לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1160611,606 עוקבים אודות עסקים

פורום בלשנות ושפות העולם

שלום לכם,פורום "בלשנות ושפות העולם" עוסק בכל הקשור לבלשנות - פונטיקה, נוירולינגוויסטיקה, סמנטיקה, מורפולוגיה וכדומה, אבל גם (ונראה שלפעמים הרבה הרבה יותר) בכל מה שקשור לשפות בכלל, איפיונים של שפות העולם וכו'.אנחנו עוסקים כאן בכל שאלה רלוונטית שמעניינת אתכם. בין אם אתם לומדים בלשנות ובין אם לאו, הפורום פתוח לכול: לאלו מאתנו שפשוט סתם מעריצים את טולקין כבלשן וכגאון; לאלו המתעניינים ב"איך אומרים" בשפות שונות; אלה התוהים מהי האטימולוגיה של "מחסן" ו-"מגאזין", ועוד ועוד.נשמח לעסוק כאן גם באינטרלינגוויסטיקה - בלשנות של שפות בינלאומיות (מתוכננות), כמו אספרנטו, לדוגמה. בתחום זה אנחנו משתפים פעולה עם פורום 181 - "אספרנטו - שפה ותרבות".תוכלו למצוא כאן תשובות לשאלות שונות, ואני בטוח שתתעניינו בשיח הפורה.אם תציעו קישורים מעניינים - נשמח להעלות אותם לקישורי הפורום, למאמריו וכו'. אתם מוזמנים לעיין מדי פעם בחומר שנצבר אצלנו מאחורי הקלעים בפורום, בטאגליינס, בקישורים וכו', ולטעום מן הדיונים המרתקים שהיו לנו בזמן האחרון.שלכם,אלדד

הנהלת הפורום:

אודות הפורום בלשנות ושפות העולם

שלום לכם,פורום "בלשנות ושפות העולם" עוסק בכל הקשור לבלשנות - פונטיקה, נוירולינגוויסטיקה, סמנטיקה, מורפולוגיה וכדומה, אבל גם (ונראה שלפעמים הרבה הרבה יותר) בכל מה שקשור לשפות בכלל, איפיונים של שפות העולם וכו'.אנחנו עוסקים כאן בכל שאלה רלוונטית שמעניינת אתכם. בין אם אתם לומדים בלשנות ובין אם לאו, הפורום פתוח לכול: לאלו מאתנו שפשוט סתם מעריצים את טולקין כבלשן וכגאון; לאלו המתעניינים ב"איך אומרים" בשפות שונות; אלה התוהים מהי האטימולוגיה של "מחסן" ו-"מגאזין", ועוד ועוד.נשמח לעסוק כאן גם באינטרלינגוויסטיקה - בלשנות של שפות בינלאומיות (מתוכננות), כמו אספרנטו, לדוגמה. בתחום זה אנחנו משתפים פעולה עם פורום 181 - "אספרנטו - שפה ותרבות".תוכלו למצוא כאן תשובות לשאלות שונות, ואני בטוח שתתעניינו בשיח הפורה.אם תציעו קישורים מעניינים - נשמח להעלות אותם לקישורי הפורום, למאמריו וכו'. אתם מוזמנים לעיין מדי פעם בחומר שנצבר אצלנו מאחורי הקלעים בפורום, בטאגליינס, בקישורים וכו', ולטעום מן הדיונים המרתקים שהיו לנו בזמן האחרון.שלכם,אלדד
x
הודעה מהנהלת הפורום
כל מה שרציתם לדעת על בלשנות, תוכלו  לשאול כאן - בפורום בלשנות של "תפוז"!
היכנסו ל"המשך" >
 
תוכלו גם לברר היכן ניתן ללמוד בלשנות, ואיזה מן השיטות השונות כדאי ללמוד באיזו אוניברסיטה. כידוע לכם, יש בלשנות מסוגים רבים ושונים, על כל אחד מהם תוכלו לקבל כאן מענה נושם ובועט, ובדרך כלל גם מהיר (:. אם אתם עצמכם בלשנים - תוכלו להשיב לשואלים, ולקיים דיונים מַפְרים עם חברים ועם משתתפים אחרים. גם על כל שפה משפות העולם - הרגילות והנדירות - זה המקום לשאול ולבקש, לספר וּלְקַשֵּׁר.
נשמח כולנו לעזור ולהעזר.
המשך >>

