האם להחזיר לאקס זכרונות מהעבר ישיבו אותו?

[מוכרחים להיות שמח4]

האם להחזיר לאקס זכרונות מהעבר ישיבו אותו?

כפי שרשמתי בעבר. אני 7 חודשים אחרי פרידה מהאדם שהיה הכי יקר לי בחיי והיום הוא האקס שלי למרות שהאמנתי שנחזור. היינו 2.5 יחד. וגליתי לאחרונה שיש לו בנזוג 4 חודשים. מצד שני שוחחתי איתו ושנינו בכינו. אני באיזשהו מקום בלב הייתי ממש רוצה לחזור אליו ולנסות שוב (אחרי 2 פרידות).
אני סובל מעצבות ברמה יומית. אני מתקשה להאמין שזה נגמר.
ובכל זאת אני יוצא עם גברים חדשים. בד״כ פוסל. בד״כ פסימי.

אני מתייסר כי אני מרגיש שאני רוצה לעשות עוד כדי להחזיר את האקס.
אני מבין שצריך שניים לטנגו. אבל האהבה שלנו הייתה ככ גדולה שקשה לי להאמין שהיא כבר דעכה אצלו או שהוא החליט לוגית להתקדם.

הכל עניין של תזמון.
אם אפעל בקרוב- כנראה אקבל ממנו תשובה שלילית. אבל אולי אצליח להזכיר לו את הטוב שהיה. עם תמונות.

אם אפעל בעתיד- יתכן שהקשר שיבנה להם יהיה חזק ככ שלא אצליח להחזיר אותו.

אני מבין שצריך שניים לטנגו והוא יכול לסרב לי גם עכשיו וגם בעתיד.
אני רק מנסה להבין מה התזמון הנכון עבורי בהנחה שהייתי רוצה לנסות עוד פעם להחזיר אותו

 

[מוכרחים להיות שמח4]

יש משהו לא פייר או הוגן

האקס שלי דרש ממני לשלם חצי מהמשכנתא כשכ״ד.
אמר שאם הייתי עובד במקצוע עם הכנסה נמוכה - לא היה מבקש את זה.

הבנזוג החדש שלו הוא אדריכל. לא יודע כמה הוא מרוויח. אבל אני מדמיין שהוא לא מבקש ממנו הוצאות מחיה גבוהות אם בכלל.


חוסר צדק. חוסר שיוון. כי יש לי- זה אומר שצריך להחמיר איתי?

 

[מוכרחים להיות שמח4]

הקלות שנעלמה לה מערכת יחסים - גורמת לי לחשוש מאינטמיות

להבין שגם האהבה הכי גדולה, יכולה להיות מוחלפת תוך 4 חודשים.
איך מתגברים על חוסר האמון הזה
ומאמינים שאומרים לך: אתה הדבר הכי יקר לי ואני רוצה אותך לנצח -
הוא רק משפט. שיכול להיות חסר תוקף עוד חצי שנה?

 

[jacolevi]

אני משוכנע שבתוך תוכך אתה יודע שאת הנעשה אין להשיב

מערכת יחסים שמתפרקת כתוצאה מסיבה כזאת או אחרת לא יכולה לחזור לקדמותה , ואפילו אם כן (למרות שאני לא מאמין בזה) תמיד יהיה משקעים שיעלו על פני השטח , ולכן דעתי היא שמה שהיה היה , ונגמר . אחרי תקופה אתה תתחיל לשכוח מכל החוויה הזאת .
ולגבי המשפט "אתה הדבר הכי יקר לי ואני רוצה אותך לנצח" אני בטוח שמי שאמר זאת גם התכוון לכך באותו הרגע , ולהבא עדיף שתפנים שלאמירות האלה יש משמעות רק ברגע שהן נאמרות .
רגשות לגבי נושא או אדם מסויים אינן בהכרח קבועים ואולי תוכל לראות בהתנסות הזאת שלך איזו ציון דרך ולהגיע למסקנות לגבי אופיים בכלל של בני אדם, ומשכך תוכל לקבל פרופורציה נכונה על יחסים בין אנשים בכלל ובין זוגות בפרט.

 

[נוסעת27]

