לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1191811,918 עוקבים אודות עסקים

פורום הפרעות חרדה - תמיכה

ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !
 
רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.
לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 
הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,
לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,
המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.
הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.
הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,
בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.
לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.
הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.
אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.
 
חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.
טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,
ומצריך מפגש פנים אל פנים.
אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,
עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.
הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.
ורדה צדיק
מנהלת הפורום
מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הפרעות חרדה - תמיכה

ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !
 
רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.
לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 
הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,
לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,
המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.
הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.
הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,
בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.
לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.
הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.
אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.
 
חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.
טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,
ומצריך מפגש פנים אל פנים.
אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,
עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.
הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.
ורדה צדיק
מנהלת הפורום
מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך
x
הודעה מהנהלת הפורום

תקנון וכללי כתיבה בפורום  פורום זה מיועד לשיתוף להתייעצות ולתמיכה, בכל הקשור בחרדה ובהפרעות חרדה. אפשר לפתוח דיונים ולהגיב להודעות תוך שמירה על כבוד הדדי ותרבות הדיון. בפורום לא ניתן יעוץ תרופתי והוא אינו תחליף לטיפול פסיכולוגי או רפואי.

המשך >>

לצפיה ב-'the silent force ניתוק,,CBT,לבתאל ואחרים'
the silent force ניתוק,,CBT,לבתאל ואחרים
<< ההודעה הנוכחית
08/08/2007 | 14:17
41
334
זה מיועד לבתאל,ובעצם כל מי שחוה ניתוק בחיים שלו,אולי עוד יחווה. אני חושב שזה עומד  להפוך לתוספת משמעותית למדריך למתנתק.

לפני הכל, תרשו לי להגיד את זה לכולכם: אתם לא מנותקים. אם הייתם מנותקים, לא הייתם סובלים אפילו לרגע. לא היה לכם אכפת.
מי שמנותק, לא מחובר, ואם אין חיבור, אין כאב. חתיכת עור לא מכאיבה יותר כשהיא לא מחוברת לגוף.אתם מחוברים, אפילו יותר
מזה, אתם מאוד מחוברים. תביטו בכאב שלכם,ברגעים של ההקלה כשהוא חולף,בשניות הטובות שאתם חשים, ותבינו-מעולם לא התנתקם.
ואתם קיימים. כולכם קיימים. וכל מי מכם שחושב שהוא לא קיים, מוזמן לשאול את עצמו, אם הוא לא קיים,איך הוא סובל?! איך משהו לא קיים יכול לסבול? ואם אתם לא קיימים, מי הוא העצמי ששואל את השאלות ומחפש מרפא לסבל? המממ? אני?
לא חושב.אם אתה לא קיים,אז אתה לא סובל, לא מרגיש. אם אתה חלום- אתה לא תחפש מרפא בצורה רציונאלית כמו שאתה מחפש
כרגע. מצטער אנשים. אתם אמיתיים,חיים,ולמרות שזה נורא קוסם לאמץ כל מיני הסברים סוג ד על נשמות,רוח הקודש,פלאפל תנעמי
ושאר שטויות מיסטיות,הגיע הזמן לעצור לרגע, לנשום עמוק את החיים פנימה, ולהבין מה באמת קורה כאן.

מה שאתם חווים,הוא תחושה אנושית לכל דבר. הגיונית,למעשה, אפילו טבעית ויש האומרים ? השרדותית. כי מצבי לחץ הם לא נעימים לנו,אז המיינד תופס איזה סוג של ריחוק כדי שתוכלו להתמודד.ומצד שני,יש הטוענים כי התחושה נגרמת מכל הסימפטומים הפיזיים של לחץ,מה שדי תואם את ערימת הסיבות הענקית (שמקיפה כעט כל חוויה אנושית) שיכולה לגרום לתחושת חוסר קשר
מוכר לדברים. מעבר לזה אנשים-בואו נהיה כנים. שתו שני בקבוקי בירה, ותחשבו על ניתוק, ואתם שם. למעשה, גם אצל חלקכם
גם אם לא תשתו בירה מספיק לחשוב על המצב או על משהו שלילי, כדי לגרום לדברים.

בדרך כלל אני מביא הסברים עמוקים ובלה בלה -אבל היום נדבר על שני אספקטים בלבד,שהגיע הזמן להבין אותם.הפיזי והקוגניטיבי.

מישהו כאן לא יודע מה קורה בזמן חרדה?ללחץ דם,להורמונים,לדפוסי ההתנהגות של כל שריר בגוף? מישהו כאן שכח כמה לא נעימה החוויה של חרדות? או את הלחץ בראש שהיא גורמת, את התחושה של כבדות? או חוסר אנרגיות, או את הסחרור הקל,או אפילו את התחושה הפיזית של זרות לדברים? שכחתם? אז תזכרו. זו אחת החוויות הפחות נעימות, ויש לזה סיבה טובה. חרדה כמו שאתם יודעים באה כדי להציל את התחת שלכם בעבר.ופעם, היה לה שימוש בדיוק כזה,היא היתה אמורה להיות לא נעימה כדי
שתיווצר לכם התניה שתרחיק אותכם מדברים שמסוכנים לכם. הבעיה נוצרת ,כמו שאתם מבינים בוודאי -ברגע שאתם מצמדים את אותה חוויה רעה למשהו נורמלי לגמרי. למשל, תחושת ניתוק שלא קשורה אליה. ומיד נגיע לזה.

אני אצא מנקודת הנחה שכולכם יודעים מה זו התניה, ולכן אתעסק עם דוגמא לאחת מהן.יש לא מעט סוגים-כולם ניתנים לטיפול.