לצפיה ב-'מושא או תיאור מקום בפועלי תנועה ובכלל'
מושא או תיאור מקום בפועלי תנועה ובכלל
<< ההודעה הנוכחית
25/03/2011 | 05:36
14
4038
בחודשים האחרונים היו כאן שני שרשורי-ענק שעסקו בנושא:
מושא ישיר, מושא עקיף – asaphxiix
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...
"הילד ברח מבית הספר" "מבית הספר" זה תיאור מקום או מושא? – rigoletto111
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

בשניהם כתבתי את מה שלימדה אותי מרצתי בקורס "תחביר עברי מסורתי": מכיוון שההשלמה מוצרכת, זה מושא. ובכן, מתברר שהמצב מורכב יותר, ובין אם מדובר במחלוקת בין ספרי לימוד / מורים / חוקרי לשון או שינויי גישה לאורך התקופות, נראה שלפחות מבחינת מערכת החינוך (יעני בית הספר) ההשלמה בפועלי תנועה היא תיאור מקום ולא מושא. אני מתנצלת מעומק לבי אם מישהו נפגע מהטעות; יש לציין שגם מקורות מידע שכתבו שמדובר בתיאור לא היססו לציין באותה נשימה טיפים להבדלה על השלמה מוצרכת פועל ועל מילות יחס ספציפיות שלא ניתן לשנות והתעלמו מהסתירה שבדבר.

למשל סנופי:
איך מבחינים בין מושא לבין תיאור מקום? מתי זה תיאור מקום ומתי זה מושא?
שניהם משלימי פועל, ובכל זאת, ניתן לבחון זאת ע"י הצרכת הפועל עצמו ולא ע"י המשלים.
אחרי פעלי תזוזה, למשל, לרוב יופיע תיאור ולא מושא.
פעלים המצריכים מילות יחס ספציפיות כמו את, ב, על – אחריהם יופיע המושא.

לא התעצלתי, נכנסתי באבי[!] הקורה וגם באם-אימא שלה ולהן הסקירה:

אורייאנית:
צירוף יחס יכול לשמש כתיאור מקום גם כשתוכן המילה אינו מציין מקום מוגדר, לדוגמה: הלכנו למסיבה.
כאשר לפנינו השאלה "על מה?" יש לבדוק את שם העצם שאחרי מילת היחס:
מקום מוחשי – לפנינו תיאור; אינו מקום מוחשי – לפנינו מושא.
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/al-yesody/file... %D7%94%D7%93%D7%99%D7%91%D7%A8/%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D.doc (קובץ doc)

לשונט (סחל"ב) סנונית:
מילים אופייניות לתיאור מקום:
שם, לשם (=שמה, אבל לא "לשמה" כי זה שיבוש), כאן, לכאן, הֵנָּה ("להנה" = שיבוש), פה, עד כאן.
מילות שאלה: מאין? מנין? לאן? איה? היכן? איפה?

הבחנה בין מושא ובין תיאור מקום:
1) הגעתי למסקנה חשובה.
למסקנה = מושא. עונה על השאלה: "למה הגעתי?" (כך גם "הגעתי להישגים").
2) הגעתי לפסגת ההר.
לפסגת = תיאור מקום. "לאן הגעתי?" הגעתי לשם.
http://learn.snunit.k12.il/snunit/lashon/mishpat/t...

1) שמתי את העט על נייר המכתבים שלי.
שמתי את העט שם/פה וכו' >> היכן שמתי? על נייר המכתבים/שם/פה >> תיאור מקום.
2) כתבתי את המכתב על נייר המכתבים שלי.
ההמרה אינה אפשרית. ברור שהכוונה היא: "על נייר המכתבים שלי", ולא "על נייר רשמי", למשל.
כלומר: השאלה היא בכל מקרה - "על מה כתבתי"? >> מושא.
http://learn.snunit.k12.il/snunit/lashon/mishpat/t...

1) התינוק ישן במיטה.
התינוק ישן שם/ כאן וכו' = תיאור מקום.
2) הילד השתמש במיטה כמקום ישיבה.
ההמרה אינה אפשרית. מילית היחס "ב" היא חלק מהביטוי "השתמש ב". במה השתמש הילד? מושא.
http://learn.snunit.k12.il/snunit/lashon/mishpat/t...

