הצד החיובי של החרדה

[ורדה צדיק]

הצד החיובי של החרדה

אנשים שיש להם נטיה לחרדתיות
נוהגים לשאול את השאלה
"מה יהיה אם ?"
הם נוטים ליצור לעצמם תסריטים שליליים על העלול להתרחש
וכתוצאה מכך מייצרים תחושות של דאגה וגרוע מכך-חרדה.
אבל יש לכך גם צד חיובי לחרדה,
אנשים ששואלים את עצמם "מה יהיה אם"
ומציירים לעצמם תוצאה פסימית הם גם אלה
שחושבים על פתרונות ודרכים להחלץ מהמצב השלילי.
זו אולי הדבר שעושה נהגים טובים מאד לכאלה.
הם חושבים מה הם יעשו אם...
אם המכונית שלפניהם תעצור פתאום,
אם הולך רגל יחצה פתאום את הכביש,
אם הבלמים יתקלקלו. אז אולי אתם חרדתיים
ואולי זה מה שגורם לכם ללהכין מראש פתרונות לתרחישים גרועים.

 

[ורדה צדיק]

האם "חרדה היא הזדמנות"?

נתקלתי בספר בשם זה,
מה דעתכם
איזה הזדמנות יש בחרדה ?

 

[alice1803]

היי יש חרדות שלא יכולות להפוך לחיוביות

למשל, לא נראה לי שחרדת נהיגה, יכולה להפוך לחיובית פתאום, וחרדה היא לא זו שתגרום לאדם להיות נהג טוב יותר, או זהיר יותר.
אולי יש חרדות אחרות שיכולות להפוך לחיוביות, ויובילו אותנו להיות הכי טובים שאפשר, אבל לא חרדת נהיגה.
&nbsp
ואני יודעת כי יש לי חרדה מנהיגה, כבר למעלה משנתיים, אני לא נוהגת, וזה לא הפך אותי לנהגת טובה יותר, זה פשוט גורם לי להימנע מכל סיטואציה שבה אני צריכה לנהוג לאנשהו בכלל, וככל שאני נמנעת מזה, זה גם הופך להיות יותר ויותר מפחיד אצלי בראש.
&nbsp
אז אני לא רואה איך אני יכולה להפוך את זה לחיובי, ולמוצא בזה הזדמנות.
זה פשוט הפך אותי לאדם שלא לוקח סיכונים, וזה מרגיש לי שאני בעצם מתחשבת בסביבה, בזה שאני לא נוהגת.
כלומר, אני יכולה להתעלות על עצמי, וכן לנהוג לאנשהו, ולהתמודד עם הפחד, אבל אני לא מסוגלת לקחת אחריות על זה, ואם חס וחלילה יקרה משהו, לאנשים שסביבי, או שנמצאים איתי ברכב, אני לא אסלח לעצמי, במיוחד אם ידעתי שיש לי בעיה כזו.
אז מבחינתי, אני לוקחת אחריות על הפחדים שלי, ולא עושה שטויות, ואולי בכך אני נהגת טובה

כי אני אף פעם לא יודעת מתי החרדה תופיע פתאום. לא כיף.
&nbsp

 

[ורדה צדיק]

חרדת נהיגה - מה חיובי בה?

היי אליס,
ראשית, תודה על השיתוף.
חרדת הנהיגה שאת מתארת גרמה לך להמנע לחלוטין מנהיגה.
זה אכן מצביע עליך כעל אדם אחראי ומתחשב באחרים.
האם אפשר לומר שבחרדה הזו יש צד חיובי?
את חושבת שלא - ואולי את צודקת בכך,
כי ההמנעות מגבילה אותך ושוללת ממך
את החופש להגיע לכל מקום ברכבך,
עם כל המשתמע מכך.
יחד עם זה, אם נבחן את מצב התנועה בכבישים,
חוסר הזהירות של נהגים רבים,
את הסיכונים הרבים שיש בנהיגה,
אז אולי, (רק אולי), זו הדרך של התת מודע שלך לשמור עליך.

אין ספק שלא רצוי לנהוג במצב זה,
אבל כן כדאי לטפל בחרדה עד שתרגישי בטוחה לנהוג שוב.

אגב, האם את בטיפול כלשהו?

