שימו לב: קלונקס מול יוגה והליכות,להלן התוצאות

[דרך המגע1]

שימו לב: קלונקס מול יוגה והליכות,להלן התוצאות

מטופל בקלונקס כמה שבועות, במקביל עושה יוגה והליכה בערב, יש סיוע קל מיוגה ואולי הליכה קצת משחרר משו במח (קצת).

במשך יום פעילות שגרתי ניסיתי לקחת הפעם רק רבע קלונקס בלבד בסביבות 6 בערב, למחרת בשעה 12:00 בצהרי היום החלו סימנים מקדימים של חרדה, בשעה 12:20 החל קדם-התקף ואז לקחתי חצי כדור ולאט לאט נרגעתי.
המסקנה: קלונקס מנצח פעילות גופנית, נכון פעילות מסייעת אך במצבי חרדה הטיפול התרופתי הוא הפיתרון האולטימטיבי. מה דעתכם בנידון?

 

[EZCA]

ברור שהקלונקס מנצח.כדור הקלונקס מאזן את החומרים במוח

ומשך ההשפעה הכללית שלו היא 30 שעות,כלומר יותר זמן מכל כדור אחר.
יש אנשים שעלולים להתמכר לקלונקס,אם נאלצים להגדיל מינון כל כמה זמן, זה אומר שהאדם בדרך להתמכרות לכדור,או שקשה מאד להפסיק להשתמש בו.את הקלונקס לוקחים אנשים רק במצבי חרדה קשים כאשר כדורים אחרים לא עוזרים מספיק לתפקד בחיי היום יום. במצבים קשים מאד חייבים לקחת את הקלונקס כדור שלם כל 12 שעות בדיוק.

 

[נוסעת27]

יוגה והליכה זה לא מספיק

המחקרים שעוסקים בטובת הפעילות הגופנית מול הטיפול התרופתי מדברים על פעילות גופנית מאומצת ומעלת דופק. יוגה זה יותר לתחושת רגיעה ואיזון פנימי, והגיוני שהיא תספק הקלה רגעית. הליכה זאת לא פעילות מאומצת מספיק, היא בהחלט עוזרת אך לא כמו פעילות מאומצת.וחשוב לזכור שההצלחה נמדדת לאורך זמן. כדור ייתן כאן ועכשיו עם פעילות זה יותר תהליך. אני אישית מכירה מישהו (עובד סוציאלי במקצועו) שאחרי שהוא איבד את אשתו הוא נכנס להפרעת חרדה וניתוק כמו שהיה לי. המליצו לו על תרופות וכו'. כאיש מקצוע בתחום הוא בהחלט לא פסל אך החליט לנסות קודם לפתור לבד. הוא תמיד היה ספורטאי עשה רכיבה אתגרית על אופניים בשטח, ספורט שדרש מאמץ רב ומזרים המון אנדרנלין. תוך מס' חודשים החרדה נעלמה קליל. ללא תרופות או טיפול בשיחות. הוא אולי מקרה קיצוני כי הוא מראש היה עוסק בספורט אתגרי.

אני יכולה להעיד על עצמי, (שאני ממש לא ספורטאית) שהייתי עושה הליכות מאומצות ומשלבת פרצי ריצה שנמשכו דקה כל כמה דקות בתוך ההליכה. הרעיון היה להעלות דופק וזה גורם למוח לשחרר את כל החומרים הטובים ולהתאזן. יוגה הייתי עושה כשהייתי מרגישה שאני זקוקה לאיזון ברגע של חולשה או דכדוך. על פי המחקרים לפעילות מאומצת במינון הנכון יש השפעה של 6 שעות מתום הפעילות, יותר ארוך טווח מלחלק מהכדורים.

כמובן שאין אמת מוחלטת. יש כאלה שלוקחים כדורים מאוד חזקים במינונים גדולים ולאורך זמן וזה לא עוזר להם. יש ספורטאים שגם הם סובלים מחרדה. אנשים צריכים למצוא מה מתאים להם. אני יודעת שלי לא התאים לקחת כדורים. ואני מבינה את הצורך לקחת. אוהו אני מבינה. מי לא רוצה פיתרון מהיר שהסבל הזה ייגמר כבר? גם אני הייתי שם. פשוט לדעתי כדורים, ספורט, יוגה, דמיון מודרך וכל שאר הפתרונות האלו הם זמניים ומקלים כאן ועכשיו. הם לא פותרים את הבעיה. את זה אפשר לעשות רק בטיפול.

 

[דרך המגע1]

חרדה תוך כדי פעילות גופנית!

גם כשאני יוצא להליכה יש פעמים שהמחשבות ההרסניות צפות ומקלקלות הכל , אז אני הולך חצי שעה וקצת רץ אבל חוזר הביתה ואחרי 40 דקות שוב חווה חרדה.
יוגה כמו שאת מציינת מאזנת קצת אבל לא להרבה זמן, אני אמשיך לנסות אולי אופניים או שחייה אבל אני לא ספורטאי אז אעשה זאת בהדרגה.