אירוח בפורום

אירוח בפורום

שלום לכולם,
ביום א' 6.4 בין השעות 21:30 - 23:00, יתארח בפורום הפסיכולוג הקליני ורפואי לירון אליאסוב ויענה על שאלות.

וכך כותב לירון על עצמו :
פסיכולוג קליני ורפואי.
עובד כיום במרפאה להפרעות חרדה במרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים רמב"ם, ובקליניקה פרטית בחיפה.

מטפל בגישה אינטגרטיבית המשלבת את הגישה הפסיכו-דינאמית והגישה הקוגניטיבית-התנהגותית
עם גישות ממוקדות גוף: ביופידבק, Somatic Experiencing ו-Focusing.
הנחת העבודה הבסיסית שלי היא שהגוף מכיל בתוכו אינטליגנציה רגשית החיונית לקידום הטיפול.
מטפל בבני נוער ובמבוגרים הסובלים מבעיות שונות תוך התמקדות בחרדה, טראומה ודיכאון.
אני אבא לשני ילדים, מתרגל יוגה שנים רבות וגר בחיפה היפהפייה והמנומנמת.
כתובת המייל שלי : [email protected]

אתם מוזמנים להעלות את שאלותיכם ללירון כאן, בתגובה להודעה זו.
מאחלת אירוח מוצלח ופורה
ורדה
 
שלום לירון

שלום לירון,
קראתי מה שכתבת ורציתי לשאול מה זה פוקוסינג -
זה דומה למיינדפולנס שהפסיכולוג שלי מלמד אותי?
נדמה לי שהוא לפעמים גם אומר את השם הזה
היושבת
 
פוקוסינג (התמקדות) ומיינדפולנס (קשיבות)

ל"היושבת",
השאלה שלך מצויינת ואפשר לכתוב עליה הרבה מאוד. טוב שכתבת אותה לפני שאני מתארח ב"לייב". אני אנסה לענות עליה כמיטב הבנתי.
מיינדפולנס הינה גישה המלמדת כיצד לשים לב למגוון הערוצים החווייתיים שמתרחשים אצלנו ברגע הזה "של הכאן ועכשיו"(תחושת גוף, תנועה, קלט חושי, רגש, מחשבה) ומבלי להגיב לערוץ זה או אחר באופן אוטומאטי. כאשר אנו מפנים את תשומת הלב שלנו כך, אנו לומדים להתבונן בכל מה שמתעורר בחוויה מבלי להצמד לערוץ חווייתי זה או אחר. לפי גישה זו עיקר הסבל שלנו נובע מכך שאנו נוטים להזדהות עם המחשבות השליליות שלנו. כשאנו מאמינים למחשבות שליליות אלו הן מעוררות בנו תחושות ורגשות שליליים שמייצרים מעגל שלילי ההולך ומתרחב. תרגול מיינדפולנס מאפשר לשנות את מיקוד הקשב מהמחשבות (או מכל ערוץ אחר) ולוותר על התגובה הפרשנית והרגשית האוטומאטית. אין לנו בחירה במה שעולה במודעות שלנו, אך יש לנו בחירה איך להתייחס אליו וזה כולל את האפשרות לבחור באופן מודע שלא להגיב למה שמגיע לתודעה. אני מקווה שזה לא היה הסבר מופשט מדי, ואני מניח שהמטפל שלך הסביר לך את הרעיון של מיינדפולנס ברוח הדברים הללו.
מעניין אותי לשמוע ממך "היושבת", כיצד את חווה את התרגול של המיינדפולנס? מה את מפיקה ממנו ?