היי לך

אני קוראת אותך כאן מדיי פעם וגם בפורומים אחרים. עניתי לך לא מעט לכל מני עניינים סביב הנושא.
כרגע הדבר שאני חושבת שאתה צריך להתמקד בו הוא לשחרר. אני מבינה שזה ממש קשה פרידות. בטח ממישהו שממש אהבנו. בטח כשאנחנו בתהליך חיפוש וריפוי עצמי, מקבלים כל מני רעיונות ותובנות, ופתאום חושבים שאולי היה אפשר אחרת.
&nbsp
אני אספר לך משהו על עצמי. לפני שנתיים חברים הכירו לי בחור. בכלל לא הייתי מעוניינת בהתחלה, אחרי כמה דייטים נפתחתי אליו. מפה לשם הקשר הפך מדהים. הייתי כל כך מאוהבת בו שאני ממש זוכרת איך הייתי מספרת לחברות שאם הוא יעזוב אותי לא מאמינה שאוכל אי פעם לצאת מזה. שפשוט אפול ולא אוכל לקום מהריצפה. כל כך פחדתי שהוא יעזוב, שעשיתי כל מה שאני יכולה כדי ללכת סביב הקשר על ביצים ולא לבטא מספיק את הצרכים והעקרונות שלי. פשוט הערצתי אותו ולא האמנתי שאי פעם אוכל למצוא מישהו שיהיה אפילו חצי ממנו.
&nbsp
ואז, בתקופה מאוד קשה בחיי, ממש מעט אחרי שהתחילה הפרעת החרדה שהייתה לי (אז עוד לא ידעתי שזאת חרדה) הוא עזב אותי. בלי הסבר, בלי הכנה. פשוט קם יום אחד, אחרי שנה שלמה של קשר אוהב ואינטנסיבי וסילק את עצמו מחיי.
&nbsp
אני לא חושבת שהיה אפשר להתרסק יותר נמוך. הייתי מובטלת. נעזבתי ע"י מי שאהבתי והייתי בדיוק בתחילתה של הפרעת חרדה קשה. קשה לי לתאר את חוסר האונים והשפל הנפשי שהייתי בו בתקופה הזו. התרחיש הכי מפחיד שלי התממש לנגד עיני בצורה הכי קיצונית שיכול היה להיות.
&nbsp
ולמרות כל מה שהרגשתי, חרדות עצומות, אובדן אמונה עצמית, ייאוש, פחד, עצב. האמונה שלעולם לא אמצא מישהו שאוהב, המחשבה שלעולם לא אוכל להתגבר עליו ולהמשיך הלאה. למרות כל זה התמקדתי בתהליך הריפוי, עשיתי לאט לאט סדר בכאוס והתמקדתי בין היתר בתהליך האבל והפרידה מהקשר. לאט לאט אחרי כמה חודשים התחלתי לצאת שוב עם בחורים. בהתחלה כמוך באמת השוויתי אליו ולחיבור המדהים שהיה לנו. לאט לאט השתחררתי מההשוואה הזאת ופחות מחצי שנה אחרי הפרידה מצאתי את בן זוגי היום.
&nbsp
וכן הוא לא מושלם, ואני לא מעריצה את האדמה שהוא דורך עליה. אבל אני אוהבת אותו והוא אותי. והבנתי יותר ויותר שההיאחזויות שלי בקשר הקודם התבססה על אמונות שגויות ומנהגים שהם לא בהכרח נכונים או טובים לי. החיים הם דינמיים ולרוב קשה לנו לשחרר אמונות והרגלים ישנים.
&nbsp
אתה כרגע מתאר מצב שבן זוגך המשיך הלאה (גם אם עוד יש לו רגש אלייך ונעצב איתך בטלפון, עדיין לא אומר שהוא רוצה לחזור אלייך) ואתה מתעסק המון זמן בסוגיה הזו ונאחז בעבר. אתה צריך להתמקד בלהעצים את עצמך ולהפסיק להיאחז בעבר. בסיבות לפרידה, מה היה נכון ולא נכון וכו'. המצב כרגע הוא X וככה צריך להתייחס אליו ולא כל הזמן לקוות שאולי הוא היה Y
&nbsp
תמשיך לעבוד על עצמך בטיפול, לעבד את העניינים שמטרידים אותך, ולהתמקד בעצמך ולהתחזק ולהשתפר כאדם. יחד עם התהתליך הזה תגיע גם הזוגיות הנכונה.

 

[מוכרחים להיות שמח5]

תודה, אני דווקא חשבתי שתחושת הערצה

היא משהו רצוי.

אני זוכר שהערצתי אותו והאמנתי שהוא מעריץ אותי כי אמר לי את זה הרבה.


היום שאת לא מעריצה את הבנזוג - זה לא מרגיש לך פשרה כלשהי.
כמו מציאות נוחה אבל פושרת?

במקום רכבת הרים של תחושות?

 

[נוסעת27]