נקרא לו שלב A. בשלב A, משהו מפחיד אותכם מאוד. אתם חוים התקף פאניקה,(נקרא לו B) או אפילו סתם חוטפים פאניקה בלי סיבה מוגדרת.
אחד הסימפטומים של החרדה, הוא הניתוק. תחושה טבעית, הגיונית, שחווה כל אדם נורמלי עם קשר לחרדה, ובלי קשר לחרדה.
אז כמו שאמרנו,אתם לומדים שA גורם לB-חרדות. אתם גם לומדים בראש שלכם ש C(ניתוק) הוא מה שקורה כשיש B.ויותר מזה
אתם לומדים ש B- מנבא את D- סבל נורא.
A,כבר לא חשוב לנו. A הוא הטריגר הקלאסי,ועכשיו נניח אותו בצד, כי הוא לא באמת משנה.
ועכשיו בואו נחשוב, מה יקרה לאדם שיחשף ל C? בלי שום קשר לכלום, הוא ילחץ,כי הוא ישר יזכר בB ובD.בחרדות,ובסבל.
שזה די הגיוני נכון? כן,יש רק בעיה אחת קטנה.
הלחץ הזה,גורם לסימפטומים של לחץ. תזכרו שC-ניתוק, הוא סימפטום לא רק של חרדה אלא של גם של סתם לחץ. נלחצתם נכון? אז C מתחזק. אתם חושבים שוב ושוב ושוב על B. הלחץ עולה עוד,C מתחזק.על זה שהינה,באמת זה קורה.
כי עובדה- C קורה עכשיו בשיא הכוח שלו.וכמובן,שB מתממש- אתם כל כך לחוצים, ואתם כל כך מתחילים לטחון לעצמכם ת המוח עם ההסברים השונים שהמצאתם לעצמכם(למשל נשמות בלה בלה גלגולים בלה בלה,בלה בלה בודהא) ומהר מאוד- אתם במצב של
פאניקה. כמובן,שהיא לא קשורה להתקף הראשון, או כל דבר כזה. היא קשורה נטו לזה שחשתם סימפטום קטן, פירשתם אותו
בצורה מסויימת, ויצרתם נבואה שמן הסתם הגשימה את עצמה בעזרתנו האדיבה .
אז אמרנו, עצם הסימפטום הזה יכול לגרום לכם לחרדות, אם אתם משכנעים את עצכם מספיק. כמובן שיש עוד אמונות שונות שנוצרות
- חלק משכנעים את עצמם שD(סבל) בוודאי מנבא חרדות, נלחצים כי הם זוכרים שזה תמיד בא יחד, וכמובן, הלחץ יוצר C-
התוצר-נחשו מה? אותו מעגל מקודם.

זו רק דוגמא לחלק ממעגלי החשיבה וההסקה שיכולים להווצר לנו בראש, הדרך שבה אנו מפרשים משהו תמים, אנושי,טבעי, סתמי- הופכים אותו למיתוס מפחיד, איום ונורא. פחדים עמוקים שלנו,אמונות שגויות, חוסר ביטחון קיומי, כל אלו מתדלקים אצלנו ראיה ופרשנות לא נכונה של המציאות.  דוגמא נוספת-
אדם חווה התקף פאניקה. הוא מיד ,באופן מודע או לא מודע, מקשר את זה עם האמונה השגויה שלו לגבי הסכנה שלו להשתגע,
שנובעת מהפחד שלו להיות לבד, שנובע מהפחד שלו מחוסר יכולת להתמודד ממה שעלול להגיע יום אחד, פחד מפני הלא ידוע,
שנובע מחוסר ביטחון קיומי, שעלול לנבוע סתם מחוויה קטנה של חוסר יכולת בילדות, או כל דבר דומה.

אז מה בכלל עושה טיפול מול זה? טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא כמו כדור פלדה שבא לנפץ את האמונות השגויות,התפיסות המוטעות שלנו לגבי עצמנו,וללמד אותנו לאחר מכן כיצד לראות דברים בצורה אובייקטיבית יותר-ולא דרך משקפיים מעוותות.
כן.רוב בני האדם, לא רואים את המציאות נכוחה. הם מאמינים שהם לא בסדר, או כן בסדר, או דפוקים לתמיד,מקוללים,אבודים,חצויים,חסרי יכולת להיות מאושרים, מחוייבים לתדמית זו או אחרת- כל אלו לא נכונים.

ועכשיו תגידו ,אבל צוז, זה עובד רק על פני השטח. איך זה בכלל קשור למה שחסר בפנים? ואני אומר, כמו שמאמינים שמה שבפנים
בוקע החוצה, כך המציאות היום יומית, ההצלחות שלנו, השינוי שלנו בהתנהגות ותפיסות עולם מחלחל פנימה. מתחיל בשינוי קטן,ואז לאט לאט ההוכחות מצטברות. אתה לא יכול להאמין שאתה חסר יכולת כשאתה מקבל עוד ועוד ועוד הוכחות שאתה מצליח.יש גבול לכמה זמן יכולה חשיבה כזו לשרוד. כמובן שאני לא נכנס כעת לפרקטיקה הספיציפית של CBT,ואיך מפרקים כל התניה שונה בפני עצמה- אבל אני כן אגיד לכם- מי שחושב שהגורל שלו הוא לסבול,טועה.

מי שחושב שהוא לוקה במשהו שיכבה לו את האור בעיניים לתמיד- הוא טועה.

מי שחושב שאין בו כוח, שאין בו יכולת לשנות- טועה.

כל כך הרבה בני אדם בעולם הזה אסירים של המחשבה שלהם, מאמינים בסורגים שרק הם יצרו, וניתנים לפירוק. מאמינים בגבולות שקיימים רק כי הם עוד לא בדקו אותם.נותנים לער שלהם להכביד עליהם,לדאגות מהעתיד להצר את צעדיהם.
אז כן בתאל, הייתי שם, במקום הזה שאת מתארת. ואני מכיר את התחושה, אני יודע בדיוק כמה שחור שחור יכול להיות.
יודע גם כמה זה מרגיש שאין מה לעשות, מכיר יאוש, ואת הטעם של אכזבה.
ובכל זאת אני אומר לך-
תרימי את הראש, את החרב הזו שאנו מושיטים לך כאן, ותבחרי בלהלחם.
את לא תאמיני כמה יש בך, שעוד לא גילית. את לא יודעת כמה אפשר לרסק כל חומה, לכופף כל מכשול.
כוח, כוח , ועוד כוח- בשקט, בשיקול דעת, בהתמדה,ברוגע, בעין הסערה שמקיפה אותך.
עד שהרוח שלה תהפוך לשלך שוב.
ואז תביני שהיא מעולם לא היתה של אחר.


צוז






הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'the slient force המשך'
the slient force המשך
08/08/2007 | 14:31
4
138
אז בתאל שואלת מאיפה באות המחשבות.
הן באות ממך.