אז נמשיך בתשובה לשאלה המורכבת והמצויינת ששאלת - ואנסה להציג את גישת הפוקוסינג וגם לעמוד על הדומה והשונה בין 2 הגישות.
"פוקוסינג" הינה גישה שמלמדת לשים לב לתהליך גופני פנימי על מנת לקבל מתחושת הגוף את המשמעויות והתובנות המקופלות בתוכה. בתהליך הפוקוסינג לומדים להתחבר ל"תחושה המורגשת" (felt sense) שהיא התחושה הגופנית המתהווה בתוכנו. כשאנו במגע עם התחושה הזו ניתן להקשיב למשמעויות שעולות מתוכה בין אם בצורה של דימוי, מילה, זכרון או משמעות. תהליך זה מאפשר לנו להתחבר לאינטליגנציה רגשית-גופנית עמוקה שקיימת בתוכנו. יוג'ין ג'נדלין מייסד הגישה "גילה" את "התחושה המורגשת" כאשר חקר מה הופך טיפול פסיכולוגי לטיפול מוצלח. הוא מצא שלא סוג הטיפול ולא סוג הבעיות של המטופל ניבאו את הצלחת הטיפול, אלא האופן שבו מטופלים דיברו על הנושאים שהטרידו אותם. המטופלים שבאו במגע עם החוויה הפנימית שלהם תוך כדי שיחה, שבדקו מפעם לפעם איך מה שהם אומרים מרגיש "מבפנים" היו המטופלים שהצליחו להגיע לתוצאה טיפולית מוצלחת. מטופלים אלו ידעו באופן אינטואיטיבי להתחבר ל"תחושה המורגשת" שלהם וכך התאפשר תהליך של שינוי והתפתחות. ג'נדלין טען שמטופלים (ומטפלים) יכולים ללמוד כיצד להיות במגע עם "התחושה המורגשת" ולהפיק את המשמעויות העמוקות שמאפשרות צמיחה.

אני מקווה שלא איבדתי אותך עד כה, וכעת למשותף ולשונה בין מיינדפולנס ופוקוסינג:
המשותף להם היא ההכרה בחשיבות הטיפולית של המודעות לחוויה שהמטופל חווה ב"כאן ועכשיו" (כלומר להיות במגע עם מה שאני חווה עכשיו, וזאת לעומת דיבור "על" הבעיות).
השונה הוא בכך שבמיינדפולנס המטרה היא ללמוד לשנות את ההתמקדות של הקשב כך שנוכל לוותר על הפרשנות והרגשות ואילו בפוקוסינג (התמקדות, בעברית) המטרה היא דוקא להתמקד ב"תחושה המורגשת" ובמשמעויות והרגשות העולות מתוכה.

מעניין לאיזה "התמקדות" התכוון המטפל שלך? האם הוא דיבר על ההתמקדות "בתחושה המורגשת" לפי ג'נדלין? אשמח לשמוע ממך עוד. מעניין אם אחרים בפורום למדו את גישת ההתמקדות וגישת המיינדפולנס ויכולים לשתף בהתנסות שלהם.
 
על הקטנת החרדה

לירון שלום,
קודם כל ואו!! איזה תשובה מושקעת.
באמת קצת כבדה (התשובה), אבל כמו שאתה השקעת בכתיבה, גם אני השקעתי בלקרוא מה שכתבת , כמה פעמים.
האמת שאני לא אוהבת את התרגיל של המיינדפולנססס.
קצת מלחיץ אותי
ולא מרגיע.
בא לי לא להישאר עם הרגשות והמחשבות
אני לא מבינה איך זה עוזר נגד חרדה, אם זה מעלה חרדה
היושבת
 
מיינדפולנס

להיושבת שלום,
תודה על המילה הטובה ומתנצל על הכבדות,
כנראה שזו היתה משקיענות של פעם ראשונה.
אני מאוד מתחבר לקושי בלתרגל מיינדפולנס. אני מתרגל כמעט כל יום ולפעמים זה ממש מתסכל.
לגבי השאלה "איך זה עוזר לחרדה" כי הרי זה גם לפעמים מעלה חרדה, כאן החשיבות של התרגול.
ללמוד להישאר עם התחושה העולות גם המלחיצות מבלי להזדהות איתן ו"לחפור" בהן.
אחד הכלים שעוזרים להתבונן מבלי להישאב לרגשות ולעוד מחשבות הוא מיקוד הקשב בערוץ הנשימה.
אני אומר למטופלים שלי שהחלק החשוב בעיניי במיינדפולנס הוא הרגע בו נבלעו למחשבות/רגשות ושמו לב לכך וחזרו חזרה לשים לב לנשימה.
כשמצליחים לחזור שוב ושוב לנשימה מבלי "להידבק" למחשבות/רגשות, יתרחש תהליך של הכלה ורגיעה. זה לא תרגול פשוט אבל מאוד כדאי, אפילו 3 דקות ביום.
ועוד טיפ שעוזר זה לתרגל מיינפולנס לאחר שעושים תרגיל הרפייה - כך מגדילים את חלון הסיבולת למתח וזה מאפשר לקחת עוד קצת מרחק מהחרדה.
 
