בקשר לביתי בת 26

[simba481]

אז ככה-אין לי כוונה להיתנצח איתך כאן

שאלתי אם זה הפורום המתאים-ונעניתי בחיוב.
איני יודעת אם קראת את כל השרשור-ועוד איך הצבתי גבולות לביתי מאז גיל הילדות.
כרגע אני חולה,ולה קשה להתמודד עם זה.ביתי ממנת את עצמה לחלוטין.- אני מכירה הרבה הורים שמשלמים את הנייד עבור ילדיהם.שעורי נהיגה וכו'.היא לעומת זאת מימנה את שיעורי הנהיגה,את הלימודים שעולים הון עתק.ביגוד וכו'
את החדר,אני נתתי לה,לי מספיק חצי חדר.
כרגע העניינים נרגעו,והיא עושה כל מה שאני מבקשת.
עד עכשיו עודדו אותי ונתנו לי עצות-למשל לשתוק שהיא מתפרצת.
אני באמת בספק אם אחזור לפורום הזה,לאחר הבוטות שהבעת כאן,קפצת למסקנות לא נכונות.עליי לא רוכבים ולא עושים לי "ריגשי".היא ממש לא נצלנית,מידי פעם שיש לי אני מציעה לה כסף,והיא מסרבת בכל תוקף-לציין שהיא בקושי משתכרת 4 אלף-משרת סטודנט.גם החבר שלה אינו נצלן ומעולם לא ביקש דבר.הוא מצעי לשלם עליה שהם יוצאים והיא לא מוכנה רק חצי חצי.
רות

 

[simba481]

רמי היקר

אמרת שזה לא הפורום המתאים.
אני איש של שלום לא מלחמה-לא מאיימת.
לפני ששטחתי את בעייתי ,שאלתי אם זה הפורום המתאים ונעניתי בחיוב.
המצב הייה לחוץ לכן פניתי לעזרה.
בברכה
רות

 

[simba481]

בקשר לביתי בת 26

הייתם כה נחמדים והזמנתם אותי לשטוח את בעייתי בפורום.
התמונה הכללית.
אני וביתי גרות כאן,אפשר לומר עליות וירידות.למרות שהיא בת יחידה לא סבלה מפינוק ייתר-חם ואהבה ללא הגבלה,
,היא לומדת ועובדת וממנת את עצמה לגמרי,שיש לי אני נותנת,ושאין אז אין.
עכשיו אושפזתי בבי"ח עקב קוצר נשימה חריף-הבת קבלה התקף חרדה והתחילה לבכות שהיא לא רוצה להשאר ללא אמא,ובטח יש לי משהו ואני לא רוצה לספר
היא פשוט גרה בחדר שלה-שהייה שלי,היא סרבה לישון בחצי חדר שהכנתי לה עם מיטה חדשה והכל.אז אני ישנה בחצי חדר,לא מפריע לי.
היא מתעלמת מנקיון הביית,שוטפת קצת כלים ומקטרת עד השמיים.
אני מנסה את השיטה של לשתוק עד יעבור הזעם.לפעמים זה עובד.
אבל שהיא תרים קול עליי-לא אסכים בשום אופן.
אמרתי לה עוד מעט תינשאי-חבר רציני כבר שנתיים.
בואי נעביר את הזמן בנעימים-מה התשובה שלה בן זוג זה לא תחליף לאמא.
איך היא מבינה הכל הפוך איני יודעת-אנו מאוד שונות זו מזו-היא מאוד סגורה
אני ממש פתוחה וחברמנית-ואמרתי לה בואי נקבל אחת את השנייה ולא ננסה לשנות.-היא אומרת שקשה לה איתי-אמרתי לה את מוזמנת לשכור דירה עם החבר,אז הנה את מגרשת אותי.
בקיצור אם תראו לה דף לבן ענק עם נקודה שחורה למטה,היא תראה את הנקודה השחורה-פסימית ללא תקנה
אודה לעונים
רות

 

[mykal]