ואני יודע, את אומרת, למה אני לא יכולה להרגיש אותן נוצרות, למה אני הן פשוט מופיעות לי בראש? נכון?
תשמעי, אם ניכנס למונחים הישנים והמיסטיים יותר של הפסיכולוגיה, אז למעשה מחשבה היא הביטוי של העצמי שלך שמגיע למודע.
מאחר ויש גם תת מודע, את רואה רק את הקצה הרלוונטי לך, מה שעובר את הסינון ומגיע לבסוף לתודעה שלך. מאחר והיצירה עצמה
היא בתת מודע, את לא יכולה לראות אותה.
ההסבר הפזיולוגי הוא קצת יותר משעשע- מאחר והמחשבות שלך נוצרות מרצפי ירי של תאי עצב, אותם תאים יורים מגוון שלם של
דפוסים-אבל רק מה שמקבל צורה מוחשית וקשורה באיזו שהיא צורה לחשיבה שלך, מקבל הבחנה על ידך. זה לא שאי אפשר לעשות
רגרסיה ולהבין איך אדם מגיע למסקנות שהוא מגיע, או איך הוא רכש דפוסי חשיבה אוטומטיים קיימים(ולשנות אותם),זה מאוד אפשרי
אבל את , מעצם היותך החושב  עצמו, לא תוכלי לחוש את היצירה של המחשבה. את תוכלי לרשום אותה, ולאט לאט לשרטט את
מה שבטח הוביל אליה, אם הוא בכלל היה חשוב-אבל שלא יהיה לך ספק, המוח מעבד כל הזמן מסות עצומות של מידע, והוא לא יכול להטריד את המודע שלך עם כל שטות קטנה שעוברת בו באותה שניה. באותה מידה שאת לא מודעת לכל שביב של מידע כימי
ועצבי, אלא רק למידע הרלוונטי לך-נניח אם פתאום נוצר משהו שדורש את תשומת ליבך-למשל כאב שמעיד על בעיה הדורשת
תשומת לב. תהליכי המחשבה הבסייסים שלך מבחינת המוח, לא רלוונטים למודע שלך מספיק.
כמובן שמצב של הפרעה קלה כמו חרדה, כשאנו רוצים לטפל בה אנו מחפשים בדיוק את שתי אלו-מחשבות הבסיס והמחשבות האוטומטיות, ולומדים עליהן דרך ההתנהגות שלך, ודרך שאלות מנחות. לאחר שאיתרנו אותן, ניתן לשנות אותן, על מנת שלא יפריעו
לך ביום יום.  תחשבי שיש מיליוני תאי עצב שמעבירים מידע כרגע זה בראש שלך-מן הסתם את לא תחושי  את כל המידע הלא חשוב-איך היית מסוגלת להתרכז במשהו קריטי במצב הזה?

המחשבה שלך נוצרת,כתוצאה ממה שלמדת בחייך,וממה שנולדת איתו(שיש הטוענים שהוא אפסי כמעט לחלוטין ואני די מסכים איתם)
והדרך שאותן סכמות מגיבות לסביבה. מחשבות הן משחק בזיכרונות, ובמידע הידוע לנו מאחר שכך, את לא חשה הבניה מאפס של מבנים כמו "מה זה קו", ומה "זה עיגול?" כל פעם שאת מתחילה לחשוב. הזיכרון שלך עוזר כאן

מקווה שלא חפרתי יותר מידי.


הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'ולשאלה האחרונה שלך:'
ולשאלה האחרונה שלך:
08/08/2007 | 14:40
3
16
אין אדם שלא חווה ניתוק לעולם בחייו. ז תחושה שכל אדם, אבל כל אדם! מכיר. כשאנחנו קמים בבוקר למשל, או לא ישנים טוב, כשיש לנו שינוי כלשהו של מצבי תודעה, למשל חלום, טרום חלום, כשמעירים אותנו בפתאומיות, כשאנו מתעפצים, חולים, שותים משהו - אין אדם שלא חש את התחושה הזו, היא די הגיונית את יודעת. אם תחשבי לשניה , הרי המציאות משתנה כל הזמן, אז מדוע שלא תחושי שהיא שונה בקצת אם את במצב תודעה קצת שונה? הממ?

אני זוכר ששאלתי כמה פסיכולוגים קליניים על התחושה הזו, והם כולם אישרו שאין אדם שלא חווה אותה,אני עוד זוכר ששאלתי את חברים שלי אם יצא להם להרגיש שהכל חלום,כולם אמרו שכן.שזה קורה להם אם נניח הם קמים רע, אז יש איזה כמה דקות של דיסינכרוניזציה עם העולם. זה טבעי! זה הגיוני! החושים שלך צריכים להתאושש מההלם!

ההבדל היחיד הוא, שאת חשה אימה כתוצאה מזה, בגלל החיבור של הפחדים העמוקים יותר שלך לזה, אני לדוגמא, ועוד אחרים שכבר יצאו מזה, הבינו ממזמן , שכמו כל תחושה אנושית אין בזה כל דבר רע או מזיק.
אם העלמות הפחד מהניתוק,(זוכרת!מחזק את C!!!) לאט לאט, גם הניתוק עצמו שהוא סימפטום של אותו הלחץ בדיוק, הולך ונעלם. אם הוא מופיע מידי פעם,כשאתה שותה משהו, או מתבשל מרוב חום, או לא שותה מספיק לדוגמא,או אם אתה מחפש אותו-אז כמו ***אצל*** כל **בן **** נורמלי*** אתה תחוש אותו. אבל שוב, בתאל, האם את לחוצה כשאת שמחה מאוד? האם את סובלת מאוד כשחם לך? את מבינה שאלו תחושות והרגשותנורמלים, ולכן הם לא מעוררים אצלך את הסבל שהניתוק גורם.

מה שאני אומר עכשיו אולי נשמע מוזר-אבל אם אין לך שום סבל מתחושה מסויימת, והיא חולפת לאחר  מספר דקות,זה יפריע לך?
כל בני האדם חשים מוזר לפעמים! אז מה?

שוב, זה לא C שגורם לך לסבל. זה האופן שבו את משליכה אותו כהוכחה להתגשמות הפחדים הנוראיים שלך, הדברים שבאמת מפחידים אותך

הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'וואו'
וואו
08/08/2007 | 14:53
10
אני צריכה זמן לעקל .
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'דיסינכרוניזציה - אז ככה קוראים לזה'
דיסינכרוניזציה - אז ככה קוראים לזה
08/08/2007 | 15:05
48
או שזה דיסניכרוניזציה?

