שאלות לפסיכולוגית הקלינית שולי לניר

[distiller]

שאלה

אני בת 22, לפני שנה עזבתי את הבית של ההורים ועברתי לגור לבד בדירה קטנה שקרובה לי ללימודים. שם גיליתי שיש לי ממש חרדה מפריצות... אני כל הזמן מרגישה את הצורך לקום ולעשות סיבוב בדירה לראות שהיא ריקה (דירה קטנה אבל המטבח סגור בחדר ולא פתוח וגם הסלון). היו לי כבר לילות שבהן התעוררתי מרעש קטן והלב שלי כבר התחיל לדפוק בטירוף ולא ידעתי מה לעשות. השיא היה בלילה שבו שמעתי רעשים קטנים ואז פתאום רעש ממש גדול מהסלון/מטבח והתעוררתי בבהלה מוחלטת, החזה כאב מרוב שהלב דפק חזק, רעדתי נורא והתחלתי לדמיין את התרחיש הגרוע מכל, בסוף אזרתי אומץ וקמתי וראיתי שפשוט נפל פוסטר גדול מהקיר... (עושה הרבה רעש). בחודשים האחרונים אני פשוט הולכת לישון כשהאור במטבח דלוק אחרת ממש קשה לי להירדם.
הסיכוי שמישהו באמת יפרוץ לדירה הוא ממש נמוך, אני גרה בקומה 4 בלי מעלית ועם דלת כניסה לבניין שתמיד נעולה (עם קוד), ואם מישהו כן יפרוץ אז זה יכול להיות רק דרך הדלת כניסה של הסלון שנמצאת ממש ליד החדר השינה (אם הדלת של החדר פתוחה אז אני רואה את הדלת) ככה שזה חייב לעבור לידי ואני מתעוררת מכל רעש קטן. בקיצור לא כל כך הגיוני שזה יקרה אבל הפחד הזה כל הזמן שם ומקשה עליי להירדם ואם אני כבר נרדמת אז אני ישנה ממש לא טוב וכל רעש מקפיץ אותי.
הסיבה היחידה שעליה אני יכולה לחשוב למה זה קורה זה כשהייתי בת 10 בערך קמתי באמצע הלילה והלכתי לסלון ופתאום שמעתי מישהו מתעסק עם המנעול של הדלת כניסה והחתול התחיל ליילל ולהסתובב ליד הדלת ופשוט רצתי לחדר שלי, הפורץ כנראה שמע את הריצה שלי וברח כי לא הייתה שום פריצה באותו לילה...
אני אשמח לשמוע אם יש דרך שבה אני יוכל לטפל בזה כי מחשבות רציונאליות כמו "זה לא הגיוני שמישהו יפרוץ לדירה בקומה 4 בלי מעלית" לא עוזרות לי....

 

[שולי לניר]

חרדה מפריצות

שלום לך,
כפי שציינת חרדה מטבעה היא לא רציונאלית, ולכן קשה להרגיע אותה עם הגיון, (לרוב ההגיון עובד רק בדיעבד). מאחר שהחרדות שלך קורות בלילה, יתכן והן קשורות ללחצים במהלך היום שאת לא נותנת להם מספיק מקום, ואז הם יוצאים בלילה בצורה של פחדים (בלילה אנחנו עייפים ויש לנו פחות הגנות). אם זה העניין תנסי לשים לב במהלך היום אם יש דברים שמטרידים אותם ולהתייחס אליהם, וכן לעבוד על הרגעה במהלך היום (לעשות יוגה, מדיטציה, ספורט, להקדיש זמן לדאגות). אפשר גם ללמוד טכניקות של הרגעה והרפיה שהתרגול שלהם יכול מאוד לעזור לפחדים.

