מה זה שחרור שליטה ?

רעיון מעניין

לעזרא,
למזלך ( ולמזלנו) לא נפגעת בסיטואציה הקשה שתארת,
ובזכות זה היום יכול לכתוב בפורום, לרקוד ולעשות עוד דברים.

הרעיון שלך לכתוב כל יום הוא רעיון מעניין וטוב,
ובמיוחד שהוא מאפשר לך ללמוד מטעויות,
ולשנות דברים לטובה מדי יום.

אני מציעה להוסיף רשימה חיובית מדי יום
או אפילו לעשות סקירה בדמיון, בלי לכתוב:
מה הצלחתי היום?
איזה דברים טובים קרו לי היום?
מה הצלחתי?
ההתמקדות בדברים החיוביים מעצימים ומגבירים תחושות טובות
ומרגילים אותנו לשים לב לכך שדברים טובים מתרחשים בחיים.
 

EZCA

New member
ורדה יקרה.מסתבר שהחיים זה בית ספר כל יום

כל יום צצה בעיה חדשה
וצריך ללמוד לתקן את הבעיה בצורה נכונה.
למשל.
היום בבוקר התעוררתי בשעה 8
והבית היה מוצף במים.
מסתבר שמתחת לברז בשרותים נשבר בלילה החיבור הפלסטי של צינור המים לברז.
ירדתי למחסן והבאתי צינורית פלסטית חדשה מהנילון.
(זו צינורית פלסטית כמו הצינורית הלבנה שמתחברת לניאגרה ובקצה השני מתחברת לצנרת הבית מהקיר).
הברגתי חזק את קצה הצינורית ואז המשיך להיות דליפת מים מקצה הצינורית.
הסתבר שקלקלתי את קצה הצינורית כי הברגתי חזק מאד
ואז צריך לזרוק את הצינורית הזו ולקנות מחר חדשה.
את צינוריות אלה צריך להבריג בעדינות ולא חזק כדי שקצה הצינורית לא יתרחב.
 

נוסעת27

New member
הרצון להיות בשליטה

הוא לדעתי השורש שמזין את החרדה. לא נתקלתי באדם חרדתי שאין לו ייצר ורצון להיות בשליטה. מה זה אומר להיות בשליטה? שתהיה לי שליטה על הרגשות (אני אחליט מתי להיעצב או לכעוס ומתי להעלים רגשות שליליים) האשליה שאנחנו שולטים בחיים שלנו ולא תלויים בחסדיו של העולם כדי להתקיים. הרצון שהדברים יתקיימו ויקרו כרצוננו. כל אלו העקרונות האלו מתנפצים על סלע ברגע שהחרדה מגיעה. פתאום אנחנו לא בשליטה. לא על המחשבות, לא על הרגשות. פתאום עולה הפחד הנורא מהמוות, מאובדן. אני חושבת שחרדה היא ״הכאפה״ הגדולה ביותר שאדם שאוהב להיות בשליטה יכול לקבל. וחלק מההתמודדות והתגברות על חרדה היא להסכים לאובדן השליטה הזה. להבין שזה בסדר להרגיש, ושזה בסדר שלא תמיד ניתן לשלוט ברגשותינו, אלא לקבל אותם באהבה ולתת להם להתקיים כי הם חלק טריוויאלי מאיתנו.
ברגע שאדם לומד באמת לשחרר את הרצון לשלוט בדברים שלא נועדו שישלטו בהם, זה צעד ענק לשחרר חרדה. כנ״ל תוך כדי התקף. מי שמנסה לשלוט בעצמו תוך כדי התקף ולמגר את ההתקף, לרוב ההתקף יחמיר ויתעצם. מי שמשחרר ומקבל את זה שהוא עכשיו בהתקף חרדה, ונכנע למציאות, לרוב ההתקף ידעך וייעלם במהירות.
 

