אירוח חינוכי בפורום

[תפוז אנשים מודיע]

../images/Emo41.gif אירוח חינוכי בפורום ../images/Emo41.gif

גילה הרן, מטפלת משפחתית מוסמכת ומנהלת ת.ל.מ. אשקלון, תתארח היום בין השעות 21.00-23.00 בפורום. הנושאים בהם נעסוק באירוח: • מה קורה מאחורי דלתו הסגורה של בנך\בתך המתבגר\ת? • הגבולות שלנו מול הפרטיות של המתבגרים שלנו • של מי האחריות? • אמא ואבא כבר לא גרים ביחד- איך עוברים הילדים את המשבר המשפחתי? • האם אפשר לעבור את גיל ההתבגרות בשקט- ללא קונפליקטים אירוח מוצלח

והמשך גלישה נעימה ב

אנשים

 

[katam]

נראה מענין, תודה

 

[AYELET1]

מוזמנים לשרשר שאלות לאורחת כבר מעכשיו.

האירוח קשור מאד לכמה וכמה דיונים שהיו בפורום זה.

 

[katam]

אחריות לגבי אוכל ?

בתי בת החמש עשרה הפכה לצמחונית לפני כשנה, יש להדגיש שאני צמחונית המון שנים. נתתי לה את ברכתי למרות שבעיני אבא שלה הדבר לא מצא חן. הילדה רזה והיתה כך תמיד. של מי האחריות בנושא האוכל ? מביש אותי לרדוף אחריה ולבדוק מה היא אוכלת מצד שני אם חס וחלילה יקרה משהוא יאשימו אותי כי היא הולכת בדרכים שלי ואני נותנת לה גב. בתודה

 

[גילה הרן תלמ]

אחריות לגבי האוכל

האם אפשר להכריח נערה בת 15 לאכול? וודאי שלא, אבל מצד שני חשוב להשאר עם "יד על הדופק". ילדים בגיל ההתבגרות ובנות במיוחד, מחפשות להיות מקוריות ויצירתיות, אבל במקרה של בתך, את מהווה עבורה כנראה מודל לחיקוי. אם בתך הייתה רזה תמיד ומרגישה טוב ולא מתעוררות תופעות חריגות של עייפות, חולשה, אפטיות וכו", מומלץ, וזאת בוודאי את יודעת, לבצע בדיקות דם תקופתיות. זה התפקיד שלנו כאמהות לדאוג לבריאותם של ילדינו ובכל מקרה להעביר את האחריות, לא רק לגבי האכילה אלא בכלל, אליהם.

 

[katam]

תודה רבה

אני אכן מקפידה לקחת אותה לבדיקה תקופתית של דם משקל וגובה

 

[luli14]

נער מתבגר

שלום לכולם. אני אם לשלושה ילדים ובני הבכור בן 16 נער (בעיני הוא עדיין ילד) מדהים עם רגישות עצומה שעד לשנה האחרונה נחשב בעיניי ובעיני כל הסובבים כמתבגר נדיר. ילד מתחשב וטוב. לפני שנתיים התגרשתי. ובשנה האחרונה קיבלתי ילד "חדש" מרדן , לא רוצה ללמוד - חשוב לי לציין שהוא ממש לא מופרע לא ונדליסט אלים או חלילה מסתבך רק שהוא לא רוצה ללמוד! הוא בכתה י' ופשוט כלום כאילו לא מעניין אותו ובעיקר לא לימודים. אם הוא היה אומר שלא מעניין אותו לגשת לבגרויות אבל הוא מעוניין לעשות משהו אחר בחייו הייתי תומכת בו ומלווה אותו לכיוון הרצוי לו אך כלום לא מעניין אותו. הוא לא לוקח אחריות על שום דבר והוא אומר (מה שנכון) שאני פשוט לאורך כל חייו עטפתי אותו בצמר גפן והוא התרגל שמישהו אחר עושה ומחליטו עבורו על הדברים והיום זה כבר לא מתאים לו והוא רוצה לבחור את דרכו. מה לעשות שהדרך בה הוא בוחר הינה שגויה לדעתי? אני מגדלת את בני מזה 16 שנה בפתיחות מלאה מתוך כבוד מלא ויש בינינו מערכת יחסים נפלאה. אך כרגע אנחנו ממש במבוי סתום שהוא פשוט מצביע ברגליים ולא הולך לביה"ס ולא עושה שום דבר אחר במקום הוא פשוט רובץ מול המחשב ואני יוצאת מהדעת אני לא מוכנה להפסיד את בני לטובת ויכוחים בנושא ביה"ס ואני כבר עברתי את השלב שהוא לא רוצה ללמוד אך מפריע לי שאין לו שום כיוון אחר. אשמח אם מישהו/מישהי חוותה סוג דומה של בעיה ואפילו אם לא ולמישהו כאן יש רעיון איך לצאת מהפלונטר. תודה

