לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1443214,432 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים למתבגרים

 שלום וברוכים הבאים
פורום הורים למתבגרים מיועד לדיונים "בין הוריים", לשיתוף בבעיות המאפינות את הגיל המיוחד הזה, שבו נדמה שילדינו ואנחנו מדברים שפות שונות...

התקופה הזו מאתגרת את הסבלנות שלנו, את היצירתיות שבנו, והיא בסופו של דבר השער של ילדינו לחיים שלהם כבוגר עצמאי.

נשמח לשתף ולדבר, להתייעץ, לתהות ולהתבלבל ביחד.  לשמוע גם על הקשיים וגם על ההצלחות ועל הדברים המקסימים שקורים. 

אנא זיכרו שהמשתתפים כאן מגיעים מרקעים שונים ומהשקפות עולם שונות, ודיון פורה ומלמד הוא דיון שכולל את כל הזויות שיוצרות יחד מעגל שלם שימרו על תרבות דיון, ושימו לב שהדיון כדיון יתייחס לנושא ולא יגלוש לגופו של גולש...

 לפורום יש תקנון אנא קיראו אותו לפני הכתיבה בפורום.

בבר כה

מנהלת הפורום,

אימם

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים למתבגרים

 שלום וברוכים הבאים
פורום הורים למתבגרים מיועד לדיונים "בין הוריים", לשיתוף בבעיות המאפינות את הגיל המיוחד הזה, שבו נדמה שילדינו ואנחנו מדברים שפות שונות...

התקופה הזו מאתגרת את הסבלנות שלנו, את היצירתיות שבנו, והיא בסופו של דבר השער של ילדינו לחיים שלהם כבוגר עצמאי.

נשמח לשתף ולדבר, להתייעץ, לתהות ולהתבלבל ביחד.  לשמוע גם על הקשיים וגם על ההצלחות ועל הדברים המקסימים שקורים. 

אנא זיכרו שהמשתתפים כאן מגיעים מרקעים שונים ומהשקפות עולם שונות, ודיון פורה ומלמד הוא דיון שכולל את כל הזויות שיוצרות יחד מעגל שלם שימרו על תרבות דיון, ושימו לב שהדיון כדיון יתייחס לנושא ולא יגלוש לגופו של גולש...

 לפורום יש תקנון אנא קיראו אותו לפני הכתיבה בפורום.

בבר כה

מנהלת הפורום,

אימם

x
הודעה מהנהלת הפורום

ברוכים הבאים לפורום הורים למתבגרים :-)
מוזמנים להשתתף, לתרום מנסיונכם,

לשאול, לייעץ ולהתייעץ עם הורים למתבגרים.
 
הפורום הוא מקום המיועד להורים למתבגרים.
גיל ההתבגרות הוא השלב שבין הילדות לבגרות. זהו גיל המאופיין בשינויים ביולוגים, התבגרות מינית, פיתוח זהות עצמית, מתחים.
כאן נקיים דיונים הוריים, נספק תמיכה האחד לשני, נחלוק במידע, ננסה לעזור לפתור בעיות.
אתם מוזמנים להעלות נושאים, לשתף, לשאול שאלות על נושאים המטרידים אתכם, או סתם להשוויץ בצאצאים.
ולהיות חלק מהקהילה הקבועה ומהחברים בפורום.
 
על פי תקנון תפוז אין לפרסם ללא אישור.
כל הודעה פרסומית מסחרית תימחק וכותבה יחסם. ניתן לפנות למחלקת השיווק של תפוז לשם יצירת שיתוף פעולה.

יש אפשרות לפנות אל קהל הפורום בנושא מחקר/שאלונים
רק אם הנושא רלוונטי לבאי הפורום ו/או קיבלו אישור מוקדם לפרסם מהנהלת הפורום.
הודעות אלה נא לשרשר להודעות כלליות של "תפוז אנשים". 

כולנו רוצים שהפורום יהיה תרבותי וכזה שנעים לגלוש בו.
בכדי להבטיח רמה גבוהה של דיונים, אבקש מהגולשים להימנע מהערות אישיות, הבעת דעה או בקורת על גולש אחר אשר עברה את גבול הטען הטוב,
וכן מפיתוח דיונים לגופו של גולש. רצוי לעומת זאת להעיר (להאיר) באופן חיובי ובעדינות
הודעות אשר יכילו הערה אישית (שיש עימה פגיעה) כלפי גולש אחר יימחקו  ללא קשר לתוכן הנוסף שיהיה בהן.

