[EZCA]

עוד סיפור קטן.כאשר הייתי בגן הילדים,אז עוד אהבתי כלי עבודה

יום אחד גנבתי את מקדחת הצעצוע וכשהגעתי הביתה לצריף ,חפרתי בור קטן צמוד לצריף וטמנתי את המקדחה בחול.
במשך 3 שנים חייתי בפחד שהגנבה שלי תתגלה ויכניסו אותי לבית הסוהר.
ביום שעזבנו את הצריף במעברה ולפני שעלינו על המשאית לשיכון החדש בשכונה,
אז הלכתי לחפור את הבור ולמצוא את המקדחה שהחבאתי באדמה.
את המקדחה לא מצאתי.
&nbsp

 

[מירב189]

לחלק את המטלה לפרקי זמן אפילו קצרים

אם את יכולה לשמוע מוזיקה תוך כדי שיהיה לך נעים או כל דבר שעושה לך טוב.
תעשי נשימות בטן לרוגע ולשמוע נעימות מדיטציה.
מאמינה שאם תחלקי לזמני זמן קצרים ולא עמוס ביותר גם שאת חייבת להגיש להיום, זה יכול להועיל להשגת המטרה.
תגידי לעצמך את לא השקעת סתם בקורס ועכשיו את מרימה ידיים, אלא תחשיבי על התועלת שתסיימי את המטלה ואת השבחים של המנחה והציון ה- 100 מול עינייך.
וכל מיני מנטרות של מחשבות שיועילו לך כן לסיים את המטלה היום.
אם לא הספקת אתמול בקשי הערכה, סיבה רפואית כלשהי.
אוהבת אותך ומאחלת לך את כל הטוב בעולם.
&nbsp
מירבי
&nbsp
&nbsp

 

[מירב189]

סליחה אורי לא שמתי לב שסיימת את המטלה

 

[אלומת האור]

כבר דחו לי את הדדליין פעמיים בגלל המצב הרפואי

אני מתקשה לשבת. אצלי זה עובד רק אם יש 'חרב' מונחת על צווארי, מתחילה לענות רק יום-יומיים לפני. ככה אני עם כל דבר - עושה דברים רק מתוך לחץ אטומי, כשאין לי זמן לחלק לפרקי זמן קצרים ואני בקושי נושמת. זה הורס אותי, אבל רק ככה אני מצליחה. כל הזמן יש לי הסחות דעת. בסופו של דבר שלחתי את זה אתמול בערב, מקווה שהצלחתי.