שאלה על ביופידבק

שלום לירון,
היו כאן בפורום דעות שונות על יעילות הביופידבק
ואשמח לשמוע ממישהו שמומחה בנושא.
רציתי לדעת אם הביופידבק יכול לעזור במצבים של פתיל קצר
שאני מתרגזת המון
זו הדרך שהחרדה מתבטאת אצלי,
אז מה אתה אומר?
מ"נ
 
ביופידבק ו"פתיל קצר"

שלום מ"נ,
נתחיל עם שאלת היעילות של הביופידבק. מעניין מה היו הדעות בפורום לגבי היעילות של ביופידבק?
התשובה הקצרה: ביופידבק מאוד יעיל להפרעות חרדה.
ועכשיו לתשובה הארוכה יותר: על השאלה הזו בדיוק התבקשו לענות החוקרים Yucha & Montogmery שסקרו סקירה רחבה של מחקרים על ביופידבק וקבעו דרגת יעילות (1- יעילות נמוכה ועד 5- יעילות גבוהה וספציפית) במגוון רחב של הפרעות.
את המאמר המקיף והיסודי שלהם אפשר לקרוא ב- http://www.aapb.org/files/public/Yucha-Gilbert_EvidenceBased2004.pdf, אחסוך את הקריאה למי שלא מעוניין להכנס לפרטי הפרטים.
לפי הממצאים שלהם הביופידבק נחשבת כגישה טיפולית יעילה מאוד למגוון הפרעות פסיכולוגיות ורפואיות (למשל נמצא כיעיל מאוד להפרעות רפואיות כגון: יתר לחץ דם, בריחת שתן, כאבי ראש ועוד רבים),
בתחום הפסיכולוגי הביופידבק נמצא כיעיל מאוד להפרעות קשב וריכוז, הפרעות חרדה והפרעות בשינה. המאמר שלהם חשוב כי מדובר ביעילות טיפולית מעבר לאיכות הקשר הטיפולי והתוכן של הטיפול.
אבל מחקרים אלו מתבססים על סטטיסטיקה של מאות טיפולים ולכן כמו בכל גישה טיפולית נשמע על מקרים שבהם השילוב של הביופידבק בטיפול לא היה יעיל. זה יכול להיות בגלל גורמים מגוונים כגון מקצועיות המטפל, מוכנות המטופל לעבודה הטיפולית שדורשת תרגול, איכות הקשר הטיפולי וכו'.
וגם חשוב לסייג שהביופידבק מתאים יותר להפרעות חרדה עם סמפטומים פיזיולוגים ברורים, למטופלים הפתוחים לטיפול המשלב עבודת גוף-נפש ולמטופלים פחות וורבלים.

ובנוגע ל"פתיל הקצר": טיפול בביופידבק מאוד יעיל לניהול רגזנות/כעסים.
ניתן בגדול לחלק את הרגזנות ל-2 חלקים: חוויית הרוגז וביטוי הרוגז (ממש כמו שמתייחסים לכעס). אני מניח שכשאת אומרת "פתיל קצר" את מתכוונת לכך שאת מבטאת אותו החוצה ובאופן אימפולסיבי ולא דוחסת פנימה (יש הרבה גם מהסוג "הדחסני"). בביופידבק נתייחס לפתיל הקצר ולרגזנות כביטוי של קושי בויסות עצמי. כלומר, שאת לא מצליחה במצבים מסויימים להשאר בתחום חלון הסיבולת ורמת המתח גוררת התנהגנות רגזנית שאינך מרוצה ממנה. עליית המתח נובעת מפעילות יתר של מערכת הלחץ (המערכת הסימפטתית). טיפול בביופידבק יעזור לך ראשית, להכיר את חוויית הרוגז - כלומר לזהות את הסימנים הגופניים המעידים שאת עולה בסולם המתח עד "להתפוצצות הרגזנית" ושנית, תלמדי באמצעות הביופידבק לווסת את המתח הגופני כך שתוכלי לשלוט טוב יותר בתגובה ולא להגיע לקצה הסולם. כמובן שבטיפול מסוג זה יש חשיבות גם להיבטים נוספים כגון סוג החשיבה, סיטואציות שבהם הרוגז מתרחש ועבודה על אופציות התנהגותיות אחרות בשירות הויסות.
אז בקיצור, מה שאני אומר זה שבטח שביופידבק יכול להיות יעיל. כמובן שעד כה התייחסתי לרוגז ברמת הסימפטום ויתכן שתרצי בהמשך לברר האם לרוגז (מכיוון שהוא מכוון כלפי מישהו אחר) יש גם משמעויות נוספות עמוקות יותר שנוגעות לציפיות וצרכים בקשרים.
ועכשיו גם תורי לשאול - אז מה את אומרת על מה שכתבתי?
 

