ילד מתבגר בדכאון
שלום לכולם אשמח קצת לעזרה והמלצות מיכם.
צריכה פסיכולוג לילד בן 16 בפתח תקווה, הילד בדכאון די קשה, לא נרדם בלילות ומתלמיד מצטיין בכיתה המדעית ירד לפחות מתלמיד בנוני. (הציונים לא מעניינים אותי בשלב זה, למרות שנראה שגם זה מוריד לו את המוטיבציה).
בני ילד טוב, הוא הבן הבכור שלי.
תמיד היו לו בעיות תקשורת וטופל כשהיה קטן, אבל עם בתקופה של היסודי הכל היה בסדר.
הנסיגה החלה בכיתה ט' ירדה בלימודים ולאט הסתגרות בחדר, לא יוצא מהבית עם חברים פשוט מתבודד.
את רוב הזמן הוא מבלה בחדר סגור במחשב ובפלאפון ומשחק עם במחשב עם חבריו.
יש לו חברים והם באים ומתקשרים וקוראים לו, אבל הוא "מחפ" אותם ולא ניפגש עימם אחרי שעות הלימודים, אלא אם ממש חייב.
רוב התקשורת שלו עם ה"עולםהחיצוני" היא דרך משחקי מחשב ברשת או בסוני.
הילד גם מבריז ללא הכרה מביה"ס, אנחנו הולכים לעבודה והוא חוזר הביתה.
כאש ראנו מנסים לדבר עימו הוא שותק ומהנהן בראשו ומידי פעם , אולם כשהוא כבר עונה ומנהל שיחה מצד אחד נראה כי הוא רוצה מאוד להצליח ושבור מהכישלון שלו בלימודים .
בד"כ הוא שותק ומסתגר ואני ובעלי לא מצליחים לנהל איתו שיחות הוא "עושה טובה" כשהוא עונה לא ועונה רק מה שצריך או מהנהן בראשו...
כשיושבים ביחד הוא מצטרף ומתקשר אתנו ועם אחיותיו הקטנות ממנו, וזה בעצם הדבר היחיד בו הוא משתף פעולה.
בחודש האחרון המצב החמיר מאוד, הילד בדכאון ואפילו "אין לי בשביל מה לחיות" האמת אני די מבוהלת קבעתי תור, אבל התור מאוד רחוק.
כלכלית זה קשה באופן פרטי אבל החלטתי שהוא חייב .
אנא המלצתכם על פסיכולוג לנוער באזור פתח תקווה.
ואם אפשר מי שעבר משהו דומה קצת עיצות איך להתנהל.
תודה לכולם ופורים שמח.
אולי מבחינתו הכל תקין אבל אותי המצב הזה מטריד מאד.
אנחנו חיים בעולם עם תקשורת בין אנשים ואני מוטרד
מהמחשבה הוא יסתדר בעבודה, בצבא, לימודים ....
מנסיונם של אחרים, האם זו גזרת גורל ואופי ?
אפשר לעשות משהו, יעוץ, טיפול, פסיכולוג ?
אני חרג לגורלו שיתבגר
שלום לכולם אשמח קצת לעזרה והמלצות מיכם.
צריכה פסיכולוג לילד בן 16 בפתח תקווה, הילד בדכאון די קשה, לא נרדם בלילות ומתלמיד מצטיין בכיתה המדעית ירד לפחות מתלמיד בנוני. (הציונים לא מעניינים אותי בשלב זה, למרות שנראה שגם זה מוריד לו את המוטיבציה).
בני ילד טוב, הוא הבן הבכור שלי.
תמיד היו לו בעיות תקשורת וטופל כשהיה קטן, אבל עם בתקופה של היסודי הכל היה בסדר.
הנסיגה החלה בכיתה ט' ירדה בלימודים ולאט הסתגרות בחדר, לא יוצא מהבית עם חברים פשוט מתבודד.
את רוב הזמן הוא מבלה בחדר סגור במחשב ובפלאפון ומשחק עם במחשב עם חבריו.
יש לו חברים והם באים ומתקשרים וקוראים לו, אבל הוא "מחפ" אותם ולא ניפגש עימם אחרי שעות הלימודים, אלא אם ממש חייב.
רוב התקשורת שלו עם ה"עולםהחיצוני" היא דרך משחקי מחשב ברשת או בסוני.
הילד גם מבריז ללא הכרה מביה"ס, אנחנו הולכים לעבודה והוא חוזר הביתה.
כאש ראנו מנסים לדבר עימו הוא שותק ומהנהן בראשו ומידי פעם , אולם כשהוא כבר עונה ומנהל שיחה מצד אחד נראה כי הוא רוצה מאוד להצליח ושבור מהכישלון שלו בלימודים .
בד"כ הוא שותק ומסתגר ואני ובעלי לא מצליחים לנהל איתו שיחות הוא "עושה טובה" כשהוא עונה לא ועונה רק מה שצריך או מהנהן בראשו...
כשיושבים ביחד הוא מצטרף ומתקשר אתנו ועם אחיותיו הקטנות ממנו, וזה בעצם הדבר היחיד בו הוא משתף פעולה.
בחודש האחרון המצב החמיר מאוד, הילד בדכאון ואפילו "אין לי בשביל מה לחיות" האמת אני די מבוהלת קבעתי תור, אבל התור מאוד רחוק.
כלכלית זה קשה באופן פרטי אבל החלטתי שהוא חייב .
אנא המלצתכם על פסיכולוג לנוער באזור פתח תקווה.
ואם אפשר מי שעבר משהו דומה קצת עיצות איך להתנהל.
תודה לכולם ופורים שמח.
אולי מבחינתו הכל תקין אבל אותי המצב הזה מטריד מאד.
אנחנו חיים בעולם עם תקשורת בין אנשים ואני מוטרד
מהמחשבה הוא יסתדר בעבודה, בצבא, לימודים ....
מנסיונם של אחרים, האם זו גזרת גורל ואופי ?
אפשר לעשות משהו, יעוץ, טיפול, פסיכולוג ?
אני חרג לגורלו שיתבגר
