מה קורה למוח כשמשתמשים לראשונה בסמארטפון?

דיברגנט חדש

Well-known member
המצחיק הוא שאתה מתייחס למחקר הזה כחלוץ הדרך

ישנם מחקרים כבר עשרות שנים בנושא המדיה הדיגיטלית והפרעות קשב וריכוז, בעיות חברתיות וכל מה שתואר במחקר הזה.

הנה לדוגמה מחקר מלפני שנתיים על סלולרי, לאו דווקא סמארטפון.

שמתי לך, גם לנוחיותך רשימה של מחקרים על TV במרחב השנים.
 

דיברגנט חדש

Well-known member
בקיצור, כצפוי ראית שלא יצאת הכי טוב (במילים עדינות) ושיש

מחקרים כבר עשרות שנים בנושא ורק מחדדים אותם יותר ויותר.
&nbsp
המצחיק הוא שאתה בטח לוקח משפט נימוס שכתוב במחקר, שנכתב בכל מאמר שיש לחקור עוד ומזה מסיק מסקנות שלא הגיעו לתוצאות מספיקות

&nbsp
עלה והצלח ...
 

דיברגנט חדש

Well-known member
היכן כתבתי עליך, למעט העובדה שלא התייחסת לכל המחקרים שהבאתי?

שנעשו במהלך 2 עשורים לפחות שמראים את הנזקים עליהם מדבר המאמר הנוכחי.
 

mykal

New member
מגיבה,

אבל רק לפסקה הראשונה,
(לשניה תמשיכו בלעדי
)

אתיחס לדוגמאות שלך,
זה שיש התפתחות למנע סכנות כשיש רכב--יופי!
הרכב כשלעצמו--(כמו שכתבתי בתגובתי הקודמת) לא נרצה לחיות בלעדיו,
ולא מתעגעגעם לסוס ועגלה--אבל, יש בו מעבר לסכנות על הכביש,
גםלנוסעים וגם להולכי רגל, הוא גורם מזהם, והוא גורם לאנשים הרבה פחות ללכת--ובעקבות כך למחלות שונות.
גם לגבי תרופות, יש תרופות עם תופעותלואי הרסניות ומסוכנות,
ויש תרופות מאריכות חיים (לפחות בקצת) אבל בלי איכות חיים,
זו תועלת זו?
אבל העולם "התקדם" בתחום ויש גם תועלות ושוב--גם לא נרצה וגם אן דרך לחזור למה שהיה קודם. הענין שלנו ללמוד לברור מה פחות מזיק.ומה הכי כדאי.
וזו משימה לא פשוטה.
 

mykal

New member
נראה לי,

שלא הובנתי,
מעולם לא טענתי גם לא כאן במה שכתבתי,
שמישהוא מהיום היה רוצה לחזור למערך האדם הקדמון,
לא לשום דבר מתחלואי הדורות ההם.
אבל, כדי לחיות חיים טובים--צריך שהטכנולוגיה תדאג למצב
שבו היא תתפתח ותיקח בחשבון את הנזקים ולפחות תנסה למזער אותם.

גם היום אנחנו קוברים ילדים--אני עומדת שם, דקה לפני,
מחלת הסרטן, עושה שמות, והיא ברמה של מגפה.
יש לי בת חולה מאוד, והאמן לי שאני רוצה אותה איתי,
אבל התרופות לא רק שלא מרפאות אלא גורמות נזק גדול.
הארכת חיים בלי שום איכות.
אז זו לא תופעה רק של דורות קודמים.

אז בטכנולוגיות לא רק מה שהוזכר למעלה--סמארטפון וכו'
מה בקשר להנדסה גנטית של ירקות. ומה באשר לחומרים רעילים אחרים-
כמו אנטיביוטיקה שלא תעזור בעוד מספר שנים?
אין כאן שחור ולבן, הנושא מורכב וכלל איננו פשוט.
 

דיברגנט חדש

Well-known member
אתה יכול להגיש כמה שתרצה, אך זה אפילו לא יגרום לי לזמן אותך

כבר הספקתי להבין שאתה מדקלם משפטים מבלי להבין אותם, גם כאשר מראים לך שכדאי לך לעשות בדק בית ולהיות קצת סקפטי ממה שרוצים שתאמין בו.
 

mykal

New member
ההשואה למה היה פעם,

לא רלונטית, כי אנחנו לא באמת יודעים להשוות,
אין לנו מספיק נתונים--יש ידע כללי.(כוללני והערכתי)
העולם היום שונה, היכולת לאסוף נתונים--לשמור, לתעד. שונים.