 

[דנה בננה 4]

שלום שולי

שלום שולי !
הייתי שמחה לדעת האם בן אדם נורמטיבי (נשוי +עובד +ילדים ) בן 38 הסובל מנדודי שינה ,הכוללים התעוררות באמצע הלילה למשך שעתיים-שלוש ,קושי בהרדמות ,מידי פעם חלומות רעים וכשהוא מתעורר הוא ממש חש כאב או לחץ פיזי .
האדם הזה מתמודד עם קושי רפואי גדול של אחד מבני המשפחה כבר כמה שנים (6 שנים) אולם גם מגיל צעיר סבל מהפרעות בשינה
האם ניתן להגדיר זאת כהפרעות חרדה
האם יש טיפול לא תרופתי שיכול לעזור
בקיצור אשמח לשמוע את דעתך

תודה רבה

דנה

 

[דנה בננה 4]

שאלה נוספת ברשותך ...

יש לי קשר מאד מאד גרוע עם אמי מגיל לידה (בדיעבד הסתבר שחוץ מזה שהיא גדל במשפחה מתעללת ובעלת דפוסי התעללות מרשימים שפגעו גם באחיי היא סבלה מדיכאון אחר לידה כשנולדתי ואני "זכיתי" לאקסטרה התעללות )
ההתעללות הנפשית נמשכת בכל פעם שאני מסכימה לאיזשהו סוג של קשר איתה ועם אבי וגם כשאני ממש מנתקת כל מגע היא מתעקשת לבוא ובכוח לחזור לי לחיים (היא פשוט מופיעה אצלי בבית כאילו כלום לא קרה ועובר עוד חודש-חודשיים והיא חוזרת להרעיל את חיי )
דוגמא להתעללות -להתקשר אלי ב-8:30 בבוקר כשאני בכניסה לעבודה ולריב איתי שאחותי זונה כי היא לא מוכנה לעשות לה כל מיני עבודות בבית (אחותי גרושה אמא לילד שבקושי צפה ואילו אמי צפה בכסף ואת מה שהיא דורשת מאחותי דורשים אולי מסבל מוסמך)
ואח"כ אני אשמה .
בקיצור אני מפחדת מאד שהדיכאון והרשעות שלה גנטיים .
איך אפשר להתמודד עם זה מבחינה ריגשית (הייתי בטיפול פסיכולוגי כמעט שנה שעסק רק בה,הייתי בטיפולים אלטרנטיבים וכל פעם שאני מצליחה קצת לנשום היא מתעקשת בכוח לחזור ולהתעלל בי .
(בילדותי היתה מכה אותי וגם עושה עלי חרם בבית ולא מדברת איתי שבועות בלי שום סיבה ,סירבה לקנות לי דברים בסיסים כגון לבנים ,תחבושות היגייניות )

 

[שולי לניר]

תשובה לשאלה השניה

ממה שכתבת נשמע שעברת ילדות מאוד טראומתית, ויתכן שכדי להתמודד עם זה מבחינה רגשית את זקוקה להמשך טיפול, על מנת ללמוד איך לא ליפול כל פעם שהיא יוצרת איתך קשר, ואיך להפריד בינך לבין הוריך.

 

[שולי לניר]

לדנה

שלום לך,
צריך לדעת יותר פרטים כדי לאבחן הפרעת חרדה, אך נשמע שהאדם שתארת סובל וזקוק לתמיכה מקצועית.

 

[POOH*]

חרדה אצל ילדים -

חרדה חברתית אצל ילדים צעירים [ובצעירים אני מתכוונת לגילאי גן].
מה דרכי הביטוי? מה אפשר לעשות כדי לעזור?
האם ניתן למצוא חומר קריאה ללמוד יותר על הנושא?
או בקיצור על דבר שתוכלי לומר שיעזור להבין יותר על הנושא אצל ילדים קטנים יעזור.

