איבדתי את הסמכות ההורית זועקת לעזרה

Naomi Aharon

New member
איבדתי את הסמכות ההורית זועקת לעזרה

הנני אם חד הורית יש לי ילד יחיד בגיל ההתבגרות 12 וחצי נתחיל בזה שכל היום הוא בבית לא יוצא מהבית בכלל לא לחוגים לא חברים ולצערי הרב לא לביה"ס בשבוע הוא הולך אולי 3 ימים וכמובן לא ברצף הוא מכור לאקס בוקס משחק עם החברים באון ליין (חברים ורטוואלים) כמובן אחרי שעות ביה"ס גם עם הוא בבית ולא הולך לביה"ס הוא לא נוגע באקס בוקס אבל יש לו פלאפון וכל היום הוא ביוטיוב הוא מדבר אליי איך שבא לו הרבה "ברכות" לצערי הרב יש לו התקפי זעם מאוד מסוכנים לי שמסכנים אותי הוא שובר דברים גוזר דברים השייכים לי אלימות מילולית ופיזית מאוד קשים פניתי לגרומים בביה"ס וגם חוץ לקוטלי ביה"ס המצב לא יכול להימשך כך בבית אני הולכת על ביצים מאוד מפחדת מבני מה הוא יעשה עכשיו אסור לי לשיר אסור לי לדבר בכל בקיצור אסור לי לנשום אני יודעת שהמצב ממש לא טוב ואפילו גרוע אבל זה בני ובאמת שאני לא יודעת מה לעשות כמובן שבמצב הזה אסור לי להשאיר אותו איתי ועולה על הפרק להעביר אותו למסגרת חוץ בתית כי הוא לא משתף פעולה לא רוצה ללכת לשיחות (פסיכולוג) הנני יודעת שאני האשמה היחידה הייתי צריכה לפעול מי שהוא קטן איבדתי את בני בגלל שלא ידעתי להציב לו גבולות המצב שלי לא טוב בכלל נהפכתי גם אני לסוג של זומבי אין לי חשק לכלום אני לא דואגת לעצמי ולמראה שלי קשה לי כל המצב הזה אני גם מנותקת מהחברה רק עבודה ובית אפילו לא משפחה אני בדיכאון מכל המצב כולם אומרים לי לשים אותו בפנימיה אבל אני לא רוצה שירגיש נטוש מספיק הוא ננטש ע"י אביו אבל במצב שהוא נמצא הוא חייב מסגרת רק ככה אני יציל את הנפש שלו אולי פנימית יום
 

Maldini Girl

New member
אני לא חושבת שאבדת אותו. כן איבדתם כיוון וצריך לחזור לשם

אני חושבת, מהמצב שאת מתארת, שקריטי ש*את* תלכי להדרכה הורית. עזבי לקחת אותו כרגע לפסיכולוגית. קודם תלכי את. את מתארת מצב של ילד שכבר נהיה אלים מאד כלפייך, ואני חושבת שגורם מקצועי צריך לעזור לך להתמודד עם זה. כי מן הסתם זה צריך להיעשות במינון נכון בין עדינות, רגש וסמכות, וספק אם מישהו שאינו דמות מקצועית יכול לעזור בזה.
 

mykal

New member
מבינה את הקושי שלך,

חושבת שעד שאת מטפלת בילד, חשוב שתקבלי עזרה לעצמך,
במקום ליפול למצב של דכדוך והזנחה עצמית,
להפך--קחי עזרה לעצמך, להתחזק ולהתיפות ולבנות לעצמך "חוט שדרה"
ומסלול "עבודה" עקבית מולו. כך תוכלי להחזיר את הסמכות ההורית כלפיו,ולא לאפשר לו התנהגות אלימה ובוטה מולך.
לפעמים עודף רחמים(מספיק שננטש) ועודף התחשבות, ועודף רצון טוב,
מזיקים יותר ממועילים. כשמישהו ינחה אותך וילוה אותך במסע הזה,
תוכלי להציל אותו מעצמו.
בהצלחה והרבה נחת.
 

אשרז4

New member
מבינה מאוד את הקושי והבילבול שאת נמצאת בו. עצרי רגע

האם היית בטיפול/ הדרכת הורים ? את עצמך בלעדיו?
אני חושבת שזה הצעד הראשון שאת צרכה לעשות
שם יהיה לך המקום לדבר בלי שישפטו אותך בלי לא נעים, קודם כל תוכלי לעשות לך סדר בפנים
מה שלא תחליטי- פנימיה או לא, יהיה לך המקום שיחזק אותך.
&nbsp
וחייבת להגיד לפעמים, פנימיה טובה יכולה לעשות פלאים לילד.
במיוחד אם בבית קשה
כי עם כל כמה שנראה שהוא חזק ועושה בלגן ומפחיד
בטוח שבתוך תוכו הוא חושש ומפחד ואבוד.
&nbsp
ורק שתדעי.. את לא היחידה.
&nbsp
אם את מרכה יש מקופת חולים פסיכולוגים וחלקם מתמחים בנוער והורות
ויש בבית חולים שניידר מחלקה שמטפלת על פי מה שנקרא "הסמכות ההורית", קראי על זה
 
למעלה