בלוגיסטים יקרים
בפורום לא מקובל פרסום לשם פרסום, אם יש לכם ענין לדון בנושא מסויים, הנכם מוזמנים לפתוח הודעה לדיון בנושא (ולא רק לתת קישור), ובנוסף,  בהודעה אתם מוזמנים להציג ולהזמין אל הבלוג שלכם.

הנכם מוזמנים להעלות גם נושאים שהם off topic, העשויים לעניין/לשעשע משתתפים אחרים.
רעיונות והצעות ייקראו בשמחה.
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'חוסר יכולת להתמודד...'
חוסר יכולת להתמודד...
15/08/2017 | 12:15
20
453
שלום רב,
אנו משפחה הורים פלוס 3 ילדים . אח בוגר בן 19 , חייל נער בן 15 ונערה בת 13..
היום מתמודדים עם נער בן 15 מרדן שלא מקשיב לקול ההיגיון...אך כדאי שאתן קצת רקע...מדובר בנער מבריק בעל אינטיליגנציה גבוהה תלמיד בכיתת מופ"ת מצטיין החל בשנה האחרונה לאחר ששמן באימוני כושר הראויים להערכה ועשה מהפך מדהים בגופו.בסהכ ילד רציני אמין בתחילת החופש נרשם לעבודה ועבד קשה מאוד בחווה חקלאית בכל הענפים ואף נהנה מכך...יחסינו עברו תהפוכות לאורך השנים...היה מחמל נפשי ילד מצחיק שטיפחתי ובכל מקום קצר מחמאות על יכולותיו ועל אישיותו הכובשת.. בכיתה ה' שלא בטובתו, מחנכת כיתתו הרעיפה תשומת לב חריגה כלפיו והקימה עליו את חבריו לכיתה שגייסו את הוריהם למאבק נגד מחנכת הכיתה ותיפקודה הכללי ובין השאר על העדפותיה הברורות...כך לאחר 4 שנים ביסודי ששמו הלך לפניו והיה ה'נסיך' קיבל מעמד של מנודה ומוחרם. אני אימו פתחתי במערכה חסרת מעצורים בניסיון לעזור לו בכל דרך תקפתי את המערכת באזלת ידה בכיתה ו' התגייסתי לראשת ועד ההורים ויצאתי מגידרי בהפעלת הכיתה בפרויקטים יזומים כאלה ואחרים. מידי יום היה מגיע בטענות כאלה ואחרות. על אלימות על חרם על אלימות מילולית על העלבות על מורים ומורות...כהורה באופן ברור נטיית הלב היא לגונן על ילדך...אך התחלתי לשים לב שגם הוא תורם למצב ויש בו רגישות יתר לכל דבר והעצמה של מצבים אותם מציג בפניי...לאחר שנתיים קשים מנשוא שבעקבות נידויו כל המשפחה נודתה כולל האחות הקטנה(אנו מתגוררים בקהילה קטנה) עלה לחטהב לכיתת מופת שנתנה גושפנקה ליכולות שלו ...כבר שחשבנו שאנו פונים לאופק חדש...שוב החלו להתגלות בקיעים בהתנהלותו החברתית וכדי לקצר ולתמצת אומר שמתחיל קשר וזה מסתיים במפח נפש....עברנו למקום חדש...ביקשתי ממנו שישמור על פרופיל נמוך ולא עברו 10 ימים מבואנו ולאחר שקיבלוהו באהבה ובחפץ לב הוא מגיע לדין ודברים קשה עם המנהיג המקומי ושוב הוא מנודה ומוחרם על ידי כולם. ..