 

[גילה הרן תלמ]

נער מתבגר

לולי שלום כאמא למתבגרים וכמטפלת משפחתית, אני מסכימה איתך שהדבר החשוב ביותר הוא לא להפסיד את הקשר עם בנך ואפילו לא... לטובת ויכוחים על לימודים בבית הספר. לדעתי עלייך לתקשר איתו על פני הטווח מכאן ועד מחר ועד..., לא מה אתה עושה היום אלא מה אתה חושב, מה אתה רוצה לעשות בעוד חודש, שנה, שנתיים, מה בצבא, מה הכיוון שמעניין אותך לקראת החיים כבוגר. תאפשרי לו להתבטא גם כאשר את לא לגמרי מסכימה איתו ותאפשרי לו אפילו להתנסות בחיפוש אחר מסגרת אחרת, בגרות אקסטרנית, עבודה וכו". משמעותי מאוד שלנושא זה יהייה שותף גם אביו. ישנן מסגרות תומכות כגון קבוצה למתבגרים או קבוצה להורים גרושים שבהן ניתן לקבל נקודות ראות נוספות ועידוד.

 

[AYELET1]

גילה- האם תוכלי בבקשה לענות על כך?

למרות שזה לא תחת שרשור זה

 

[AYELET1]

שלום גילה

לא פעם היו כאן בפורומים דיוני ם, עד כמה יש לאפשר פרטיות בנושא האינטרנט. האם לאפשר גלישה בחד ר סגור? האם לדרוש שהדלת תישאר פתוחה? או אולי לפתור את הדבר בדרך פשוטה - המחשב ימוקם במקום מרכזי בבית. האם בכלל יש טעם במעקב? האם לא נכון יותר לחנך ולסמוך על החינוך? ומצד שני- האם אין חשש שהמתבגר המצוי ירגיש ש"הוא כבר יודע הכל" ולא ישמור על כלל י הבטיחות? מה דעתך? ותודה לך

 

[גילה הרן תלמ]

האינטרנט והדלת הסגורה

גם האינטרנט כמו נושאים אחרים צריך להישאר בתחום המחייה, במרחב הפרטי של הילד שלנו. כמו שלא נהפוך להיות, דני-דין-הרואה ואינו נראה שמתלווה לכל פגישה של בננו עם חברתו, כך גם לא נעקוב אחר כל צ'ט או אתר אליו הוא גולש. הדבר החשוב ביותר הוא לבנות מערכת של אמון ולהיות "עם היד על הדופק". להיות ערים לכל שינוי משמעותי בהתנהגותו ואו בהרגליו של בננו המתבגר. הדבר החשוב ביותר הוא לתקשר, לדבר על זה, להתעניין. להיות שם בשבילו כשייצטרך, אולי אז - הדלת של חדרו תישאר פתוחה.

 

[AYELET1]

של מי האחריות?

