אז, עברנו לפני שנתיים למקום אחר...ובת ה-14
שלי החלה ללמוד פה בחטיבה. אני מודאגת מאוד אחרי שנתיים מאוד קשות לא לה אלא לי
. אסביר.
החטיבה אותה סיימו הגדולים וגם התיכון היו טובים יותר מהחטיבה/תיכון פה. שם זה היה. תלת שנתי וכאן שש שנתי.
שם לפי המדדים החטיבה עומדת על 67. התיכון על 87 וכאן על 38. מתוך 100.
בשנה הראשונה והשניה התרעתי על קצב הלימודים הרגוע והרגיעו אותי. בשנה השניה התברר שאחת המורות מלמדת טעויות ולאחר מלחמה רצינית החליפו אותה.
אין מלאי מורים לאנגלית אחרי שהנוכחית תפרוש ועד לפני כמה ימים היא סירבה לעדכן אותי איפה הבעיה אצל הילדה מפני שהגעתי כבר למצב שחשבתי שהיא דיסלקטית (באנגלית).
היא לומדת בכיתת מופ"ת כמו שהבן סיים אבל בית הספר הכשיל פרוייקט שקשור לכיתה כזאת ולכן שנה הבאה היא לא תוכל להתחיל את המסלול שרציתי.
לפני יומיים הודיעו גם שהמחנך עוזב ויש דאגה רבה מי יהיה המחנך הבא לכיתה שהיא כיתת דגל.
בית הספר עובר תהפוכות רבות. והרבה יותר קשה להתנהל בו מול חלק מהמורים.
אני מגיעה כבר למחשבה להעביר אותה אבל היא לא רוצה. ברור שאני יכולה לקבוע עובדה אבל צריך לקחת בחשבון שעלולות ליהיות למהלך כזה השלכות.
מבחינה חברתית. מצד אחד היא ממש בסדר בכיתה ומצד שני לא תמיד מזמינים אותה. לימי הולדת ולמסיבות פיגמות תמיד מזמינים אבל ליציאות אקראיות במהלך השנה הרבה פעמים היא לא מוזמנת וגם לא הולך לה להפגש עם בנות אחת על אחת.
מה מדאיג אותי...שבית הספר לא מסוגל לחשוף אותה למספיק דברים בהשוואה לבתי ספר אחרים. שרמת המורים/הוראה לא טובים מספיק ביחס לתיכונים אחרים באיזור ושכל מה שציינתי יפגע בעתיד שלה.
אני מכירה את ההשקפה שתמיד אפשר להשלים אחר כך ושאם מישהו רומה אז הוא מצליח (אח"כ). אני לא מהאסכולה הזאת.
יש הרבה סיכון שהאח"כ לא יקרה. זה תלוי באישיות של הילד ואי אפשר לדחות את כל מה שלא מסתדר עכשיו לאח"כ. אח"כ יש "בעיות" אחרות.
לצערי, יוצא שאני צודקת רוב הפעמים מה שמפריע לי לנהל אורח חיים סביר. אני כל הזמן בלחץ כל הזמן בעשייה כל הזמן עם היד על הדופק.
היום הבן, שאיתו התנהלתי כך בדיוק ואף יותר אך היו לו בעיות רבות אחרות, מודה שבדיוק כך צריך לנהוג ושהוא בטוח שכך הוא יחנך את ילדיו. הוא מסכים שהתיכון פה פחות טוב מהתיכון שלו ולמעשה מסכים עם כל מה שסיפרתי לעיל כולל השיקולים ורק אומר שאם כך.. היא תצטרך להתאמץ יותר כדי לפצות על הפער.
נו שויין. בנתיים (ימי שישי הם לא לומדים) היא כמעט מהבוקר בטלויזיה).
למען הסר ספק, היא הרבה יותר קלה מהגדולים. כמעט ואין מלחמות איתה. השיעורים העבודות ההגשות הכל מוכן מראש ובשקט אבל אם בית הספר לא מסוגל להביא להישגים אני לעולם לא אדע האם היא היתה יכולה להגיע ליותר...