מה שאני שומעת--

זה לא בדיוק פסימיות (אולי לא רק פסימיות)
אלא יותר מניפולציות רגשיות. שהיא מצליחה לגרום לך להצקה.
את טוענת שהיא לא מפונקת אולי בתחומים מסוימים --היא עצמאית ומתפרנסת,
אבל-למה את שותקת ואין תורנות על שאר מטלות הבית--
מה זה בית מלון? תקבעי שמהיום יש שינוי התנהלות--שטיפת רצפה ובשול
וכביסות וקניות מתחלקות בימי תורנות,
כשתדברי בהוראות ופחות תסכימי לקבל את תגובותיה ותעני עליהן,
קח קצת זמן אבל זה יסתדר --
אדגים למה אני מתכונת לפי הדוגמאות שנתת.
מצטטת: "בואי נעביר את הזמן בנעימים-מה התשובה שלה בן זוג זה לא תחליף לאמא." הייתי עונה--בשתי אופציות 1)נכון מה זה קשור לדרך שאת עונה לי בצעקות, אני אמא ותדברי יפה. 2) אני אבחן את דבריך כשתחיי איתו שלא תשכחי לבוא.
לא לאפשר פרובוקציות--אלא סף התנהגות ראויה ומכבדת.

 

[simba481]

תודה על תגובתך

לא רציתי להלאות אתכם בסיפור ארוך.קצרתי ככל שיכולתי.
ובכן אני דיי קשוחה,דברנו רבות על הנושא,אני לא מוותרת
ובדיוק שאלתי אותה מה זה קשור-מצד אחד בוכה שתשאר ללא אם,מצד שני ממש
מתעלמת מהמצב הרפואי שלי .שהוא זמני.

אני ממעטת לבקש דברים,כי זה האופי שלי-אחפש באינטרנט שעות ולא אשאל אותה.
פעם היא זרקה לאויר שלא מבינה למה אנשים מביאים ילדים לעולם כדי שיטפלו בהם לעת זקנה.-אמרתי לה תקשיבי לי טוב,ברגע שאזדקק אירה לעצמי כדור בראש.הדבר האחרון שאני רוצה זה ליפול עלייך.
אני אישה חזקה עם המון כבוד עצמי,כך חונכתי מילדות.ובוודאי שלא אסכים להרמת קול.היום היא מתקשרת מהמלון בו היא עובדת,שהיא כמעט התעלפה כי יש לה התקף חרדה ותלך לבי"ח,והכל בגללי כי אני מדברת אליה לא יפה,אמרתי לה תקשיבי,את צריכה כדור וואבן אין מה לגשת למיון ביום כזה.היא חושבת שהיא תצליח לעשות לי רגשי.אמרתי לה את הבת שלי ואוהב אותך בכל מקרה,אם את לא אוהבת אותי,אין לי בעייה עם זה-אני יודעת שגידלתי אותך בהמון אהבה,לא החסרתי ממך כלום(האבא לא בתמונה)הייה עד גיל 8-ניסה ליצור קשר איתה לאחרונה-עשתה לו חסימה.
אתן ממש עוזרות לי כאן-לפחות אני יכולה לנשום.
תודה
רות

 

[mykal]

אם כך

המשיכי ואל תתרגשי
זו הדרך שלה וזה האופי שלה. תתבגרותשתנה.
או שתבין שהדרך והאופן שמתנהגת לא בונה אוירה טובה.
כן חשוב לבדוק אם משהו אחר מעיק עליה,
ומוציאה זאת עליך.

 

[פשוטית]

את צריכה קצת לשחרר אותה

לחופשי, בת 26 זו כבר לא ילדה קטנה, יש לה חבר שתעבור לגור איתו ביחד, את עדיין תהיי שם בשבילה.
נשמע שהיא באמת עושה עליך מניפולציות והן עובדות עליך ולכן היא ממשיכה בהן.
יש לה התקף חרדה אז שתיקח כדור או שתתפנה לטיפול, מה היא מצפה שהאת תעשי?
מבת 26 באמת שהייתי מצפה להיות שותפה בכל דבר בבית: נקיון, בישול, קניות, הכל.
היא בתך היחידה ותמיד תישאר ככה אבל צריכה ללמוד לדאוג לעצמה וגם לך, זו לא בושה. אני גם בת יחידה ואימי חולה, אמנם אני כבר המון שנים מחוץ לבית, עם ילדים ואני מבינה את זה, משתדלת ככל שאני יכולה, לא תמיד מצליחה אבל יודעת שאני עושה את המקסימום ודואגת לה
תפסיקי להתייחס לכל מילה שהיא זורקת לך ולכל מיני מניפולציות שהיא עושה, תראי כשאת תזרקי אותה למים היא תצוף, לא תשקע, מבטיחה לך.