נושא נוסף שעלה אינספור פעמים כאן בפורום, מתייחס לשאלה של מי האחריות בנוגע ללימודים. האם להזגיר, לנדנד, "לעמוד על הראש" של הצאצא הסורר בנושא לימודיו, שעורים וכן הלאה? או האם להטיל את האחריות עליו ולסמוך על כך? בכיתות הגבוהות יותר של התיכון אין הרבה מה לעשות (וניג'ס לא עוזר במיוחד...) אבל מה עם בני 12 למשל? האם באמת הם מספיק בוגרים לשם כך?

 

[גילה הרן תלמ]

של מי האחריות

היום אנחנו יודעים מתי מתחיל גיל ההתבגרות, אי-שם בין 10-12, אבל, אנחנו לא יודעים מתי הוא מסתיים. אנחנו מלווים את ילדינו כהורים בכל מסלול חייהם, גם בלימודים הגבוהים באוניברסיטה / מיכללה, ותמיד נהייה שם עבורם גם אם לעיתים זה ייראה כאילו אנחנו מעט נודניקים או "הורים פולנים". השאלה היא "איך לנדנד" כך שהמתבגרים שלנו ייקחו את האחריות על עצמם, אולי בעזרת "מורה לחיים" ( דמות מתוך המערכת החינוכית, אפילו המורה לספורט, ) או מורה פרטי שיישמש כמעין אח בוגר או כל דמות אחרת שתצליח ליצור גירוי וסקרנות של למידה אצל ילדינו.

 

[אורזיגל]

המתבגר שלנו, בן 14 מעכיר את האוירה בבית

כל פניה אליו, שלי של בעלי ושל אחיו, נתקלת בסגנון דיבור אגרסיבי ומתלהם, גם אם הפניות נסבות על נושאים כמו : מה אתה רוצה לאכול? איך היה בבית ספר? לקחת את התוספים? כמעט ואי אפשר להגיע איתו לשיחה ברוח טובה על שום נושא. הוא מפליג במסגרת מסודרת כ-4 פעמים בשבוע וההתנהגות שתיארתי מתרחשת בזמנים שהוא נמצא בבית . בנוסף הוא מרבה להציק ולהקניט את אחיו 12 (אוטיסט) ו-6.5. מאוד לא מתחשב, מסרב לשתף פעולה, לא עוזר ברצון. יש לציין שההתנהגות הזו באה לביטוי בעיקר בבית. בבית ספר הוא כוכב חברתי ותלמיד בסדר (ממוצע 85, למרות שהוא בכלל לא משקיע בלימודים, מפטפט בשיעורים לעיתים). לדברי המחנכת הוא מאוד אהוד בקרב החברים. אנחנו מכבדים את המרחב הפרטי שלו ומשתדלים שלא להיכנס לו לורידים. הוא ילד מושקע מכל הבחינות. בעלי משקיע רבות בנושא של השיט שלו ומאוד מעורב בנושא הזה. לשמחתי הרבה, זהו נושא שמקרב ביניהם. אני מרגישה שהוא מאוד מרוחק מאיתנו ואנחנו לא מצליחים ממש להגיע אליו. בעבר הוא היה מאוד קרוב אלי. אני יודעת שההתרחקות הינה טבעית בגיל הזה, אך אני חשה שזה יותר מידי. ראיתי שכבר שאלו על נושא האוכל ואשמח לשמוע עיצות איך להתייחס לנושא. האם להעביר אליו את האחריות, אני ממש צריכה לרדוף אחריו בנושא האוכל, שיתוף הפעולה קטן, אני לא שבעת רצון מאיכות האוכל שהוא מסכים לאכול. מה אפשר לעשות כדי להגיע אליו ואיך את חושבת שניתן למתן את ההתנהגות שלו? הרבה תודה!

