חדשה כאן
אני שמחה שמצאתי את הפורום הזה. קצת רקע עלי: אני בת 42 גרושה עם ילדים השוהים במרבית הזמן עם הגרוש (מסיבות שונות), כך שאני מוצאת את עצמי די לבד לאחר העבודה. קשה לי ליצור קשרים חברתיים חדשים, גם בגלל שבעקבות הגירושים המעגלים החברתיים התנתקו. יש לי חבר שאיתו אני נפגשת פעמיים שלוש בשבוע אך זו לא זוגיות. אנו לא מתגוררים יחד ואין לו כוונה שכזאת. בסופו של יום אני ישנה לבד ומתמודדת עם הכל לבד והקשר מוגבל. מאז ומתמיד סבלתי מחרדות והתקפי פאניקה במצבים שונים בחיים אך היתה לי את הנוכחות של הבעל לשעבר. כל הכדורים שניסיתי פגעו לי קשות בתפקוד המיני (נכון שעדיף להרגיש טוב אבל כשאין לי את היכולת הבסיסית הזאת שהיא חלק בלתי נפרד מקשר זה מרגיש לי כמו נכות) מאז שהתגרשתי לפני שלוש שנים חוויתי התקפים על בסיס של רבעון (בעיקר לפני מחזור) כדור ואבן פתר את הבעיה. אני לא נוטלת כדור קבוע. לפני כחודש וחצי התחלתי להשתמש ברואקוטן כדור לפצעים בפנים (לא היו לי הרבה 2-3 פצעים אך אני לחצתי על הרופא עור לתת לי) ויש לי הרגשה שהוא היווה טריגר להתפרצות של מה שאני חווה לאחרונה. (אתמול הפסקתי אותו על דעת עצמי). אני חווה על בסיס כמעט יומי מזה שבועיים התקפים שמתפשטים כמו גל צונאמי החזקים ביותר שהיו לי עד כה. מתעוררת עם דפיקות לב מואצות, הזעה בכל הגוף, רעידות הרגשה שאני עומדת להתעלף/למות/להשתגע. פעם אחת הגעתי למיון עשו לי א.ק.ג היה תקין ועזבתי על דעת עצמי. בכל הפעמים לקחתי ואבן אך מפעם לפעם הוא היה פחות אפקטיבי. אתמול קרה לי משהו חדש בזמן התקף: חוסר תחושה בכף רגל. כשאני מרגישה שזה מתפשט אני רצה לקחת ואבן. אחרי 20 דקות יש הקלה אך עדיין מרגישה שזה לא מספיק חזק ומלבד זאת מרגישה שהגוף כבר בטראומה ופיתח סבילות לכדור הזה. אתמול לקחתי ואבן בבוקר היה לי התקף חמור הלכתי לעבודה ובמשך היום הרגשתי חוסר שקט. בערב קיבלתי שוב התקף קשה. המצב שלי החמיר ולא יהיה כנראה מנוס מכדור קבוע. מה אתם מציעים לי לעשות? זה ברור לי שאני צריכה לראות פסיכיאטר דחוף ולהתחיל טיפול קבוע אך לא בא לי שוב להיות שפן ניסיונות של כדורים. סרוקסט וציפרמיל - פגיעה קשה בתפקוד המיני ועייפות, רמרון עשה אותי זומבי. ציפרלקס פגע לי ביכולת הקוגנטיבית (העבודה שלי דורשת חישובים). מישהו לקח כדור קבוע שעזר ושלא פוגע בתפקוד המיני? (זה חשוב לי מאוד כי הקשר עם החבר חשוב לי, הוא האדם היחיד שיש לי חיבור איתו). בבקשה עזרתכם אני ממש במצוקה וכל היום מתעסקת במתי יהיה ההתקף הבא (רמז...כל יום).
אני שמחה שמצאתי את הפורום הזה. קצת רקע עלי: אני בת 42 גרושה עם ילדים השוהים במרבית הזמן עם הגרוש (מסיבות שונות), כך שאני מוצאת את עצמי די לבד לאחר העבודה. קשה לי ליצור קשרים חברתיים חדשים, גם בגלל שבעקבות הגירושים המעגלים החברתיים התנתקו. יש לי חבר שאיתו אני נפגשת פעמיים שלוש בשבוע אך זו לא זוגיות. אנו לא מתגוררים יחד ואין לו כוונה שכזאת. בסופו של יום אני ישנה לבד ומתמודדת עם הכל לבד והקשר מוגבל. מאז ומתמיד סבלתי מחרדות והתקפי פאניקה במצבים שונים בחיים אך היתה לי את הנוכחות של הבעל לשעבר. כל הכדורים שניסיתי פגעו לי קשות בתפקוד המיני (נכון שעדיף להרגיש טוב אבל כשאין לי את היכולת הבסיסית הזאת שהיא חלק בלתי נפרד מקשר זה מרגיש לי כמו נכות) מאז שהתגרשתי לפני שלוש שנים חוויתי התקפים על בסיס של רבעון (בעיקר לפני מחזור) כדור ואבן פתר את הבעיה. אני לא נוטלת כדור קבוע. לפני כחודש וחצי התחלתי להשתמש ברואקוטן כדור לפצעים בפנים (לא היו לי הרבה 2-3 פצעים אך אני לחצתי על הרופא עור לתת לי) ויש לי הרגשה שהוא היווה טריגר להתפרצות של מה שאני חווה לאחרונה. (אתמול הפסקתי אותו על דעת עצמי). אני חווה על בסיס כמעט יומי מזה שבועיים התקפים שמתפשטים כמו גל צונאמי החזקים ביותר שהיו לי עד כה. מתעוררת עם דפיקות לב מואצות, הזעה בכל הגוף, רעידות הרגשה שאני עומדת להתעלף/למות/להשתגע. פעם אחת הגעתי למיון עשו לי א.ק.ג היה תקין ועזבתי על דעת עצמי. בכל הפעמים לקחתי ואבן אך מפעם לפעם הוא היה פחות אפקטיבי. אתמול קרה לי משהו חדש בזמן התקף: חוסר תחושה בכף רגל. כשאני מרגישה שזה מתפשט אני רצה לקחת ואבן. אחרי 20 דקות יש הקלה אך עדיין מרגישה שזה לא מספיק חזק ומלבד זאת מרגישה שהגוף כבר בטראומה ופיתח סבילות לכדור הזה. אתמול לקחתי ואבן בבוקר היה לי התקף חמור הלכתי לעבודה ובמשך היום הרגשתי חוסר שקט. בערב קיבלתי שוב התקף קשה. המצב שלי החמיר ולא יהיה כנראה מנוס מכדור קבוע. מה אתם מציעים לי לעשות? זה ברור לי שאני צריכה לראות פסיכיאטר דחוף ולהתחיל טיפול קבוע אך לא בא לי שוב להיות שפן ניסיונות של כדורים. סרוקסט וציפרמיל - פגיעה קשה בתפקוד המיני ועייפות, רמרון עשה אותי זומבי. ציפרלקס פגע לי ביכולת הקוגנטיבית (העבודה שלי דורשת חישובים). מישהו לקח כדור קבוע שעזר ושלא פוגע בתפקוד המיני? (זה חשוב לי מאוד כי הקשר עם החבר חשוב לי, הוא האדם היחיד שיש לי חיבור איתו). בבקשה עזרתכם אני ממש במצוקה וכל היום מתעסקת במתי יהיה ההתקף הבא (רמז...כל יום).