זה בין הקטעים המוזרים שקרו לי לאחרונה, דפקתי שנ"צ וחלמתי שאני בניו יורק רץ כמו משוגע באיזה קניון, ואז פתאום אני מתעורר ממש בהיסטריה, ואני עומד מול החלון שותה קפה אחרי קפה איזה שעה עד שנפל לי האסימון שאני בארץ חח..

אבל בטח בזכות זה אני טס עוד חודשיים לארה"ב
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'לפני כמה ימים'
לפני כמה ימים
08/08/2007 | 21:33
12
שמצבי היה יותר תקין מעכשיו הייתי עם החבר באיזה בזאר ואמרתי לו למדוד כמה בגדים שהיו מצחיקים עליו
בקיצור הרצנו צחוקים. ממש פיפי יצא לי. ותוך כדי שאני צוחקת אני פוחדת. תוך כדי שאני צוחקת אני מחפשת ומרגישה את התחושה הוא כמובן רואה אותי צוחקת הכל בסדר אבל בפנים זה לא בדיוק ככה. אפשר לומר שחוויתי 2 רגשות מנוגדות בו זמנית. וזה עונה על השאלה שלך "האם את לחוצה כשאת שמחה מאוד". אז הנה זה קרה.
כמובן שגם בגלל הדגש האינסופי הזה על הפחד מהתחושה שמזינה את הפחד מהתחושה שמזינה... (מעגל קסמים נכון?) אבל עדיין.... בלי שום קשר למה שכתבתי פה - הראש לא מפסיק לכאוב וללחוץ. והרעד והפחד והמחשבות לא מרפות
אולי זה מגרנה?
הבדיקות הניורולוגיות רק בעוד שבועיים בגלל הפגרה
אמרתי לרופא שזה דחוף. הוא כמובן לא מבין את הסבל שלי וחושב שאני סתם לחוצה אז מבחינתו הכל בסדר. הוא בסוף יום עבודה חוזר לבית שלו רגוע ושלו ואני פה מתפוצצת.

אם אין אני לי מי לי.
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'מדהים'
מדהים
08/08/2007 | 14:38
1
20
ניתוח גדול, אהבתי.
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'שמח שאהבת'
שמח שאהבת
08/08/2007 | 15:01
7
לצפיה ב-'the silent force'
the silent force
08/08/2007 | 14:54
1
16
אז מה הדבר הכי נכון לעשות בתאל?


חוץ מטיפול, חוץ מלגשת לבדיקות, לאנשים הנכונים, מה עוד לעשות את בטח שואלת.

והתשובה היא:
לחיות. להנות.  לעשות הכל, לא לתת לפחד לכבוש שום חלקה טובה, להלחם בו על כל חיוך,על כל צעד ושעל, לארוב לו ולכסח אותו
בכל מקום שהוא מעז להרים את הראש שלו. לנצח אותו בענין האוכל- לאכול סדיר.לנצח אותו בשינה,לישון טוב. לנצח את האגורפוביה -לצאת מהבית, לבלות עם אנשים, עם חברים כמה שיותר. לחייך ולצחוק. כל חיוך שלך זה כדור שאת תוקעת בפחד שלך
כל צחוק מתגלגל, פצצה ישר על הבית שלו. כל ערב שבו את נהנית וצוחקת עם חברים, זה כמו נשק להשמדה המונית בשבילו.
זה רוצח את השקרים של הפחד בתאל. וזה קשה בהתחלה להאמין, אבל אפשר לחזור לצחוק,להנות, לחיות.בהתחלה? זה מרגיש מוזר. ממש מוזר. כי זה מרגיש כאילו אתה מכריח את עצמך-הנפש שכחה כבר איך נהנים, ומה שפעם היה מסב אושר מרגיש חלול.
נכון? מכירה? בכל מקום אתה מפחד להרגיש את האצבעות הקרות בחזה שלך, את הפחד מתגנב.
אני מציע לך לפגוש אותו פנים אל פנים. לא לתת לו להתגנב. קראת פעם את סיפור הגיוגיטסו הקצר שלי?

כנסי בו. קחי את עצמך עכשיו, ולכי לאכול גלידה עם חברות או משהו. נראה את הפחד מעז להרים ראש. נראה. ואם הוא ירים?
אז מה? אז תקרעי לו את הצורה.

לחיות בתאל. הפחד הוא קרח, החיים הם להבה. תני להם להמיס אותו. אל תעצרי את זרימת כוח החיים לתוך הנפש שלך.החוויה המודעת, האושר שהיא מביאה איתה: ריחות, טעמים, צחוק,מגע, הגשמה-כל אלו הם כלי נשק.אל תוותרי על אף אחד.

אמרתי לך לפני זמן מה, שאני מכנה את הפורום הזה מעגל הלוחמים,והצעתי לך לקחת חרב מהערימה.אני מציע לך שוב לעשות את זה. הגעת למקום ששורים בו אלו שהיו שם לפניך, ואלו שעדיין שם. את בין לוחמים אחרים עכשיו.
חלקנו, מצולקים יותר(אבל אלו צלקות שנושא האדם בכבוד!) , חלקנו מנוסים יותר, חלקנו לחמנו את המלחמות שלנו לפני שנים ,וכאן כדי להראות לאחרים את דרכה של החרב(למרות שלומדים דברים חדשים כל יום למרות זאת!), וחלקנו מגלים רק היום איך זה לבעור באש האדירה שהיא הרצון לאושר וחיים שלמים,חלקנו בתאל-עדיין עובד על לתת לה לסחוף אותו-וגם הם,כולם יזכו לה. למתנה שהיא הרוח האנושית הכבירה.אם יש גורל (רחלי!!! זה לך!)  -אז הוא להיות חופשי ואדיר!להיות כוח טהור,המנווט את חייו שלו.
חלקנו עדיין נהנים היום מהתחושה של להט קרב צעיר,מגלים כל רגע מחדש כמה עוצמה באמת יש בהם. חלקנו נחים בצד הדרך ומתכוננים לאתגר הבא שיבוא בדרך.חלקנו,הלכו כבר דרך אדירה, התחזקו מעל לכל שיעור ועוד לא למדו להגיד לעצמם תודה ,או כל הכבוד. למרות שאנו, אחיהם לנשק מצדיעים להם כל יום כשאנו חושבים עליהם,ולוקחים מהם השראה.

