אז..למי שמכיר...

אז..למי שמכיר...

הילד בטכניון. התחילו המבחנים. יש לו כאבים בצוואר מלחץ. הוא לא אוכל מלחץ והוא לא אוהב שהוא צריך לשלם כל כך הרבה עם מורים פרטיים (אנחנו משלמים כמובן. עשינו את החישובים שלנו והיות שאין דיבורים מצידו על נסיגה, ויתור או חוסר רצון להמשיך. זאת הדרך ללכת בה).

השאלה שלי ממוקדת הפעם


מה אני יעולה לומר או לעשות שעוד לא עשיתי (אוכל מבושל מהבית שאנחנו מביאים לו קפוא כל שבת והוא צריך להפשיר ארוחה ולהעביר לצלחת. פיתות ופסטרמה או גבינה צהובה וכו... פרטים קטנים רק מנסה לומר שדואגים שיהיה לו. ולאחרונה גם הכנתי לזניה ןכל זה לא חשןב כי הוא לא מספיק לאכול בזמן. היום למשל אכל טת הפיתה של שתיים בצהריים רק בתשע וחצי בערב) ...

הצעתי לו שיזמין פיצה והוא לא רוצה לבזבז כסף (כן חינכנו היטב...נסיונותי לומר לו שעכשיו כשהוא רחוק מהבית ובלימודים זה לא הזמן לחסוך...לא עוזר)..

מה אפשר לומר שלא יעצבן?

אנחנו בקשר כל הזמן כלומר מחליפים דברים פה ושם במהלך היום אם זה שיתוף ואם זאת עזרה או הענות לבקשה. אנחנו זמינים...מה עוד אפשר לעשות בשבילו. להקל עליו? אולי אי אפשר?

אומרים לי שככה זה. שכל סטודנט בשנה א מרגיש ככה...זה לא מנחם אותו.

תודה
 
מזדהה עם כל מה שהוא מרגיש...זה נורמלי.

שמחה לשמוע שלא חושב על וויתור כי אני כן חשבתי...מליון פעם :)
&nbsp
כל כמה זמן אתם נפגשים?
אולי תוכלי לבשל לו בסופש ושיהיה לו להמשך השבוע...
יש דברים שאפשר להקפיא ולחמם...
 
תודה. כל שבת אנחנו נוסעים

אליו עם אוכל קפוא שהכנתי.
&nbsp
היום שאלתי איך עבר עליו היום והוא ענה "יש תקווה" ענתה גליה המורה שלוקחת 8₪ לדקה".
&nbsp
הוא ילד טוב...כשאני משווה את התלונות שלי עליו כאן בפורום לאורך השנים עם הפוסטים שעלו פה לאחרונה אני מבין שיש לי אוצר.
&nbsp
בכל זאת רוצה לעזור ולתמוך כמה שאפשר.
 
איה היקרה....

אם נכשל, יש מועד ב....זה לא סוף העולם...
אני סובלת מחרדות מזעזעות שגרמו לי לקום באמצע בחינה וללכת...אחכ כשיבתי בבית וניסיתי לפתור את הבחינה, הצלחתי...
&nbsp
הכל יהיה בסדר....
בינתיים, שולחת חיבוק
 

mykal

New member
אמא איה היקרה,

מי אמר שצריך לעשות עוד משהו?
איך כתבת כולם אומרים שכך מרגיש סטודנט בשנה א'.--
אז כנראה, לא ניתן לדלג על מהלכים. צריך לעבור את כל המסלול.
הדבר היחיד שהוא צריך לדעת שאת שם בשבילו,
בלי ל"חפור" בלי ללחוץ, בלי לרחם, בלי לחשוב עליו כמסכן-הוא לא!
יש סטודנטים שגם לא מקבלים את מה שהוא כבר כן מקבל.
הוא מתמודד וזה בסדר.
שולחת לו ברכת הצלחה. ולך חיבוק ארגעה.
 

אשרז4

New member
לא נראה לי שיש מה עוד לעשות ושצריך לעשות

ברור שיש מי שיותר ומי שפחות לחוץ במבחנים
אבל.. הוא החליט ללכת על כל הכח
לא קל לו
אתם שם לשמוע את התלונות שלו, אתם שם לכל דבר
ולכן מולכם מרשה לעצמו יותר להתאונן ולהציף קשיים
נראה שאתם עושים כל מה שניתן.
&nbsp
בנינו- חלק מהחוויה זה הקושי
זה השיחות אח"כ של לא אכלתי /שילשלתי/ לא ישנתי וכד'.
&nbsp
תנשמי ותחמיאי לעצמך שגידלת ילד שיושב ועושה ועובד קשה ושאת כאמא נותנת את כל הגב שצריך
 

michal@gal

Active member
מנהל
אל תגידו כלום

הוא יודע שאתם שם בשבילו. אם יצטרך משהו יבקש.
כל מה שהוא לא אוכל עכשיו, בתקופת המבחנים, הוא ישלים אחריה.
&nbsp
תזכירו לו לישון טוב בלילה לפני בחינה. זו עיצה ישירות מהבת שלי, שזה עתה סיימה את הטכניון.
עדיף לישון טוב ולבוא עירני לבחינה על פני לפתור עוד כמה תרגילים באמצע הלילה.
 

michal@gal

Active member
מנהל
מצטערת

היא לא נעזרה במורים פרטיים, אז אין המלצות.
השיטה שלה הייתה ללמוד עם חברים.
 

אימם

New member
אין הרבה מה לעשות זו בחירה שלו

לא לאכול...
אבל את עושה כל מה שאפשר: מציעה לו מזון מהבית, פיצה...
שמחה לקרוא שהוא מסיים שנה ראשונה
 
למעלה