חיטטתי גם קצת בפורומים כאלה ואחרים, ונראה היה שאתרים העוסקים בלשון לבית הספר תמימי דעים בהבחנה שבין מושא לתיאור מקום. אבל חרשתי על גוגל כאילו אין מחר, ומצאתי אתר "העשרה למורה" של משרד החינוך ובו מאגר מאמרים מאיגרות מידע שנשלחו למורים. שם הסתתר לו מאמר מפתיע ומעניין בשם "המושא, משלים המקום המחויב, התיאור – מנקודת מ...טית" מאת ד"ר פנינה טרומר, ואביא כמה קטעים רלוונטיים מתוכו (הציטוטים עברו עיבוד קל פה ושם לא זהים ב-100%; ההדגשות שלי):

2.4 בהתאם לנאמר עד כאן צפוי שהערכיות הסמנטית תכתיב את הערכיות התחבירית, ותהיה התאמה אחד לאחד ביניהן. צפוי שהתפקיד הלוגי סמנטי שתופס כל אחד מהשחקנים, יכתיב את מעמדו התחבירי של שם-העצם המסמן אותו:
כך, למשל, שם העצם המסמן את עושה הפעולה צפוי כנושא.
שם העצם המסמן את הדבר, שהפעולה חלה בו, צפוי כמושא.
שם העצם המסמן את המקום, כשהוא מרכיב מהותי בדרמה (כמו בדרמה של שימת דבר במקום מסוים; דרמה של מעבר ממקום למקום), צפוי כצירוף יחס של מקום (=צירוף יחס לוקטיבי), במעמד תחבירי הקרוב למעמדו של המושא. מאחר שההתנהגות התחבירית של צירוף היחס הלוקטיבי הנדון שונה מההתנהגות התחבירית של צירוף היחס המושאי, הוצע לו כינוי נפרד: "משלים מקום מחויב"‏.
ומכאן לתפיסת רעיון ההצרכה מנקודת מבט סמנטית: המושא ומשלים המקום המחויב (בניגוד לתיאור) הם מימושים של שחקנים לוגיים שבמבנה הסמנטי העומד בתשתית המשפט הפועלי. דהיינו משמעותו של הפועל מעצבת במידה מרובה את צורת המשפט שבו הוא מופיע.

צ"ש‏1 נו + פועל נש + צ"ש‏2 משלים מקום מחוייב (=סימון מקום) [צ"ש = צירוף שמני]
• רחל גרה בדירת פאר. [8]
• מכוניתי חונה במגרש החניה‏. [8]
• יצאתי‏ מן הבית. [9]
• הגעתי‏ לאוניברסיטה. [9]
האפיון הסמנטי של הפעלים מקבוצה זו - פעלים לוקטיביים, דהיינו, פעלים שהמקום מהותי בהגדרתם הסמנטית הבסיסית. נשים לב אפוא שאין לכנות את ההשלמה של הפעלים בקבוצה זו "תיאור מקום" שהיא בבחינת השלמה בלתי מוצרכת, והכינוי הראוי לה הוא: "משלים מקום מחויב".

צ"ש‏1 נו + פועל נש + צ"ש‏2 מושא + צ"ש‏3  (=סימון מקום) משלים מקום מחויב
• משה שם את הספר על השולחן.
נשים לב שההשלמה השנייה של הפעלים מסוגו של שם (שהם מאופיינים במרכיב הסמנטי "גרימת לוקטיביות") היא בבחינת "משלים מקום מחויב" ולא 'תיאור מקום' (=השלמה בלתי מוצרכת).

צ"ש‏1 נו + פועל נש + צ"ש‏2 משלים מקום מחויב) סימון מקום) + צ"ש‏3  (=סימון מקום) משלים מקום מחויב
• משה נסע מתל אביב לירושלים.
שוב, נשים לב ששתי השלמות של פעלים מסוגו של "נסע" (פעלים המסמנים תנועה ממקום למקום) הן בבחינת "משלים מקום מחויב" ולא "תיאור מקום".
---------------------
[8] באשר למעמדה של ההשלמה אחרי פועלי מקום סטטיים (דוגמת "גר"; "שכן"; "חנה"; "נמצא") מציע רובינשטיין (כפי שהביע דעתו ביום העיון הנ"ל) לראותה כנשוא לוקטיבי, ואת הפועל הלוקטיבי סטטי כפועל אוגדי. דהיינו, לפי הצעת רובינשטיין: רחל נו גרה פועל אוגדי בדירת פאר נש, שהרי אין משפט זה אלא מימוש הפרופוזיציה: רחל בדירת פאר + פרדיקט (נשוא) רוכב: "דרך קבע".
[9] על תפיסת הפעלים "יצא"; "הגיע" כפעלים דו-מקומיים (במשפחת פועלי התנועה המקובלים כפעלים תלת-מקומיים) ראה טרומר (‏1987) עמ' 57–58.


