לכבוד מחר

[יוסי ר1]

גיברת, חייל טוב לעולם אינו שם את

כלי זיינו בצד. גם כשהוא נח, תמיד הוא לנגד עיניו, במחשבתו, בהישג יד.

 

[חציחצי]

אאוץ'.

ועל זה אני אומרת: ברוך שלא עשני גבר.

 

[חציחצי]

עכשיו שאני רואה את זה כתוב,

רציתי רק להדגיש שהתכוונתי למשמעות המקורית, של העברית הישנה.

 

[שרוֹן]

ואם ב-22

לא בא לי?

 

[mucool2]

תזייפי, לא ירגישו.

 

[שרוֹן]

זה כנראה מה שעשו עד עכשיו-

ותראה מה קיבלנו- שלומים מזוייפים וקרים. כמו פולניה, אפשר לחיות עם זה, אבל איכות החיים- נו.

 

[הקבצן העליז]

את לא רוצה לעשות הקרנה פרטית

לחברים שלך? זה מאד IN.

 

[משבר אמון]

בשעה טובה ../images/Emo24.gif

 

[שרוֹן]

ברוכה השמה

 

[גנגי]

../images/Emo41.gifסינמה פרדיזו../images/Emo41.gif - הקולנוע נסגר!

בכל פעם שאני הולכת לקולנוע מקולנועי לב, יש להם פרסומת כזאת שמוקרנת טרום הסרט: "רוצה הקרנה פרטית? קולנוע לב מאפשר לך...". אכן, אתמול הרי ראינו שיש אמת בפרסום, אבל לא על זה רציתי לדבר אתכם. על מה כן? אה, על תום עונת ההקרנות הפרטיות. שנאמר: ואם ביום שלישי לא בא לי? אז מעכשיו לא! ההקרנה האחרונה עברה, שלא כמו בסינמה פרדיזו, בלי דמעות ובלי הריסות (אא"כ לוקחים בחשבון את הריסות גופי כתוצאה מההקרנות והכימו). ובכלל, קמתי הבוקר בשש ופחגנגתי ערימות מתוקות לצוות המקרינים, לאחיות, לרופאים, למזכירות הרפואיות ולכל מאן דבעי. אלה היו הפחגנגיות הראשונות שאפיתי מאז ינואר האחרון, סיבה לחגיגה בפני עצמה. רגע, אמרנו חגיגה? אז אני רצה לאפות פחגנגיות לכבוד זה! אופס... ועכשיו אני רצה לרכוש לי מיקרוגל חדש, למ'שֶהקודם מעשן ומקרין, כוס אמו, ואני לא רוצה בבית יותר שום דבר שמעשן או מקרין.

 

[חציחצי]

../images/Emo65.gif ../images/Emo65.gif../images/Emo65.gif

מזל טוב. וכל הכבוד לך. ומתי חגיגה, באמת?

 

[צימעס]

ברכות!

מה עכשיו? מחזיקים אצבעות?

 

[גנגי]

קודם תורמים איברים,

אח"כ מחזיקים אצבעות (כי לא נשאר בגוף הרבה יותר מזה).

 

[אטיוד5]

ששון ושמחה, מזל וברכה.

סיבה למסיבה. מי בעד?

 

[משבר אמון]

אני

מי עוד?

 

[אוהד11]

../images/Emo140.gif../images/Emo24.gif

 

[גנגי]

גם אני, האמת.

ואם רק תקבעו מועד ומקום- אני מבטיחה להגיע בהמוניי.

 

[mucool2]

מקום כבר יש -

קולנוע סמדר.

 

[הקבצן העליז]

לסמדר אפילו אני אבוא

 

[חציחצי]

ואפילו אני.

אפשר באמת (אולי) לעשות מין הקרנה פרטית כזו (פחחחח), כמו שעושים במסיבות יומולדת של ילדים צפונבונים.