אשמה וחרדות
היי,
אני נמצאת בתקופה מבולבלת בחיי כרגע. קצת רקע:
יצאתי מקשר של כמה שנים עם בן זוג תומך, מהתתחלה לא ממש נמשכתי אליו אבל קיוויתי שעם הזמן אני אתרגל/דברים ישתנו לטובה. במשך כמה שנים טובות הדחקתי את העניין, עד שבסופו של דבר הכל התפוצץ ונכנסתי לדיכאון. הבנתי שבעצם חייתי בשקר. תוך חודשיים בערך הדיכאון עבר, והיו לי כמה חודשים די רגועים. ואז משהו מהעבר שלי חזר לתודעה שלי. זאת תקופה מעברי שבה הייתי מאוד חלשה, ועשיתי במהלכה דברים שנוגדים את העקרונות שלי. אני חשה כיום אשמה על כך, האשמה פיתחה אצלי חרדה, והחרדה גורמת לי להרגיש מדוכדכת.
אני מרגישה שהלכתי לאיבוד, שכרגע אין לחיים משמעות אמיתית מבחינתי, ושכל פעם שאני מנסה לחשוב חיובי יותר - זה מתפרש אצלי כמחשבה שקרית. כל הנושא של שקר או אמת תפס מקום מאוד מרכזי בחיים שלי, וקשה לי לעשות את ההבחנה.
קבעתי תור לפסיכיאטר (בעבר נטלתי כדורים ובאישורו הפסקתי), ואני נפגשת עם פסיכולוגית מזה שנה. השאלה האם יש משהו נוסף שאפשר לעשות במצב כזה.
תודה מראש,
אלגרה.
היי,
אני נמצאת בתקופה מבולבלת בחיי כרגע. קצת רקע:
יצאתי מקשר של כמה שנים עם בן זוג תומך, מהתתחלה לא ממש נמשכתי אליו אבל קיוויתי שעם הזמן אני אתרגל/דברים ישתנו לטובה. במשך כמה שנים טובות הדחקתי את העניין, עד שבסופו של דבר הכל התפוצץ ונכנסתי לדיכאון. הבנתי שבעצם חייתי בשקר. תוך חודשיים בערך הדיכאון עבר, והיו לי כמה חודשים די רגועים. ואז משהו מהעבר שלי חזר לתודעה שלי. זאת תקופה מעברי שבה הייתי מאוד חלשה, ועשיתי במהלכה דברים שנוגדים את העקרונות שלי. אני חשה כיום אשמה על כך, האשמה פיתחה אצלי חרדה, והחרדה גורמת לי להרגיש מדוכדכת.
אני מרגישה שהלכתי לאיבוד, שכרגע אין לחיים משמעות אמיתית מבחינתי, ושכל פעם שאני מנסה לחשוב חיובי יותר - זה מתפרש אצלי כמחשבה שקרית. כל הנושא של שקר או אמת תפס מקום מאוד מרכזי בחיים שלי, וקשה לי לעשות את ההבחנה.
קבעתי תור לפסיכיאטר (בעבר נטלתי כדורים ובאישורו הפסקתי), ואני נפגשת עם פסיכולוגית מזה שנה. השאלה האם יש משהו נוסף שאפשר לעשות במצב כזה.
תודה מראש,
אלגרה.