כל פעולה שנעשית--יש בה יתרונות יש בה חסרונות.
לפעמים אנחנו גם טועים בהערכת היתרונות והחסרונות.
וצריך לצורך כך טוח זמן.

מצטטת את משפטך האחרון בפוסט הזה.

נכון, עם כל התועלת שהמצאת הסכין נתנה לנו אפשר להשתמש בסכין גם לדקור אחד את השני. אבל מישהו חושב שטוב שנוותר על הסכינים?

עם זה אני בהחלט מסכימה, ונראה לי שאני ניסחתי את הגישה הזו
בדברילמעלה כמה פעמים--אבל בניסוח שונה.
 

mykal

New member
והמגפות של היום נחמדות יותר?

יש לנו פיסות מידע ולא הרבה.
אבל אתה ממש בטוח, וגם אני,
אז זה בסדר, כנראה שמילות השיר--"אני ואתה נשנה את העולם"
לא תופסות לגבי אף אחד.
 

mykal

New member
אתה יודע

אני מקנאה בך וגם בעוד מישהו מעל--ששלח אותי להתעדכן.
ואיזה כיף לסלף כדי להיות צודק.
אתה איש חכם, האם זה מה שכתבתי?
נכון שלא?
אם הייתי רוצה לכתוב בסגנונך זה היה פוגע.
אנסה קצת--מה דעתך--לבוא למחלקה אונקולוגית--
ולחזות במגפה? האם היית מבקש לבלות שם?
היית נהנה ושמח לדעתך,
רק צריך לקרא ולהבין--לא בחרתי להיות בבנגלדש--
בטח אתה לא מאמין.
אם רוצים דיון הוא לא מתחולל בהתקפה אישית--ולא בזלזול כל מי שמראה לך עוד
זוית ראיה.
מאחלת לך הרבה בריאות ושמחה.
אז בוא נעצור כאן.
יום טו
 

mykal

New member
שם אני נהנית,

מחלקה נעימה, ריקה מאדם, אבל היא רפואה מערבית--אז זה כל הכיף.
אני מציעה לסיים את השיח הרדוד והטפשי הזה.
שבוע מבורך והרבה בריאות.
 

דיברגנט חדש

Well-known member
הדוגמה שהבאת על הנדסה גנטית היא לא טובה, כי

הנדסה גנטית הביאה לירידה משמעותית בהפעלת חומרי הדברה.
&nbsp
אגב, לא יודע אם אתה מכיר את התחזיות של מלטוס מסוף המאה התשע עשרה, הוא היה כלכלן שחזה שעד סוף המאה העשרים אוכלוסיית העולם תמנה 3 מליארד אנשים וזה אמור היה להיות מעל ליכולת יצור המזון של כדור הארץ. בפועל אוכלוסיית העולם כפולה, ומחסור במזון הוא סוגיה פוליטית ולא סוגיה של יכולת יצור. החלק הכי מעניין הוא שהשטח המעובד היום לא גדול מזה שעובד לפני חמישים שנה, ז'א שמכל יחידת שטח או מים אנחנו מוציאים היום הרבה יותר יבול (והיתרון לסביבה ברור).
 

mykal

New member
זו היתה הטענה

שהעליתי מיד כשהצטרפתי לדיון,
ואגיד שאנחנו כמו במלחמה--כשמצליחים לפתח כלי נשק אחד,
וככל שיהיה מוצלח--מיד יש את הפיתוח "לאנטי" שלו.
זו הדינמיקה בכל ההתפתחות הטכנולוגית--
המציאו את הרכב--גילו שיש בו הרבה סכנות--אז מפתחים--חגורות,
ואמצעים להעיר את הנהג, וכו' וכו'.
הסרטן בא ברור בעקבות התפתחות הטכנולוגיה בעולם--
ומכיון שטרם נודע מה גורם--אז אמרו סיגרות, ואז אמרו חומרי הדברה,
ואח"כ קבעו שקפה --ולאט לאט אין מזון שלא מסרטן, ואין מפעל שלא מסרטן,
ואזבסט ועוד ועוד.

ואם העלית את הסמרטפון--אז -אין ספק שגורם נזקים,
לא נפסיק להשתמש בו--כן צריך לחנך ולכון לשימוש מבוקר ומושכל.
 

דיברגנט חדש

Well-known member
מה קורה למוח כשמשתמשים לראשונה בסמארטפון?