המאמר הזה מיישב את הסתירה: כן, זה אכן מוצרך, אבל זה לא מושא; אבל זה קרוב למושא ולכן זה גם לא "תיאור מקום"; לפיכך זה קטגוריה נפרדת בפני עצמה. הבעיה היא שנכון להיום (למיטב ידיעתי) לא קיים בבתי הספר המושג "משלים מקום מחייב". בשאלון א' (בגרות כיתה י') התלמידים נדרשים להבחין בין "משלים שם" ובין "משלים פועל" ותו לא; בשאלון ב' (בגרות כיתה י"א) נדרשים להבדל בין לוואי לתמורה ובין מושא לתיאור, אבל לא נדרשים לציין את סוג התיאור. המורים קיבלו את האיגרת (ואולי אפילו קראו אותה...) אבל בסופו של דבר נראה שזו עוד סוגיה מורכבת שעוברת פישוט (ולכן גם "שיקור" מסוים, יש יאמרו) בהוראתה לתלמידים (גם ככה הם מסתבכים...) מצד אחד, אבל נשארת מבלבלת מצד שני.

המאמר הנ"ל הזכיר לי את הקורס המתקדם בתחביר שלמדתי, שאכן עסק (על קצה המזלג) בהסתכלות תחבירית סמנטית ולא רק צורנית וגם בדגמים קצת יותר מורכבים (אבל בנושא המסוים הזה לא נגענו). לפני סיום נתקלתי במאמר נוסף שעוסק בבעיות שבסיווגים התחביריים הפשטנ
בלשנות ושפות העולם >>
לצפיה ב-'הפסקה האחרונה נחתכה '
הפסקה האחרונה נחתכה
25/03/2011 | 05:41
3
38
[בתצוגה המקדימה זה היה בסדר! ]

לפני סיום נתקלתי במאמר נוסף שעוסק בבעיות שבסיווגים התחביריים הפשטניים בספרי הלימוד ובבתי הספר ובקושי שזה מעורר בתלמידים: "הדינמיקה בין התוכן למבנה" מאת: עאדל שקור. אין לי ספק שהקורא נום-באבל יהיה מרוצה... .
בלשנות ושפות העולם >>
לצפיה ב-'נשמע מעניין המאמר הזה'
נשמע מעניין המאמר הזה
25/03/2011 | 21:45
39
והקורא הנום-באבל היה מאוד מרוצה, עד שהוא גילה, למורת רוחו, שגם הלינק למאמר נחתך. האם תוכלו לעזור לקורא הנום-באבל למצוא את הלינק האבוד?
בלשנות ושפות העולם >>
לצפיה ב-'מנפלאות תפוז... '
מנפלאות תפוז...
26/03/2011 | 00:59
1
34
בדקתי עכשיו, מכיוון שהקישור כולל מילים בעברית הוא מומר לרצף ארוך מאוד של תווים (כפי שקורה קבוע עם ערכים בויקיפדיה העברית, למשל) וזה כנראה עובר את מגבלת התווים שתפוז הציבו לקישורים בתוכן ההודעה... אתה רואה מה זה? ניסיתי לעשות את זה אלגנטי ויצא קקמייקה. בבקשה: http://62.219.84.203/uploads/community/estaba-heb/...
בלשנות ושפות העולם >>
לצפיה ב-'טוב, רק התחלתי לקרוא'
טוב, רק התחלתי לקרוא
26/03/2011 | 01:45
49
אבל כבר בהתחלה ראיתי:
"בלימודי התחביר העברי בבתי הספר במגזר הערבי, חלק מהמורים אינם עומדים בצורה מעמיקה על התלות והמתח הקיים בין תחביר לסמנטיקה. מי שצופה בשיעורי התחביר יכול להבחין ללא קושי שהקו המנחה את מורינו בהוראת התחביר הינו אך ורק בחינות הבגרות".

ואני תוהה אם הוא באמת חושב שזה בעייה של המגזר הערבי בלבד? או של לימודי התחביר בלבד?

