שאלה לורדה

jacolevi

New member
שאלה לורדה

ראיתי שהגבת לאלומת האור לפני מספר ימים והזכרת את נושא השליטה,
אני מצטט " תיידעי את המטפל שלך שאת צריכה להיות בשליטה , וכ"ו " .
ואני שואל משהו שמאוד מעניין אותי : מה צריך לעשות או איך צריך להתחיל לשנות את הגישה הזאת או את ההתנהגות על מנת להשתחרר מהרצון להיות בשליטה כל הזמן , יש לי תחושה שזו אחת הסיבות אם לא הסיבה היחידה לבעיות החרדה שלי שנמשכות כל כך הרבה שנים . מה דעתך?
ואולי יש איזה מובאה או המלצה על ספר רציני שעוסק בנושא הזה .
תודה רבה .
 
לשחרר שליטה

אכן כן, חרדה מבוססת על הצורך להיות בשליטה,
וגוברת בגלל פחד לאבד שליטה.
כשמשחררים את הפחד הזה - החרדה נעלמת, אין לה קיום.

האם יש דבר, קטן ככל שיהיה, שאתה מוכן לשחרר לגביו שליטה?
 

jacolevi

New member
אני חשבתי על מה ששאלת ולא כלכך יודע מה להשיב

אני לא בדיוק מבין מה הכוונה לשחרר שליטה , אני לא חושב שאני שולט במשהו או במישהו .
רק דוגמה קטנה , אתמול בלילה חזרתי עם הרכב הביתה , ובדרכי עברתי ברחוב צר , עמדו שם מספר חבר'ה ליד הרכב שלהם על הכביש וכאילו בכוונה השאירו גם דלתות פתוחות בצורה שהפריעה למעבר . המחשבה הראשונה הייתה לעצור ולחכות עד שהם יזוזו או לצאת ולהתחיל ויכוח , אבל במחשבה שניה פשוט תמרנתי ועברתי איכשהו ואני מרגיש איזה סוג של כניעה בפעולה הזאת , ויתור אם תרצי .
אני כל הזמן מנסה לא להלחם בחרדה (הפחד מ "לא לישון" ) שמציפה אותי לפעמים ומטרידה מאוד .
איזה מן פוביה ממש מחורבנת שלא רוצה לעזוב , ואני יודע שזו סתם שטות ואני אומר לעצמי , עזוב , שתעשה מה שהיא רוצה הלא להרוג אותי היא לא יכולה .
אז אני אומר ,נו אז מה . סיפור מאוד ישן אצלי אולי 30 שנה כבר ,ותמיד כמעט פוביות שקשורות איכשהו בנסיון לשלוט בפעולות גופניות אוטומטיות שלא שייכות לרצון בכלל. ואם לילה אחד באה לי מחשבה ממש בחטף ,(לא יכולתי להרדם באותו לילה כי התרגשתי בגלל משהו משמח שעתיד היה להתרחש למחרת היום) שלא אוכל לישון יותר ולבטח אמות מחוסר שינה .
בדר"כ אופיין של פוביות כאלה הוא שאם אתה נמנע מהן אזי הן לא מציקות , אבל כאן אני לא יכול להמנע .
 
שיקול דעת

אני רוצה להתייחס לסיטואציה הראשונה שבה "תמרנת ועברת"
והרגשת שזה "סוג של כניעה בפעולה הזאת, ויתור"
בדרך להחלטה שקלת מספר אפשרויות :
1. לעצור ולחכות
2. לצאת ולנהל ויכוח
3. לפלס דרך
אני מניחה שאתה דמיינת מה יקרה בכל אחת מהתגובות הנ"ל ולבסוף
העדפת "להיות חכם ולא צודק".
אני לא רואה בכך כניעה, אלא הפעלת שיקול דעת, ועשיית הדבר הנכון מבחינתך.

לא ברור לי למה הכוונה במילה "ויתור"? ויתור על מה ?
 

jacolevi

New member
כנראה שוויתור מתפרש אצל כל אחד בדרך אחרת

הכוונה ב וויתור הייתה לנהוג עם החבורה הזאת בדרך הגיונית כדברייך .
בעיני הדרך ההגיונית הייתה לעצור , ובמקרה הטוב רק להתווכח איתם ולא לזוז עד שהם יפנו את השטח , אבל במקום זאת החלטתי לוותר , במיוחד שהבן שלי היה איתי ברכב והוא טיפוס חמום מוח ומי יודע מה היה קורה . אז וויתרתי .
וויתור על משהו לא נקרא לשחרר שליטה?
האמת שאני לא כל כך מבין מה פירוש לשחרר שליטה , לשחרר ממה , מאיזה בחינה ?.
תודה .
 
