בילויים משפחתיים

[meshy5]

בילויים משפחתיים

שלום לכולם,
אני אמא יחידנית לשני מתבגרים, בני 14.5 ו- 12.5.
יש לי בן זוג והוא גר איתנו (שנתיים בערך).
בזמן האחרון הילדים פחות ופחות רוצים להצטרף אלינו לבילויים משותפים. הם מעדיפים להישאר בבית. לפעמים אני חושבת שזה קשור לבן הזוג, פחות מתחברים אליו. לא רוצים ללכת לארוחות בבית הוריו, לא רוצים להצטרף לטיולים משפחתיים עם המשפחה שלו, ועוד פחות רוצים לצאת לבילויים משותפים בשבתות.
הבילויים היחידים שהם מצטרפים קשורים במסעדות ו/או סרטים.
גם כאשר אני מציעה להם ללכת לבד, שלושתינו יחד, הם לרוב מסרבים ומעדיפים להישאר בבית. וכמו שאמרתי, הם יבואו אם אציע ללכת לקנות בגדים, סרט או מסעדה
השאלה שלי היא האם זה נכון להשאיר אותם בבית ולצאת?האם זה נכון ללכת לטיול (של יום) עם בן הזוג בלעדיהם?
מה לעשות? להכריח? לוותר? להישאר איתם בבית?
תודה מראש

 

[הייתיאביבקיץ]

זה נפוץ בגיל הזה

אני חושבת שצריך להתפשר. לפעמים שיישארו בבית, ולפעמים שיבואו.

אני מציעה לחשוב על רעיונות לטיולים שימשכו אותם. אולי אפילו לדבר איתם, לבקש שיעלו רעיונות. בדרך כלל בני נוער נהנים מדברים אתגריים, לעשות משהו ולא רק להתפעל מהנוף - מקום שאפשר לשכור אופניים (או טרקטורונים), טיפוס/גלישה על הר, וכולי.

גם כשאת משאירה בבית - לדעתי חשוב שהם יידעו שהם חסרים לך. שלא יחשבו שזה שהם מתבגרים חמוצונים אז הם מתנתקים מהמשפחה. כשאת חוזרת - תספרי להם איך היה, אפשר לשלוח איזה ווטסאפ במהלך היום עם תמונה, תתענייני במה הם עושים. לא להגזים, לא להיכנס לורידים, לא לחפור, אבל שיהיה ברור להם שאת לא ויתרת עליהם. יום יבוא והם יסכימו להודות שהם נהנים בחברת אמא, וכדאי שיידעו שאמא שם מחכה להם...

 

[שרון של אופיר]

זה מאוד אופייני לגיל

אצלנו מתבגר בן 15 שממש לא מעוניין להצטרף לפעילויות משפחתיות, ושתי טרום מתבגרות בנות 10 שכל אחת מראה סימנים של חוסר רצון להצטרף לפעילויות משפחתיות (כל אחת וסוג הפעילויות שלהיא לא מעוניינת).

הפתרון שמצאנו היה להגדיר שלוש רמות:

• האירועים שאנחנו לא מוכנים שהם יעדרו מהם - אירועים של המשפחה הקרובה, ארוחות חודשיות אצל הסבים, ארוחה משפחתית שבועית, תפילות חודשיות בקהילה הדתית שלנו
• אירועים שאנחנו נשמח אם יגיעו אבל הם לא חייבים לבוא - ביקורים אצל חברים שלנו עם ילדים בגיל שלהם, ביקורים משפחתיים שהם לא הארוחה החודשית, אירועים אחרים בקהילה שלנו, טיולים משפחתיים וכו'
• אירועים שהם פטורים מהם - ביקורים חברתיים שלנו, וכל מה שלא נכלל ברשימות הקודמות.

החלטנו שאנחנו לא מוותרים על טיולים, ביקורים ובילויים - רוצים יצטרפו, לא רוצים - ישארו בבית.
ברגע שנתנו להם מספר מצומצם של אירועים שהם חייבים להצטרף, והרבה בחירה באירועים האחרים - גילינו שהם יותר מצטרפים (הקטנות יותר, אבל גם הגדול).

 

[meshy5]

תודה....

אין ספק שישנם אירועים ו/או מפגשים שאני לא מוותרת, באמת כמו: ארוחות משפחתיות בערבי שבת, אירועים משפחתיים, אולם האם לדעתך אני צריכה להתעקש על ארוחות שבת עם משפחתו של בן הזוג? הם ממש מסרבים, לעומת ארוחות משפחתיות עם המשפחה המורחבת שלנו, שאליהן אין להם ממש התנגדות.
האם זה נכון לצאת לטיול (כמה שעות ביום(, והם יישארו בבית? ייסורי המצפון תמיד מייסרים אותי...
אולי באמת כדאי לנהל איתם שיחה על מה כן לוותר ומה לא....
&nbsp

 

[שרון של אופיר]

למה טיול שלכם יוצר לך יסורי מצפון?