ועכשיו כשקראתי יותר, אני רואה שהוא מדבר על כל מיני מונחים גנרטיביים שאני לא מכיר מספיק לעומק (מה גם שהם ישנים, משנות ה-60, אז בטח חומסקי כבר זרק אותם ממזמן ). אבל אותו צ'רלס פילמור שפיתח את תאורית "דקדוק היחסות" המשיך אחר-כך לפעול במסגרת מרובת-האסכולות של תורת הערכיות, ויצא לי לקרוא איזה מאמר או שניים שלו. בגדול, תורת הערכיות באמת עונה על הבעיות האלה ומסבירה איך אנחנו (או יותר נכון, דוברי העברית המקראית) יכולים לקבל משפט כמו "אבנים שחקו מים". הנושא של הפועל "לשחוק" חייב להיות אגנטיבי עוד יותר משהוא מחויב להופיע במקום הראשון במשפט.

בכל אופן, אם נחזור לנושא הדיון המקורי, נראה לי שהמאמר הזה בעיקר מראה שהתלמידים מתבלבלים בין אפיון פורמלי ואפיון סמנטי תחבירי (שהרי גם לתחביר יש סמנטיקה) לאפיון סמנטי לא-תחבירי. הצרה היא שלפחות בתקופתי (עם ההפרדה בין תיאורי האופן לתיאורי האמצעי או בין תיאורי הזמן לתיאורי המקום) גם שיטת הלימוד עצמה ערבבה בין הפורמלי/תחבירי לסמנטי הלא-תחבירי.
בלשנות ושפות העולם >>
לצפיה ב-'"לשמה" ו"להנה" אין בהן כל שיבוש!'
"לשמה" ו"להנה" אין בהן כל שיבוש!
25/03/2011 | 10:00
8
41
נהפוכו, הן תולדה של הבנה טובה של אפשרויות ביטוי בעברית. הכפל יעיד על חוזק הרצון/ חוזק התכונה/ חוזק הפעולה וכדומה. ראי דוגמאות מספר הספרים:
פנימה> לפנימה> מפנימה
מעל> מעלה> למעלה> מלמעלה
מטה> למטה> מלמטה

מנגד לא מצאתי תימוכין הגיוניים או במקראות לצורות בהן תיאור המקום הוא מוגדר,למשל: *לעירה* לביתה* וכדומה, או צורות בה"א הידיעה וללא ה"א המגמה כמו "לך הבית" ודומיו.
בלשנות ושפות העולם >>
לצפיה ב-'but I remember once'
but I remember once
25/03/2011 | 13:35
29
the Rabbi Ovadia said:
Tece Ba-xuc
LOL
בלשנות ושפות העולם >>
לצפיה ב-'לא יודעת על מה אתה נסמך, אך רבים חולקים עליך.'
לא יודעת על מה אתה נסמך, אך רבים חולקים עליך.
25/03/2011 | 15:28
6
33
ומי שאומר "לשמה" או "להנה" פשוט לא מודע לכך ש"שמה" = "לשם" וש"הנה" = "לכאן". אני לא רואה שום בעיה ב"בוא הנה" ולעומת זאת "בוא להנה" צורם לי מאוד. אז אני יודעת שצורות ישנות נשחקות ודוברים לא תמיד מרגישים שהן מביעות את מה שהן אמורות ולכן מוסיפים עליהן (דויטשר כתב על כך לא מעט) אבל נכון להיום הצורות הנ"ל עדיין נחשבות בעיני דקדקנים ללא תקינות בעברית, ורלוונטי לעניינו, בעיני מערכת החינוך. מכיוון שסנונית הוא אתר חינוכי לתלמידים, ומכיוון שהם נדרשים לדעת שזה לא תקין (כי יכולים לשאול אותם ולבקש מהם לתקן, והם צריכים להימנע מלהשתמש בצורות האלה בעצמם, כמובן) זה מה שמלמדים אותם וכך כתוב באתר (למעשה הם כתבו בהרחבה יתרה על השיבושים, אני צמצמתי). אתה יכול לנסות לשנות את מערכת החינוך או לפנות לסנונית, אבל זה המצב נכון להיום.

אגב, לא פתחתי תנ"ך, אבל כדוברת ילידית לא זכור לי שנתקלתי אי פעם ב"מפנימה" או "לפנימה" (זה נשמע לי זר, מוזר ומיותר).

אין לי מה להוסיף מעבר לכך, ואשמח לפתח דיון בנושא שכתבתי עליו, ולא בהערת אגב שנכתבה בסוגריים (ונשארה שם פשוט כי העתקתי את הטקסט מסיכום שהוכן למטרות לימודיות).
בלשנות ושפות העולם >>
לצפיה ב-'זה כולה מה שנקרא "חיזוק"'
זה כולה מה שנקרא "חיזוק"
25/03/2011 | 22:12
5
20
מן הסתם דויטשר רק בנה על כתפי ענקים כמו כריסטיאן להמן ושם את הכל בחבילה אכילה לציבור הרחב.