בדיוק ההיפך

יש הבדל בין להעריך ללהעריץ.
הערצה היא בעצם אידיאליזציה. הרי מאיפה המושג להעריץ מגיע? להעריץ כוכבי קולנוע, זמרים ומפורסמים. אני מאמינה שלהעריץ מישהו זה מרחיק מאינטימיות אמיתית איתו. זה סוג של להפוך אותו למשהו גבוה יותר ולא על הקרקע.
&nbsp
בן זוגי היום ואני עבדנו קשה על הקשר שלנו, לא הייתה התחלה חלקה ומושלמת כמו שהיה עם האקס, לא הכל היה פרפרים וכוכבים בעיניים. אבל משהו הרבה יותר מדהים מזה קרה. הקשר הפך פשוט אמיתי לגמרי. אני מעריכה אותו מאוד. מעריכה המון תכונות בו. ואולי אפילו מעריצה כמה דברים ספסציפיים ונקודתיים שהם באמת יוצאי דופן. אבל מכיוון שהקשר שלנו לא מתבסס על תחושת הערצה, יש לו מקום להיות כנה, פתוח והכי אמיתי שיש. אז כן אנחנו רבים לפעמים. ולא תמיד מסכימים ויש תכונות בו שמעצבנות אותי. אבל אני אוהבת הכל בזה, גם את הדברים הפחות טובים. כי זה אמיתי.
&nbsp
את האקס הערצתי. אבל המחיר ששילמתי על ההערצה הזאת הייתה שלא בניתי איתו אינטימיות אמיתית. כל הזמן הלכתי על ביצים. פחדתי פחד עצום לאבד. כי כשמעריצים מישהו מרגישים כאילו אנחנו אפילו לא ראויים או כזה עוד לא יהיה וחוששים לבטא את הצרכים שלנו. החוכמה היא להיות הכי פתוחים ואמיתיים משני הצדדים. לעבוד על קשיים, להתקדם יחד בטוב וברע ולבנות משהו יחד. זה פחות נוצץ אולי מלהיות עם מישהו נערץ, אבל לראשונה בחיי אני עם מישהו שאני בטוחה בו במאה אחוז, לטוב ולרע, ולא בפחד תמידי שהוא יקום ויילך.
&nbsp
תראה אותך למשל. כמה אתה מדבר על העניין שלא התפשרת על כל מני דברים שהיו מאוד חשובים לך, ולכן הקשר הסתיים. האם היית בסדר. האם לא. בלה בלה. אתה מדבר על זה המון. אוכל את עצמך שוב ושוב. אתה אוכל את עצמך על זה שהרשית לעצמך להיות מי שאתה גם אם זה לא הצד הכי יפה שלך, וזה גרם לאובדן הקשר.
&nbsp
אז אני אומרת שקשר אמיתי לא יקום וייפול על דבר כזה. לא הקשר שאתה רוצה וצריך בכל אופן. כי בקשר שאתה רוצה וצריך אתה תהיה עם מישהו שיקבל את התכונות האלו ואת הדברים שחשובים לך, גם אם זה לא יתאים לכל אחד.
&nbsp
ואני רק אוסיף, בפספרקטיבה של היום, שאותו גבר "מושלם" שכה הערצתי בזמנו. היה בסך הכל גבר דיי נכה ריגשית, שלא רצה להתקדם בקשר. שלא שיתף וכמעט לא הייתה בנינו אינטימיות עמוקה. שהיה פחדן. שקם בתקופה הכי קשה שלי, נטש ולא הסתכל לאחור. ללא הסבר. כלום. האם זה באמת אדם שראוי להערצה?
&nbsp
הזמן מכניס לפרופורציות.
&nbsp
&nbsp

 

[מוכרחים להיות שמח5]

תודה, אני חושב שאצלנו אני הערכתי אותו ברמה מאוד גבוהה

לא פחדתי לאבד אותו כל יום. שמחתי שהוא שלי.

היינו כנים. היינו באינטימיות הכי גבוהה.

בגלל זה הרשתי לעצמי להיות אני. אולי יותר מדי אני.
אני רוצה לעגל פינות היום. יותר מבעבר. לכן מצטער שהייתי קשוח אז.

יש גבול כמה אדם יכול לקבל את המגרעות שלי.
היה שם כל מה שאת מספרת שיש לי בזוגיות היום. פלוס משיכה גדולה מהחיים. עבור שנינו. פרפרים כל יום.


אולי אני פיוטי. אבל ככה הרגשתי גם במהלך הקשר ולא רק בדיעבד.

אבל תודה.

 

[נוסעת27]

מעניין, גם לזה יש לי דוגמא

בן הזוג הראשון שלי, בגיל יותר צעיר, היה הראשון שלי בכל המובנים. והייתי אז אדם מאוד שונה. הייתי דיי נוראית כשאני חושבת על זה חח. כל מני תכונות שהיום כבר לא קיימות בי או הרבה יותר מתונות. אחרי שנתיים שהוא ספג את החרא הזה הוא עזב. והייתי מאוהבת בו בטירוף וכמובן שהתרסקתי. לקח לי שנה שלמה להתגבר עליו ושנתיים להבין מה עשיתי רע. האגו סינוור אותי.
&nbsp
בעקבות הפרידה ההיא התחלתי לעבוד על עצמי להפוך לאדם טוב יותר. היום הוא נשוי פלוס ואני גרה עם בן זוג ואולי אם איפשהו הייתי מתנהלת אחרת זו יכלה להיות אני לצידו היום עם ילדים.
&nbsp
אך אני מאמינה שהחיים הם דרך שכל הזמן לומדים ומתפתחים. במקום לשקוע ב"איך יכולתי להיות אחרת" להוקיר את הלקח של מה שהיה ולהסתכל קדימה על איך יהיה.
&nbsp
כל עוד תמשיך להיות תקוע בעבר לעולם לא תתקדם. הבחירה בידייך בסך הכל.