את מוזמנת להצטרף,תארזי קצת אופטימיות, רוח קרב, טיפה של רצון-ותתחילי.

תמיד,אבל תמיד קדימה.

צוז
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'אהבתי'
אהבתי
08/08/2007 | 15:43
4
"לחיות בתאל. הפחד הוא קרח, החיים הם להבה. תני להם להמיס אותו."
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'תודה צוז'
תודה צוז
08/08/2007 | 14:56
3
15
אמאלה אני קוראת את המילים שאתה רושם ואני פשוט בוכה
אני צריכה קצת זמן לעבד את הדברים האלה
גם הלחץ בראש עדיין לא עובר.. אני הולכת לנוח קצת

אני יחזור עם תגובות.
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'אין מקום לבכי.'
אין מקום לבכי.
08/08/2007 | 15:00
2
14
אין שום סיבה לבכות בתאל...
להפך

יום יבוא, ואת עוד תגידי תודה על מה שקרה לך. אני חושב שאני,שי, ואיולה לפחות בהחלט יכולים להעיד על זה,ובוודאי אחרים נוספים. את מקבלת הזדמנות שלא כל אחד זוכה לה בתאל- להכיר את עצמך, לדעת באמת כמה את יכולה הכל,אבל ה-כל.

יש אנשים שמבינים רק בגיל 80 כמה שהם באמת יכלו לבחור בחיים, וכמה שהם יכלו להוציא מהם.

לך ,ולאחרים כאן,זה לא יקרה. אתם תהיו מאלו שלמדו לעוף.
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'אני בוכה בגלל'
אני בוכה בגלל
08/08/2007 | 15:32
1
16
שזה דברים שנורא נוגעים לי ומדברים אלי
וההסתכלות על הדברים בצורה קצת יותר אופטימית עוזרים לי להתמודד עם הבלוק הזה

אני רוצה להגיד כ"כ הרבה דברים ואני לא יודעת מאיפה להתחיל, עוד לא הצלחתי להכיל את כל המילים שאמרת.

אבל צוז
במשפט אחד - קל לדבר קשה ליישם
ואני לא מדברת עליך. אני מדברת עליי
להגיד לעצמי שהניתוק זה תופעה נורמלית ושאין לי שום סיבה לפחד ממנה זה קל.
אבל כשזה קורה כל מה שאמרתי לעצמי נדחק אי שם במערבולת המחשבות (שאגב, עניין שעוד לא נפתר אצלי, אני חושבת ששום הסבר שבעולם יכול לתת לי מענה לשאלה הזאת, זה לא משהו שאפשר להסביר במילים, כי השאלה עצמה נובעת מחוסר הבנה פיזית, אלא רוחנית. אני לא מבינה את הרוחניות. את הנפש את הרגשות את המחשבות אני לא מצליחה להשים עליהם את האצבע אני לא יכולה לגעת בהם. כאן הבעיה.), בקיצור כל המחשבות על הניתוק שהוא בעצם כלום ותחושה אנושית ורגילה נדחקות להן והפחד מגלה את פרצופו הוא גם לא שואל ולא דופק בדלת הוא פשוט שם. והוא משתק אותי. ומחרפן אותי ואני מרגישה שאני חסרת שליטה לחלוטין והחרדה מתעצמת בזכות המחשבה שהיא "זה בחיים לא יעבור, אני משתגעת, אני סובלת, אני יוצאת מדעתי" והסבל רק הולך וגדל אני  שואלת את עצמי. איך מפסיקים את זה? קשה לי לתאר את עצמי נינוחה במצב הזה.
אתמול נפל לי האסימון בקשר לזה.. הבנתי את המעגל קסמים הזה שגורם לי כ"כ הרבה סבל
מחשבות רעות ---> פחד-----> ניתוק וזה חוזר חלילה. זה אחלה שאני מודעת לבעיה אבל איך מנטרלים אותה ואיך מפסיקים את המעגל הזה. שחוזר חלילה כי בעיקבות המחשבות > פחד > מחשבות על מחשבות > פחד ממחשבות >מחשבות > פחד > מחשבות (אני מקווה שתבין) זה פשוט מחשבות (שוב פעם מחשבות?!!?!?!?) אוטומטיות שאין לי כל שליטה עליהן וככל שאני מדברת עליהן וחושבת עליהן הן יותר שם והראש כבר כואב ולוחץ. זה אחד התופעות שלא הכרתי (נימול ולחץ בראש) עם הנימול עוד אני מסתדרת כי זה עובר ולא "עד כדי כך" מפריע. הלחץ בראש הוא אוטוסטרדי והוא 24 שעות
אז אני מודעת לבעיה שלי ואני מודעת לזה שחלק מהבעיה היא גם המחשבה האין סופית על מחשבה אין סופית על מחשבה אין סופית שהיא על מחשבה, ניתוק, חרדה. מחשבה על זה שזה תמיד שם ואין לי מנוחה. גם מתוך שינה אני מתעוררת לתוך זה
שוב. אני מודעת שזה תהליך של מחשבה > פחד > תחושה והכל חוזר ל > פחד ממחשבה. בקיצור תיסבוך אני מקווה שלא תצא מתוסבך מההודעה הזאת
אני חושבת שאני אחד האנשים היותר מתוסבכים בחיים האלה

אני גם יודעת שעשייה יכולה לעזור. התעסקות בחיים. אני יודעת שצריך להילחם בזה בשיניים ובכל הכוח
אבל לפעמים אני מוצאת את עצמי נטולת כוח. אתה אומר שזה שקר או שזה סתם ענן אפור שמסתיר את זה או שזה פשוט בחירה שלי
אבל מי כמוך יודע כמה זה קשה
אף פעם לא אהבתי מלחמות.
אני שונאת את המלחמה הזאת

אני לא רואה מאיפה אתה שואב את הכוח הזה באימרה שהתקופה הזאת היא מתנה
אני לא רואה את זה
אם הייתי יכולה הייתי גם מוותרת על זה ברצון רב

אבל מי יודע <--- (פיסה קטנטנה של תקווה)
אולי גם אני יחשוב ככה בעתיד
אמן.