לבני למרות מעלותיו יש אישיות יהירה ופוגענית ולשון משתלחת כשהוא לא מבין למרות נסיונותיי הרבים להסביר לו שהחברה לא מקבלת אנשים שמנפנפים בנוצותיהם כל הזמן....היום לאחר שסיים כיתה ט' בהצטיינות ולאחר שעבד יפה ואנו ההורים התרשמנו כל כך לטובה מדבקותו במטרה למרות הקושי (ילד מפונק שמעולם לא נטל חלק במטלות הבית ...)שבאמת האמנו שהוא נועד לגדולות ושהדרייב שלו להשגת יעדים מוכיח זאת. בתקופה זו קמתי עימו מידי בוקר (6) הכנתי את ארוחותיו המפנקות ואביו הסיעו מידי יום לעבודה ואף החזיר אותו .הקשר ביננו היה כייפי . כמובן שתמכתי במשטר האימונים שלו לכן הייתי צריכה להכין ארוחות מידי יום ובכמויות...עבודה לא קלה...
באחד הימים כשכאב לי לראותו ספון בחדרו הצעתי לו לבוא עימנו לטיול למרות חוסר רצונו בסוף התרצה ונהנה מאוד מאוד .למחרת בהליכותיו הרבות למקרר נשאר עם מקרר פתוח לא מעט זמן והערתי לו על כך יותר נכון נזפתי בו....כאן כבר דרכתי על 'פצע פתוח' הגיב בכעס ונעלם לחדרו...בהמשך היום בעלי ואני התווכחנו על איזה נושא והוא התערב וצידד בבעלי ...אמרנו לו שבשיחות הורים יואיל נא בטובו לא להתערב ואז משום מקום ירה לעברי את פשוט תת רמה אישה תת רמה חזר על כך מספר פעמים. גם אני וגם בעלי הגבנו בכעס...זו הלשון המשתלחת שדובר בה...לפני כחצי שנה במקרה דומה שבו הערתי לו להשאיר מזון לאביו...הוא צרח עליי הלוואי שתמותי ושתשרפי...כמובן שאמירות כגון אלה מייסרות אותי ממש ואני מנתקת קשר עימו ומפסיקה לדבר עימו..כנל גם במקרה האחרון שהודעתי חד משמעית שאני לא מוכנה לעשות עבורו דבר ובוודאי לא לדבר איתו...3 ימים לאחר מכן עזב את העבודה ושבוע לאחר מכן התחיל לבקש ללכת לפנימיה ושהסיבה שהוא לא רוצה לחיות איתי באותו בית...אני לא אימא רגילה...אימא שמתחזקת בית לעילא חדרי ילדים הם ממלכות שלהם יש להם תנאים הכי טובים לצמיחה וללמידה זמינות ההורים ונוכחות בחייהם היא גבוהה ביותר ואין פה עניין של הזנחה או התעללות חלילה...ילד שהוא תלמיד מצטיין עולה למגמות יוקרתיות נכנס למסלול קדם אקדמאי רוצה להרוס את עתידו בגלל קשיים שברור לי ולבעלי שאין שום קשר למה שמתרחש בבית אלה יותר לכיוון חברתי או פחדים עתידיים בריחה מהתמודדות ולחץ הם מאפיינים מובהקים בהתנהגותו בעבר...כרגע מתעקש שהוא לא הולך לביס ורוצה פנימיה בכל מחיר ואי אפשר לדבר עימו בנושא ובעלי משתדל לדובבו...הסיבה כביכול זו אני אך איני תמימה מכדי להבין שאין ידי במעל בנושא זה .מספיק לראות את צורת החיים שלו שבה כל צרכיו הבסיסיים ממולאים עד תום ומעבר להבין שיש דברים שמתרחשים מאחורי הקלעים. כל החופש לא הזמין חבר אחד לבית...לא יצא עם חברים לבילוי...
כרגע לא יודעים מה לעשות עמנ למנוע את הסחף וההחלטות המוטעות שהוא נוטל שעלולות להשפיע על כל חייו..
מודה לך מאוד על קריאתך
אשמח לקבל כיוון sos איך כרגע אני מורידה אותו מהעניין ומכוונת אותו לקראת שנהל החדשה שבפתח
תודה
הורים למתבגרים >>
לצפיה ב-'אני מציעה לפנות לייעוץ. אישי. אחד על אחד.'
אני מציעה לפנות לייעוץ. אישי. אחד על אחד.
15/08/2017 | 12:58
156
הפורום הזה הוא כללי שכזה. כל אחד כותב בו, רובנו לא אנשי מקצוע.
 