jacolevi

New member


 

jacolevi

New member
בוקר טוב נוסעת 27

אני די מתחבר לתגובות שלך , הן הגיוניות בעיני .
כתבת משהו מעניין , ואני מצטט : "ברגע שאדם לומד באמת לשחרר את הרצון לשלוט בדברים שלא נועדו שישלטו בהם, זה צעד ענק לשחרר חרדה "
לשחרר באמת זוהי הבעיה מכיון שגם החלטה לשחרר , באמת לשחרר ולא סתם להגיד , החלטה כזאת היא קצת בעייתית בעיני ,אולי קצת טריקית אפילו .
כי גם לשחרר שליטה הוא איזשהו סוג של החלטה , והחלטה היא גם סוג של רצון .
איך שלא יהיה ,טריקי או לא טריקי, קל זה בודאי לא . זה סיפור שדורש המון תרגול , כך בכל אופן נראה לי .
טוב נו נראה מה יקרה עם זה.
 

נוסעת27

New member
היי

דיברתי פעם על העניין הזה פה בפורום, שחרדתיים נכנסים ללופ שמנסים להחזיר לעצמם את השליטה, ודווקא ההחלטה לשחרר את השליטה זה סוג של להחזיר אותה, רק בדרך אחרת.
&nbsp
אני מסכימה שזה עניין של תרגול מחשבתי, אצלי זה היה דיי מהר, ברגע שהבנתי שמה שקורה לי זה חרדה, קיבלתי טיפ ממישהי עם נסיון שכשמגיע התקף, לא לנסות להילחם בו כי זה פשוט לא עוזר ורק מחמיר. אני זוכרת ששכבתי במיטה, והרגשתי את ההתקף מתחיל להגיע, ולקחתי נשימה עמוקה, אמרתי לעצמי "אוקיי, מתחיל לי התקף חרדה, וכבר היו לי בעבר, ואני יודעת שלא מתים מזה ושזה בסוף יעבור" הפסקתי להתנגד ופשוט התמקדתי בתחושות שעלו מהחרדה, במקום לנסות להעלים אותם או למגר אותם, כמו שאנחנו עצובים לפעמים ובכוונה חושבים על עוד מחשבות עצובות כדי להגביר את הפורקן, ואז ההתקף פשוט דעך ונעלם. ולא סיימתי אותו סחוטה כמו בד"כ, הוא נקטע עוד לפני שהגיע לשיא. כי הצלחתי לבטל את החרדה מהחרדה.
&nbsp
היום אני כבר כמעט שנתיים אחרי כל זה, אחרי שעבדתי חזק שנה וחצי בטיפול והיום חיה בשגרה. כבר אין לי התקפי חרדה או הפרעת חרדה. לפני כמה חודשים היה לי מצב של עומס ריגשי עצום ואני זוכרת שהרגשתי חרדה (בעוצמה הרבה יותר נמוכה ממה שזכרתי), ואפשרתי למצב הזה להתקיים. קיבלתי את זה שאני בסערת רגשות, ושזה לגיטימי להרגיש ככה בשל העומס הריגשי, הסברתי לבן זוגי מה קורה איתי ואפילו השתדלתי לשוחח תוך כדי על כל הדברים שידעתי שעוררו את החרדה, זה מיגר אותה מהר מאוד.
&nbsp
אני מרגישה שזו סוג של מיומנות שרכשתי, שהייתי חשה חרדה לעיתים קרובות בטיפול והייתי ממהרת להיסגר ולא מסוגלת לדבר בכלל. המטפלת הייתה מעודדת אותי לשוחח על מה שמפחיד אותי וזה היה ממש עוזר.
&nbsp
לי אישית מה שעבד זה גם ללמוד לשחרר במצבים נקודתיים וגם זה קרה באופן טבעי במישורים אחרים בחיי תוך כדי הטיפול. זה תהליך ומומלץ בחום לעבור אותו.
 

jacolevi

New member
שמח בשבילך שפתרת את הבעיה הזאת,

זה ממש קוץ בת.... הסיפור הזה.
והגישה שלך נראת לי נכונה , נראה איך אצליח להתחבר לזה .
כי לומר אני משחרר זה נהדר רק השאלה היא היישום של התכונה הזאת .
 
למעלה