 

[simba481]

המשך-אני כבר אובדת עצות

אתמול ,סוף סוף מצאתי עןזרת לכמה שעות.
העוזרת התלבשה על המטבח,-התעכבה קצת בדרך ולכן הגיעה לקראת 7 בערב.
הבת הייתה בספורט,חזרה בשעה 8 בערב-נכנסה עשתה פרצופים והלכה לחדרה.
לאחר כמה דקות מסמסת לי שאומר לעוזרת ללכת(אוי כמה הבריזו לי)הכל בגלל פסח.
אקצר לכם-אמרתי לה היא לא תלך בשום אופן-.
לאחר שהעוזרת הלכה-היא הטיחה בי דברים קשים מנשוא, התחילה לצעוק,לטרוק דלתות,שאני חושבת רק על עצמי ,ולא אכפת לי שהיא תמות.-קודם כל את גם ככה גרה בחדר,מתעלמת מכל נושא הביית,זה הביית שלי ואת מוזמנת לשכור דירה.
ואז היא התחילה ממש לאבד את הצפון-וצעקה שאני אזמין רופא כי היא מתעלפת.
נכנסתי לחדרה וממש התחלתי לצעוק עליה את צריכה פסיכולוג,קצת יצאנו מהשגרה ואת מתמוטטת ,מה יש לך תפסיקי כבר.ואל תעשי לי רגשי,את תמיד מסתכלת מה אין,מה חסר לך ,ספורט זה יפה,אבל את בקושי אוכלת ואח"כ מתפלאת שאת כמעט מתעלפת,שאת עייפה תמידית, ושאין לך כח לכלום.
ואז היא אומרת במקום להרגיע אותי את צועקת עליי,אמרתי לה במצבים של היסטרייה,נותנים סטירה כדי לאפס את הבן אדם.והיא ממשיכה כן רק את חשובה פה,ורק את לא מרגישה טוב,אמרתי לה אני מתלפאת שילדה חכמה כמוך מדברת כך.-כן,את כל הזמן מגרשת אותי מהביית,ופעם מזמן אמרת שתשלחי אותי לפנימיה.-(זה הייה בכיתה ה' שחברה שלה הייתה עובדת על הסבא שלא מבין עברית ואומרת לו ש100 זה 10 שח-והייתה הולכת לקניון לקנות ג'ינס)והיא גם התחילה,ואז אמרתי לה קודם כל יש שם 3 משכורות,דבר שני זה מכוער מאוד שהיא משקרת לסבא שלה.ודבר שלישי לא קונים ג'ינס כל יומיים.
עכשיו בטח היא לא צריכה אותי ,יש לה כסף משלה ,העמדתי אותה במקום,אני המפרנסת כאן הביית הוא שלי ואת תשמעי לכללים רוצה או לא.השייש מצוחצח וכך יישאר-את לא תשאירי כלום,ותפסיקי להגיד "לא שמתי לב" או "עוד לא סיימתי" ,
בחם הזה,החלב נשאר בחוץ,את השוקוליט לא מחזירה למדף,דברים קטנים ומעצבנים.-לאחר שעודדתם אותי כאן-באמת אמרתי לה במובן שלא משתמע ל2 פנים-אמרתי לה שאני לא מאמינה שהיא הבת שלי מה הייתה ומה נהייה ממנה,ואם יש משהומ עמוק יותר היא מוזמנת לשתף.לא היא בדכאון בגללי,שאני מדברת אליה לא יפה-נכון אמרתי ,יצאת מאזור הנוחות שלך,את צריכה לשטוף 2 צלחות,בגלל זה נכנסים להיסטריה- אז היא הבינה ,שאמרתי שהיא לא הבת שלי ושאני רוצה שהיא תמות,היא לא מכירה שיש לה בעייה ,אמרה אין לי בעיות רק את,אמרתי לה מי שאומר שאין לו בעיות צריך אשפוז ,אין דבר כזה לכולם יש בעיות אבל מתמודדים,
תמיד מסתכלת מה יש לאחרים,אמרתי לה שכחת ש ב ילד אחד מהכיתה שלה בכיתה ב' הראה לכולם את הטוסיק הכחול סגול שלו,ממכות בחגורה עם אבזם שקבל מאבא שלו-הוא לא יכל לשבת ,ששאלו אותו למה-אז הוא הראה להם.
אה באמת תודה שלא הרבצת לי אף פעם.
לא רציתי לבכות לידה,אני חזקה ,אבל זה עשה לי רע ,רע מאוד,אני ערה כמעט כל הלילה-באמת לא אכפת לי שתשנא אותי ,אני יודעת בלב שלם שנתתי לה ככל שיכולתי,לא צריכה אותה לעת בגרות ואמרתי לה זאת-עצוב לי שהיא מתחילה את החיים עם משקפיים שחורים כל כך.
טוב עכשיו אני כן בוכה

 

[הייתיאביבקיץ]

שתיכן צריכות עזרה. חבל שלא פנית לפני כמה שנים. אבל עכשו

הדבר הנכון הוא להפסיק את כל הויכוחים הילדותיים האלה ופנקסנות של מי משאיר שוקולית על השיש ומה היא עשתה כשהיתה בת 10.