אני חושבת שכדאי לך להיפגש עם מישהו שיעזור לך להבין מה קורה, ומה אפשר לשנות.
 
 
בכל זאת יש לי הערה - את לפעמים מאד פגעת בבן שלך. כנראה זה בא בטעותֿ, אבל כדי לתקן - חובה להכיר בטעויות. להגיד שאת אמא לעילא וכל הבעיות זה בגלל שהילד לא יודע להתנהג - זה לא עוזר לפתור את הבעיה. ובדיוק פה יכול לעזור איש מקצוע. 
הורים למתבגרים >>
לצפיה ב-'מצטרפת לדעת זו שמעלי'
מצטרפת לדעת זו שמעלי
15/08/2017 | 20:01
1
130
בענין ללכת ליעוץ. לכו קודם אתם ההורים,
ואז אולי הוא יצליח להצטרף אליכם.
 
ממה שכתבת--המסקנות הראשוניות שלי הן,
שהוא חווה דימוי גוף נמוך, ולמרות ההצלחות שלו--
הוא דחוי, ולא משנה אם הוא אשם אם לא--
התקשורת שלו עם הסביבה בת גילו הוא לא מתקשר נכון.
ואת זו שבחכוך הכ גדול איתו--ולכן את שק האגרוף שלו,
בכלל לא משנה אם את אמא נהדרת או לא--את בחזית.
מותר לך כאמא, להעיר, לדרוש להגיב.
מה שכן משנה--זה איך את מגיבה לסיטואציה,
אם את נכנסת לפחד ולפינה ואז בעצם נתת לו להרגיש בעל כח.
ולחזור על השיטה.
והשאלה איך בעלך מגיב--האם הוא לא מאפשר או כאילו לא מתערב.
יש עוד הרבה דברים לברור, ובאמת צריך איש מקצוע שיכון אתכם.
התגובות שלכם לא פחות חשובות מהסיטואצות שהוא בורא.
 
 
הורים למתבגרים >>
לצפיה ב-'גם אני '
גם אני
15/08/2017 | 21:06
101
לכו להדרכת הורים שם יעזרו לכם לרכוש כלים להתמודד עם המצב ולשפר אותו .
חבל על כל רגע שאתם לא עוזרים לו ולא נהנים ממערכת יחסים חמה וטובה איתו.
הורים למתבגרים >>
לצפיה ב-'צייני מקום מגורים בארץ - אולי תקבלי המלצה רלוונטית'
צייני מקום מגורים בארץ - אולי תקבלי המלצה רלוונטית
15/08/2017 | 21:09
56
לצפיה ב-'מצטרפת להצעה לפנות לייעוץ'
מצטרפת להצעה לפנות לייעוץ
16/08/2017 | 12:28
93
אבל אולי מכיוון קצת אחר. נדמה לי שהמלכת לעצמך מלך: מחמל נפשך, נלחמת בכל המערכת עבורו, פעלת בוועד ההורים, עברת דירה, את מטפחת לו "ממלכה" בחדר שלו, קמה לפנות בוקר להכין לו ארוחות, מסיעה אותו לעבודה..... ופתאום, כשהוא רואה בך שפחה ומזלזל בך, את מופתעת. למה את כל כך מופתעת? המלך לא צריך להתחשב בנתינים שמשרתים אותו כל כך יפה... 
אני לא יודעת למה הוא רוצה לעבור לפנימיה, אבל אולי זה לא רעיון כל כך גרוע: זה יאפשר לו לפתח קצת עצמאות וקצת בעלות על החיים שלו, בלי משרתים מסורים סביבו. להתבגר. זה עשוי גם ללמד אותו איך להסתדר עם אחרים (בלי אמא שתילחם בכולם עבורו), להוריד אותו מעץ ההתנשאות, ולשפר פלאים את החיים החברתיים שלו. אם הוא ילד מוכשר, אין מניעה שינסה להתקבל לפנימיות מעולות (בויאר, הכפר הירוק, יאסא, בטח יש עוד), שיעזרו לעתיד האקדמי שלו מאוד מאוד. אני מציעה לכם לשקול את זה ברצינות (ועם ייעוץ מקצועי). 
הורים למתבגרים >>
לצפיה ב-'אני רואה כאן'
אני רואה כאן
16/08/2017 | 15:25
117
קושי חברתי של הנער. יש פה בעיית תקשורת ויכול להיות גם קושי בקריאת מצבים חברתיים. את אולי סופגת אש מצידו אבל זאת תגובתו לחוסר האונים שלו להתמודד עם המצב. הוא לא יודע איך לפתור את הבעיה. אני לא פסיכולוגית אז אין לי כלים לתת. אני רואה מצוקה מאוד גדולה שלכם וממליצה לפנות לפסיכולוג. אפשר להתחיל מפסיכולוגית בביה"ס.
עוד כיוון למחשבה - אולי יש משהו שמציק לו, יכול להיות שהוא מבולבל מבחינת זהות מינית או מגדרית. זהו הגיל שמחפשים את עצמם ולא תמיד הכל ברור...
בכל מקרה שולחת לך חיבוק והרבה כוח. לא קל מה שעובר עליך.
הורים למתבגרים >>
לצפיה ב-'יכולת להתמודד..'
יכולת להתמודד..
17/08/2017 | 04:11
102
הי, מתיאורך אני רואה מצד אחד, בן חכם ומוצלח במיוחד, בעל תכונות מצויינות ויוצאות דופן לילדים בני גילו, שמבטיחים לו יתרון גדול בחיים האמיתיים כאדם בוגר. בשלב הזה של חייו הוא נוהג בדומה לכל אלו שהיו, הווים ויהיו בגיל  ההתבגרות. זה אך טבעי שהוא מחפש את דרכו המיוחדת לו, לעצמאות ולהשתלבות בחברה אליה הובא. מצד שני, אני רואה אם אוהבת ומעורבת במיוחד, שהיחס שלה לבנה התהפך ב 180 מעלות ברגע שהפסיק לעמוד בציפיות. אין ספק שהאיכויות שלו נותרו בעינן​ וזה הדבר החשוב באמת. הדרך הזו שהוא עושה, חדשה עבורו. לו זו הפעם הראשונה שהוא עובר את גיל ההתבגרות. לך זה לא חדש. את כבר עשית את המסע הזה שלך בעבר ועכשיו את פשוט עוברת אותו מהצד השני. בגלל המעורבות הרגשית (וטוב שכך) את מרוכזת בקושי שלך לקבל אותו בתהליך שהוא עובר,        במקום לנסות להזדהות עם הקושי שלו. זה אך טבעי אבל עדיין אפשר לנסות לעורר יותר אמפטיה למצבו הזמני. מהניסיון שלי (22 שנה בישוב קהילתי וארבעה ילדים) זהו אכן מצב זמני. לא מעט ילדים שנחשבו למושכי אש הן מצד הילדים האחרים והן מצד המבוגרים, צמחו להיות בחורים לתפארת המשפחה והחברה. זה קרה בדרך כלל לקראת הגיוס.   לגבי הכעס, עלה בדעתך שאולי הוא מופנה כלפיך דווקא בגלל אהבתו אליך והוא פרי של תסכול על שאינו מסוגל להביא את עצמו זמנית להמשיך לעמוד בציפיותייך. אז בשלב ראשון את יכולה להירגע, העתיד שלו יהיה בסדר. ובשלב שני את יכולה לנסות להסתכל על בנך דרך העיניים שלו ולעורר בקרבך אמפטיה.
 