POOH

 

[שולי לניר]

חרדה אצל ילדי גן

חרדה חברתית בגילאי הגן שונה מחרדה שמתפתחת בגילאים יותר מבוגרים - מכיוון שילדים קטנים נמצאים בתהליך של התפתחות של היכולת החברתית שלהם, שקשורה בקשר הדוק לשאר היכולות המתפתחות. לכן כדי לאבחן בעיות רגשיות בגיל הגן חשוב לעשות הערכה התפתחותית. ניתן לפנות למרפאות של התפתחות הילד בקופת חולים או במשרד הבריאות , לצורך אבחון על ידי צוות רב מקצועי שיראה את התמונה הכוללת של הילד, משפחתו , והגן ועל סמך זה יעריך מה הבעיה ומהו הטיפול המומלץ.

 

[liranpla777]

שאלה בקשר לתסמינים מחרדה

מזה כ3 חודשים התחילו לי התקפי חרדה שעיקר הבעיה בהם הם התחושות שמסביב שממש מעיקות כמו:כאבי בטן,בחילות,ובעיקר כאבים/לחץ בראש ברקות.
עשיתי כמובן בדיקות רפואיות והכול יצא בסדר,אז לפני חודש התחלתי לקחת ציפרלקס בשילוב עם קלונקס 0.5 עד כדור ביום.
עכשיו שהתקפי החרדה ממש ירדו(טפו טפו טפו) אבל עדיין נשארו כול התסמינים מסביב ובעיקר הלחץ בראש דופק גבוה למרות הציפרלקס והקלונקס, שזה מבחינתי הבעיה הגדולה כי זה כמעט כול היום אפילו שאין התקף,מה אפשר לעשות במצב כזה?תודה

 

[שולי לניר]

תסמיני חרדה

שלום לך,
ראשית, יתכן וצריך לחכות עוד כמה שבועות כדי לראות אם הטיפול התרופתי יפחית גם את שאר הסמפטומים. שנית, שילוב של טיפול פסיכולוגי יכול לעזור בהפחתת הסימפטומים ובהבנה של מה הגורמים לחרדה (למה דווקא עכשיו החלו התקפי החרדה, מתי הם קורים, מה הם מייצגים עבורך, ללמוד טכניקות של הרפיה ווסות, וכ"ו) .

 

[אלומת האור]

אם יבוא לך, עוד שאלה, ברשותך

מה הדרך הטובה ביותר לטפל בדה פרסונליזציה ובדה ריאליזציה?

 

[הילדה החושבת]

שאלה בבקשה.

אני חושבת שיש לי הפרעות חרדה.
הדרך כלל אני אדם רגוע ודי קשה להלחיץ אותי, אבל יש פעמיים שאני מאבדת שליטה על החיים שלי
או מרגישה חסרת אונים ואז אני חושבת שיש לי מה שנקרא התקפי חרדה\פאניקה. זה כולל לחץ בחזה, הזעה, דפיקות לב מהירות וכ"ו.
האם יכול להיות שאני אכן סובל מהפרעת חרדה?

ועוד דבר, יש לי בעיית אמון קשה באנשים, אני לא סומכת עליהם, תמיד מדמיינת את התסריט הרע ביותר.
אם למשל חברה תשלח לי SMS "התגעגעתי אלייך" אני ישר אחשוד שזאת לא היא וזה מישהו שמנסה לעבוד עליי, להשיג מידע...(משתנה מפעם לפעם)
והייתי רוצה לדעת מה יש לך לומר על זה

תודה רבה

 

[שולי לניר]

תשובה

שלום לך,
התקפי פניקה/חרדה מאופיינים בחרדה פתאומית ומציפה בעוצמה גדולה עם סמפטומים של חרדה שלרוב חולפים כעבור עשר עד עשרים דקות. העוצמה שלהם היא כה גדולה ובלתי נסבלת שהאדם שחווה יכול לפתח פחד מפני התקפי החרדה. תנסי לבדוק האם זה מתאים למה שאת חווה.
לגבי השאלה השניה יתכן שחוסר האמון והחשדנות נובעים מתחושה של חוסר בטחון, שאף היא יכולה להיות קשורה לפחד ולחרדה.
ניתן לטפל בחרדות באמצעות טיפול תרופתי ו/או טיפול פסיכולוגי.

