הראשון--ביחס לדברי החברה, לא הייתי שם,
אבל אם היא אמרה זו בצורה שיפטית, הייתי מצנערת מהאמירה,
ומבינה שנאמר מאינטרס.
את יכולת סתם לומר השעה הזו לא מתאימה לי ללא נימוק.
אם לא נאמר בשיפוטיות, אז קחי את זה כחומר למחשבה.
השני---את רוצה ללכת עם החברה, ואת יכולה להספיק להכין לה כל מה שהיא צריכה עד שאת הולכת והיא תצא באופן מסודר לביה"סץ
אם את רוצה להיות עם הבת שלך עד שיוצאת--זכותך,
כל משפחה מתנהלת ע"פ דרכה, עצמאות זה לא ענין אחד,
כמו שכתבת, את רואה שהיא ניידת בכוחות עצמה, עצמאית.
אגב, את יכולה לשתף אתת הבת ולשאול לדעתה ולהגיע להחלטה משותפת,
אולי פעמים בשבוע תלכי והשאר תהיי בבית.
החלטה של שתיכן.
תבחרי את דרכך, שום דרך איננה הבלעדית והנכוה יותר.
בהצלחה. והרבה נחת.