שלי החלה ללמוד פה בחטיבה. אני מודאגת מאוד אחרי שנתיים מאוד קשות לא לה אלא לי
החטיבה אותה סיימו הגדולים וגם התיכון היו טובים יותר מהחטיבה/תיכון פה. שם זה היה. תלת שנתי וכאן שש שנתי.
שם לפי המדדים החטיבה עומדת על 67. התיכון על 87 וכאן על 38. מתוך 100.
בשנה הראשונה והשניה התרעתי על קצב הלימודים הרגוע והרגיעו אותי. בשנה השניה התברר שאחת המורות מלמדת טעויות ולאחר מלחמה רצינית החליפו אותה.
אין מלאי מורים לאנגלית אחרי שהנוכחית תפרוש ועד לפני כמה ימים היא סירבה לעדכן אותי איפה הבעיה אצל הילדה מפני שהגעתי כבר למצב שחשבתי שהיא דיסלקטית (באנגלית).
היא לומדת בכיתת מופ"ת כמו שהבן סיים אבל בית הספר הכשיל פרוייקט שקשור לכיתה כזאת ולכן שנה הבאה היא לא תוכל להתחיל את המסלול שרציתי.
לפני יומיים הודיעו גם שהמחנך עוזב ויש דאגה רבה מי יהיה המחנך הבא לכיתה שהיא כיתת דגל.
בית הספר עובר תהפוכות רבות. והרבה יותר קשה להתנהל בו מול חלק מהמורים.
אני מגיעה כבר למחשבה להעביר אותה אבל היא לא רוצה. ברור שאני יכולה לקבוע עובדה אבל צריך לקחת בחשבון שעלולות ליהיות למהלך כזה השלכות.
מבחינה חברתית. מצד אחד היא ממש בסדר בכיתה ומצד שני לא תמיד מזמינים אותה. לימי הולדת ולמסיבות פיגמות תמיד מזמינים אבל ליציאות אקראיות במהלך השנה הרבה פעמים היא לא מוזמנת וגם לא הולך לה להפגש עם בנות אחת על אחת.
מה מדאיג אותי...שבית הספר לא מסוגל לחשוף אותה למספיק דברים בהשוואה לבתי ספר אחרים. שרמת המורים/הוראה לא טובים מספיק ביחס לתיכונים אחרים באיזור ושכל מה שציינתי יפגע בעתיד שלה.
אני מכירה את ההשקפה שתמיד אפשר להשלים אחר כך ושאם מישהו רומה אז הוא מצליח (אח"כ). אני לא מהאסכולה הזאת.
יש הרבה סיכון שהאח"כ לא יקרה. זה תלוי באישיות של הילד ואי אפשר לדחות את כל מה שלא מסתדר עכשיו לאח"כ. אח"כ יש "בעיות" אחרות.
לצערי, יוצא שאני צודקת רוב הפעמים מה שמפריע לי לנהל אורח חיים סביר. אני כל הזמן בלחץ כל הזמן בעשייה כל הזמן עם היד על הדופק.
היום הבן, שאיתו התנהלתי כך בדיוק ואף יותר אך היו לו בעיות רבות אחרות, מודה שבדיוק כך צריך לנהוג ושהוא בטוח שכך הוא יחנך את ילדיו. הוא מסכים שהתיכון פה פחות טוב מהתיכון שלו ולמעשה מסכים עם כל מה שסיפרתי לעיל כולל השיקולים ורק אומר שאם כך.. היא תצטרך להתאמץ יותר כדי לפצות על הפער.
נו שויין. בנתיים (ימי שישי הם לא לומדים) היא כמעט מהבוקר בטלויזיה).
למען הסר ספק, היא הרבה יותר קלה מהגדולים. כמעט ואין מלחמות איתה. השיעורים העבודות ההגשות הכל מוכן מראש ובשקט אבל אם בית הספר לא מסוגל להביא להישגים אני לעולם לא אדע האם היא היתה יכולה להגיע ליותר...