הורים למתבגרים >>
לצפיה ב-'את צריכה להבחין בין הקשיים שלו והפגיעות שלך'
את צריכה להבחין בין הקשיים שלו והפגיעות שלך
17/08/2017 | 11:04
91
ראשית אני מסכים עם הדברים החכמים שרשמו מעלי.
המלכת לעצמך מלך שאת מבטלת את עצמך לידו ושאת מאוד חוששת מהביקורת שלו, נשמע שאת פשוט מפחדת מהילד.
יש הבדל גדול בין לנסות לעזור לילד ולתמוך בו לבין להפוך לסמרטוט. אני בכוונה משתמש במילים חריפות כדי לא ליצור אופציה לאי הבנה.
 
נראה שאת ואולי גם בן זוגך צריכים קודם כל לטפל בעצמכם, לקחת אחריות על עצמכם ועל מעשיכם.
אתם צריכים ללמוד שני צדדים.
הצד הראשון הוא לקבל את הסמכות ההורית. שאתם תקבעו סגנון דיבור קביל בבית, של כבוד הדדי, ושל ציות של הילד לדרך התנהגות סבירה. ושאת תפסיקי לפחד ממנו, בחיאת בסך הכל ילד.
הצד השני הוא הפגיעות ההדדיות. הילד אומר שהוא כן נפגע ממך וכריכים ב 6 בבוקר לא מסדרים פגיעה שאת אפילו לא יודעת מהי. אם הוא נפגע תבדקי למה אולי הרגשת הפגיעה ואולי שטויות אבל מבחינתו את מאוד פגעת.
בקיצור מישהו צריך להיות המבוגר האחראי ואני לא מצפה מהילד לקחת את התפקיד
 
לגבי התנהלות מול בני גילו את מבחינתו לא מקור טוב ללימוד, כל הרצאה ממך הוא מקבל במקרה הטוב כ"חפירה" ובפחות טוב כפגיעה. לא משנה שהכוונה שלך הכי טובה בעולם, החוויה שלו לא טובה.
הורים למתבגרים >>
לצפיה ב-'את בכלל שמה לב שגם את עושה עליו חרמות?'
את בכלל שמה לב שגם את עושה עליו חרמות?
<< ההודעה הנוכחית
19/08/2017 | 07:54
96
הוא אומר משהו שמעליב אותך אחרי שלשיטתך הוא אמור להיות אסיר תודה על כל מה שאת עושה עבורו, ואת נעלבת וכלשונך "מנתקת קשר ומפסיקה לדבר איתו". אחר כך את רוחצת בנקיון כפייך על כך שהבעיות החברתיות שלו אינן נובעות מהבית ושלך אין שום אחריות במצב, זה הכל הילד הבעייתי.
ראשית - אל לך לצפות שבן לאם שאין לה יכולת להתמודד עם קונפליקטים יצמח יש מאין את היכולת לנהל קונפליקטים באופן בוגר ומוצלח. אם את לא למדת עד היום איך להתמודד בלי לעשות ברוגז מה לך כי תליני עליו בגיל 15? ממך הוא למד את כישוריו החברתיים הלקויים!
שנית, את פוגעת בו ועוד איך. לא מספיק שעשו עליו חרמות בבית הספר, אמא שלו עושה עליו חרמות בבית. את ובעלך לימדתם אותו שכשיש בעיה של חרמות עוברים לבית ספר אחר, והילד חכם ומפנים - הנה, כשאמא שלו עושה עליו חרמות הוא רוצה לעבור מהבית.
 