אין לך מושג כמה שאתה עוזר
אין לי כ"כ את התמיכה הזאת מהסובבים. :(
אני שונאת אותם על זה.
אני לא הייתי מתנהגת ככה.
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'הדבר הנכון לעשות:'
הדבר הנכון לעשות:
08/08/2007 | 15:38
13
כרגע, הוא לשתות מים,(כי חם) , וללכת לאכול גלידה עם חברות. אולי לראות פרק באיזו קומדיה.

אין לך מה לשנוא אותם. חלקם בוודאי לא יודעים איך לעזור,או מה לעשות, ומפחדים שתכעסי או לא תאהבי את מה שהם יגידו.
לאנשים אכפת הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, לפעמים הם פשוט לא בטוחים מה הדבר הנכון.

נו, גלידה. לעסק.
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'the silent force -לסיגל'
the silent force -לסיגל
08/08/2007 | 15:10
11
15
סיגלוס יקירתי

את לוחמת ותיקה כבר, את יודעת היטב מה עומד מולך, ואני משער שאת יודעת מה הסיכונים. את יודעת מה זה טריגרים, ואת גם כבשת אותם בעבר. יתכן ודווקא כאן יש לך הזמדנות לא רק לעבור את זה, אלא גם..לעבור מעבר לזה.

חשוב לי לציין כאן משהו. אנשים, ואת כמוהם, מאוד מפחדים להסגר על קריירה כמו שהם מגדירים את זה. גם כאן,יש סכמה קוגניטיבית לא סתגלנית ולא מציאותית. מה זה להסגר? מה, לא תוכלי לשנות? אני מכיר אנשים ששינו קריירה לפחות 10 פעמים בחיים שלהם. הם מאושרים,שלמים עם עצמם, ומכירים במשהו שחשוב מאוד להכיר בו- האדם הוא דינאמי. לא משנה איזו בחירה תעשי היום, יתכן ועוד 10 שנים? היא לא מה שיתאים לך. האם זה באמת משנה?
איש חכם מאוד, ששינה את חיי אמר לי לפני כמה שנים- שאנחנו לעולם לא יודעים אם משהו מתאים לנו באמת. החיים הם ניסוי וטעיה,אנחנו פשוט הולכים על ניחוש מושכל,הכי מושכל שאפשר לעשות, ואז מקווים שהרוח תחליט להיות גבית

ואם לא?
ואם תחטפי שם טריגרים ויהיה לך רע?

אז מה? משהו מונע ממך לקום ולעזוב? משהו מונע ממך להתמודד ולנצח? תזכרי שאת הכוח בסיפור הזה. את תקבעי.תרצי- תהיי שם. ברגע שלא תרצי, את לא. אז אין ממה לחשוש אני משער?

זו רק דעתי אבל אמרתי שאם אני בשוונג של כתיבה ,אז אני אענה גם לך!


ועכשיו לכי תשחיזי את החרב שלך,אני רואה חלודה על הלהב!
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'דיקטטור גאה'
דיקטטור גאה
08/08/2007 | 17:08
1
12
אתה יכול להיות סופר גאה, אתה אגדה היה כל כך חשוב לקרוא את כל מה שרשמת ממליצה לכולם בחום
כל כך עזרת לי אני בטוחה שכל אחד יכול למצוא במה שנאמר פיסת עידוד ששווה המון, תודה דיקטטור גאה אני גאה בך המשך בדרכך אתה נותן כאן את הכח
עלה והצלח והמשך לעלות חיוך על פנינו....תודה
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-''
11/08/2007 | 00:34
5
אי מבטיח להשאר מניאק לתמיד!
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'צ'וז..'
צ'וז..
08/08/2007 | 21:17
8
8
קראתי את כל השרשור המטורף הזה.. וואו.

צחקתי. בכיתי. התרגשתי מאוד. יש לי אשכרה צמרמורות..

אתה כמובן צודק במיליון אחוז במה שאתה אומר! כמו שאמרתי, יש לי הרגשה שאני כן אלך על זה (למרות שאני מתה מפחד. כן..)

באמת רואים את החלודה עד לשם? אני באמת מרגישה קצת ככה בימים האחרונים.. קצת מכופפת.
אבל היי! אני לא מוותרת, אה? שלא תעז לחשוב.
איך הולך השיר הזה של הביטלס? "..than you can't stop to make it better.." ברגע שהתחלתי לעשות את זה יותר טוב, אני כבר לא יכולה להפסיק. וזה מדהים. מדהים איך אני נופלת על הפנים כל פעם, וכל פעם כשאני שם על הפנים יש בי איזה פחד כזה שרוצה להגיד לי "תתייאשי. את ממילא לא מתקדמת". ואיך כל פעם מחדש משהו בתוכי מושך אותי בכל הכוח חזרה למעלה. להמשיך! להמשיך! וכמו שאומר השיר הזה.. כנראה שאני באמת כבר לא יכולה להפסיק לשפר את זה..

"אני נופל וקם נופל וקם נופל וקם
אף פעם לא אפסיק ללכת. אני עומד איתן עם ראש מורם"

המילים שלך עשו לי שמחה בלב צ'וזיק..
וכשאני חושבת על זה.. גם המילים שלי

הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'ארמי..'
ארמי..
08/08/2007 | 21:23
7
7
אני מקנאה בך

זה אמור להיות מחמאה.

אין לך מושג כמה אני מעריכה אותך על הכוח שיש לך ועל האומץ
את צריכה להתגאות
אוהבת אותך
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'קנאה חיובית חלילה לא הרסנית'
קנאה חיובית חלילה לא הרסנית
08/08/2007 | 21:45
6
6
אני שמחה בשבילך
רוצה גם להיות במקום שאת נמצאת בו עכשיו
אחרי הקברת דרך (איך שלא רושמים את זה) שעשית.



נ.ב -
יש לך עצה לגבי הראש?
הוא לוחץ וכואב!!
אקמול לא עוזר - כבר חיסלתי חבילה שלמה של אקמול השבוע
מה עושים? אשמח מאוד לעצה!
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'את שותה מספיק?'
את שותה מספיק?
08/08/2007 | 23:04
5
6
לצפיה ב-'שלוש כוסות'
שלוש כוסות
08/08/2007 | 23:10
4
5
בממוצע ליום זה מספיק?
אני יודעת שלא.. אני ילך לשתות..
אבל אני לא חושבת שזה קשור
זה לחץ שלא מרפה
נרדמתי קצת בצהרים קמתי עם פחות לחץ אבל אח"כ הוא חזר.
אולי זאת מגרנה?
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'נרדמתי בגלל הואבן'
נרדמתי בגלל הואבן
08/08/2007 | 23:17
3
7
ובגלל שלא ישנתי כל הלילה
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'מה?!!!'
מה?!!!
08/08/2007 | 23:29
2
9
את מודעת לזה, שאת אמורה לשתות בערך 2 ליטר מים ביום קיץ נכון?!!!

