שוב חופר...
היי כולם, שוב אני מציק לכם בתלאותיי ומעדכן במצבי.
נראה לי שהחרדות שלי הגיעו לשלב הטבעי הבא, שלב ההימנעות שכולל הסתגרות בבית כשאפשר ועדיף צמוד למיטה ולישון. זה לא שאין לי מה לעשות, העניין הוא שכל דבר שאעשה שאמור ליצור תחושת סיפוק - כרוך במאמץ שעולה בחרדה ודיכאון.
כנראה שאצטרך להחליף כדורים, זה מוזר כי ב-5 שנים האחרונות הכדורים האלה מאוד עזרו לי ופתאום הם הפסיקו לעזור. בכל מקרה, אני נאלץ להתמודד עם הקושי שכולנו מתמודדים איתו ברמה זו או אחרת, להתמודד עם הקושי הזה אבל ברמה חדשה-ישנה מלאת הימנעות.
נכון שאסור להימנע, אבל זה מרגיש לי הדבר הכי נכון במצב שאני מצוי בו, לנוח כל עוד אני יכול כדי שכשאני עובד או לומד לא אהיה מותש. זה די מתסכל כל הסיפור הזה, ליפול לבור הזה שנקרא התקפי חרדה שוב, אני רק רוצה להיפטר מהמחלה הזו, היא גורמת לי להיות מרותק למיטה כמו איזה חולה סיעודי משותק.
אני מקווה שאוכל לספר לכם על ימים טובים יותר...
היי כולם, שוב אני מציק לכם בתלאותיי ומעדכן במצבי.
נראה לי שהחרדות שלי הגיעו לשלב הטבעי הבא, שלב ההימנעות שכולל הסתגרות בבית כשאפשר ועדיף צמוד למיטה ולישון. זה לא שאין לי מה לעשות, העניין הוא שכל דבר שאעשה שאמור ליצור תחושת סיפוק - כרוך במאמץ שעולה בחרדה ודיכאון.
כנראה שאצטרך להחליף כדורים, זה מוזר כי ב-5 שנים האחרונות הכדורים האלה מאוד עזרו לי ופתאום הם הפסיקו לעזור. בכל מקרה, אני נאלץ להתמודד עם הקושי שכולנו מתמודדים איתו ברמה זו או אחרת, להתמודד עם הקושי הזה אבל ברמה חדשה-ישנה מלאת הימנעות.
נכון שאסור להימנע, אבל זה מרגיש לי הדבר הכי נכון במצב שאני מצוי בו, לנוח כל עוד אני יכול כדי שכשאני עובד או לומד לא אהיה מותש. זה די מתסכל כל הסיפור הזה, ליפול לבור הזה שנקרא התקפי חרדה שוב, אני רק רוצה להיפטר מהמחלה הזו, היא גורמת לי להיות מרותק למיטה כמו איזה חולה סיעודי משותק.
אני מקווה שאוכל לספר לכם על ימים טובים יותר...