רשמת את זה ככה בדרך אגב, בעינייך אין לזה שום חשיבות - ואני אומרת לך שזה לב העניין פה. כשהוא עומד בציפיות (הלא זניחות) שלך, את שפחה חרופה לרגליו. בשניה שלא, את הופכת לבריון ומטילה עליו חרמות וסנקציות. מאמינה שאת עושה את זה בתמימות ומתוך כוונות טובות, אבל את צריכה לקחת אחריות ולפתח מודעות להתנהגות שלך. את המבוגר פה, את חייבת ללכת לייעוץ כדי להבין איך להתנהג בהתאם.
הורים למתבגרים >>
לצפיה ב-'את לא רואה אותו ממטר'
את לא רואה אותו ממטר
20/08/2017 | 06:40
9
128
ולמרות שאת אומרת שכל צרכיו בבית ממולאים, את טועה לחלוטין. הצורך הבסיסי שלו שיקשיבו לו איננו ממולא על ידך כי את מקשיבה רק לעצמך וחושבת שאת יודעת הכי טוב מה נכון עבורו.
הינה דוגמא: לדעתך פנימיה איננה טובה עבורו ובמקום ללמוד את הנושא יחד איתו, את שוללת את העניין כולו על הסף, יחד עם כל מה שהוא מרגיש וחושב.
למה לא להגיד לו שזה רעיון מעניין, שיש בפנימייה יתרונות וחסרונות. אולי לשאול אותו על איזו פנימיה הוא חושב, למה לא לפתוח את האינטרנט וללמוד קצת יחד איתו אילו פנימיות יש בארץ, מה התנאים בהן, איך מתקבלים וכו'. אולי תציעי שתבקרו יחד בפנימיה... מי יודע, אולי אחרי שתבדקו יחד הוא בעצמו יחליט שזה לא מתאים לו, אולי הוא יחליט שכן, אולי תמצאו פנימיה מעולה למחוננים (יש אחת בירושלים) שתיתן מענה לצרכים שלו, אולי הוא ילך ובאמת יהיה לו טוב. אולי ילך ולא יהיה לו טוב - אבל אז לפחות ידע שהתנסה ויש לו בית תומך מאחוריו...

