התלבטות לגבי עבודה והמשך פעילות

[EZCA]

אני מניח שהקלונקס פעמיים כל יום כדור שלם בכל פעם בתוספת

כדור ציפראלקס ובתוספת שהיה באור השמש כל יום
ואכילת מזון עם פחמימות מורכבות עם אמונה שבאמת אין לך שום בעיה בריאותית גופנית ונפשית שגם אני בטוח בה.זה מה שיעזור לך .אם יש לך דופק לב מהיר יותר מ-80 לדקה ולחץ הדם שלך גבוה יותר מהנורמה 120/80 אז יעזור לך מאד גם כדור הנורמיטן (נורמנל) במינון נמוך שיחסום את עודף האדרנלין שמעורר אותך יתר על המידה.
&nbsp

 

[EZCA]

אני הייתי במצבך ורק הקלונקס הציל אותי.לקחתי אותו כל 12 שעות

בדיוק וכשניסיתי להוריד קצת מהמינון מיד חטפתי התקף.
אם הייתי מפספס בעוד שעה אז הייתי מרגיש בחסרונו של הקלונקס ומיד לוקח אותו.
לכן תמיד היה לי בכיס כדור קלונקס שחס וחלילה יעברו 12 שעות מלקיחת הכדור ואני רחוק מהבית.ככה זה נמשך כמה שנים עד שהתחלתי לקחת כדור נורמיטן במינון נמוך שחוסם את זרימת האדרנלין בגוף ובכך לחץ הדם ודופק הלב הגבוהים יורדים ב-25% ואז אני מצליח לתפקד במצבים שדורשים ממני מאמצים.מצב זה שימח אותי וכך גרם לי לרגיעה נפשית והסתפקתי בכדור קלונקס אחד ביממה.

 

[נוסעת27]

נמוך?

זה לא הרגיש נמוך בכלל. היה פחד עצום. אני אפילו לא זוכרת על מה שוחחנו בראיון העבודה, אני רק זוכרת שהייתי בפאניקה פנימית ובקושי הצלחתי להבין מה המראיין אומר לי. אבל התחלתי טיפול פסיכולוגי במקביל להתחלת עבודה חדשה, אז כבר התחלתי תהליך טיפולי. מה גם שאצלי החרדה התפרצה כתוצאה מאבטלה, פרידה מבן זוג ובעצם ישיבה בבית בחוסר מעש, מה שהגביר יותר את החרדה, כי הייתי כל הזמן מתעסקת בעצמי ונשאבת להתחבא בבית מעולם, ניסיתי כל הזמן להימנע מזה וליצור לעצמי שגרה אבל כמה שגרה כבר אדם יכול לבנות לעצמו בלי לצאת מהבית. באמת בימים הראשונים בעבודה היה לי קשה נורא. כמעט לא דיברתי והתחבאתי בפינה הקטנה שלי עם המחשב. דבר שהוא מובן לחלוטין לעובד חדש. לאט לאט הכרתי את האנשים ונרגעתי ואז השגרה עשתה את השפעותיה הטובות- בעיקר להפסיק להתעסק בעצמי כל הזמן.
ואני רק מזכירה לך, למרות שאני יודעת שמוח שנמצא תחת חרדה מתקשה להבין את זה, שהחרדה היא בד"כ 90% הפחד מלפני, כלומר- חרדה מה "מה יהיה אם וכש זה וזה יקרה" ולרוב כשמגיעים פרקטי לאותו הרגע מגלים שהשד לא כזה נורא. למשל אני הייתי הולכת ברחוב ומפחדת שזרים יפנו אלי בשאלות, ואם וכשזה קרה, פתאום הייתי עונה להם וממשיכה בדרכי, מופתעת מכמה זה היה קל. כנ"ל חרדות לפני טיסה, לפני טיול וכו'. החרדה העיקרית היא לפני ולא דווקא ברגע עצמו וחשוב להזכיר את זה לעצמנו כל הזמן.