 

[nadavpev]

חרדה מ..הכל

שלום,
שמי נדב ואני בן 15.
יוצא לי לעיתים קרובות מדי למצוא עצמי בחרדה. החרדה נובעת מתסריטים רבים שאני לא מצליח להפסיק לנגן בראשי.
אני מפחד מכך שהיקום אין סופי, אני מפחד מהמוות, אני מפחד מעצם קיומי- נפש בתוך גוף... אני מפחד מכל אותם דברים שאין עליהם תשובה.
נוצר מצב בו ממש קשה לי לצאת החוצה ולהנות. אני מפחד, כמובן, שאתייבש ואמות או משהו כזה.
קשה לי לצאת מהבית בגלל החרדות האלה. אני כבר עייף מהן. אני חי בשלושה מצבים- לטייל, הדבר היחיד בשבילו אני יוצא מהבית (אבל אף פעם לא יוצא מהרכב כי אם יוצא מתחילות הסחרחורות... בעיקר בים, במדבר ובמקומות פתוחים- אך גם במקומות הומי אדם), לשבת מול המחשב, ולשכב במיטה עד שנרדם.
איני יודע אם זה קשור אבל אמי מטפלת הוליסטית, ואבי כרגע במונגוליה כבר שנה (החרדות התחילו לפני כן). הם גרושים.
אשמח לעצה, או לפחות- הסבר לבעיה, שאדע קצת. לפחות משהו שיאשש לי שאני לא חולה סופני..

 

[שולי לניר]

לנדב

שלום נדב,
ממה שכתבת נשמע שאתה אכן חווה חרדה, ושאתה מאוד מודע לעצמך ובוגר לגילך. חלק מהשאלות שמעסיקות אותך הן שאלות שמעסיקות בני נוער בגילך, אולם נראה שהעוצמה שלהן גדולה מידי ומפריעה לך בתפקוד. אני חושבת שכדאי שתשתף את הוריך במידת האפשר במה שאתה חווה. נראה לי שטיפול פסיכולוגי יכול לעזור לך ללמוד להתמודד עם החרדות.

 

[ורדה צדיק]

תודה רבה לשולי לניר

חברים יקרים,
האירוח הסתיים,
אני מודה מאד לשולי על התשובות המעניינות שנתנה.
רוב השאלות נענו,
מפאת קוצר הזמן נותרו מספר שאלות שלא נענו.
אם אתם רוצים שנדון בשאלות אלה בהמשך, אתם מוזמנים להעלות אותן בנפרד.
האירוח הביא כמה חברים חדשים לפורום, נשמח אם תשארו אתנו.
ורדה

 

[מטפלת חמודה]

ערב טוב אני מקווה שזה לא מאוחר מידי

יש לי ילד בן 16 עוד מעט, אובחן כסובל מחרדה חברתית , סרבנות בית ספר, ולמרות שלא אובחן רשמית אני חושבת שיש גם קצת ocd
הוא אובחן לפני שנה וחצי ע"י רופא בבית חולים גהה ונתנו לו פריזמה 20 מ"ג רמת החרדה אמנם ירדה אך עדיין הוא לא יוצא הרבה מהבית (הוא בחור מאד חכם) ומודע למצב שלו, ואומר לי הרבה פעמים שהוא לא מרגיש צורך לצאת...הוא משוחח הרבה עם החברים שלו במחשב ופעם בחודשיים בערך נפגש איתם
הוא לומד בקידום לנוער בגלל שרצה ללמוד אחד על אחד , שוב הכיתה הגדולה לא עשתה לו טוב
השאלה היא האם יש צורך לעשות אבחון נוסף לראות מה עושים בהמשך? הכוונה היא שאני ממש לא רואה אותו מתגייס..