התנגשות עם המסגרת...
כמובן שמעדיף להשאיר את הפרטים המדיוקים לעצמנו.
הבן שלי, בן 16, לומד באיזשהו תיכון בתנאי פנימיה,
שהוא בחר ללמוד בו, והתאמץ להתקבל אליו.
חוצמיזה הוא פעיל מאוד באיזושהי תנועת נוער, שהוא גם מדריך בה.
"פעיל מאוד" הכוונה 3-4 פעמים בשבוע!.
וחוץ מיום אחד בשבוע שמיועד בהגדרה לפעילויות מהסוג הזה,
בשאר הימים הוא צריך לפעמים ממש להילחם במסגרת בית הספר והפנימיה
בשביל לקבל אישורי יציאה, גם כשזה בגיבוי שלנו.
לא תמיד רואים בעין יפה את האינטנסיביות של הפעילות הזו שלו,
בטענה שזה בא על חשבון הלימודים ועל חיי הקהילה של הפנימיה.
היום (למשל) זה שוב הגיע להתנגשות, כשהוא ביקש לצאת
לפעילות שקשורה לערב יום השואה, במסגרת תנועת הנוער,
ולא אישרו לו לצאת, בגלל פעילות ערב יום השואה, בפנימיה.
מצד אחד, אני יכול להבין - אותם.
זו לא מסגרת ש-(חלילה) נכפתה עליו!
אלא מסגרת שהוא בחר בה, ורוצה בה. (ובסך הכול אוהב אותה)
ויש לה חוקים ודרישות ומנהגים משלה.
ובימים כאלו, חשובה להם השתתפות של הילדים.
מצד שני - זו התערבות בוטה בהעדפות שלו.
עם כל הכבוד, אם הוא מעדיף, אם הוא רואה
את הפעילות במסגרת תנועת הנוער הזו,
כיותר משמעותית עבורו,
הם יכולים - למחות, להביע מורת רוח,
אבל לא יכולים למנוע ממנו!....
מתלבט מה לעשות עם זה.
האם להתערב, או לתת לו להתמודד עם זה.
כמובן שמעדיף להשאיר את הפרטים המדיוקים לעצמנו.
הבן שלי, בן 16, לומד באיזשהו תיכון בתנאי פנימיה,
שהוא בחר ללמוד בו, והתאמץ להתקבל אליו.
חוצמיזה הוא פעיל מאוד באיזושהי תנועת נוער, שהוא גם מדריך בה.
"פעיל מאוד" הכוונה 3-4 פעמים בשבוע!.
וחוץ מיום אחד בשבוע שמיועד בהגדרה לפעילויות מהסוג הזה,
בשאר הימים הוא צריך לפעמים ממש להילחם במסגרת בית הספר והפנימיה
בשביל לקבל אישורי יציאה, גם כשזה בגיבוי שלנו.
לא תמיד רואים בעין יפה את האינטנסיביות של הפעילות הזו שלו,
בטענה שזה בא על חשבון הלימודים ועל חיי הקהילה של הפנימיה.
היום (למשל) זה שוב הגיע להתנגשות, כשהוא ביקש לצאת
לפעילות שקשורה לערב יום השואה, במסגרת תנועת הנוער,
ולא אישרו לו לצאת, בגלל פעילות ערב יום השואה, בפנימיה.
מצד אחד, אני יכול להבין - אותם.
זו לא מסגרת ש-(חלילה) נכפתה עליו!
אלא מסגרת שהוא בחר בה, ורוצה בה. (ובסך הכול אוהב אותה)
ויש לה חוקים ודרישות ומנהגים משלה.
ובימים כאלו, חשובה להם השתתפות של הילדים.
מצד שני - זו התערבות בוטה בהעדפות שלו.
עם כל הכבוד, אם הוא מעדיף, אם הוא רואה
את הפעילות במסגרת תנועת הנוער הזו,
כיותר משמעותית עבורו,
הם יכולים - למחות, להביע מורת רוח,
אבל לא יכולים למנוע ממנו!....
מתלבט מה לעשות עם זה.
האם להתערב, או לתת לו להתמודד עם זה.