המשך דיון

רציתי להתייחס למקרה הספציפי שתארת,
בהקשר אחר, כי הוא חשוב בפני עצמו -
תאונות נגרמות בגלל הנושא שתארת ויש אנשים שלא מודעים לסיכון שיש, למשל, בהוצאת ילד ממכונית לצד הכביש.
כך שחשוב להעיר את תשומת לבם לסיכון שבדבר,
יחד עם זה, הערה כזו יכולה להוביל לאלימות, ואי אפשר לצפות את התגובה.

נדבר עוד על ויתור
ויתור במקרה שאתה מתאר הוא המנעות.
ה"אוטומט" שלך אמר לך להתנהג בצורה מסוימת,
(אולי כדי להיות הגורם השולט?)
אתה ערכת עם עצמך דיון והחלטת לנהוג בניגוד לכך,

יש משפט שאומר:
"חכם לא נכנס למצבים שפיקח יודע לצאת מהם".
נראה שזה כיוון את דרך הפעולה שלך
אתה קורא לכך "ויתור", אולי זה איפוק, אולי חוכמה או חשיבה שקולה,
כל אחד מהם.

בהמשך נדבר על שחרור שליטה
 
לשחרר שליטה

ז'קו שלום,
נראה לי שהנושא של שחרור שליטה
הוא נושא שיכול לעניין את חברי הפורום,
ואני אעלה אותו לדיון ולהתייחסות של כל חברי הפורום.
 
יש ספר מעניין שנקרא "להפחיד את הפחד"

חובר ע"י ד ר ניר עישר ועפרה מירון ליכטר. מעניין אן מישהו מהחברים קרא בו ואם כן מה דעתכם .?
אני חושב שהספר מעניין מאוד ואולי יכול לעזור לחרדתיים , ואני כותב אולי כי אף על פי שעיינתי בו אבל איני איש מקצוע ואיני סובל מחרדות כל שהן כך שלא הייתה לי אפשרות אמיתית להתרשם .
 
אכן כן

אכן ספר מעניין ובו תרגילים לעבודה עצמית.
אתה בפורום מדי פעם, מעניין, מה הנגיעה שלך (הלא ישירה כנראה)
לנושא הפורום ? נשמח אם תשתף.
 
כפי שציינת נגיעה לא ישירה

כל הנושא הזה של הפרעות נפשיות מאוד מעניין אותי . יש לי מספר חברים ששרתו איתי ביחד כשהייתי בסדיר , ולקו בשלב מסויים ב PTSD , ואני ממש הייתי ביחד איתם ומאז הנושא הזה של חרדות , ולא משנה מה הרקע להן מאוד מעניין אותי .
נפש האנוש , סיפור בלתי פתיר ובלתי מובן לגמרי ואם יש בעולם אחוז מסויים של בני אדם שלוקים בהפרעות נפשיות הרי שכל אחד הוא עולם בפני עצמו ואין שניים זהים .
 
אכן

תודה לך צוציקן,
אכן, ואוסיף שנפש האדם על כל היבטיה, (גם ללא הפרעות)- מעניינת מאד
ובהמשך לדבריך, האם החברים שאתה מדבר עליהם פתרו את ה PTSD ?
האם הנושא מדובר?
 
אני בקשר עם כמה מהם

הוא אינו מדובר במיוחד , אבל אני יודע שחלק מהם מטופל ע"י משהב"ט , קבוצות תמיכה וגם שימוש בתרופות כולל קנביס רפואי .
אף אחד מהם לא ממש החלים מהבעיה הזאת
 
שאלה

לצוציקן היקר,

באמת חבל לשמוע ש"אף אחד לא ממש החלים",
ובמיוחד שזה נמשך שנים,
פוסט טראומה משפיעה על איכות החיים.
היום יש שיטות שונות ויעילות לטיפול בפוסט טראומה,
מעניין אם אתה יודע איזה סוג (או סוגי) טיפול קבלו ?
 
למעלה