סופרימו

New member
אז מדובר בשילוב ביופידבק בטיפול(כמו cbt)

או שמדובר בטיפול ביופידביקי נפרד?
ושאלה נוספת -
האם ביופידבק עוזר נגד דאגנות
סופרימו
 
ביופידבק, סיביטי ודאגנות

הי סופרימו
ניתן לעשות טיפול שהוא כמעט ורק מבוסס על הביופידבק (הקנייה של הרפיות ומיינדפולנס, שליטה גוברת ביכולת לוסת לחצים וחשיפה לגורמים המעוררים חרדה תוך כדי חיבור לביופידבק).
אבל בחלק גדול מהמקרים הביופידבק משתלב היטב בטיפול cbt, וכך לרוב אני מטפל בהפרעות חרדה, כי הוא מהווה "מראה פסיכופיזיולוגית"
ומאפשר להכיר לעומק את הקשר מחשבה-רגש-תגובה פיזיולוגית.

ביופידבק בהחלט יכול לעזור לדאגנות - למשל למידה של נשימה מודעת תוך חיבור למדד השתנות קצב הלב (hrv)
מאפשרת למטופל לראות בזמן אמת על גבי מסך המחשב
מתי הדאגנות תופסת את תשומת הלב ומפריעה לשמור על רגיעה (על תאימות גבוהה בין הנשימה לקצב הלב).
המשוב מהמחשב עוזר למטופל לחזור לנשימה המודעת ולהתנתק מהעומס המחשבתי.
ובאופן כללי - דאגנות מייצרת מתח והמתח מעצים דאגנות. לכן למידה של טכניקות לרגיעה והעברת מיקוד תשומת הלב מהערוץ המחשבתי
לערוצים חווייתיים אחרים (כמו שימת לב לתחושות גוף) תורמים להתמודדות עם דאגנות והביופידבק יכול להשתלב כאן מצויין.
 
חרדה אצל מבוגרים

שלום לירון
.חמי בן שישים ובגיל, ארבעים עבר משבר קשה מאוד
.דיכאון וחרדות שלא ניגמרות.

כבר שנים שהוא לוקח כדורים פסיכיאטרים
ובנוסף לכך יש לו פרקינסון)ברמה קלה( וגם שם ישנם כדורים

כל מטפל/פסיכיאטר שהוא היה אצלו, לא הצליח לעזור

האם יש פיתרון לדבר הזה שלא ניגמר ... הוא וגם אנחנו במישפחה מיואשים מאוד וסובלים ממנו כמובן.

זה לופ ארוך שהוא לא מצליח להיגמל מימנו.
נ.ב אנחנו מהדרום.

תודה רבה אור
 
האם יש פתרון לדבר הזה שלא נגמר

אור שלום,
אני יכול לדמיין לעצמי כמה זה קשה לחמך (לחם שלך) כמו גם לכל הסובבים אותו. יש אימרה
שאומרת ש"הזמן מרפא את הכל" אבל לפעמים הזמן רק מייצר מצב כרוני שהולך ומחריף.
לפי התיאור שלך הרבה אנשי מקצוע היו מעורבים בטיפול במהלך השנים ולא ברור מה היו ההערכות
שלהם לגבי מצבו. כתבת שלא "הצליחו לעזור" לו, אך השאלה היא מה זה אומר "לעזור"? לפעמים לא ניתן מסיבות שונות להפחית סימפטומים של חרדה/דיכאון
אך כן ניתן לתת מענה לבדידות ולהסתגלות למצב הנפשי והמחלה.

במקרים רבים אצל הסובלים ממחלת הפרקינסון יש גם תופעות של דיכאון וחרדה כתוצאה מהמחלה
ולכן יתכן וחלק מהמצב הנפשי קשור גם למחלה.
הטיפול באדם חולה מצריך כוחות ומשאבים וחושף את המלווים למתח רב. אני ממליץ למי שמלווה מקרוב את חמך
לקבל תמיכה נפשית והדרכה מאנשי מקצוע. כמו כן, יש לעמותת חולי הפרקינסון סיוע לחולה ולבני משפחה של החולים.
ידוע לי שבבי"ח רמב"ם נעשתה עבודה מאוד מוצלחת בדמיון מודרך עם חולי פרקינסון וניתן להתייעץ עם המטפלת אורנה בן יעקב.
אני מקווה שכמשפחה אתם מוצאים דרכים לתמוך אחד בשני ומאחל לכם להמשיך ולנסות ולחפש עוד דרכים לעזור.
 

linoy2047

New member
טראומה מהילדות

שלום,

אשמח לדעת האם בהכרח קיימת השפעה על האדם לאחר שעבר טראומה בילדותו? בעוד שהטראומה הייתה בגיל שנתיים, ולא מודעת ממש.