הצעת להם לבוא. הם סירבו. למה את צריכה לשבת בעונש בבית?
יקנאו בהנאה שאת ובן זוגך נהניתם בטיול? בעיה שלהם. הצעתם להם להצטרף והם סירבו. יסורי המצפון יכולים לבוא אם לא הצעת להם להצטרף. אחרת - בעיה שלהם.

ולגבי ארוחות אצל משפחתו של בן זוגך - זו שאלה זוגית שלכם. אולי כדאי לקבוע מינונים - לא כל ארוחה אלא פעם בחודש-חודשיים, לא כל חג אלא לסירוגין. יכול להיות שהם מרגישים יותר בנוח בקרב המשפחה שלך כי זו משפחה שהם מכירים ומרגישים "שייכים" אליה, לעומת משפחת בן הזוג. אז מינונים יכולים לסייע.

 

[meshy5]

זה נכון שהם בוחרים לשבת בבית

אבל תמיד מתלווה תחושה שזה לא בסדר שאני אצא ואבלה, והם "תקועים" בבית, בין ארבע קירות. מן הסתם אני צריכה לעבוד על עצמי ולדעת לשחרר..את צודקת גם לגבי ארוחות, עשינו את זה, אבל, בפעמים שהם לא מצטרפים, אני לא הולכת. אני נשארת איתם בבית, כי לא נראה לי להשאיר ילדים בבית לבד, בערב שבת ויותר מזה... זה זמן האיכות שלי איתם..
&nbsp
תודה רבה רבה לך
&nbsp

 

[הפוך עם ראש כפול]

מה זאת אומרת "הם תקועים בבית"? את הצעת להם, הם סרבו.
זו ההחלטה שלהם! גם את צריכה להיות בעונש כי הם החליטו שלא בא להם לטייל? נשמע לי מוגזם.

 

[mykal]

שואלת,

לאחר קריאת השרשור,
האם יש להם משפחה של אבא שלהם? לשם הם כן מוכנים ללכת?
האם היחסים שלהם עם בן זוגך טובים? הם משוחחים בינהם בנחת?
האם ניסית להזמין את משפחתו של בן זוגך לארוחת שישי אצלך וגם עם הילדים,

כדי להרגיש נוח בטיולים, בארוחות משפחתיות צריך לבנות מערכת יחסים,
שיהיה להם נוח ביציאה הזו.
ואז לקחת בחשבון את ענין הגיל שנכתב בהרחבה למעלה.

 

[meshy5]

תודה לך...

בהחלט יש קשר למשפחה של האב (הוא נפטר כשהם היו קטנטנים), וברור שישנם מפגשים משפחתיים איתם (עם הסבים והמשפחה המורחבת) וקשר רציף.
גם לגבי משפחתו של בן הזוג - הם היו אצלנו בארוחות ערב שבת ויצאנו איתם מספר פעמים לפיקניקים (לא תמיד עם התנגדות), סופ"שים, חגגנו יחד ימי הולדת וכד'..
&nbsp
ועדיין...
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[mykal]

אם כך, תני לזמן

יגדלו . היום כמתבגרים הם בונים את חוט השדרה שלהם,
עצמאות ובחירות.

 

[חייבתלהגיב]

אז תלכו איתם למסעדות וסרטים.

אם אין משהו אטרקטיבי מבחינתם בארוחות בבית הוריו, מן הסתם הם לא יהיו מעוניינים ללכת, כי אין להם סיבה מיוחדת ללכת - אלה לא הסבים שלהם שאיתם הם גדלו או משהו בסגנון (שגם הם נהיים משעממים עם השנים, אבל הולכים אליהם בין היתר כי זוכרים להם את העבר).
מצטרפת לכך שאין בעייה ללכת לטיול של יום עם בן הזוג אם הצעת להם והם סירבו. אולי אם תחזרי ותתארי להם אילו חוויות (אטרקטיביות להם) עברתם הם ירצו לבוא בפעם הבאה.
בגדול, מתבגרים, בניגוד לילדים, כבר לא הולכים עם ההורים שלהם לכל מקום רק כי ההורים הולכים (כשהם ילדים אין ברירה כי הם לא יכולים להישאר לבד) - ברגע שהם כבר נשארים לבד בבית הם יודעים שיש להם אפשרות תיאורטית להישאר, ואז אם רוצים שהם יבואו מרצון (להבדיל מבכפייה) צריך שהפעילות תהיה אטרקטיבית עבורם (בין אם מבחינת מה שעושים שם, בין אם מבחינת מי שנמצא שם, וכו'). אולי תלכו לטיולים שמשלבים מסעדות

(וברצינות, אפשר ללכת לטיולים שמשלבים פעילויות שנראות להם אטרקטיביות, וואטאבר דאט איז).