אני חושב שזה בערך 12!

את יודעת שחוסר נוזלים גורם לתחושות כמו ניתוק נכון?

בתאל,מיד תשאלי את אמא שלך כמה מים את אמורה לשתות ביום בקיץ, אני לא רופא ולא זוכר, אולי היא תדע.
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'אני יודעת צוזלייף'
אני יודעת צוזלייף
08/08/2007 | 23:53
1
6
זה לא בראש שלי לשתות
אני יתחיל לשים על זה דגש

אתה יודע מה? אני ישים תזכורת בפלאפון שכל שעה עגולה זה יזכיר לי לשתות כוס של מים.

איך אני?
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'רק לא להגזים'
רק לא להגזים
09/08/2007 | 00:00
6
יש איזה ערך שהוא אופטימלי, אני פשוט לא זוכר אותו.

אבל כרגע,שתי איזה שתיי כוסות אם כל מה ששתית כל היום זה 3!!! (ותשאלי את אמא שלך כמה צריך לשתות ביום, אני לא זוכר)

מצחיקה אחת!
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'אני פוחדת'
אני פוחדת
09/08/2007 | 11:15
4
22
אם כל האימרות האלה לא מרגיעות אותי (רק לאותו רגע, כמו כדור הרגעה) אז מה נשאר?

מה נשאר?
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'זה גם לא חרדה'
זה גם לא חרדה
09/08/2007 | 11:18
3
17
זה מצב סטטי נתון שחוגג עליי!
שוב, אני רוצה לצאת מהבית לעשות משהו אבל לא מסוגלת
זה חזק ממני
אין לי כוח לסבול פי 8 בחוץ עכשיו
ותאמת? אני מרגישה שהמצב אצלי מדרדר מיום ליום
ולא משתפר :(
אני מפחדת להזיז את הראש אפילו.
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'יש לי פחד נוסף'
יש לי פחד נוסף
09/08/2007 | 11:22
2
27
הפחד שלי הוא לזרום עם הפחד לזרום עם הניתוק לא להתנגד לו
זה פחד איום!!!!!!!!!!!!!!!
זה גם סבל לאותו רגע
וגם סבל של "מה יהיה אם אני יתן לו מקום.. אם אני רק ירפה לרגע ויתן לו להשתלט באופן מלא מי מבטיח לי שהוא יעזוב?" ואם זה יהיה לנצח? ואם? מה אז?
אם היה לי אומץ מזמן כבר לא הייתי פה.
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'האם יש סוף לגיהנום הזה?'
האם יש סוף לגיהנום הזה?
09/08/2007 | 11:50
14
קשה לי להאמין :(
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'מכירה את זה..'
מכירה את זה..
09/08/2007 | 23:23
15
מכירה את זה כלכך.

אבל האמת היא שהוא שם דווקא כי את מחזיקה אותו. עצם ה"החזקה" שלו, היא מה שיוצרת אותו.

לחרדה יש אפקט ביולוגי של התכווצות. הגוף מתכווץ. האצבעות מתכווצות בלפיטה חזקה של כל מה שיש בסביבתן. ההתפסות במשהו חיצוני כהגנה זה קטע השרדותי מושרש אצלנו. כשאבות אבותינו הלכו בשדות, ברגע שהגיע האויב, הם היו דרוכים עם המקל חזק חזק בידיים. למקרה שיהיה צורך להכות במישהו.

תראי איך מגיב ילד כשהוא מפחד - הוא נתפס באמא שלו. כשמישהו רואה סרט אימה הוא תופס חזק את הכרית. אני באופן אישי, בטיסות, ברגע שיש כיס אוויר כזה שמטלטל קצת את המטוס, אני ישר נתפסת בכסא.. כאילו זה מה שיעזור..
כמה פעמים שמת לב שבזמן שאת מתרגשת או מתוחה מאיזה שהיא סיטואציה שאת נמצאת בה, את מתחילה להתעסק עם חפצים ביד?
ככה זה אצלנו. כשאנחנו פוחדים אנחנו נתפסים.
ההתפסות יוצרת תחושה של עצירה של הרגע. הכל צריך להיות דרוך ועם כמה שפחות תזוזה. כמה שפחות שינויים. קפאון.
וזה כולל את כל מה שנמצא בסביבה שלך. לא משנה מה יש שם - את נתפסת על זה. זה האינסטינקט שלך.

וזה כולל גם את המחשבות שלך. את נתפסת על המחשבות שלך. נצמדת. נצמדת לחרדות שלך. נצמדת לניתוק. את נצמדת כי האינסטינקט של בן אדם בחרדה זה להצמד. בגלל זה את מרגישה איזו אשליה של בטחון מסויים בהצמדות לניתוק. בהצמדות למה ש"יש עכשיו". הצמדות לכל מה שקורה.

אבל תראי איזה יופי.. בעצם מה שיוצר לך את החרדה הזאת ואת הצורך לשמור על הניתוק, זה הפחד מהניתוק. זוכרת את הסיפור שסיפרתי לך על האיש השיכור ששתה כדי לשכוח את חרפת השתיה?
אז בעצם מה שקורה אצלך זה שאת מחזיקה את הניתוק כדי להגן על עצמך מפני החרדה מהניתוק.. (משהו כזה)

ברגע שתרפי מהניתוק (=תעסיקי את עצמך בדברים אחרים לעזאזל!!) המעגל ינתק.

לבריאות!
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'אפשר להוסיף?'
אפשר להוסיף?
10/08/2007 | 21:02
10
18
אני מניחה שכבר אמרת את זה
אבל בכל זאת, אהבתי את התרשים שהפסיכולוגית שלי הראתה לי.


חרדה= מצב בו הגוף/מוח של האדם חושב שהוא נמצא בסכנה לכן הוא מכין את עצמו לשני מצבים- בריחה או לחימה
לכן כל המערכות בגוף נכנסות לכוננות ופועלות באופן מהיר (כגון- הלב)

ניתוק(הנגרם בעקבות חרדה)= כשאדם נכנס לחרדה הוא לא נושם כמו שצריך. הוא מכניס יותר חמצן לגוף
(מכירים את הנשימות המהירות של ה- אה אה אה אה ... ) ויש מחסור בco2 (פחמן דו חמצני) דבר שגורם למעין סחרחרות
הנותנת תחושה של ניתוק.