 

[alice1803]

היי תודה על התגובה

יש לציין שכל חרדה שסבלתי ממנה בעבר ושהצלחתי להתגבר עליה, עברה לחרדה ממשהו אחר, חרדה ממשהו שלפני זה לא הייתה כל כך עוצמתית, כלומר התגברתי על הפחד שחשתי ונהגתי בכל זאת, זה פשוט השתלט עליי ככל שהזמן עבר.
&nbsp
בתחילת הפוסט שלך כתבת משהו על נהיגה, וחשבתי שכתבת שאולי מה שהופך אנשים להיות נהגים טובים, זה אולי בגלל שהם חרדים מנהיגה, ומלעשות טעויות בכביש, ולכן כתבתי על החרדה שלי מנהיגה, ושלא הצלחתי להפוך אותה לחיובית.
אלא אם כן אתגבר על החרדה הזו, לפני שאני עולה על ההגה שוב.
&nbsp
ואני לא בטיפול פסיכולוגי כרגע, הייתי לפני 3 שנים בערך, והפסקתי עקב מצב כספי עגום, אני מטופלת בכדורים נוגדי דיכאון, כבר כמה שנים, וזה גם מה שנתנו לי למניעת החרדות.
&nbsp

 

[ורדה צדיק]

שאלה חשובה

מעניין מה שכתבת
"כל חרדה שסבלתי ממנה בעבר ושהצלחתי להתגבר עליה, עברה לחרדה ממשהו אחר"
אם הבנתי נכון, המשמעות היא שאת פותרת בעיה אחת
ואז נוצרת בעיה אחרת - כלומר הסימפטומים נודדים,
וכאן אני מזמינה אותך לחשוב על שאלה
לא פשוטה, ושאולי תגרום לך "להרים גבה",
שאלה שהמענה עליה דורש אומץ להסתכל פנימה,
ולשאול את החלק בך שאחראי על החרדה:
מה החרדה מאפשרת לך ?
למה יש לך צורך בה עד כדי כך שכשאחת חולפת
באה אחרת במקומה?
על מה את תוותרי כשהיא תעלם ?

 

[alice1803]

אני חושבת שזה הפחד הזה, שמשהו רע יקרה, אם לא אתנהג ככה

החרדה אולי מאפשרת לי להיות מוכנה לכל דבר שעלול לקרות, ומאפשר לי כביכול "להיות בשליטה" מלאה על החיים שלי, ומה שקורה בהם, זה כמו מנגנון הגנה על הנפש.
למרות שזה עושה בדיוק את ההיפך, כי אז אני נתקעת במחשבה על הדבר הזה, ולא סומכת על עצמי יותר, ונמנעת.
&nbsp
מפחדת לעשות טעויות שיובילו אותי למצב של אל חזור, ושלא אוכל לתקן אותם, ושארגיש מטומטמת, או שארגיש מבוכה מול אנשים, ושיחשבו שאני מתנהגת כמו מטומטמת.
&nbsp
וכמובן גם בעיה של ביטחון עצמי, שלפעמים עולה יותר מידי, ולפעמים יורד למטה ומגרד את האדמה.

 

[ורדה צדיק]

אליס

נהדר שאת יכולה לנתח כך את מה שקורה לך,
זה מעיד על כך שאת גם יכולה לצאת מזה.
נתחיל מהצורך "להיות בשליטה מלאה על החיים שלך",
עבורך זה צורך השרדותי.
ותשאלי את עצמך מה יקרה אם לא תהיי בשליטה?
מאיזה רגש את רוצה להמנע?
מה יקרה אם תחושי את הרגש הזה?

 

[alice1803]

היי ורדה

האמת שאני לא יודעת עדיין, אבל אני יכולה לנחש את מה שאני מרגישה.
ואלו הן התשובות שלי לשאלות ששאלת אותי:
&nbsp
1) מה יקרה אם לא אהיה בשליטה? תשובתי היא: שאני ארגיש פחד, שאני חשופה, ושאולי עלולים לפגוע בי פיזית בכביש.
2) מאיזה רגש אני רוצה להמנע? תשובה: כנראה אני רוצה להמנע מתחושת הלחץ, ומההרגשה שאני פגיעה, ולא מתפקדת כמו כולם, אני מתביישת.
3) מה יקרה אם אחוש את הרגש הזה? תשובה: אני אתבאס על עצמי נורא, וזה יוריד לי את הביטחון העצמי, יותר ממה שאני מרגישה עכשיו, ואז הבעיה תהיה גדולה יותר.
&nbsp
תשמעי, יכול להיות שבסוף כל זה קורה לי, בגלל התחמקות מלעשות דברים חשובים שיעשו לי טוב, כאילו אני נמנעת מדברים שיכולים לקדם אותי בחיים.