הורים למתבגרים >>
לצפיה ב-'נראה לי קצת מוגזם לנזוף באמא'
נראה לי קצת מוגזם לנזוף באמא
20/08/2017 | 18:26
1
98
שלא מוכנה לשלוח את הבן שלה לפנימייה. לקבוע איפה קטין יגור זה לגמרי במסגרת ההחלטות שסביר מאוד שהורה יחליט שהן רק של ההורים ולא של הקטין, בלי להיחשב כשמישהו ש"לא רואה את הילד שלו ממטר". אולי יש דוגמאות אחרות שמראות שהיא לא מקשיבה לו, אבל בדוגמא הזאת היא נוהגת בצורה לגמרי סבירה כהורה.
הורים למתבגרים >>
לצפיה ב-'אולי סבירה אבל בטח לא אפקטיבית'
אולי סבירה אבל בטח לא אפקטיבית
21/08/2017 | 01:19
80
ולשלול את העניין בלי להקשיב קודם לנער, זה מאוד משפיל עבורו. כאילו להגיד "לא מעניין אותי מה אתה רוצה..."
הורים למתבגרים >>
לצפיה ב-'וואוו, אמאלה,'
וואוו, אמאלה,
22/08/2017 | 08:56
6
105
איזה כתב האשמה כלפי אמא דואגת.
שכותבת מדם ליבה.לא רואה אותו ממטר? באמת?
רואה אותו--מבינה ממה נובעת ההתנהגות שלו,
ובאומץ גדול מגיעה לכאן כדי לשאול מה לעשות.
לא מקשיבה לו--באמת? איפה זה כתוב?
משועבדת לרצונות שלו--זה לא מקשיבה לו?
אין לך שום ביקורת כלפי ההתנהגות שלו?
לא מדובר בתינוק או בבן 3, מדובר בנער חכם מוכשר, שיודע בדיוק
אבל בדיוק --יותר בול פגיעה מזה--להשפיל את אמא שלו--לזלזל בה,
הוא בכלל לא רוצה פנימיה--הוא יודע שזה יכאיב לה.
הוא בכלל לא רוצה פנימיה--הוא "מקרקס" לה את הנשמה.
והיא באומץ פתחה את ליבה ושואלת
רצית להציע לה דרך לענין הפנימיה--התחברתי לרעיון, 
הוא הגיוני ונכון.ואכן בכוחו לנטרל את כל המסביב.
אבל כל המתקפה עליה--דומה למה שהבן שלה עושה לה. כאב לי לקרא.
הורים למתבגרים >>
לצפיה ב-'לא דם ולא ליבה ובטח לא אומץ או השפלה'
לא דם ולא ליבה ובטח לא אומץ או השפלה
22/08/2017 | 14:36
5
81
באה אמא, שפכה כאן את הזבל ולא טרחה אפילו לחזור למרות שאנשים טרחו ועמלו כדי לעזור לה.
הורים למתבגרים >>
לצפיה ב-'מה קשור?'
מה קשור?
22/08/2017 | 15:05
4
59
היא שפכה את מר ליבה,
היא לא היחידה שבאה וכתבה ונעלמה.
תעקוב אחרי כל העמוד ותגיד לי מי כן בא והתיחס לדברי התגובה?
מי אומר שלא קוראת היא ו/או כותבים ושואלים אחרים, 
והבחירה בידינו להגיב או לא.
ולמה תגובתך עליה היתה כתגובה לדברי? יכולת להגיב לה 
שמכיון שהיא לא כאן לא תחוה דיעה.
סתם מענין.  וגם לא שייך.
אגב, מותר לי לחשוב שהיא כן כתבה מדם ליבה, בסערת רגשות,
ובכ"ז באה לשאול? הרבה אנשים לא היו מעזים.
התגובה שלך אלי--תמוהה בעיני.
הורים למתבגרים >>
לצפיה ב-'מצאת אומץ אצל מישהי שרשמה רשומה וברחה'
מצאת אומץ אצל מישהי שרשמה רשומה וברחה
22/08/2017 | 17:21
3
66
איפה האומץ הגדול? גם אני כותב כאן בניק זמני דעות לא פופולריות, לא חושב שמישהו צריך לקשור לי כתרים של אומץ. ובניגוד לפותחת השרשור אני עוד חוזר כדי לשמוע אם יש מי שמתנגד לדברי ואם אשתכנע אותי גם אשנה.
איפה ההעזה הגדולה?
 
יכול להיות שבסדר לנקוט בגישה שלך, לחבק אותה ולהגיד לה כמה היא מסכנה והעולם אכזר והילד לא משהו. לא ראיתי ביקורת כלפי הגישה הזו.
יכול להיות שאנשים מנסים לעזור, להאיר נקודות אצלה שהיא יכולה לשפר, גם אם לא נעים לה לשמוע שהיא לא כליל השלמות. זה לא בסדר?
הגבתי לה (תביטי במעלה השרשור) ​לשאלה שלה, הגבתי אלייך לתגובה שלך ששוללת את עצם הביקורת כלפי האמא.
 
הבחירה בידיה אם להגיב, נכון, כמו של כותבים אחרים שבאו בשאלה והחליטו אם להגיב או לא.
אדם צריך להבין שלבחירות שלו יש תוצאות ולפעמים מחיר, כולל הבחירה שלה.
מעניין אם הדפוס הזה של ניתוק תקשורת חוזר אצלה גם מול הילד, לא רק מול הפורום. היא יותר מרמזה שאכן הדפוס הזה חוזר והנה יש לך הסבר אפשרי לחלק מהדברים.
הורים למתבגרים >>
לצפיה ב-'אתה משועמם. אני לא. היה ברוך'
אתה משועמם. אני לא. היה ברוך
22/08/2017 | 17:57
2
53
כ"כ הרבה אי דיוקים למה שכן או לא כתבתי.
אתה משוחרר מלקרא אותי--אותה --ושלום לך.
הורים למתבגרים >>
לצפיה ב-'נוגע ללב שאת מדברת בשמה'
נוגע ללב שאת מדברת בשמה
23/08/2017 | 10:31
1
45
מתנצל אם נפגעת מהביקורת עליה,
לא מתנצל על הביקורת, עומד מאחוריה, מתנצל כי לא היתה כוונה שהתוצאה תהיה פגיעה
הורים למתבגרים >>
לצפיה ב-'אני לא דיברתי בשמה,'
אני לא דיברתי בשמה,
23/08/2017 | 11:29
46
אני אדם שאכפת לו, ורואה בה מתמודדת זועקת.
והיא מבחינתי מיצגת עוד אנשים במצב כזה/קרוב לזה/דומה
כשאנחנו עונים כאן יש עוד אנשים שקוראים, אז כשמאפשרים לעשות סיעור מוחין וכל אחד יקח מה מתאים לו.
 