אתן שתי מבוגרות. ברור שאתן לא מסוגלות לחיות ביחד, אז שכל אחת תחיה בדירה שלה.

 

[simba481]

תודה על תגובתך

עד עכשיו הכל הייה בסדר.
הכל התחיל מאז שאושפזתי ,אני ממש לא מנהלת פנקסנות עם ביתי,רק לתת דוגמא.
היא מעירה בלי סוף,אבל לא אוהבת שמעירים לה.
כרגע הכל נרגע.
ניסיתי להבין מה פשר התפרצויות הזעם שלה

 

[mykal]

מותר לך,

מותר לך לבכות, טבעי שמתאכזבים אז בוכים, ואת מאוכזבת ומתוסכלת
מההתנהגות שלה, מהטחות האשמה שלה. טבעי.
אבל, הגיע הזמן, לפי טעמי לכמה מהלכים חדשים ואולי ממקום שונה,
1)להפסיק להתנצח--להפסיק להתוכח--אבל בהחלט לקבוע עמדה שלך,
ממש כמו שעשית--את לא שולחת את העוזרת--את עושה מה שאת מבינה.
2)להפסיק להתוכח--לא כל אמירה שלה, הטחה שלה--פרובוקציה שלה--
את חייבת לענות, בהסבר או בהתנצלות.אמרה, קחי את עצמך ותזוזי משם,
את עונה בהסבר והיא מתקיפה--למה? כי זה מי שהיא--
אם לא תתני לזה במה זה יעלם., ואם לא ממש יעלם--יפחת בהרבה.
3)כשהיא לא מנקה אחריה. תקראי לה ותאמרי--בזמן אמת--התחשבנויות
זה מתכון טוב למריבה.
4)דוקא שהכל רגוע ונינוח, קראי לה לכוס קפה-- ותגידי לה--אני לטעמך אמא רעה,
לא טוב לך פה--בבקשה, לכי לחפש לך דיור עצמאי, יהיה לך נוח
כשתרצי לבוא לבקר אארח אותך. בלי פירוט בלי הסברים, את רוצה לנהל איך,
שמתאים לך, ואני רוצה איך שמתאים לי--זה הבית שלי.
שני דברים נוספים מהותיים --
האחד--ככל שלא תכעסי ותתעמתי איתה היא תירגע מהר יותר.
השני--אל תקחי את זה אישית --את פשוט הכי קרובה, אז עליך היא מפרקת
את הקשיים שלה. זו היא זו לא את.
שולחת לך -

 

[simba481]

באמת תודה לך על תשובתך מחממת הלב

שהייתי קטנה
אימי הייתה יושבת עצובה והייתי שואלת אותה מדוע את עצובה?
אמרה ,ביתי יש דברים שתביני רק שתהפכי לאם.
כאב לי, ממש כאב לי, לראות את אימי עצובה, כל היום במטבח מבשלת,בערב מבררת אורז,אפונה,אז הייה אחרת,-ואני בהחלט מבינה זאת.
אני באמת לא זקוקה לרחמים ,ממש לא מהמתמסכנות.אני מאוד חזקה עד שזה מגיע לבת שלי.ואז המשפט של אימי ז"ל שתהיי אמא תביני מהדהד במוחי.
בכל אופן,אני משתדלת ככל שאני יכולה שהביית יהיה נקי ומסודר,יש לי בע"ח שאני אוהבת,וגם לה הייה פודל מגיל 8 עד אחרי צבא,שאני טיפלתי בו.פתאום היא אומרת שהיא תזרוק לי את החיות(נקודה מאוד רגישה אצלי)ואני אומרת לה,את הרי נולדת לתוך ביית אוהב חיות,מה קורה לך?שאמרתי לה שהיא צריכה אוליי טיפול פסיכולוגי,היא ממש השתוללה,מה בושה כאן?-בצעירותי היו לי כמה דברים לא פתורים הלכתי לפסיכולוג בעצמי,ולא התביישתי בזה,כמה שיחות עזרו לי מאוד.
אמרתי לה קבלי אותי כמו שאני, אני מקבלת אותך כמו שאת,אני גאה בך, את לומדת ועובדת,ממנת את עצמך לגמרי,מתרגמת מאמרים מאנגלית,מתנהלת כלכלית בחוכמה.
חממת לי את הלב
רות

