מרגישה כועסת מתוסכלת וכועסת....

אני יודעת שלבגרות שילמנו מקסימום

120 ש"ח לשעה. לפעמים שעה מלאה.
&nbsp
אלה שמפרסמים באתר lessons ולימוד נעים גובים 80-120 הם לפעמים בוגרי טכניון.
&nbsp
אני לא יודעת מי היא המורה הזאת. אם היא פרופ' .....אין לי מושג.
&nbsp
לפי מה שסיפר היום שהוא לא חושב שהצבא יעיף אותו עכשיו ושיש,זמן עד סוף או אמצע שנה ג'.
&nbsp
זה משנה את כל התמונה מפני שעד אז. הוא יצבור מספיק נקודות בשביל להשלים את התואר לבד אם חלילה הצבא ינפה אותו.
&nbsp
מה שמוזר הוא שאמרתי לו מה שהבנתי מאחרים שהשנה הראשונה הכי קשה והוא אומר שהחונכים אומרים שדווקא השנה הראשונה היא הכי קלה. זה מוזר. שנה הבאה. הוא אמור לחנוך טת שנה א' אז ההנחה שהחונכים הם מצטיינים לא מתיישבת עם זה שהוא יהיה חונך שאינו מצטיין. משהו לא ברור כאן.
 
הוא עושה את זה תוך כדי צבא????? וואו!!!

הוא ניסה להתייעץ עם תלמידים?...בטח יש עוד כאללה שקשה להם ולומדים אצל מורים פרטיים.
&nbsp
אצילנו יש אפשאת לקחת שיעורים אצל מורים באוניברסיטה שלא מלמדים אותנו את הקורס. חלק, לא כולפ נותנים.
אצלינו האוניברסיטה יש גם אפשרות להתקשר ולקבל רשימה של מורים פרטיים בקורס.
&nbsp
התעריף בד"כ בשיעורים פרטיים הרבה יותר גבוה בלימודים אקדמאיים...
 
הוא עתודאי. לא בזמן צבא.

הוא ניסה את החונכים שהם סטודנטים מצטיינים אבל הם עסוקים עכשיו. כשאמרתי שהוא צריך לקחת שיעורים מיד כשהוא מזהה קושי ולא לחכות לקטסטרופה הוא ענה שאין לו זמן לשיעורים פרטיים בזמן הלימודים (יש לו זמן ללכת למסיבות פה ושם ולחדר כושר כל יום יומיים)...
&nbsp
המורים שמצאתי לו מלמדים לא בחיפה וזה ממש מעצבן שהם לא טורחים לעדכן את הרישומים שלהם באתר.
&nbsp
מעבר למה שהוא מצא או ימצא אולי אנחנו עומדים בפני שוקת שבורה.
&nbsp
להפתעתי הם לא לומדים יחד. למרות שכשיצאנו משם מישהו שאל אותו אם הוא רוצה ללמוד איתו (זה,היה קורס שהוא לא לומד אז כמובן שהור סירב)...
&nbsp
היום בבוקר למשל הוא התעורר ב-7:30 ולא יכל לקום עד 9:30 אז לא הספיק לאכול ומה זה לא יכול? שאלתי אותו אם הוא היה אזוק והור ענה שכן... זאת התמונה
 
חחחח יהיה בסדר...את תראי :)

תציעי לו לפנות לאוניברסיטה ולקבל מהם רשימה של מורים.
&nbsp
מעבר לזה, אני מציעה לא להתערב יותר ולתת לו להתמודד.
 

r i n i

New member
אוי ההתעוררויות בבוקר.....

זה מה שעברתי עם הבכור כשלמד בטכניון כעתודאי.
מצאתי את עצמי מסיעה אותו פעם אחת בבוקר ברכב עד הטכניון (אנחנו גרים בקריות) כי פספס את האוטובוס ואם היה מאחר ושיעור היה צריך לחזור על כל הקורס בשנית. פעם שלחתי את אבא שלי שיבוא אלי הביתה עם מפתח ויעיר אותו כי לא השעון ולא הטלפון הנייד ולא הטלפון של הבית העירו אותו. ממש תקופה איומה (עם עומס רגשי כבד שלנו)
כשהתגייס בסוף, הדאגה היחידה שלנו היתה איך הוא יתעורר בבוקר. יכולה להרגיע אותך שבצבא התנהג כמו פנתר!
וגם עכשיו בהיותו סטודנט בוגר...
 
למעלה