מה קורה כשנותנים טלפון חכם לקבוצת אנשים שמעולם לא השתמשו בסמארטפון? מחקר ישראלי חדש מראה כיצד השימוש בסמארטפון משנה את פעילות המוח וגורם לירידה בקשב ולחרדה חברתית. המחקר מראה לראשונה כיצד השימוש בטלפון חכם עלול להשפיע על היכולות הקוגניטיביות וההתנהגותיות של המשתמשים – כפי שאלה משתקפות בפעילות המוח שלהם.
זווית | פורסם 25/08/17 6:30

שימוש בסמארטפון הפך למגיפה
בחלק מארצות מזרח אסיה הפכו התופעה של שימוש מזיק והתמכרות לסמארטפונים למגיפה של ממש, שמדאיגה את הרשויות וכוללת מעורבות פעילה של ארגון הבריאות העולמי. עשרות מחקרים על מתבגרים באיזורים אלו מצאו קשר בין שימוש אינטנסיבי בסמארטפון לעליה באימפולסיביות, לחרדה חברתית, לקשיי קשב ולתופעות קוגניטיביות נוספות. מחקר פסיכיאטרי בטייוואן סקר מעל 5,000 מתבגרים ומצא שבקרב 23 אחוז ממשתמשי סמארטפון כבדים נמצאו נטיות אובדניות לעומת כמחצית מכך בכלל אוכלסיית המתבגרים שנדגמו.
מחקרים אלו עלולים להישמע מפחידים, אך חסרונם הוא שהם מתבססים על מבחני מתאם בלבד. כלומר, כשם שניתן לטעון שהשימוש בסמארטפון גורם לתופעות הפסיכולוגיות שנחקרו, ניתן גם לטעון את ההיפך – שההתנהגויות הובילו לשימוש החריג בסמארטפון, ומכאן שאין אפשרות לדעת האם לשימוש במכשיר השפעה משמעותית. ללא מרכיב סיבתי מובהק, לא ניתן להסיק ממחקרים אלו הרבה על השפעות הסמארטפון על התנהגויות אנושיות.
את הפער הזה ניסו לסגור ד"ר אביעד הדר ופרופ' אברהם צנגן מאוניברסיטת בן גוריון בעזרת מערך מורכב של ניסויים ושיטות מחקר מתקדמות. מחקרם, שפורסם לאחרונה בכתב העת PLoS One, בדק את ההשלכות האלקטרו-פיזיולוגיות – כלומר, ההשפעות על פעילות המוח – ואת ההשפעות ההתנהגותיות של שימוש בסמארטפונים.

במסגרת המחקר, שכלל 51 משתתפים, נערכה השוואה של התנהגויות ופעילות מוחית של קבוצת צעירים שמעולם לא השתמשו בסמארטפון, לעומת קבוצת משתמשי סמארטפון כבדים. הנבדקים עברו מבחני התנהגות שכללו משימות זיכרון, משימות עיבוד נתונים ומשימות נוספות שמודדות אימפולסיביות, לצד שאלונים שבדקו דאגה חברתית, יכולת דחיית סיפוקים והפרעות קשב וריכוז. לצד כל אלה, המחקר הייחודי כלל גם רישום של הפעילות החשמלית של המוח בעזרת 64 אלקטרודות שמודבקות לקרקפת. המחקר מצא קשר בין שימוש כבד בסמארטפון לקשב פגום, ליכולת מופחתת של עיבוד מידע מספרי ולעלייה בחרדה חברתית. עם זאת, לא נרשמה פגיעה בזיכרון.

הניסוי לא נגמר כאן – בשלב שני, נבחר מדגם אקראי מתוך קבוצת הלא-משתמשים בטלפון החכם: הם קיבלו סמארטפון למשך שלושה חודשים, בעוד ששאר חברי הקבוצה שימשו קבוצת ביקורת ולא קיבלו סמארטפון. כל הבדיקות נעשו שוב כעבור שלושה חודשים, ושוב אובחנה בקרב קבוצת המשתמשים בסמארטפון ירידה מובהקת של היכולת לעבד מידע וירידה ברמת הקשב, לצד עלייה בחרדה החברתית. בנוסף נמדדו שינויים אקטרו- פיזיולוגיים, ביניהם ירידה בעוררות של האונה המצחית הקדמית-ימנית – אזור במוח שמוכר לחוקרים כאזור שמעורב בין היתר בעיכוב דחפים (אימפולסיביות) ובקרה על קבלת החלטות.