 

[mykal]

הנה דוגמא--

היא בפרובוקציה--תשליך את החיות--
אז אמרה--למה את עונה? היא הרי רוצה להרגיז אותך,
קוראים לזה "תשומת לב שלילית" ככה היא משיגה אותה.
אמרה--זוזי משם--כאילו לא שמעת--כאילו לא שוה תגובה,
הרי זה משם נגרר--המנעי--את המבוגר האחראי--
שתיכן דמויות דומיננטיות ורוצות לקבוע--אבל את המבוגרת--תניחי.

פעם כשאת מבנותי התלוננה עלי--שתקתי וכשהיה רגוע אמרתי
לכולם--"אני האמא הכי טובה לכם, כי אני היחידה בעולם
שאוהבת אתכם בלי תנאים, ואם טעיתי, נעשה מחוסר ידע או חוסר יכולת,
אז מה? אני מחכה--גם ילדיכם יתלוננו עליכם---הכל בסדר"
מאז שקט בשטח.
אל תבהלי מתגובותיה--חייכי אל תגיבי. יעבור--בהחלט יעבור.

 

[simba481]

כמו שאומרים שתיקה שווה זהב

באמת תודה רבה.
יש דבר אחד שלעולם לא אסכים-שביתי תרים עליי את הקול.
והיא יודעת את זה.
רק להבהיר,תמיד אני מדברת איתה בגובה העיניים,בכבוד,מקשיבה ,לא נכנסת לדבריה. אצלנו בבית לא צועקים,מקללים ,ובטח לא משקרים..
זו רק אני והיא.
ככה חינכתי אותה מקטנות,בגיל ההתבגרות עצמו לא היו שום בעיות,אז עכשיו היא עוברת את גיל ההתבגרות?
הורדתם לי הרבה עומס מהלב
תודה
רות

 

[mykal]

חג רגוע ושמח

עם הרבה בריאות.

 

[simba481]

טוב ,העניינים עם ביתי בת ה26 נרגעו

לאחר שיחת הבהרה
,אמרתי שהיא מבינה הכל הפוך.
אתמול הלכה לחגוג פסח אצל המשפחה של החבר.
נשארה שם,לא טרחה להודיע לי,(מה שלא מתאים לה).
חינכתי אותה לאחריות-אם יצא לי לאחר מהעבודה אפילו 10 דקות הייתי מודיעה-דוגמא אישית.
הבטחות תמיד קיימתי-אם לא הייתי בטוחה,אמרתי אחשוב על זה.
והיום-סימסתי לה בערך ב12-היכן את-ידעתי שהיא לא בביית.היא לא טרחה לענות עד השעה 1400.
ממש אין לי כח לריב שוב-מעצבן אותי שהיא תופסת אותי בגרון,כרגע אני מוגבלת גופנית-רגליים נפוחות וכואבות,ובכל זאת אני מסדרת כמה שיכולה.-ואז באדישות היא כותבת לי, לא ראיתי אותו כל השבוע ואני רוצה להיות איתו.
אתמול סיכמנו,שנעשה כל פעם קצת-נגמר לי הכסף לעוזרת ביית.
אני כל כך מתאפקת לא לפתוח במריבה-אבל חוסר ההתחשבות הזה משגע אותי.
הכל דחוף לך ,היא אומרת-כן דחוף לי,אי אפשר למשוך את הבלאגן יותר,לא בגלל פסח, אלא בגלל שאושפזתי,והצטברו הררי כביסה,וכל מיני,אני עדיין חלשה,אבל לא מוותרת לעצמי,אצלה זה מחר ועוד מעט ,ואח"כ-אני פשוט על סף פיצוץ.
לציין שהחדר שלה מסודר ומבריק.
מה הייתן עושות במקומי?
תודה לעונים
רות

 

[נומלה]

במקומך?