השם המקובל לתופעה הזאת באנגלית הוא Reinforcement וזה מונח שטבע להמן, למרות שתיאורים של התופעה הזאת בשמות אחרים היו כבר מקודם, ואולי בעצם הרבה ממקודם אם אנחנו מחשבים את התכווצויות השרירים התקופתיות של טהרנינו היקרים.

הנה מה שהיה ללהמן לכתוב על הנושא:

Reinforcement can be reiterated ad libitum. For instance, IE *in ‘in’ Y *en-tos > Latin
intus ‘within, inside’ Y *de-intus ‘of/from within’ > French dans ‘in’ Y dedans ‘inside’.
Pre-Latin *is ‘that (one)’ Y Latin iste ‘that one on your side’ Y Proto-Romance *eccu
istu ‘lo that one’ > It. questo ‘this’ Y questo... qui and French ce...-ci ‘this (one) here’.
At the stage where the reinforcement is first made, it sounds to puristic ears like a
redundant accumulation,
12
a hypercharacterization (on the latter, see Malkiel 1957f and
Tauli 1966, ch. IV). But the emphasis soon vanishes, and the reinforced expression
becomes neutral again.
בלשנות ושפות העולם >>
לצפיה ב-'מעניין, כמו מירוץ חימוש כזה...'
מעניין, כמו מירוץ חימוש כזה...
25/03/2011 | 23:19
4
21
שמתי לב שזה קורה הרבה עם צורות הקטנה ברוסית: צורת הקטנה של מילה כלשהי הופכת להיות כל כך נפוצה שכבר מוסיפים לה סיומת הקטנה שנייה כשרוצים להדגיש את ההקטנה. למשל:

"כלב" - собака
עם סיומת הקטנה - собачка
עם עוד סיומת הקטנה - собачечка

"קיפוד" - ёж
עם סיומת הקטנה - ёжик
עם עוד סיומת הקטנה - ёжичек
בלשנות ושפות העולם >>
לצפיה ב-'מרוץ חימוש זה דימוי יפה'
מרוץ חימוש זה דימוי יפה
26/03/2011 | 00:17
3
20
למרות שכאן כולם מתחרים עם כולם, ואפילו מדינות עולם שלישי מאיימות על המעצמות הגדולות.

אולי גם בעברית אנחנו צריכים "כלבלבלבון"?

בלשנות ושפות העולם >>
לצפיה ב-'לא היה שיר כזה פעם?'
לא היה שיר כזה פעם?
26/03/2011 | 09:27
17
"כלבלבלב
משקה קר, משקה חלב..."

מעניין אבל שסיומות הגדלה לא מוסיפים ככה אחת על גבי השנייה.

יכול להיות שזה המקור של הצורות "ממני", "ממנו" ו"ממנה", אבל "ממכם" נראה לי יותר כמו אנלוגיה לשלוש הצורות הראשונות.
בלשנות ושפות העולם >>
לצפיה ב-'באמת חמוד'
באמת חמוד
26/03/2011 | 16:39
21
ממש כלבלבלבון!
בלשנות ושפות העולם >>
לצפיה ב-'שלום'
שלום
26/03/2011 | 12:35
29
מבחינת המשמעות, מושא מתאר גורם הקשור לפעולה, ותיאור מתאר אופי של הפעולה. אפשר להגדיר זאת כך: כשזה תיאור מקום, למשל "הוא הלך בשדות", תוכל להגיד: "זה היה בשדות שהוא הלך". כשזה מושא, לא תוכל.
אי אפשר להפוך את המשפט "הוא בגד בי" למשפט "זה היה בי שהוא בגד".
בלשנות ושפות העולם >>

הודעות אחרונות

16:22 | 15.08.19 Eldad S
13:48 | 03.07.19 1Shir
11:13 | 23.06.19 אוזו רוזו קוקורוזו
18:01 | 17.06.19 Iname the Life Aspec
15:38 | 15.06.19 Zohar 01
14:16 | 02.06.19 אוזו רוזו קוקורוזו
16:03 | 31.05.19 simo341
00:12 | 26.05.19 aetzbarr
22:08 | 10.05.19 דאנטה
23:19 | 25.04.19 אוזו רוזו קוקורוזו

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