 

[ורדה צדיק]

על הפחד מאיבוד שליטה

היי אליס,
אז אם לא תהיי בשליטה,
את אולי חוששת שתרגישי מובכת (כתבת באחת התשובות שלך),
אנשים עסוקים בעצמם והם לא באמת שמים לב,
כך שיש סיכוי סביר שזו רק הרגשה פנימית שלך.
אם את מוכנה לעשות נסיון
ולעשות משהו מביך במכוון
(למשל ללבוש גרביים כ"א בצבע שונה או רעיון אחר שיעלה לך),
ותספרי לנו אח"כ על החוויה שלך ומה קרה.

 

[alice1803]

היי

בדרך כלל אם אני מביכה את עצמי בכוונה, וזה קורה המון, אז זה בסדר גמור, אני מצליחה לגייס שיתוף פעולה מהסובבים, ואפילו שיצחקו עליי, אין לי בעיה עם זה.
הבעיה היא בקטעים אחרים, שאני יודעת שמשהו לא בסדר אצלי, ובכל זאת מנסה ומפספסת לפני כולם, ואז אני מפתיעה את הסביבה שלי בקטע לא טוב.
ורדה תודה רבה לך על התמיכה, אני מעריכה את זה מאוד.

 

[ורדה צדיק]

ועל השאיפה לפרפקציוניזם

האמת היא שאנחנו לא באמת בשליטה על הרבה דברים,
בכל רגע נתון מתרחשים דברים שהם אינם בשליטתנו,
אלא מה ?
כדאי להתנהל מתוך מחשבה שאנחנו עושים הכי טוב שאנחנו יכולים.
אי אפשר ואין צורך להיות מושלם,
אלא לעשות את המיטב.
השאיפה הלא ממומשת למושלמות,
עלולה לשתק ולמנוע מעשיה.

 

[alice1803]

כן, רציתי לציין את עניין הפרפקציוניזם

וזה נורא, ואני חושבת שאני הכי רחוקה משלמות שיש בעולם,אז יש לי מלא עבודה על עצמי, וזה מייאש כשאני מסתכלת על הדרך הארוכה שאני צריכה לעבור.
&nbsp
יש לציין שמלבד ההפרעות חרדה, יש לי גם הפרעת אישיות גבולית, וחבל נורא שאין טיפולי DBT באזור שלי, וחבל שאני חייבת לעבור דרך בית חולים לבריאות הנפש בשביל הטיפול זה, פשוט חבל, חבל עליי.

 

[ורדה צדיק]

להתחיל בצעד קטן

כל אחד במקומך היה מתייאש כשהיה מסתכל על "הדרך הארוכה שאני צריכה לעבור",
תזכרי שכל מסע מתחיל בצעד אחד קטן,
ולכן, מועיל יותר להתמקד בצעד אחד, בפעולה אחת קטנה,
שבגלל קטנותה, היא גם ניתנת לביצוע,
ואז יש תחושה של הצלחה, שתעודד עוד פעולה קטנה וכך הלאה,
"צעד קטן לשינוי גדול".

 

[EZCA]

אני נהגתי במצבי חרדה וסיכנתי את עצמי בכביש

לקחתי על עצמי סיכון.
בקושי ראיתי את הכביש ואת המכוניות שחתכו אותי במהירות.
הפחד הגדול שלי היה בעיקר בכבישים המהירים,כאשר הצנועה בכבישים מהירה.
המהירות הלחיצה אותי עוד יותר ולפעמים נאלצתי לעצור בשוליים של הכביש בכדי להרגע קצת.כמובן שרוב הנסיעה התבצעה בנתיב הימני בכדי שתמיד יהיה לי קל לברוח לשוליים ולעצור.הלחץ והפחד גדלו כאשר הייתי חייב לא לנסוע בנתיב הימני ביותר.
למעשה אני אוהב מאד לנהוג.הנהיגה מרגיעה אותי מאד ואני נהנה בנהיגה.כאשר לא היה לי אוטו ונסעתי רק באוטובוסים,הלחץ הנפשי שלי היה גדול.קשה מאד להישאר רגוע ללא חיים עם אוטו פרטי משלי.האוטו שלי ישן משנת 2,000 שווה 6,000 שקלים ,אבל כיף לנסוע בו.גם לא עושה שום בעיה.

 

[ורדה צדיק]

אני מבינה Ezca

שהיום אתה נוהג ברגיעה והתגברת על הפחד הישן.
אז כל הכבוד לך על הדרך שעשית מאז,
ובכל זאת זה לא רעיון טוב לנסוע במצב שהיית בו,
ובודאי לא להסתכן או לסכן אחרים.
בכביש יש צורך להיות בריכוז ובפוקוס,
וכל אחד צריך להיות אחראי ולדעת מתי לא לנהוג.

