אגף הסרטן מכה בשלישית (וואחד מכה!)
והפעם - מעלילות האחות המוס' סבטלנה, שנעצה בי מחטים כאילו הייתי כרית סיכות, ובכל פעם שנעצה, הצליחה בחוכמת כפיה לקרוע לי וריד נוסף. וככה נבתקו בתולֵי שלושה מוורידיי האהובים והיקרים לי לא פחות מג'ינג'ר לבלי שוב, ונותרתי דמומה (מדם) וכואבת, ואולי זה בכלל תכסיס לקראת יום הזיכרון הבא עלינו בקרוב, שאזכור את היגון והכאב. מה אני יודעת. עד שבאה האחות המוס' סיגלית, והראתה לה מאיפה משתין הווריד שלי, ובא לישראל גואל ולי גועל (מדשׂקיתא דכימיא). בכל מקרה, היות שהרצינות היא ממני והלאה (ואני שרה כמו חתול מעופף, כן, אתם יודעים) החלטתי שלמרות שהייתי שם כערבה בוכייה, אצא משם כגנגי, ואני שמחה לבשר שכרית הסיכות המהלכת שמחה בחלקה ומתאוששת להפליא, על כל גווניה וחוריה החדשים. ועכשיו - מנוחת הלוחמת. לישון.
והפעם - מעלילות האחות המוס' סבטלנה, שנעצה בי מחטים כאילו הייתי כרית סיכות, ובכל פעם שנעצה, הצליחה בחוכמת כפיה לקרוע לי וריד נוסף. וככה נבתקו בתולֵי שלושה מוורידיי האהובים והיקרים לי לא פחות מג'ינג'ר לבלי שוב, ונותרתי דמומה (מדם) וכואבת, ואולי זה בכלל תכסיס לקראת יום הזיכרון הבא עלינו בקרוב, שאזכור את היגון והכאב. מה אני יודעת. עד שבאה האחות המוס' סיגלית, והראתה לה מאיפה משתין הווריד שלי, ובא לישראל גואל ולי גועל (מדשׂקיתא דכימיא). בכל מקרה, היות שהרצינות היא ממני והלאה (ואני שרה כמו חתול מעופף, כן, אתם יודעים) החלטתי שלמרות שהייתי שם כערבה בוכייה, אצא משם כגנגי, ואני שמחה לבשר שכרית הסיכות המהלכת שמחה בחלקה ומתאוששת להפליא, על כל גווניה וחוריה החדשים. ועכשיו - מנוחת הלוחמת. לישון.
