קרובות יותר, וקלה להבנה אלה דברים שונים,
למרות שיש כמובן קשר מסוים ביניהם. למעשה, אין סתירה בין הדברים ששניכם אומרים.
בנוססף למה ששניכם כתבתם, הייתי מוסיף שני דברים.
ראשון: הנטייה לזלזל במורשתנו התרבותית, סליחה על "המילים הגבוהות". כיום לא לומדדים תנ"ך כמו פעם. נתקלתי פעם במטבח המשרד בעובדת צעירה ילידת הארץ שאמרה: "מה זה, אין מים, יש רק חלב", ואני הגבתי: "מים ביקש, חלב נתַנה",
וזה לא היה מוכר לה! ואני נשבע לכם שאני מעולם לא הייתי תלמיד טוב בתנ"ך.
או, נגיד, כל המקומות "הגסים", שלא היו בתכנית, אך כולנו גילינו אותם בקלות.
אוסיף משהו שייראה לרובכם מופרך לחלוטין: לדעתי, לממסד שלנו התנ"ך נראה יותר מדיי שמאלני!
למשל, המסר של ספר יונה. או הקטע של "הרצחת וגם ירשת".
או הקטע הקלאסי הבא (ישעיהו א'): "י שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה, קְצִינֵי סְדֹם; הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ, עַם עֲמֹרָה. יא לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי. יב כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי--מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי. יג לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְא--קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא, לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, לֹא-אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה. יד חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי, נְשֹׂא. טו וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם--גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ: יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ. טז רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ--הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ, הָרֵעַ. יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה.".
ומה שעוד יותר גרוע, מוסיפים לטקסטים פרשנות שרירותית, שקרית וזדונית המעוותת לחלוטין את הפשט. למשל, מנסים להציג כל הזמן את עשיו כרשע מרושע, ולכן "הגיע לו" שיעקב יעולל לו את כל הנבזויות שהוא עולל לו. אפילו את הקטע המרגש של הפגישה בין שני התאומים - "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ" - פרשנים זדוניים מפרשים, שעשיו נפל על צווארו של יעקב במטרה לנשוך לו את עורק הצוואר! לא פחות ולא יותר
"פרשנות" זו פורסמה למשל בספר לגיל הרך "יוסף ואחיו".