"למצוא את הדרך הבטוחה להשתמש בסמארטפונים"
ד"ר אביעד הדר מסביר כי "ייחודיות המחקר היא בכך שזהו המחקר הראשון שמראה קשר סיבתי, ולא מתאם בלבד, בין שימוש בסמארפון לבין שינויים קוגניטיביים. כמו כן הוא המחקר הראשון שמגבה זאת במשימות התנהגותיות ובאמצעות מדדים אלקטרו-פיזיולוגיים". הדר מדגיש כי "תוצאות המחקר מצביעות ששימוש קצר טווח אינטנסיבי במכשיר עלול לגרום לירידה ביכולות מסוימות, הכוללות עיבוד מידע מספרי וקשב. בנוסף נצפתה פגיעה בתפיסה החברתית של המשתמשים בכיוון החרדתי. השינויים הקוגניטיביים האלו מלווים בחלקם בשינויים בפעילות המוחית, שדומים באופן מפתיע לשינויים שנצפו במחקרים על הפעילות המוחית של מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז".

מחקרם של הדר וצנגן מצטרף למחקרים נוספים שהתפרסמו לאחרונה וקושרים בין חשיפה למסכים לפני השינה לפגיעה באיכות השינה. מחקר שנערך לאחרונה בישראל בדק את השפעת החשיפה למסכים לפני השינה לאיכות השינה והתפקוד בבוקר שלאחר השינה. המחקר הראה שחשיפה לאור מלאכותי שנפלט ממסכים לפני השינה משפיעה לרעה על רציפות ואיכות השינה, כמו גם על הקשב והריכוז בבוקר.

באוניברסיטת אוסטין התפרסם לאחרונה מחקר שמראה שעצם הנוכחות של מכשיר הסמארטפון בטווח העין גורמת לירידה ביכולת המוחית. החוקרים ביקשו מ-800 משתמשי סמארטפון לבצע משימות שמודדות יכולות קוגניטיביות במחשב תוך כדי שהמכשירים הסלולאריים נשארים על מצב שקט ועם המסך כלפי מטה על השולחן, בכיס או מחוץ לחדר. הם גילו באופן עקבי שככל שהקשר והמרחק מהמכשיר גדלו, כך השתפרו הריכוז והתוצאות במשימות הקוגניטיביות שהנבדקים ערכו.
"למרות התפישה המקובלת של אבחון הפרעות קשב וריכוז ( (ADHDשלפיה יכולות קשב נקבעות בילדות המוקדמת וברובם מולדות, אנחנו מראים במחקרינו בחולדות ובבני אדם שלסביבה יש תפקיד מכריע בעיצוב יכולות הקשב, עיבוד המידע וההתפתחות המוחית שלנו גם בשלבי התפתחות מאוחרים", מסכם הדר. "ממצאינו מצביעים על כך שאין להקל ראש בהשפעותיה של החשיפה למדיה אלקטרונית, ושחשיפה לא מבוקרת גם בשלבים מאוחרים יותר של ההתפתחות עלולה לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי".
"עם זאת, אינני מחפש להיות המוכיח בשער שיוצא נגד הטכנולוגיה, אלא פשוט לפקוח את עינינו לשינויים הבלתי נמנעים בפעילות המוח שאנו עוברים יחד עם התפתחות הטכנולוגיה", הוא מבהיר. "ייתכן מאוד שבעקבות השימוש בסמארטפון יש שיפור ביכולות מוחיות אחרות, והן פשוט לא נמדדו בניסוי שלנו. ולכן, בדיוק כמו שלמדנו לנהוג ברכב בזהירות יחסית, כך צריך למצוא את הדרך הבטוחה להשתמש בסמארטפונים".
 

mykal

New member
חומרי הדברה

נמצאים בשטח והרבה,
ההנדסה הגנטית עובדת על שימוש בהרבה הורמונים המוזרקים
לחלקים המהונדסים, שיש להם השפעה על האדם.
או חומרים שפעם חשבו שהם מעולים--כמו מרגרינה--
והתברר כמה נזק זה גורם.
או כשהחליטו שסויה היא חלבון מבורך,
ומסתבר שזה גורם להתבגרות שלילית של ילדים.
ובהדסה גנטית--אם היו מונעים בכלל שימוש בחומריהדברה--
אבל זה על שטחים קטנים ביותר, ומי משתמש בירקות אורגניים
רק עשירים ו/או בעלי מודעות רוב האוכלוסיה לא---
ובכלל כל הנושא הזה הוא הרבה יותר רחב מאשר הדוגמאות כאן.
 

מחשבות

New member
המסכים אינם טובים? גם ספר הוא מסך. עכשיו שיבוא

האידיוט שיגיד להמנע מספרים. הנזק היחיד הוא פגיעה בראיה. יש היום יותר מתמיד בעלי משקפיים משום שאין לנו יותר ראייה למרחקים.
המסכים של היום מביאים לנו מידע שבשום זמן בהיסטוריה לא נראה כדבר הזה. התמכרות? גם חמצן זה התמכרות.
 
למעלה