קוגנטיבי= אדם נכנס למצב, בעקבות הניתוק, למחשבות, כמו- "זה ישאר לי לנצח", "אני משוגע", "אני עומד להתעלף"
(אגב, מי שסובל ממחשבה כזאת בעת חרדה שירגע- אדם יכול להתעלף כשהלחץ דם יורד. במצב של חרדה הלחץ דם עולה)
וכו' וכו'.

התרשים הוא כזה:

חרדה, גורמת ל.. -> ניתוק, גורם ל... -> מחשבות, גורמות ל.. -> חרדה
וחוזר חלילה
מעין מעגל קסמים :)
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'איזה ידע!!!'
איזה ידע!!!
10/08/2007 | 22:47
1
10
וואוו..... כל הידע והחוכמה הזאת
א. את יכולה לעזור להרבה אנשים עם כל כך הרבה ידע ובקיאות(פסיכולוגית יקרה)
ב. אם את יודעת את כל זה את הכי יכולה להרגע כי את יותר ממני ובטח יותר מהרבה אחרים מבינה כמה זה גלגל מסתובב ,
אז קדימה לעצור את הגלגל ולצאת מן הבוץ הזה , אני מרגישה שנתת לי חומר למחשבה , תודה!!!
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-':)'
:)
11/08/2007 | 16:10
6
לצפיה ב-'והנה שאלה טריקית בשבילך'
והנה שאלה טריקית בשבילך
11/08/2007 | 00:34
1
22
אבל אם תפתרי אותה, אני חושב שאת תהיי מאוד מרוצה

נסי לחפש עוד דרך שבה הדברים יכולים לקרות, רק ... קצת אחרת. נסי לתאר לי מקרה שבו משהו אחר מתחיל את הרצף

כן כן,בוחן פתע
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'זה יכול להיות מקרה'
זה יכול להיות מקרה
11/08/2007 | 16:12
13
בו הניתוק בא
ואז אתה נבהל
דבר שגורם לחרדה
ואז הקטע של המחשבות
של- "זה יישאר לי לנצח"
שגורמות לך להתרכז יותר בניתוק..

לזה התכוונו?
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'אני לא יודעת מה איתך'
אני לא יודעת מה איתך
11/08/2007 | 12:07
5
13
אם החרדה באה קודם ובעקבותיה הניתוק אבל אצלי זה אחרת
אצלי בלי שום קשר לחרדה (למרות שאני בחרדה תמידית אבל לא משהו שגורם לי לנשימות לא יציבות או דפיקות לב, יותר דומה לדאגנות תמידית) פתאום מתחיל לחלחל המחשבות והתחושות האלה של הניתוק ומישם החרדה נולדת ככה שהסיבה של "נשימות לא יציבות ופחמן דו חמצני נמוך ובלה בלה בלה" לא היו שם מלכתחילה בשביל שהניתוק יווצר.

בגלל זה אני כ"כ פוחדת שזה משהו שישאר אצלי לנצח
כי אני לא יכולה לסבול שניה אחת עם זה

עבר עליי לילה נורא.
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'בקשר ללצאת מהבית'
בקשר ללצאת מהבית
11/08/2007 | 12:49
1
12
לא הבנתי, האם אתמפחדת מכך? אם כן, נסי לבקש ממישהו שיעזור לך לצאת מהבית ולרדת במעלית או במדרגות. משם כבר הכל יותר קל. אחרי כמהפעמים אולי תוכלי גם בלי המישהו הזה
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'אין שום דבר שמאיים בחוץ'
אין שום דבר שמאיים בחוץ
12/08/2007 | 16:09
15
אני לא מפחדת מאנשים או משהו כזה אני פשוט מפחדת שאני יחווה ניתוק בחוץ ויאבד שליטה ואנשים יראו אותי במצב כזה ולא יבינו מה קורה איתי ומלבד זה שהבחוץ מגרה לי את התחושה
אגרופוביה זה פחד מאסון כלשהו שיקרה אבל הוא לא באמת יכול לקרות כמו למשל פחד מלמות בחוץ זה לא משהו שיכול לקרות זאת סתם חרדה. החרדה שלי היא ממשהו שעלול לקרות בחוץ והוא כן יכול לקרות - ניתוק. בשבילי ניתוק זה סכנה.


אני מקווה שהבנת. :/
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'אכן יקרתי'
אכן יקרתי
11/08/2007 | 16:17
2
15
ישנם מצבים בו הניתוק בא קודם

אבל שוב להזכירך-
בפעם הראשונה שחווית ניתוק,
בגיל נורא צעיר-
את נבהלת.
אני חושבת שהניתוק ההוא בא בתור מצב שקורה לכולם ולא בתור הפרעה כמו היום
וזה השאיר לך מעין טראומה.
זה לא משנה מה בא קודם..
ניתוק לא בא סתם ככה
הוא סימפטום הנלווה למצב כלשהו.

אולי מקור הבעיה הוא לא בחרדות (מה שאני לא חושבת שנכון, אבל אמת, זאת רק דעתי)
אב להוא חייב להיות ממשהו. המקור לניתוקים הוא לא ניתוקים..

אוהבת עד אין קץ
ג'ק
הפרעות חרדה - תמיכה >>
לצפיה ב-'רע לי כ"כ.'
רע לי כ"כ.
11/08/2007 | 18:13
1
8
לצפיה ב-'אני תמיד כאן בשבילך'
אני תמיד כאן בשבילך
11/08/2007 | 18:40
13

הודעות אחרונות

12:05 | 10.12.19 אביה35
12:22 | 25.11.19 יוסי12יוסי
07:54 | 12.11.19 ורדה צדיק
20:35 | 31.10.19 YairHaShalom1948
18:29 | 24.10.19 עוגיה30
23:47 | 07.10.19 ורדה צדיק
17:08 | 29.09.19 KIM2004
12:06 | 08.09.19 KIM2004
18:28 | 09.08.19 ורדה צדיק
20:29 | 24.07.19 דאגת לב איש ישיחנה
21:34 | 16.07.19 Valentin9
13:53 | 03.07.19 ורדה צדיק

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