 

[EZCA]

ורדה.הניעות שלי בדרך כלל להרקדות ריקודי עם

החרדה מורגשת כאשר אני בכביש מהיר
ולא כאשר אני יוצא מהבית.
כאשר אני יוצא מהבית התקוה לי היא
שהמכוניות לא ילחיצו אותי חזק.
זה כמובן קרה לפני כמה שנים
ואני לא זוכר בדיוק מה היה,
אבל כמובן היה גם קשה לוותר על ההרקדה
ועלי להגיע להרקדה בזמן.
אני לא יכולתי להרשות לעצמי להיתקע בבית כמה שנים.
גם לא ציפיתי ולא האמנתי שמצבי ישתפר .
התרגלתי לחיות בלחצים ופחדים.
כרגיל לחץ הדם שלי היה גבוה ודופק הלב היה מהיר מאד בגלל החרדה.
הבעיה נפתרה בצורה משמעותית מיום שהתחלתי להשתמש גם בכדור נורמיטן שחוסם את זרימת האדרנלין.
כידוע האדרנלין הוא שמגביר את מהירות דופק הלב ולחץ הדם.
כאשר שני אלה השתפרו בצורה משמעותית בזכות כדור חוסם האדרנלין אז נהייתי מאושר
ובהתאם לכך נרגעתי מאד ולא הרגשתי יותר את התקפי החרדה שפרצו במפתיע.
התוצאה היתה שהצלחתי כמובן גם להרים דברים כבדים,להתאמץ בעבודות, לרוץ למרחק גדול ובלי שהדופק לב יגיע למהירות גבוה שהיתה קודם כמו 155 לדקה ובלי לחץ דם גבוה כמו שהיה קודם 165/110 במאמץ קל.
הנורמיטן גרם לכך שלחץ הדם שלי ירד ל-110/60 והדופק ירד ל-60. במאמץ לחץ הדם עלה בריצה רק ל-120/80 והדופק עלה במאמץ לא יותר מ-130 לדקה.כלומר הדופק ירד ב-30% ולחץ הדם ירד ב-20% בזכות הנורמיטן. לכן הנורמיטן מתאים לחרדתיים מאד פרט למי שסובל מלחץ דם נמוך,כי לא יתכן שבן אדם יחיה נורמלי בלחץ דם נמוך של 85/45.

 

[ורדה צדיק]

טוב שמצאת

טוב שמצאת פתרון שמתאים ועוזר לך

 

[EZCA]

ורדה.הפיתרון שלי עם הנורמיטן שחוסם את האדרנלין היה מקרי

הגעתי לרופאה ממלאה מקום שלא הכירה אותי
ולא ידעה שיש לי חרדה.
הגעתי לרופאה כי לחץ הדם שלי היה גבוה.
אז היא נתנה לי את הנורמיטן המינון נמוך מאד מאד בכדי להוריד לי את לחץ הדם.
אמרתי לה שגם דופק הלב שלי מהיר,אז היא אמרה לי שהכדור הזה יוריד לי גם את מהירות דןפק הלב.
בכלל לא דיברנו על בעיה של חרדה,כי אני בעצמי גם לא ידעתי מה זה בכלל חרדה,
אבל היו לי התקפים הדומים להתקף לב.
לא הבנתי למה יש לי אותם ולא ידעתי שהחומרים במוח שלי השתבשו .
מיד שלקחתי את חצי הכדור הראשון פתאום מהירות דופק הלב שלי ירדה ב-30%
ולחץ הדם ירד ב-20%. מצב זה גרם לכך שאפילו אם היה לי התקף,לא הרגשתי את ההתקף,כי מרגישים את ההתקף רק כאשר הלב דופק מהר מאד .
במצב שהלב דופק מהר מאד הוא מזרים את הדם למוח במהירות גדולה ואז המוח לא מספיק לקלוט חמצן מספק מהדם ואז נוצר מצב של מחסור בחמצן והרגשה של עלפון או הולכים למות.
אז הבנתי שכדור הנורמיטן הוא אמנם לא כדור נגד חרדה,אבל הוא כדור מצוין נגד התקפי חרדה שאני סבלתי מהם.כמובן הוא מצוין רק למי שלא סובל מלחץ דם נמוך.
במשך הזמן קראתי באינטרנט שיש רופאים שנותנים כדורי נורמיטן במצבי חרדה.הרופאים והפסיכיאטרים משום מה לא נותנים למטופלים בחרדה את כדור הנורמיטן.הם נותנים אותו בעיקר רק לאנשים שסובלים מלחץ דם גבוה.