למקור של צורות מבניין קל יש היום שתי נטיות: לִפְעׁל, הנפוצה יותר, ולִפְעַל, המשמשת כמעט רק בפעלים שאחד משני עיצורי השורש האחרונים בהם הוא גרוני (וגם: לִשְׁכַּב, לִקְרַב), ורכ"ב נוטה על פי לִפְעׁל.
אתה מכיר שיש לו כיום שם פועל שנוטה על דרך "לפעַל"? אני מכירה לשאול, לשמוח, לשמוע, לפעול, לראות, לצעוק, לבעור, לדהור, לגמוע, לשחות, לפרוח, לבלוע - איפה פספסתי?
ולא על העובדה שכמעט כל דוברי העברית הישראלית (למעט מיעוט מבוטל) אומרים לרכב ולא לרכוב? גם אם עכשיו הצורה התקנית היא לרכוב, בטוחני שבמוקדם או במאוחר האקדמיה תיכנע, כפי שהיא תמיד נכנעת, וגם הצורה לרכב (בתנועת a) תתקבל על ידה... לדעתי מילון המכבד את עצמו צריך לכלול את הצורה "לרכב" לצד הצורה "לרכוב" אף על פי שאינה נחשבת תקנית. מילון צריך למסור למעיין בו גם אינפורמציה רלבנטית על השפה המדוברת בפועל (בתקופה X) ולא רק אינפורמציה על מה נחשב תקני או לא תקני (בתקופה X).
חבל על הוויכוח הטחון הזה. כל שאמרנו הוא שהצורה התקנית היא "לרכוב", ואני חושב שלזה כיוונה השאלה, אבל אין לנו עניין להרביץ למי שאומר "לרכב" או לשכנע אותו שהוא טועה. יותר מן התשובה או הוויכוח חשוב לדעתי להבין את ההבדל בין תקן לנורמה ולבחור מתוך ההבנה הזו.