 

[גילה הרן תלמ]

המתבגר שלנו

אור שלום המתבגר שלכם בונה את ה"אני" שלו בנפרד מכם, לפי דברייך, הוא נער חיובי הן בבית הספר והן בעיסוקו הימי. המלצתי לגבי הקשר עם ילדינו המתבגרים היא לקיים מפגשים שלך עם בנך במקום נייטראלי (לא בבית-במקום אהוב עליו שהוא יבחר ) ואז תוכלי להקדיש לו זמן שתהיי רק שלו, להגיע לשיחות עמוקות וקרובות יותר כשאחיו אינם בסביבה. בנושא אוכל, חשוב להיות עם "יד על הדופק" אבל להעביר אליו את האחריות, במיוחד אם הוא עוסק בספורט. וכן, אביו יכול לשמש לו דוגמא גם בנושא האוכל.

 

[אורזיגל]

תודה

לצערי, גם נסיונות להגיע אליו במקומות שמחוץ לבית, לא צלחו.

 

[נירה63]

אורזיגל יקירתי , דבריך הזכירו לי את עצמי

בגיל 14-16. הייתי נוראיתתתתתתתתתתתת, הפכתי את הבית לגהינום, אולי זה לא מנחם, אני נזכרת איך השיחות עםהורי מצד אחד עצבנו אותי מצד שני זה עבר...הגיל המחורבן הזה, והיום כשאני אמא, אוי לי אם הבן שלי יעשה רבע ממה שאני עשיתי להורי... מבינהלליבך מאוד, אבל בטוחה, ממש בטוחה שאם הילד גדל, מתפתח בבית חיובי, הדברים הללו יעברו לו... וחוץ מזה מה שלומכם?????????????? ד"ש לבעלול...

 

[אורזיגל]

אני יודעת שזה יעבור מתי שהוא, רק שהמתי שהוא

זה עוד המון זמן. המצב כה גרוע כמעט שנה, אם יש להמתין עוד 2-3

זו ממש כברת דרך רצינית. חבר, בנו הגדול בן 17.5 סיפר לי השבוע בשיחה, כי בזמן האחרון אכן חל שיפור רציני בהתנהגות של הבן. אבל מה שבכל זאת קשה זה שלדבריו, עכשיו שהבן מספר, משתף ומתקרב, הריחוק של השנים האחרונות פגם כל כך בקשר שלהם, מבחינת החבר עד כדי כך שהוא מרגיש אי נוחות ומבוכה כי הוא לא רגיל לקשר כזה (הנוכחי) עם הבן. אחרי ששלוש שנים הדו שיח, אם אפשר לקרוא לזה כך, הסתכם בכן ולא, הוא אומר שהוא ממש לא יודע איך ל"אכול" את השינוי ולהתרגל אליו. הוא מהאבות המשקיענים ביותר שאני מכירה. לא עצוב להגיע לכזה מצב? אני גם מאוד חוששת מכך. גם היום, מרוב שהיחסים טעונים, גם אם פעם ב.... הוא מתנהג סביר, זה כל כך מוזר. לצערי המצב הטבעי כרגע שההתנהגות היא זוועתית. יש לך ד"ש בחזרה.

 

[לנושנוש]

לא יודעת אם עצוב

להגיעה למצב כזה, אבל זה המצב כרגע. אני חושבת שאתם צריכים להפעיל עליו עונשים על התנהגות תוקפנית ללא סיבה ואולי אפילו להחזיר לו בהתנהגות דומה. תוך כדי ששמים דגש שאתם אוהבים אותו, אבל לא את התנהגותו. בחיים אמתיים אם אני אנהג בצורה כזאת באנשים לא יהיו לי דמי כיס, מחשב, כביסות, ארוחות והן הלאה. למה הורים מוותרים תמיד בתרוץ של פחד שמה מתבגר חלילה יפסיק לאהוב אותם ויקרה לו משהו נוראי ממש?? לבן זוגך היית מרשה להתנהג עלייך כמו שתיארת שבנך מתנהג? סבבה, בונה זהות ניפרדת, תופס מירחק. למה שתרשו לו לידרוס איתכם?? בהצלחה.

 

[AYELET1]

פורנו ומתבגרים

מה יחסך לשאלה זו, של אותה אם שמצאה את בנה צופה בסרטי פורנו? מזעזע? בלתי נימנע?