נפגעתי מהסילוף של דברי. וקל מאוד לעשות זאת --
ואז אתחיל להתנצח איתך אם ואיך לא דייקת.--אז אפשר לזוז,
לא באתי לפורום להוכיח צדקתי. ולא להתנצח.
מביעה דיעה ושכל אחד יבחר.
 
נכון הגבתי נגד ההאשמה הגורפת ובצורה בוטה כלפי השואלת.
כי אם היא סובלת ובכלל לא משנה אם באשמתה ואם לא באשמתה.לא צריך להכות ולהצליף, כדאי לכון, ליעץ. זו דעתי.
גם אני אמא וסבתא--וכנראה טועה, כשזה קורה אשמח אם יכונו אותי אחרת
וליותר נכון ולא יצליפו בי.
ויחד עם זה גם אם טעיתי לילדי ונכדי אין זכות לפגע בי.
אפשר להעיר, לדבר, לא להתחצף ולא לזלזל ולא לפגע.
 
אגב בתגובתי הראשונה הצעתי לה ללכת ליעוץ,
שם יתנו לה כלים להתמודד.
הורים למתבגרים >>
לצפיה ב-'נשמע כואב מאוד לשניכם...'
נשמע כואב מאוד לשניכם...
20/08/2017 | 10:52
80
ונשמע ששניכם נמצאים במעין מגננה האחד כלפיי השנייה, מה שיוצר המון התנגדות , טינה וסגירות.
המענה הוא ללכת אל תוך הלב, לאט לאט.. כל אחד אל תוך הכאב שלו שיושב שם ומרוב שהוא כואב הוא יוצר את הסגירות הקשה הזאת.
מאחר ואת האמא, הוא צריך אותך שתבואי את לקראתו, גם אם זה ממש לא נראה כך כרגע. בהתנהגותו הוא מדבר ללא מילים וזועק : 'תראי אותי , הלב שלי כואב, נפגעתי'... את מספרת שכל הצרכים הפיסיים והחומריים מסופקים לו וזה נפלא, מרגישים דרך הכתיבה שלך כמה שחשוב לך לספק את הצרכים האלה וכמה את משקיעה ומסורה, יחד עם זאת הצרכים שמשמעותיים באמת לילד בכל גיל , גם בגיל 60, הם צרכי הנפש, צרכים רגשיים - שיכבדו אותנו רגשית, שיראו אותנו ואת הפגיעות שלנו, שיבינו אותנו, שיקשיבו לנו עם הלב ולא רק עם האוזניים, שיראו אל תוך הלב שלנו ואל מאחורי ההתנהגויות הקשות ביותר. זה המפתח עבורכם או ליתר דיוק, המפתח הוא אצלך. את האמא והוא עדיין הילד, גם בגיל שלו.
זה לא פשוט, כי זה מעורר הרבה מאוד כעס ואנטי אצל ההורה כשהילד מתנהג כך. זה דורש תעצומות נפש אדירות מההורה להתעלות אל מעל ההתנהגות הקשה , המרחיקה והמסוגרת ,התוקפנית והחצופה של הילד.
שורה תחתונה - הוא צריך אותך וזקוק לך.. אמנם הדברים שכתבת נשמעים קשים אבל לפעמים נדרשת רק תובנה אחת כדי ליצור שינוי גדול ומשמעותי ומהיר!
רוך וחמלה - שניכם זקוקים לזה . אם תוכלי למצוא את דמעות הכאב שלך על כל הפרשה הזאת, תוכלי לנוע ברכות גם אל עבר בנך.
 
הורים למתבגרים >>

הודעות אחרונות

16:23 | 09.12.17 אורחים בפורום
07:38 | 09.12.17 איה תפוס
19:35 | 07.12.17 אורחים בפורום
21:13 | 03.12.17 אורחים בפורום
10:13 | 27.11.17 אורחים בפורום
09:39 | 21.11.17 פשוטית
09:12 | 17.11.17 אורחים בפורום
13:53 | 14.11.17 אורחים בפורום
15:40 | 13.11.17 נוגי1234
08:24 | 12.11.17 אורחים בפורום
08:13 | 11.11.17 אורחים בפורום
14:58 | 09.11.17 אורחים בפורום

חם בפורומים של תפוז

המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