אין לי מושג מה הייתי עושה. אבל במקומי, הייתי אומרת שזה לא הולך לנו לגור ביחד, ושכדאי שתמצא דירה בשכירות (כמו המון בחורות אחרות בגילה).

 

[mykal]

מקוה שלא תכעסי עלי,

אבל אני רוצה לומר לך משהו--השיחה שאת קראת לה
שיחת הבהרה, באזני (וכנראה, שגם באזני ביתך )נשמעת כשיחה של תוכחה,
ואני מצטטת אותך--את שומעת הכל הפוך,,,ואת בהחלט צודקת בטענותיך
היא ,בורחת" מהמקום שמוכיח אותה, מהמקום שהיא מחויבת כלפיו.
חבל--אבל זה המצב הנתון,
אני בהחלט מצטרפת לאחרות שאומרות לך--
תגידי לה למצוא לה חדר/דירה להשכרה, תפרדו בטוב,
ומהמרחק אולי תנסה גם לראות דברים אחרת.
היא תהיה עצמאיית--וגם את. את תארגני את הבית בזמנך, בקצב שלך,
תעשי זאת בדרך מכבדת--תקצי זמן של חודש למצוא מקום בשבילה.
יש להניח שתטען שאת מגרשת אותה--אל תתעמתי, תגידי שזה לטובת שתיכן.
אל תתנצלי, אל תסבירי, תני זאת כהוראה.

 

[simba481]

אני ממש לא כועסת-לכן מתייעצת כאן

כרגע לא מתאפשר לה לשכור דירה-ולי אין תקציב לשכור לה דירה.
כן, היא טוענת שאני מגרשת אותה,אמרתי לה,תניחי לי לנפשי,אין לי כח ורצון לריב איתך.
שיחת ההבהרה-לא הייתה שיחת תוכחה,אלא נסיון להסביר את המצב הנוכחי.
ושאני מבינה שהיא יצאה מאזור הנוחות שלה,אבל זה המצב כרגע וצריך להשלים איתו.-זה לא נעים שאת מוגבלת לבקש דבר,ועושים לך פרצופים כאילו מה ביקשת?
אני לא צריכה להתנצל לא בפניה ולא בפני אף אחד-מצבי הבריאותי נכפה עליי.
אני רגילה לעשות הכל לבד,לא אוהבת לדחות דברים,
באמת קצת קשה לי עם האדישות, וה עוד מעט,אח"כ וכו'.-
אתמול סיכמנו,שכל יום נסדר קצת,נעשה תורנות כלים,נעשה חלוקת תפקידים.
בקשר לדיווח לאן היא יוצאת-אני לא מגבילה אותה או עוקבת אחריה.
אבל אם היא לא חוזרת הביתה,ולא מודיעה- זה לא אחראי מצידה ובנוסף אני בשושו כל הבוקר,כדי לא להעיר אותה-וזה ממש מעצבן.-וכרגיל אין לה ממש זמן לשבת פעם אחת ולתמיד לדבר על הנושא,אני רואה בזאת התחמקות מלקיחת אחריות.-כפי שאמרתי היא גרה בחדר שלה-ואפילו לוקחת את הצלחת ואוכלת בחדר.

 

[mykal]

המצב כרגע

שאת במקום פחות נוח שלך, שאת צריכה עזרה,
היא לא רגילה למצב הזה וכנראה, לא יודעת להתמודד איתו.
ואז מה שקורה שאתן נכנסתן לאוירה של כיפופי ידים,
את לא מתכונת להוכיח אבל זה מה שהיא שומעת.
ואז את מפרשת את ההתנהגות שלה כחוסר אחריות--
בעוד שהיא כנראה, רוצה להוכיח לך שאת "לא קובעת" עליה.

את המעגל הזה צריך ,לשבור"
אולי כן לומר לה--אני לא מרגישה טוב, וזקוקה לעזרה--זו לא חולשה זה צורך תקופתי. את חיה כאן ואת בת אהובה שלי--ואני מבקשת,
להתחשב בי כאדם, כאמא, כן לידע אותי איפה את--לא מגבילה אותך, אבל לא לגרום לי לדאוג. לא נעים לי שאת יוצאת לאכול בחדר שלך,
תעשי שיהיה יותר קל ונעים יחד.
כדאי ליצור אוירה רכה, מאפשרת --גם מהכיוון שלה.
ואם זה לא ניתן, אז לא צריך להתחשב שאין לה כסף לשכור, זו בעיה שלה,
את לא חייבת לקחת את כל האחריות עליך.