ננעלתי בגן הילדים, אני לא זוכרת את המאורע, ורציתי לדעת האם בתת מודע או מקום אחר יש השפעה כתוצאה מכך?

תודה מראש.
 
טראומה מוקדמת

שלום Linoy2047'

קראת למה שקרה לך "טראומה". אני מבין שאין לך זיכרון של האירוע אך כנראה סיפרו לך שמאורע היה טראומטי עבורך.
לפי גישת ה- Somatic Experiencing טראומה משפיעה על מערכת העצבים המרכזית וההיקפית כי
היא גורמת לתגובה רגשית השרדותית ולהתקעות של אנרגיה עצומה שאינה נפרקת בגוף מכיוון שאין אפשרות לביצוע
פעולה של התמודדות יעילה. לכן, לפי גישה זו, גם אירוע טראומאטי יחיד בגיל צעיר, "נרשם" בגוף במערכת העצבים
(ואפשר גם להגיד שזה נרשם בתת-מודע) ובהחלט יכול להשפיע על אופן ההתמודדות שלך עם מצבי לחץ בגיל בוגר יותר.
 

Niv s

New member
שאלה לגבי ssri ופלסבו

איזה חלק לדעתך בהשפעת התרופה תורם האפקט הפסיכולוגי (אני מטופל, יש לי עוגן, אני יודע שהמצב אמור עכשיו להשתפר בגלל שלקחתי את הכדורים) לירידה ברמות הדיכאון/חרדה/מחשבות OCD?

כלומר, יש אפקט כימי נטו ויש את האפקט הפסיכולוגי ויחד הם מרכיבים את השפעת התרופה "בשטח" - כמה לדעתך תופס כל חלק בעוגה הזו?

האם הפלסבו בעצמו (אם נוציא לגמרי מהמשוואה את החלק הפעיל הכימי) תורם גם לעליית הסרוטונין?

תודה
 
פלסבו

שלום ניב,
שאלת הפלסבו היא שאלה מצויינת שהרבה עוסקים בה, גם מהכיוון המחקרי וגם מהכיוון הטיפולי.
ממחקרים שבודקים יעילות של תרופות פסיכיאטריות נמצא שבין 30 ועד 70 אחוז !!
מההשפעה הקלינית ניתן לייחס לאפקט הפלסבו.
כמטפל לי יותר חשוב שהמטופל ישתפר וירגיש טוב יותר ולכן פחות חשוב לי להפריד בין התרומה של החומר הכימי הפעיל בתרופה
לבין אפקט הפלסבו. ההנחה שלי היא ששניהם פועלים ומשפיעים (אילו הייתי חוקר יתכן שזה היה משנה עבורי).
אפקט הפלסבו הוא מתנה נפלאה שיש לנו לריפוי עצמי והוא מדגיש את הכח שיש לחשיבה על המצב הנפשי והגופני שלנו.

ניב - אני תוהה מדוע חשוב לך להפריד בין החלקים? אשמח לשמוע יותר.
 
ברוך הבא לפסיכולוג לירון אליאסוב !

האירוח עומד להתחיל בעוד מספר דקות
בהצלחה מכולנו
ורדה
 
תודה

לורדה ולכל הפורום
שמחתי להתארח ותודה לשואלים.
ביומיים האחרונים קראתי בפורום והתרשמתי מהרמה של הדיונים ומהתרומה של הכותבים,
גם כאלו שנדמה לי שאינם אנשי מקצוע.
מאוד משמח לדעת שיש מקום וירטואלי כזה.
חג אביב שמח
לירון
 
תם האירוח - תודה ללירון

תודה ,לירון, על התשובות המושקעות והמעניינות.
העשרת אותנו בגישות שהן פחות מוכרות, כך נראה לי, בפורום.
אני, בודאי, אמשיך להתעמק בהן.

שמחנו לארח אותך,
נשמח לראות אותך שוב בפורום.
ורדה
 
למעלה